כרצועה הפותחת של האלבום, השיר משמש כהקדמה לנושאים המוזיקליים והליריים של האלבום. השיר זכה לביקורות חיוביות, בעיקר ממבקרי מוזיקה עכשווית, ששיבחו את ההפקה המוזיקלית והליריות בשיר. וסט ביצע את השיר כשיר הפותח של סיבוב ההופעות "Glow in the Dark Tour" בשנת 2008. בשנים שחלפו מאז צאתו, השיר זכה לגרסאות כיסוי שונות שנוצרו על ידי מגוון אמני היפ הופ, מפיקים מוזיקליים ולהקות, בהם ביג שון, דה גיים ו-Arrested Development.[2]
השיר נכתב והופק על ידי וסט. בשל היותו השיר הפותח של האלבום, הכותרת המקורית של השיר הייתה "Good Morning (Intro)", אך לאחר מכן שונתה.[3] בשונה מאלבומיו הקודמים של וסט, The College Dropout ו-Late Registration, הרצועה הפותחת של האלבום Graduation כוללת את קולותיו של וסט.[4] יחד עם השימוש של וסט בדוגם צלילים, אחד ההיבטים המובהקים ביותר של ההפקה של השיר הוא הדגש המשמעותי על מוזיקה אלקטרונית.[5][6][7] השיר מסמל את התקדמותו של וסט לעבר נוף צליל אלקטרוני יותר.[8]
השיר הושמע לראשונה כאשר תחנת הרדיו הדיגיטלית "BBC Radio 1Xtra" הציגה פינה בשם "Audience With Kanye West" בתיאטרון המוזיקה לרדיו ב-13 באוגוסט 2007 בלונדון.[11] וסט הדריך את הקהל בתיאטרון, תוך שהוא מנגן את האלבום במלואו ישירות ממחשב נייד של מקבוק אייר דרך מערכת רמקולים.[11] הבכורה הייתה חלק ממסע פרסום מקיף נרחב לכבוד צאת אלבומו השלישי של וסט במהלך טיול בבריטניה.[12] שבועיים לאחר מכן, השיר הושמע כשיר הפתיחה כאשר וסט קיים סשן להאזנה לאלבום בעיר ניו יורק.[13] ב-28 באוגוסט, התקיים סשן לילה בו הושמעו שירי האלבום בתיאטרון "New World Stages".[13] בסשן הסביר וסט את שאיפותיו לקראת אלבומו השלישי.[13] במשך כל הלילה, הוא ניגן תצוגה מקדימה של השירים מתוך האלבום מתחילתו ועד סופו ללא הפרעה, חלקם בליווי וידאו קליפים.[14][14] כאשר וסט ניגן את השיר, הופיעו סצנות מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל", תוך שאורות הבזיקו לפי הקצב של השיר.[13]
השיר הוא השיר הראשון מתוך האלבום Graduation עליו עבד וסט.[15] השיר הוקלט באולפני סוני מיוזיק שבניו יורק ובאולפני Record Plant שבהוליווד. לאחר מכן, השיר מוקסס באולפני "Chalice Recording" שבהוליווד. לפי טוני ויליאמס, חבר בחברת ההקלטות של וסט GOOD Music, וסט הוזמן גם לאולפן בדטרויט על מנת להתחיל את הקלטת השיר בפברואר 2006.[15] וסט היה בדטרויט על מנת להופיע באירוע טרום-השקה של המשחק Super Bowl XL, שקיים ערוץ הטלוויזיה VH1.[16]
בתחילת 2006 וסט פיקח על ההקלטה וההפקה של האלבום Graduation, בו זמנית עם אלבומו השביעי של חברו הקרוב, הראפר קומון, Finding Forever, שיצא בשנת 2007.[17][18] כתוצאה מכך, הייתה חפיפה משמעותית בין המפגשים של השניים באולפן בנוגע לשני האלבומים.[19] קומון הועיל בהלחנת השירים, בזמן שוסט הועיל בהפקת אלבומו של קומון.[20]
השיר מכיל בתוכו קולות רקע של הראפר האמריקאי ג'יי זי.
כמו רוב החומרים לאורך אלבומו השלישי, כתיבת השיר מאופיינת בסיפור סיפורים וליריות מופשטת.[21][22] בכל בית בשיר, קיצר וסט את שורותיו על מנת להעביר בצורה ישירה יותר את דאגותיו.[23] באשר לראפ של וסט, לאחר שסייר בהופעות של להקות ארנה רוק אירופאיות כמו U2 והרולינג סטונז, החל לפשט כמה מהחרוזים שלו, כיוון שלא תמיד הצליח לטלטל קהל עם מילים מורכבות.[13] הוא בחר מסירה לירית פחות מורכבת, הכוללת שורות הבנויות על סיסמאות אנמיות בעלות הקשר אוניברסלי יותר.[24]
השיר מכיל שירה נוספת של הזמרת האוסטרלית קוני מיטשל (אנ') מלהקת הדאנס "Sneaky Sound System", וכן של זמרת הנשמה טוני ויליאמס. השיר אף כולל בסופו אינטרפולציה לבית של חברו של וסט, הראפר ג'יי זי, שהיה אמור להופיע בשיר.[25] במהלך סוף השיר, מדקלם ג'יי זי בצקרה שורה מתוך שירו, "The Ruler's Back", הפותח את אלבומו, The Blueprint, שהופק על ידי וסט.[26] וסט שינה את קצב דיקלומו של ג'יי זי, תוך שהשמיט מתוכו מילה, על מנת לשמור על קצבו של השיר.[27]
לאחר פתיחתו הדלילה של השיר, עיבוד השיר הופך בפתאומיות לשכבה של קלידים עם הגעת הרפרן של השיר.[31] השיר פשטני בפזמון העדין שלו, בו וסט חוזר על שם השיר כארבע פעמים.[32] לאחר כל חזרה על שם השיר, נשמעים מזמורי מקהלה כמילוי אינסטרומנטלי עדין.[33]ההוק של השיר שומר על הרמוניות ווקאליות מחוספסות בעזרת דגימות ווקאליות ללא מילים מהשיר "Someone Saved My Life Tonight" של אלטון ג'ון. סגנון הראפ של וסט חלקלק ואגרסיבי במיוחד בשלושת הבתים בשיר, המציגים בתוכם כולם כ-8 שורות.[13] המסירה הלירית הישירה של וסט זורמת באופן איטי.[34] לאחר הבית השלישי, השיר מעלה את עצמו מהרפרן לקולותיו של הראפר ג'יי זי, תוך שהוא משתמש במילים משירו, "The Ruler's Back". הקומפוזיציה המוזיקלית מגיע לסיומה בזיווג שירה נוסף של ג'יי זי בליווי ניגון סינתיסייזר.[35]
מבחינה לירית, השיר הוא הצהרה מנצחת של הישג מקצועי וכלכלי.[36] השיר ממשיך את נושא החינוך שהחל באלבומי האולפן הקודמים של וסט, The College Dropout ו-Late Registration.[37] שני הפרקים הראשונים בטרילוגיית האלבומים המתוכננת של וסט, החלו במסלול החלו ברצועת היכרות המציגה מנהל בית ספר המתייג את וסט כ"אכזבה".[38] לעומת זאת, השיר "Good Morning" מתחיל את האלבום Graduation כתיאור רמת ההצלחה של וסט בשני אלבומיו הראשונים, ובכך הוא ממשיך לקראת השלב הבא בקריירה שלו.[38] בהתאם, וסט משתמש בפתיחת האלבום Graduation, כדי למסור כתובת התחלה אנמית.[39] וסט הצהיר כי האלבום מתפקד כמו תזה, מה שמייצר אנלוגיה בה הוא משווה את המוזיקה שלו לאקדמיה.[40] כמו כן, וסט משווה בשיר את ההתגברות על מכשולי החיים לסיום אוניברסיטה בצורה ישירה.
למרות היותו שיר מרומם, מילותיו של וסט הן אוורובוריות באופיין, והן בנויות על צניחה עצמית תחת ביקורת עצמית קשה,[41] המציעים שכל הצלחה או הישג חדש יעניק לו סיבות נוספות לפקפק בעצמו.[42] הליריות, הווידוי והמסירה של וסט מודגשים על ידי האיכות הפשוטה והקלילה של השיר. הבתים של השיר דנים בדאגות ליריות הקשורות לאנטי-אליטיזם.[43] וסט מבקר את הריבוד המיוצר על ידי הומוגניזציה של מערכת החינוך האמריקאית.[44] לצד הצהרות הניצחון המוטבציוניות, מילות השיר משלבות בתוכן שעשועי לשון ואזכורים רבים של תרבות הפופ.[45] הם מתייחסים לשחקנית האמריקאית רוזי פרז, הסרט עשה את הדבר הנכון, פעיל זכויות השחורים האמריקאי מלקולם אקס, וכן לסרט הקלאסי משנות ה-80 בחזרה לעתיד.[45]
ביקורות
לשיר הופנו ביקורות חיוביות, במיוחד מצד מבקרי המוזיקה העכשווית. ג'ון ווש מ-Hot Wash כינה את הרכבו המוזיקלי של השיר "מפואר", והרחיב כי "פעימות הנוירוטיות של הרצועה עשויות להוות את הרקע, אבל הדגימה הגבנית והטעימה מרימה את השיר בחוזקה לספקטרום הפופ".[46] מגזין אנטרטיינמנט ויקלי ציין, "'Good Morning' החלק והנשגב הוא פשוט כל כך רענן ולא קשור - זה קניה שחי במרחב חלומי, טהור ויצירתי".[47] נטלי וינר מבילבורד הגדירה את השיר כ"אחד מההמנונים המרוממים ביותר של וסט", ואמרה: "הסימפול של אלטון ג'ון בשילוב אנטי-הממסדיות של קניה, יגרום למישהו להרגיש טוב יותר עם חוסר התואר היחסי שלו".[43] ג'סה פדניה מ-RapReview ראה את השיר כ"דרך חזקה להתחיל את האלבום".[48] צ'ייס הופברגר מ-The Austin Chronicle העניק שבחים לאופן החדשני בו מסמפל וסט את אלטון ג'ון לצורך הפקת השיר.[49] בן תומפסון מהאובזרבר ציין את השיר כאחד מחמשת השירים הטובים ביותר מתוך האלבום.[50]
בריאן צ'אן מהמישיגן דיילי טען כי השיר "הוא בין מיטב ההפקות של וסט, ומשלב יללות גוספל, סינתיסייזרים, מיתרים ובס מוחץ עצמות".[51] ג'ף פרלה מ-Sound & Vision ראה את השיר כהדגמה כיצד וסט "ממשיך להקפיץ את ההיפ-הופ לתחומים חדשים מרתקים ואומנותיים".[52] מגזין RWD ציין את השיר כאחד מהשירים הטובים ביותר מהאלבום Graduation.[53] מגזין רולינג סטון שיבח את האזכור למלקולם אקס בשיר והגדיר אותו כ"בדיחה קלאסית".[54]
וידאו קליפ
האמן היפני העכשווי טאקאשי מורקמי, שעיצב את עטיפתם של האלבום Graduation והסינגלים הנלווים אליו, וביים את הווידאו קליפ.
אף על פי שלא יצא כסינגל, הופק לשיר וידאו קליפ מונפש של כשלוש דקות.[55] את הווידאו קליפ ביים האמן העכשווי היפני טאקאשי מורקמי.[56] מורקמי גויס על ידי וסט כדי לפקח על הכיוון האמנותי של האלבום Graduation והסינגלים הנלווים אליו.[57] שיתוף הפעולה התפתח לראשונה כאשר וסט ביקר בסטודיו של מורקמי, "Kaikai Kiki Co", במהלך טיול קצר בטוקיו, במסגרת סיבוב הופעות ביפן.[58] הווידאו קליפ המונפש הקצר מכיל בתוכו תמונות פסטל מבריקות וצבעוניות הלקוחות מתנועת האמנות הפוסט-מודרנית של מורקמי, "סופרפלאט".[59][60]
הסיפר של הווידאו קליפ מתרכז בדוב הצעצוע האנתרופומורפי של וסט, "Dropout Bear".[61] הדוב הופיע לראשונה כשהוא יושב בזלזול על סט ריק של מלבני התעמלות, לבוש מכנסי ג'ינס רחבים וז'קט קורדרוי בעטיפתאלבום הבכורה של וסט, The College Dropout.[62] בהמשך הוא הופיע גם בעטיפת אלבומו השני, Late Registration.[63] בקליפ, ה-"Dropout Bear" משמש כגיבור הראשי, בעוד מסעו מתרחש ברחבי מטרופולין עתידני המכונה "יוניברס סיטי".[64] הדוב מתמודד עם מגוון מעצורים ומתגבר על סדרה של ניסויים ותלאות כאשר הוא רץ ברחבי העיר במאמץ להגיע בזמן לקמפוס המללכה שלו, כדי להשתתף בטקס הסיום שלה.[65]
נכון ליוני 2021, מונה הצפיות של הקליפ באתר יוטיוב עומד על כ-61 מיליון.[66]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.svg){kind=icon}
