ממלכת אגריסי (בגאורגית: ეგრისის სამეფო) הידועה כלַזיכּה בפי היוונים והביזנטים, ולַזיסטַן בפי הפרסים על שם שבט הלאזים שבחלק מהתקופה שלטו בממלכה, הייתה ממלכה בחלק המערבי של גאורגיה של היום.
בשנת 302 לפנה"ס סופח חלק נכבד מממלכת קולכיס לממלכת איבריה, שנוסדה זה לא מכבר. אבל רק לזמן קצר. היא נפרדה ממנה והתפרקה למספר נסיכויות קטנות, ששמרו על עצמאותן עד לכיבושה על ידי פונטוס, בשנת 101 לפנה"ס. בשנת 83 לפנה"ס דיכאה פונטוס מרד בקולכיס, והעניק אותה במתנה לבנו מיתרידטס כרסטוס, שזמן קצר לאחר מכן ערך הוצאות להורג של הוגי המזימה כנגד אביו. במהלך מלחמת מיתרידטס השלישית (74 לפנה"ס-65 לפנה"ס), פונטוס מינה נסיך אחר, מכריס, להיות שליט קולכיס. בשנים 65 לפנה"ס - 63 לפנה"ס מינה הגנרל הרומאי פומפיוס, מנהיג בובה שישב על כס המלכות בקולכיס. בשנת 63 לפנה"ס נכבשה קולכיס שוב על ידי פונטוס, והם נשארו שליטיה עד לשנת 63. משנת 63 ועד למאה ה-4 היא הייתה חלק מהפרובינקיה הרומית, גלטיה. בסביבות שנת 130, ממלכות קטנות (מצ'לונס, הניוצ'י, לאזיכּא, אפסיליה, אבסגיה וסניגיה), כבשו מחוז בממלכה. ובמהלך המאה השלישית ועד למאה הרביעית, רוב השטח היה תחת השליטה של המלך הלאזכי, ומכאן גם השם היווני. במהלך המאה הרביעית הכריזה אגריסי על עצמאותה.
בשנים 541-555, מלך, גובזה השני, שצידד בביזנטים ואף נרצח על ידם. בשנים 555-561, מלך, צתס אחיו של גובזה השני, צידד אף הוא בביזנטים, ואף עזר להם לגרש את הפרסים. בשנת 562 הוכרז שלום בין אגריסי לביזנטים, שביטלו את עצמאות הממלכה ממנה נהנתה קודם.
עם נפילת האימפריה הסאסאנית, בשנת 651, פלשה האימפריה המוסלמית לאגריסי, אולם לא הצליחה להאחז בה עקב עוצמתה של האימפריה הביזנטית באותה תקופה. במאה השמינית אגריסי פעלה רבות להשגת עצמאות מאימפריה הביזנטית, מה שמאוד החליש אותה. יחד עם זאת נחלשו גם פטרוניהם הביזנטים. בת-חסות אחרת של האימפריה הביזנטית, נסיכות אבחזיה, ניצלה את ההזדמנות והכריזה על עצמאותה. בשנת 786 נעזרה נסיכות אבחזיה העצמאית בכוזרים וכבשה את אגריסי מידי הביזנטים. האבחזים הפכו את בירתה של אגריסי, כותאיסי, לבירתם וקראו לממלכה המערב-הגאורגית שלהם ממלכת האבחזים. ב-975 ממלכה זו הצטרפה לממלכה הגאורגית המאוחדת.
