מזמור ל"ב מורכב מאחד עשר פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:
א'-ב'
המשורר פותח בקריאות "אשרי" המשבחות את האיש שאין לו פשעים ועוונות: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" (א').
ג'-ח'
בפסקה השנייה מתאר המשורר את מה שקרה לו. המשורר מתאר כי חווה ייסורים קשים: "בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כׇּל הַיּוֹם" (ג'). בעקבות כך הוא מודה על החטאים שלו בפני אלוהים: "אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה'" (ה'), לאחר מכן המשורר מתאר כי אלוהים סלח לו: "וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה" (ה').
כעת, המשורר מסביר איך ירא אלוהים צריך להתנהג: "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ" וממשיך להתפלל ולהתחנן מאלוהים שימשיך להושיע אותו ולשמור עליו: "אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי" (ז').
ט'-י"א
המשורר מפציר בשומעיו לא להתנהג כבהמה חסרת מעצורים: "כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ", אלא להבין שכל הבוטח באלוהים - הוא יתחסד אליו בחזרה כגמולו: "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (י').
המשורר חותם את המזמור בקריאה לשמוח ולגיל בה': "שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב" (י"א).