אבות ישורון

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	19 בספטמבר 1904 נסכיז', ווהלין, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה	22 בפברואר 1992 (בגיל 87) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	יידיש, עברית
צאצאים	הלית ישורון
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1992) פרס ביאליק (1979) פרס ברנר (1967)

אָבוֹת יְשֻׁרוּן (נולד בשם: יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר; 19 בספטמבר 1904^[1][2], יום הכיפורים ה'תרס"ה – 22 בפברואר 1992, ה'תשנ"ב) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).

יחיאל פרלמוטר נולד בשנת 1904 בעיירה נסכיז' שבמחוז קובל בגוברניית ווהלין בתחום המושב של האימפריה הרוסית (בתחומי אוקראינה של ימינו). אמו ריקל הייתה בת למשפחת האדמו"רים שפירא שחצרם הייתה בעיירה. הוא גדל בעיירה פשדמיישצ'ה, מקום מושבו של הסב פנחס פרלמוטר, איש עסקים, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לעיר הסמוכה קרסניסטב (כיום בפולין), שבה הפעיל אביו ברוך טחנת קמח גדולה בבעלות העסק המשפחתי. בעת מלחמת העולם הראשונה יצא עם הוריו כפליט ושב לקרסניסטב בתום המלחמה. בשנת 1925, בתקופת העלייה הרביעית, עלה לארץ ישראל המנדטורית, ועבד כפועל חקלאי, פועל בניין ושומר בכרמים^[3]. ב-1955 התנדב לשמירות ליליות בקיבוץ נחל עוז^[4]. על עברות שמו לאבות ישורון אמר בריאיון לדבר ב-1970^[5]:

"כיצד נעשה אדם אבות ישורון? התשובה היא מן השבירות. שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית. שברתי להם את לילות המנוחה. שברתי להם את חגיהם, את שבתותיהם. שברתי להם את ערכם בעיני עצמם. שברתי להם את הפתחון פה. שברתי להם את לשונם. מאסתי את היידיש, ואת שפת קודשם לקחתי ליום-יום. מאסתי עליהם את החיים. יצאתי מן השותפות. וכאשר ירדה עליהם שעת האין-מוצא-עזבתי אותם בתוך האין מוצא. אז אני כאן. בארץ. התחלתי לשמוע קול שיצא מקרבי, בהיותי לבדי בצריף, על מיטת ברזל, קול קורא לי בשמי מן הבית, והקול- קול מעצמי אל עצמי. קול שלי יוצא מן המוח ומתפשט בכל הגוף...אז התחלתי לחפש דרך לברוח ולהחליף את השם ושם המשפחה, ברבות הזמן הצלחתי לשעבר את השמות. היה לזה ערך הגנתי. כי בהיות הקול נתעוררתי."

— פתיחה לראיון עם אבות ישורון שערך עלי מוהר, "כזכוכית בבשר החי", "דבר השבוע", 28.8.1970.;
אלון אלטרס, מת האיש שנעשה אבות ישורון, מעריב, 24 בפברואר 1992

בני משפחתו נרצחו בשואה. אף על פי שהיה פטור משירות מחמת גיל, הוא התנדב להילחם במלחמת העצמאות ושירת בחטיבת כרמלי בצפון הארץ. המראות שראה במלחמה הביאו אותו לכתוב את "פסח על כוכים", שיר שהביע הזדהות עם גורל הפליטים הפלסטיניים, מה שהביא לביקורת רבה עליו (ראו בהמשך), אך הטבח במעלות ב-1974 שינה את גישתו לסכסוך הישראלי הפלסטיני ולאמונו בדו קיום ושלום בין שני העמים.^{[דרוש מקור]}

ישורון החל לפרסם שירים בכתב העת "טורים" בשנת 1934, ומאז פרסם כל השנים במוספים הספרותיים ובכתבי עת. ספרו הראשון, "על חַכמות דרכים", נדפס בשנת תש"ב (1942). על ספרו זה חתם עדיין בשמו הראשון. לאחר מכן החליט לעברת את שמו, תחילה קרא לעצמו "אָבוֹת הַפְּנִינִי" ("הַפְּנִינִי" - מעין תרגום חלקי של השם פרלמוטר, שפירושו אֵם הַפְּנִינָה. לדברי ישורון, שם זה הוצע בידי אברהם שלונסקי)^[6], אך לאחר מכן החליט על "אבות ישורון" והחליף את שמו לשם זה רשמית ב-1950. ספריו הבאים: "רעם" (1961), "שלושים עמ' של אבות ישורון" (1964) ו"זה שם הספר" (1970), כבר נדפסו בשמו החדש.

בתקופה האחרונה לחייו החל לבקר בשבתות בבית מדרשו של האדמו"ר ממודז'יץ ברחוב דיזנגוף 36 בתל אביב.

מעט לפני מותו, התבשר ישורון כי זכה בפרס ישראל, אך לא זכה לקבלו.

אבות ישורון נפטר בתל אביב ב-1992, בן 87, שישה שבועות לאחר פטירתה של אשתו, פֶּסְיָה (לבית יוסטמן). נקבר בבית העלמין קריית שאול.

בתו היא העורכת והמתרגמת הלית ישורון.

עד לשנות השבעים היה אבות ישורון משורר בעל השפעה מעטה יחסית. שינויים תרבותיים בחברה הישראלית ובספרות הישראלית הביאו לכך שברבות השנים הלכה וגברה השפעתו. מנחם פרי ומשוררים צעירים מחבורת סימן קריאה ראו באבות ישורון משורר גדול ועשו רבות לפרסומו ברבים.^[7]

הביטוי השירי החם והקרוב, לשונו המרוסקת, חיבתו הבסיסית לערביי הארץ, הזדהותו עם גורל הפליטים הפלסטינים ושיבוצי היידיש המרובים בשיריו משכו את לבו של דור משוררים צעיר. שירתו המאוחרת שונה לחלוטין משירתו המוקדמת והביאה לו פרסום רב, פרסים ספרותיים וראיונות רבים בתקשורת.

בין המבקרים וחוקרי הספרות יש התולים את מיקומו השולי יחסית של ישורון בבמה השירית בתקופת ראשית המדינה בכעס שעורר שיר שפרסם בעניין גורל הפליטים הערבים־פלסטינים במלחמת העצמאות. בשנת 1952 פרסם ישורון במוסף הספרות של עיתון "הארץ" שיר ארוך בשם "פסח על כוכים",^[8] ובו השוואה בוטה, אשר הרגיזה רבים, בין הפליטים היהודים לפליטים הערבים. אחד מבתי השיר כורך גם את גורל פליטי המלחמה וגורל יהודי פולין והוריו: "וְאַבָּא-אִמָּא, מִן מִלְקוֹחַ אֵשׁ-אֵל-רַבְרַבָּא מִלְקָח - צִוּוּנוּ יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ, וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְׁכַּח." השיר מסתיים בשורות הבאות: "מְלֵאָה לָהּ אֶרֶץ אֲדָמָה וְלֹא נוֹעֶדֶת."

השיר עורר פולמוס ארוך, והביא אצל רבים למעין נידוי של ישורון. ההדים שעורר השיר מכונים גם "הפולמוס על 'פסח על כוכים'". בין חוקרי הספרות והמבקרים, שהתייחסו לפולמוס הזה ופרסמו בעניינו מאמרים ומסות, בדרך כלל ברוח ביקורתית המצדיקה את עמדתו של ישורון, ניתן למצוא את אהרן אמיר, שחרף ההבדלים הפוליטיים ביניהם תמך בעמדתו; את דן מירון במאמר החריף "במבחן מבטם של האבות: על פרקים בשירתו של אבות ישורון";^[9] את יוחאי אופנהיימר בספרו על כל שירי ישורון; את חיה שחם במאמרה, "בצומת המשולש – הפולמוס סביב 'פסח על כוכים' לאבות ישורון, שנדפס ב"דפים למחקר בספרות";^[10] את מיכאל גלוזמן, שפרסם מאמר על הפרשה בחיבורו, "מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל", בהוצאת מכון ון ליר בירושלים; את חגי רוגני, שהתייחס לפולמוס בספרו, "מול הכפר שחרב – עמדות פוליטיות כלפי הסכסוך היהודי-ערבי בשירה העברית, 1929–1967", בהוצאת פרדס; את יצחק לאור במאמרו, "ועל פוילין לא לשכוח", במוסף הספרותי של העיתון "הארץ";^[11] ואת המשוררת והחוקרת לילך לחמן בכָתבה על שירתו. דן מירון חזר לדון בשיר במלאת 70 שנה לפרסומו.^[12][13]

ארכיונו מופקד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל, אשר בבית אריאלה בתל אביב^[14][15].

• ערב מחווה לאבות ישורון, במלאת 31 שנה לפטירתו, התקיים בתיאטרון החאן בירושלים במוצ"ש 25 פברואר 2023. בערב השתתפו עמיחי חסון, הלית ישורון, לילך לחמן ובני שבילי. המנחה היה שמוליק קליין, מוזיקה: ארי גורלי וטלאור איזנברג^[16][א].
• ערב מחווה לאבות ישורון התקיים ביום 15 נובמבר, 2018, במרכז נווה שכטר שבתל אביב. בערב הוצגה תערוכת כתבי יד מקוריים של אבות ישורון, שנחשפו לראשונה, באדיבות הלית ישורון וארכיון מכון גנזים - ארכיון אגודת הסופרות הסופרים בישראל. לאחר מכן הוקרן הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות" מסדרת "העברים" מאת יאיר קדר. לאחר ההקרנה, הופיעו כרמי זיספאל, ערן ויץ ושי צברי במופע מחווה מתוך האלבום "טוב שהעולם גדול"^[17].
• ערב מחווה מטעם כתב העת "משיב הרוח" התקיים ביום 18 ספטמבר, 2016 בבית אבא חושי שבחיפה. בערב השתתפו ד"ר דרור בורשטיין, מעין שטרנפלד, סיגל בן יאיר, איתמר שרון שי צברי, כרמי זיסאפל וערן ויץ, בשירים מתוך אלבום לחנים חדשים לשירים של אבות ישורון "טוב שהעולם גדול". ערך והנחה: עמיחי חסון^[18].
• ערב מחווה לאבות ישורון בפתיחת פסטיבל השירה במטולה, התקיים ב-16 מאי, 2002. בין המשתתפים: שמעון אדף, שרון אס, מאיר ויזלטיר, הלית ישורון, יצחק לאור, אהרן שבתאי, בנימין שבילי ואפרת מישורי. עוד התקיים בערב מופע משותף של ערן צור וקורין אלאל^[19].
• ערב מחווה לאבות ישורון עם צאת המהדורה המלאה של שיריו' התקיים ביום 21 באוקטובר 2001 בבית ביאליק בתל אביב. בערב השתתפו: פרופ' מנחם פרי, יצחק לאור, חיים באר, הלית ישורון, שמעון אדף, אפרת מישורי, עודד וולקשטיין ואחרים^[20].

• אבות ישורון - 1990, סרט תיעודי. במאי: אמיר הראל. בהשתתפות אבות ישורון, מראיין נסים קלדרון.
• ישורון: 6 פרקי אבות (2018), סרט תיעודי בבימוי עמיחי חסון, במסגרת מיזם "העברים" בהפקת יאיר קדר^[21].

אחדים משיריו של ישורון הולחנו והוקלטו. עם שירים אלה נמנים: "1 ינואר לילה" שהלחין ושר חנן יובל במסגרת ערב שירי משוררים מס' 3. אלון אולארצ'יק הלחין ושר את אותו שיר תחת השם "בבית קפה מצד הרחוב"; "שתים עשרה בלירה" בלחנו של אילן וירצברג וביצועה של גלי עטרי, "אלוהיך" בלחנו של וירצברג וביצועה של נורית גלרון, "האיש מול מת" בלחנו של שלמה גרוניך וביצועו של אלי גורנשטיין ו"כמה זה שקל" בלחנה וביצועה של קורין אלאל. המוזיקאי ישראל ברייט הלחין קטע מראיון שערך ישורון עם הפזמונאי והעיתונאי עלי מוהר. קטע זה קיבל את הכינוי "פתיחה לראיון" והוא סוגר את אלבום השירה המולחנת של ישראל ברייט "אוצר סמוי".

ב-2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול – משירי אבות ישורון" בהפקת כרמי זיסאפל, ערן ויץ ושי צברי (על ידי נענע דיסק) ובביצועם של אמנים שונים, בהם: ברי סחרוף, רונה קינן, אלי מגן ותמר קפלנסקי.

• פרס ברנר לספרות (1967)
• פרס ביאליק לספרות (1979)
• פרס השירה הישראלית (1992)
• פרס ישראל לספרות ולשירה (1992). על קבלת הפרס הודיעו בימיו האחרונים, והוא הוענק לו לאחר פטירתו.

• על חכמות דרכים: שירים, יחיאל פרלמוטר (אבות ישורון), תל אביב: הוצאת דביר, תש"ב-1942.
• רְעֵם: שירים, תל אביב: אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ"א-1961.
• שלושים עמ’ של אבות ישורון, ירושלים – תל אביב: הוצאת שוקן, 1964.
• זה שם הספר, תל אביב וירושלים: הוצאת שוקן, תש"ל-1970.
• השבר הסורי אפריקני, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, 1974. מהדורה היסטורית: ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022.
• קַפֶּלָה קוֹלוֹת: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, תשל"ז-1977.
• שער כניסה שער יציאה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א-1981.
• הומוגרף: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה-1985.
• אדון מנוחה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1990.
• אין לי עכשו: תל אביב: שירים, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1992.
• אבות ישורון כל שיריו (הערות: בנימין הרשב, הלית ישורון), בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001-1995.
• מִלְּבַדְאַתָּה: מבחר, (עורכות: הלית ישורון, לילך לחמן), בני ברק: הספריה החדשה לשירה, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 2009.
• פָּנֶיךָ אֶל פָּנַי (מבחר בסדרת "זוטא", עורכת: הלית ישורון), הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים, 2018. לקריאת הספר המלא בפסיק הספרייה הדיגיטלית.
• חרסים, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021^[22][23][24].

• אידה צורית, שירת הפרא האציל – ביוגרפיה של אבות ישורון, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
• חיה שחם, "בצומת משולש – הפולמוס סביב השיר 'פסח על כוכים' לאבות ישורון", דפים למחקר בספרות, 10, תשנ"ו, עמ' 47–65. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• רועי גרינוולד, שפתו של אבות ישורון, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 2012.
• עומר ולדמן, לשון וסגנון בשירת אבות ישורון, 1970-1934, עבודת גמר לתואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, 2021.
• דן מירון, "הקול קול ישורון : בשולי "הונא מחטטת" (כאן תחנת... מילות הפתיחה של קול ישראל בערבית), לאבות ישורון, זמנים, מרץ 1954.
• דן מירון, "פולמוס ויקר בכרך אחד: הערות ל"שפתח [ערבית: מילת פתיחה] בגלוי וביקר אל אורי צבי גרינברג" מאת אבות ישורון, זמנים, ספטמבר 1955.
• דן מירון, "על שירי אבות ישורון", מוסף הארץ, מאי 1961.
• דן מירון, "ושוב, האגדה הבנאלית על המשורר הנידח", הארץ, יוני 1990.
• דן מירון, "אבות : על דמותו האמנותית של המשורר אבות ישורון", ידיעות אחרונות, פברואר 1992.
• דן מירון, "מעולם לא "כיסחתי" את שירת ישורון", מעריב, מרס 1992.
• לילך לחמן (עורכת), איך נקרא אבות ישורון, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום כהה, 2011. - אסופה ראשונה של מאמרים העוסקים בשירתו של אבות ישורון.
  • מאמר מתוך הספר: "'סע, סע, ההפך ההגה' – שלושה פרקים על אבות ישורון", מאת מנחם פרי.
• הלית ישורון, איך עשית את זה? – ראיונות 'חדרים', הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2016, עמ' 37–65, ראיון עם אבות ישורון מספטמבר 1982.
• הלית ישורון, איך עשית את זה? – ראיונות 'חדרים', הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2016, עמ' 149–158, ראיון עם אבות ישורון מיולי 1986.
• עומר ולדמן, "זמן משוחח עם זמן: שיחה עם הלית ישורון על הארכיון של אביה, אבות ישורון", מוזה 6 (2023), עמ' 26-8.
• דן מירון, במבחן מבטם של האבות: פרקים מתוך אוטוביוגרפיה ספרותית, הוצאת בלימה, 2024^[25]

• סיגל נאור פרלמן, "אני כלב חי ולא אריה מת", באתר "פנס", אפריל 2021, על חרסים,
• עדה קינסטלר, "המהלך הזה, שבו הופך המכתב למייצגו של אדם שהיה": על שני שירים של אבות ישורון עם צאתם לאור של "אבות ישורון - כל שיריו", 2001, ארץ אחרת, 10, תשס"ב-2002.
• תמר משמר, "העילג החכם", עיתון 77, 66, תשמ"ה-1985.
• יעקב בסר, "אבות ישורון – הצפוי והמפתיע", ידיעות אחרונות, ינואר 1981.
• ירון גולן, "חומר גלם" כשירה: על אבות ישורון, שער כניסה שער יציאה, 1981, מעריב, ינואר 1981.
• אברהם הגורני-גרין, "הבאתי מלה מאמי לעברית", מאזנים, נ"ג, 2, תשמ"א-1981. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• בני ציפר, "אבות ישורון – קולאז’ סוריאליסטי", הארץ, ינואר 1981.
• הרולד שימל, "ה’תליממיסטר’, או הקו המכריע בשירה העברית": על אבות ישורון, "שער כניסה שער יציאה", 1981, דבר, ינואר 1981.
• גבריאל מוקד, "דיקט וחול בפלשתינה, יהודים וערבים בפלשתינה, קונקרט קשה בפלשתינה", עכשיו, 64, 1996.
• אורציון ברתנא, "המציאות הארצישראלית בשנות ה-40 ודרכי ייצוגה בשירת נתן אלתרמן מול דרכי ייצוגה בשירת יחיאל פרלמוטר", הציונות, י"ט, תשנ"ט-1999.
• יוחאי אופנהימר, "היה ערבי עם זקן שחור כאבי": הערבי בשירתו הפוליטית המוקדמת של אבות ישורון, עלי-שיח, 33, תשנ"ד-1994.
• "השבירה הכפולה" , נושא השואה ביצירתו של אבות ישורון, מאת חנה יעוז-קסט, נדפס בעיתון 77, 128, תשנ"א 1991.
• נתן זך, "דיוקנו של המשורר כמוצא הישר": על אבות ישרון, ידיעות אחרונות, אוקטובר 1984.
• הלל ברזל, "פריצת לשון כמחוה רגשית-אידאולוגית: על תפיסת השיר של אבות ישורון", מאזנים, נ"ו, 1, תשמ"ג-1983. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• דוד וינפלד, "האני הביוגרפי, פתח דבר לשירי אבות ישורון", דבר, אפריל 1981.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אבות ישורון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבות ישורון

• הספרים של אבות ישורון, באתר "סימניה"
• אבות ישורון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אבות ישורון, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מידע על אבות ישורון בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבות ומאמרים על אבות ישורון, מתוך בלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
• העבריים/אבות ישורון. סרט תיעודי שנעשה עליו כחלק מסדרת העברים של כאן 11.
• יוחאי אופנהיימר, עברית שפה שבורה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2001
• מנחם פרי, אבות בכיסוי שלונסקי: על אבות ישורון וסימן קריאה, באתר מנחם פרי; פורסם לראשונה באתר הספריה החדשה, 17 בספטמבר 2009.
• רוחמה אלבג, עוד אלף שנים אומר שמך, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
• יוסף שרון, אומרים בעברית "לבעור בחימה", אבל אצל אבות ישורון העברית ממש בוערת עד אחרית הימים, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
• שמעון אדף, עכבר העיר אונליין, כל המפוּל הזה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
• אלי הירש, על "מלבדאתה, מבחר 1991-1934" , ידיעות אחרונות 9/10/09
• ניסים קלדרון, פרקי אבות, באתר ynet, 12 באוקטובר 2009
• אלחנן ניר, סוד תורת הגעגועים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 28 באפריל 2011, גיליון יום כיפור תש"ע
• שמעון זנדבנק, פצוע מציאות, מבקש מציאות, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
• דרור בורשטיין, איי ריממבר, 12 בספטמבר 2009.
• לילך לחמן, גוזרת אותך לשני חלקים, מקור ראשון, מוסף "שבת"
• "טוב שהעולם גדול"- אלבום שירי אבות ישורון בביצוע אמנים ישראלים.
• איתמר זהר, החרטה הגדולה של אבות ישורון, באתר הארץ, 4 במאי 2016
• גיא שרמן, ילד נצחי ושמו אבות ישורון: המשורר שכל חייו עשה דווקא, באתר ynet, 11 במאי 2018
• שחר ברם, ‏גילוי פנים : יחסי שירה, צילום וזיכרון במחזור השירים ״עֶרֶב יְהוּדֵי קְרַאסְנִיסְטַאוו״ מאת אבות ישורון, מכאן ט"ז, מרץ 2016, עמ' 86–105
• עומר ולדמן, לכפר על מה שעשינו לעצמנו: על יום הכיפורים בשירת אבות ישורון, פרויקט "פתח שער", בית אבי חי, ספטמבר 2020
• עומר ולדמן, "'הלשון צריכה להיות כמו גרניט': יובל לצאת 'השבר הסורי אפריקני' של אבות ישורון", הו! 27 (2024), עמ' 254-231
• דן מירון, 30 שנה למותו של אבות ישורון, פני אבינו היו פה. אז היינו עוד בנים, באתר הארץ, 29 במרץ 2022
• אבות ישורון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אבות ישורון, באתר Discogs (באנגלית)
• אבות ישורון, דף שער בספרייה הלאומית
• אבות ישורון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מכּתביו:

• כתבי אבות ישורון בפרויקט בן-יהודה
• אבות ישורון, באתר "שירשת"
• ארבעה שירים מתוך 'מלבדאתה', באתר הספרייה החדשה
• גנזים, אגודת הסופרים, השיר הגנוז שכתב אבות ישורון לזכרה של אסתר ראב, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 25.04.2017

ניתוח יצירותיו:

• עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "בהחבא": מדוע גם מי שניצל הוא קורבן, בבלוג "סופרת ספרים", 23 באפריל 2017
• יצחק לאור, "ועל פוילין לא לשכוח", באתר הארץ, 31 במאי 2002
• עודד כרמלי, ‏"כדור הארץ לאבות ישורון", השילוח, 10, יוני 2018
• מורן שוב רובשוב, צָפוּן בָּרֵךְ | דמעה נופלת על מכתב לא מוחקים, באתר "מעלה", יוני 2021 - על "חרסים"
• זיוה שמיר, אבות ישורון: החידה, ידיעות אחרונות, 7 ביולי 1995, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית