תהילה עופר

תהילה עופר
לידה 5 באפריל 1930 (בת 94)
בוקרשט, רומניה
תאריך עלייה 1946
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הפלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תפקידים בשירות
לימדה עברית את חיילי גיוס חו"ל.
תפקידים אזרחיים
עיתונאית הארץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תהילה עופר (נולדה ב-5 באפריל 1930) היא עיתונאית ועורכת. מחברת ספרי עיון ותיעוד, חברת פלמ"ח ופעילת ציבור, יקירת העיר תל אביב.

ילדות ונעורים

תהילה עופר נולדה בבוקרשט, רומניה, בשם טיטה גרינברג לרבקה (בקה) לבית גרופר ויצחק (איזאק) גרינברג. כשהייתה כבת שלוש עברה המשפחה לעיר בקאו, שם מתה האם משחפת. כעבור שנה נשא אביה את ביאנקה (לימים ברכה זיו), אחותה הצעירה של האם וזו אימצה וגידלה אותה כבתה היחידה.[1] המשפחה לא הייתה דתית, אך חגגה את חגי ישראל. עד 1940 למדה בבית ספר ממלכתי לבנות, אז גורשו יהודים מכל המוסדות השייכים למדינה.[2] והיא עברה ללמוד בגימנסיה יהודית בעיר.[1]

בתקופת השואה סבלה המשפחה ממחסור כיוון שהאב היה מובטל ונלקח לעבודת כפייה. בתום המלחמה המשיכה בלימודים בבית ספר תיכון ממלכתי לבנות. בגיל 10 הצטרפה לתנועת השומר הצעיר שפעלה אז במחתרת, כחניכה ומאוחר יותר כמדריכה.[1] בשנת 1946 עברה ליוגוסלביה ומשם הפליגה ארצה באוניית המעפילים כנסת ישראל, שאת קורותיה חקרה וכתבה לימים.[3] כאשר הגיעה האונייה לשערי נמל חיפה גורשו העולים למחנה המעצר בקפריסין.

בדצמבר 1946, לאחר תקופה קצרה במחנה בקפריסין הגיעה לארץ-ישראל והייתה עצורה במחנה המעפילים עתלית. עם שחרורה התחנכה במסגרת עליית הנוער בקיבוץ מסילות, שם גם שונה שמה מטיטה לתהילה. היא למדה עברית, הכירה את הארץ ואת תולדותיה ברוח ערכי תנועת העבודה.[4]

שירות בפלמ"ח

תהילה עופר בפלמ"ח

עם פרוץ מלחמת העצמאות התנדבה לפלמ"ח יחד עם חברי קבוצתה, שהיו בוגרי התנועה השומר הצעיר שהפכה להכשרות מגויסות. במלחמת העצמאות שירתה בפלוגה א' בגדוד הראשון של חטיבת יפתח בחזיתות הגליל, העמק, המרכז והנגב.[4] בפלמ"ח שאפה לקבל תפקידים קרביים שהיו שמורים לגברים, אך למרות האימונים המשותפים לגברים ולנשים נשלחה לשמירות ולליווי שיירות בנשק. היא אמנם השתתפה בקורס הנהיגה הראשון בצה"ל, ולמרות שסיימה אותו בהצלחה, לא ניתן לה לנהוג ברכב צבאי.

מנעורי כשראיתי את הטנקיסטיות של הצבא האדום שנכנס לרומניה, רציתי להיות לוחמת[5]

במקום זאת, בקו החזית והמשלטים לימדה עברית את חיילי גיוס חו"ל שהגיעו היישר מהאונייה לשדה הקרב והבנת פקודות הייתה עבורם צורך קיומי.[4]

במסגרת שירותה בפלמ"ח נחשפה לאי שוויון בין המינים וניסתה להיאבק בו, בהשראת הנשים הסובייטיות שהכירה מצפייה בסרטים ומכניסת הצבא האדום לרומניה.[1] בשני ספרי עיון שכתבה יחד עם בעלה, "הגדוד הראשון" ו"יפתח", במרכזם עמדו תיעוד וראיונות ממלחמת העצמאות ותולדות הגדוד וחטיבת יפתח, הקדישה פרקים נרחבים למקומן של חברות הפלמ"ח בארגון זה.[6]

לאחר מלחמת העצמאות השתחררה מצה"ל עבדה בשדות של כפר סבא וכמדריכה בכפר הנוער בן שמן על מנת לסייע בקליטת הוריה שהגיעו לישראל ושהו במעברה בחדרה. ולאחר מכן התיישבו בכפר סבא. היא נישאה לזאב עופר, אותו הכירה בפלמ"ח ולזוג נולד בן. בשנת 1951 סיימה סמינר למורים ומדריכים של עליית הנוער בירושלים. שנים אחדות עבדה כמורה במוסדות לנוער עולה ובבתי ספר יסודיים, בין היתר עבדה כמורה במעברה בכפר סבא. בעבודתה זו נחשפה לתופעת ריבוי נשים במשפחות תלמידיה, יוצאי תימן. לימים, כעיתונאית, סייעה בכתיבתה לנשים יהודיות באיראן להיאבק בתופעת ריבוי הנשים וראיינה עולה מאיראן שניסתה לשכנע את הרבנות בארץ להתערב כדי למנוע את הישנות ריבוי הנשים. היא נחשפה לנושא בעקבות השתתפותה בכנס נשים בינלאומי בטהראן במאי 1966 כעיתונאית הארץ. בהמשך כתבה כמה כתבות על התערבות מועצת ארגוני נשים בישראל גם למען זכויות הירושה של יהודיות איראניות ועל ביקורה בארץ של יו"ר ארגון היהודיות באיראן לאותן מטרות, ודיווחה על פעילות בנושא.[7]

בעיתונות

בשנת 1962 החלה לעבוד כמתרגמת מצרפתית במגזינים "עולם האשה" ו"קולנוע". כעבור זמן קצר החלה לעבוד כעיתונאית ועורכת מדורים בעיתונים יומיים שונים. הייתה חברת תא העיתונאיות והעורכות באגודת העיתונאים וכיהנה מספר שנים כיו"ר ארגון העיתונאיות הבינלאומי. שימשה חברת מערכת הירחון "עולם האשה" 1954, "הבוקר" 1964–1965 ו"הארץ" 1965–1967. בסוף שנות השישים נהגה לשלוח כתבות מצרפת לגלי צה"ל, למדור לאשה בקול ישראל ולכתבי עת של ההסתדרות. בשנים 1969–1992 הייתה עיתונאית ועורכת בכירה ב"מעריב".

בעבודתה העיתונאית עסקה בתחומים חברתיים, כלכליים ופוליטיים, צרכנות, חינוך ובריאות וחלק ניכר הוקדש לקידום מעמד האישה. בראיונות, בכתבות ובתחקירים הציגה מודלים של נשים בארץ ובעולם שפרצו את תקרת הזכוכית בתפקידים ראויים לחיקוי בתחומים שבהם נדרשה השתלבות, כגון מדע,[8] טכנולוגיה, פוליטיקה,[9] וייצוגן בממשל ובמוסדות מפלגה,[10] צבא, שירות לאומי,[11] וגיוס נשים דתיות[12] בחינוך ובתעשייה. דיווחה על מצב הנשים בעולם,[13] ראיינה נשים שמילאו תפקידי מפתח ציבוריים.[14] במהלך חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ראיינה את ג'יהאן סאדאת, אשת נשיא מצרים אנואר סאדאת.

בכתבותיה עסקה בנושא מעמד האישה בידיעות, כתבות במוספים ובמאמרי דעה. עסקה בגיל הפרישה של נשים מעבודה[15] ודיווחה על פעולות למען קורבנות אונס[16] ותקיפה מינית.[17] במאמרי דעה ביקרה התייחסות לנשים במרחב הציבורי, בין היתר על האיסור על נשים להתפלל ברחבת הכותל ב-1989:

נשים רפורמיות וקונסרבטיביות, שבאו לכותל לתפילת ראש חודש מלווה בשירה. לא שירת פופ חלילה, לא דיסקו, לא רוק, לא מחאה. שירת הלל לאותו יושב במרומים [...] אצל אותו כותל שהגישה אליו והתפילה לידו מתאפשרת לחרדים בזכות צה"ל, אותו צבא בו משרתות גם חיילות.[18]

ב-1985 יצאה נגד תשדיר ייעודי לנשים: "למה הרדיו מטרטר לי משהו נוסח: 'גבירתי הנהגת! עכשיו, בחורף, אינך יכולה לחזות שינויים במזג האוויר'? כאילו שהגברים כולם חזאים. מוסמכים למטאורולוגיה. על כן, רק לנו, הנהגות, מופנית הפנייה הנרגשת של הגורם האלמוני. המועצה לבטיחות? משרד התחבורה? איגוד המוסכים? סתם שוביניסטיים גבריים באמריקה קוראים להם חזירים שוביניסטיים. האם האדונים שהגו את תשדיר הפרסומת האידיוטי הזה בדקו קודם ומצאו שרק נשים אינן פונות למוסך לשם הכנת הרכב לחורף?"[19]

במעריב ערכה את המדור "סגנון", מדורי צרכנות ובריאות את המוספים "גבר לעניין" והמקומון תל אביב וכתבה בירחון הנשים "את", שימשה כתבת ופרסמה מאמרי דעה. בין היתר כתבה על ראשית התופעה של חזרה בתשובה, המשברים במושבים, הדתה בשכונות ירושלים, קריירה שנייה של משוחררי צבא הקבע, תנאי העבודה של רופאים צעירים, אפליות בדיני אישות ועוד.

גם לאחר הפרישה לגמלאות המשיכה בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ערכה את הירחון "גימלאון", סקרה בקול ישראל את הנעשה בצרכנות ובמעמד הגמלאים בעולם, כתבה על אתרי תיירות בארצות שונות בהן ביקרה מטעם הירחון "רואים עולם", ערכה את ביטאון ארגון חברי ה"הגנה" (1997–2002) ומאז 1999 עורכת כתב העת "עמותת דור הפלמ"ח". כתבה ערכים אנציקלופדיים לאתר הצנחנים על צנחני היישוב בתקופת מלחמת העולם השנייה, ביניהם הערכים על חנה סנש[20] ורפאל (רפי) רייס.[21] ערכה את כתב העת לחינוך מבוגרים (תהיל"ה) וביימה סרטים דוקומנטריים קצרים לטלוויזיה הקהילתית.

פעילות ציבורית

במלחמת יום הכיפורים יצאה לשליחות הסברה מטעם משרד החוץ בארצות הברית. שימשה כחברת הדירקטוריון של המועצה הישראלית לצרכנות ונבחרה כנציגת ציבור למועצה של שירותי בריאות כללית, משמשת בה יו"ר הוועדה למתנדבים.

הייתה חברת הנשיאות של ארגון חברי ההגנה והוועד המנהל של "אוהלי פלמ"ח" להפקת סרטים תיעודיים. חברת ההנהלה והמערכת של שי"ר - עמותה לתיעוד תרומת יהודי רומניה לציונות ולישראל. חברת הנהלת קרן תרבות ע"ש ינקולוביץ'. חברת ההנהלה של עמותת דור הפלמ"ח ומרצה לנוער, לחיילים וחיילות, למורים ומורות ולקבוצות שונות על הפלמ"ח ועל מעמד החברה בפלמ"ח ובנושאים קשורים בעבודתה ובספריה.

בשנת 2017 נבחרה כיקירת העיר תל אביב.[22]

ספריה

כתבה ספרי עיון ופרי מחקר, ביניהם ביוגרפיות. הבולטת שבהן הביוגרפיה של הצנחנית חביבה רייק שכתבה עם בעלה אל"ם זאב עופר. דרך ספריה הצליחה להאיר דמויות ומעשים שאינם בשורה הראשונה מבחינת מוּדעות הציבור אך אינם נופלים ואף עולים על המפורסמים. לדוגמה, חביבה רייק לעומת חנה סנש, אוניית המעפילים כנסת ישראל לעומת אקסודוס.

היא קסמה לנו ותוך מחקר למדנו שבשליחותה אל מעבר לקווי האויב הנאצי היא הספיקה לפעול בצורה מופלאה, שלא באה לידי ביטוי ועל כן נותר פחות ידועה. ראינו חובה לעצמנו להאיר את דמותה ואת פועלה. לשם כתיבת הספר, מלבד המחקר, המסמכים והראיונות הרבים שקיימנו, ספרי הזיכרונות של אנשים שהכירו אותה, רצינו להכיר את חביבה בכל שלבי חייה ונסיבות נפילתה במילוי תפקידה.[1]

בספר הייתה התייחסות למשמעות השתתפותן של נשים בצניחה מעבר לקווי האויב: "כישלונו של כל פרט היה עלול להיהפך לכישלון הכלל. כישלון עשרה אחוזים של בנות עלול היה להכריע לגבי המשך שירות הבנות", צוטטה שוריקה ברוורמן בספר חביבה.[23]

ספרים שכתבה

ספרים בעריכתה

ספרים בתרגומה

אותות ופרסים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילה עופר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 תהילה עופר בריאיון לירדן שרפי במסגרת פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה", תל אביב, 20.1.2016.
  2. ^ תחילת הפתרון הסופי: רצח יהודי רומניה, מרכז המידע אודות השואה, אתר יד ושם.
  3. ^ מול השער הנעול – האודיסיאה של אוניית המעפילים כנסת ישראל,(עם הצייר שמואל כץ). הוצאת הספינות שבדרך, 2003.
  4. ^ 1 2 3 תהילה עופר, באתר הפלמ"ח.
  5. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, אח, עוד פגישה שכזאת: ותיקי הפלמ"ח מציינים 75 שנה, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2015
  6. ^ הגדוד הראשון – גדוד העמק ממטולה עד הנגב (עם זאב עופר), הוצאת חברי פלמ"ח, 2008, יפתח – חטיבת פלמ"ח במלחמת העצמאות (עם זאב עופר). הוצאת חברי פלמ"ח, 2013.
  7. ^ תהילה עופר, נשים פוחדות שבעליהן יקבלו היתר לביגמיה, מעריב, 15 בדצמבר 1985
  8. ^ תהילה עופר, עיסוק זוגי במדע, מעריב, 15.12.1969.
  9. ^ תהילה עופר, אפשר להתלונן על קיפוח, מעריב, 10.3.1980.
  10. ^ תהילה עופר, 500 צירות בוועידת מפלגת העבודה, מעריב, 17.12.1980.
  11. ^ תהילה עופר, הרבנית גורן בעד שירות לאומי לבנות, מעריב, 7.1.1980.
  12. ^ תהילה עופר, בנות דתיות שאינן מסתתרות מאחורי ההצהרה, מעריב, 6.8.1970.
  13. ^ תהילה עופר, "פסטיוול-הנשים" בממשל הצרפתי מקדם חוקים לשוויון המינים, מעריב, 24.10.1974.
  14. ^ תהילה עופר, 10 שרות יבואו לוועידה הבינלאומית של נשים מנהיגות, מעריב, 30.5.1979. האורחות באו "לנעול את נעלינו", מעריב, 4.2.1979.
  15. ^ תהילה עופר, מיותרות בגיל 60, מעריב, 18.12.1985.
  16. ^ תהילה עופר, עדיין לא שורטט דיוקנו של "האנס הטיפוסי", מעריב, 2.2.1984.
  17. ^ תהילה עופר, לשבור את קשר השתיקה, מעריב, 15.3.1985.
  18. ^ תהילה עופר, קול בכותל, מעריב, 8.8.1989.
  19. ^ תהילה עופר, אני נוהגת, מעריב, 18.12.1985.
  20. ^ תהילה עופר, חנה סנש 1921 - 1944, אתר הצנחנים.
  21. ^ תהילה עופר, רפאל (רפי) רייס 1914-1944, אתר הצנחנים.
  22. ^ עניין - הוכרזו יקירי תל אביב-יפו 2017, באתר www.habama.co.il
  23. ^ בועז פיילר, "אחזור מהקרב לקיבוץ ואזכור שאני אישה", באתר ynet, 15 בפברואר 2013
  24. ^ פרסום שמות יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2017 באתר "הבמה"

Read other articles:

Krisis Selat Sunda

Krisis Selat SundaBagian dari konfrontasi Indonesia-MalaysiaSelat Sunda yang memisahkan Jawa dan Sumatra adalah pusat krisis.Tanggal27 Agustus – 10 September 1964LokasiSelat Sunda, IndonesiaHasil Keberhasilan Dua Belah Pihak dalam Menghindari KonflikPihak terlibat  Malaysia  IndonesiaTokoh dan pemimpin Tunku Abdul Rahman Soekarno Soebandrio SuwitoKekuatan 1 kapal induk 2 penghancur Kekuatan hampir penuh Angkatan Udara Indonesia Sejumlah kapal selam dan kapal permukaan ringanKorban...

 

Dream (film 2008)

Dreamposter teaterSutradaraKim Ki-dukProduserKim Ki-dukJo Seong-gyuDitulis olehKim Ki-dukPemeranJoe OdagiriLee Na-youngPenata musikPark Ji-woongSinematograferKim Gi-taePenyuntingKim Ki-dukDistributorShowboxTanggal rilis 9 Oktober 2008 (2008-10-09) Durasi95 menitNegara Korea SelatanBahasaKoreanPendapatankotor$411,549 Dream (Hangul: 비몽; RR: Bimong; MR: Pimong) merupakan Film Korea Selatan tahun 2008 yang disutradarai oleh Kim Ki duk. Ini ad...

 

Imagine (John Lennon song)

1971 single by John Lennon ImagineUK picture sleeveSingle by John Lennonfrom the album Imagine B-side It's So Hard (US) Working Class Hero (UK) Released 11 October 1971 (1971-10-11) (US) 24 October 1975 (1975-10-24) (UK)[1][2] Recorded27 May – 4 July 1971Studio Ascot Sound, Ascot Record Plant East, New York City Genre Soft rock Length3:03LabelAppleSongwriter(s) John Lennon Yoko Ono Producer(s) John Lennon Yoko Ono Phil Spector John ...

Gerakan Stroberi Liar

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. Gerakan Stroberi Liar ( Hanzi :野草莓運動) adalah sebuah gerakan protes di Taiwan yang dimulai pada 6 November 2008 setelah kunjungan ketua ARATS Republik Rakyat Tiongkok Chen Yunlin ke pulau itu. Gerakan ini dipicu pada tahun 2008 oleh kontrovers...

 

Frente de Juventudes

Political party in Spain National Delegation of the Youth Front Delegación Nacional del Frente de JuventudesThe swan, symbol of Ximenez de Cisneros, also symbol of the Frente de Juventudes.Founded6 December 1940[1]Dissolved1977HeadquartersMadridIdeologyNational syndicalismFrancoismColours  Blue,   red,   black, and   white[2]Politics of SpainPolitical partiesElections The National Delegation of the Youth Front (Spanish: Delegación Nacional del Frente ...

 

Ghetto

Pour la chanson de Akon, voir Ghetto (chanson). Le terme « ghetto » Écouter désigne originellement un quartier imposé aux Juifs par les autorités politiques de l'État, où ils doivent vivre séparés de la population non juive. Ce dispositif de séparation va de pair avec l'autorisation qui leur est donnée par les autorités de l'État de pratiquer le judaïsme et de s'organiser pour leurs affaires internes, toujours sous le contrôle de l'État. Si l'institution du ghetto ...

2003 Kettering Borough Council election

Regional election Kettering Borough Council Kettering Borough Council Ward Map 1. All Saints 2. Avondale 3. Barton Seagrave, 4. Brambleside 5. Buccleuch 6. Desborough Loatland 7. Desborough St. Giles, 8. Latimer (Burton Latimer), 9. Millbrook 10. Piper's Hill 11. Plessy (Burton Latimer) 12. Rothwell Tresham 13. Rothwell Trinity 14. Queen Eleanor 15. Slade 16. Spinney 17. St. Andrew's 18. St. Mary's 19. St. Michael's 20. St. Peter's 21. Warkton 22. Welland 23. Wicksteed Kettering Borough withi...

 

Marius Royet

Questa voce sull'argomento calciatori francesi è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Marius Royet Nazionalità  Francia Calcio Ruolo Attaccante CarrieraSquadre di club1 1903-1909 US Parisienne? (?)Nazionale 1904-1908 Francia9 (2) 1 I due numeri indicano le presenze e le reti segnate, per le sole partite di campionato.Il simbolo → indica un trasferimento in prestito.   Modific...

 

Paul Theroux

Questa voce o sezione sull'argomento scrittori statunitensi non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Paul Theroux Paul Theroux (Medford, 10 aprile 1941) è uno scrittore statunitense. Indice 1 Biografia 2 Opere 2.1 Narrativa 2.2 Saggistica 3 Note 4 Altri progetti 5 Collegamenti esterni Biografia Th...

ヨハネス12世 (ローマ教皇)

ヨハネス12世 第130代 ローマ教皇 教皇就任 955年12月16日教皇離任 964年5月14日先代 アガペトゥス2世次代 レオ8世個人情報出生 937年スポレート公国（中部イタリア）スポレート死去 964年5月14日 教皇領、ローマ原国籍 スポレート公国親 父アルベリーコ2世（スポレート公）、母アルダその他のヨハネステンプレートを表示 ヨハネス12世（Ioannes XII、937年 - 964年5月14日）は、ロ...

 

Asidosis metabolik

Gejala Asidosis Asidosis metabolik adalah gangguan ketika status asam-basa bergeser ke sisi asam akibat hilangnya basa atau retesi asam nonkarbonat dalam tubuh.[1] Asidosis sendiri merupakan kondisi dimana terjadi akumulasi asam dan ion hidrogen dalam darah dan jaringan tubuh sehingga menurunkan pH.[1] Asidosis metabolik ditimbulkan oleh perubahan keseimbangan antara produksi dan ekskresi asam.[2] Asidosis sistemik dapat disebabkan oleh peningkatan masukan dari sumber-...

 

Movimiento de Izquierda Revolucionaria (Chile)

Movimiento de Izquierda Revolucionaria Secretario/a general Demetrio HernándezFundador Miguel Enríquez (†)Fundación 15 de agosto de 1965[1]​Eslogan «Por una vida digna para todos»Ideología ComunismoSocialismoMarxismo-leninismoGuevarismoFoquismoPatriotismo socialistaLatinoamericanismoAntiimperialismoAntifascismoAntineoliberalismoAntirrevisionismo[2]​Posición Izquierda revolucionaria[3]​[4]​[5]​[6]​[7]​[8]​[9]​Miembro de Unión Patr...

Ovaltineys

Former British children's club For the sweets, see Ovalteenies. The topic of this article may not meet Wikipedia's general notability guideline. Please help to demonstrate the notability of the topic by citing reliable secondary sources that are independent of the topic and provide significant coverage of it beyond a mere trivial mention. If notability cannot be shown, the article is likely to be merged, redirected, or deleted.Find sources: Ovaltineys – news · newspaper...

 

三鐘經

此條目没有列出任何参考或来源。 (2020年1月10日)維基百科所有的內容都應該可供查證。请协助補充可靠来源以改善这篇条目。无法查证的內容可能會因為異議提出而被移除。 《三鐘經》（拉丁語：Angelus）原意為天使，为記述聖母領報及基督降生的天主教經文。 概述 法国巴比松派画家让-弗朗索瓦·米勒的著名画作《晚祷》（L'Angélus）描绘了十九世纪法国农民于日落时分诵�...

 

Thomas Mathiesen

Norwegian sociologist (1933–2021) For the American musicologist, see Thomas J. Mathiesen. Thomas MathiesenThomas Mathiesen in 1965Born(1933-10-05)5 October 1933Died29 May 2021(2021-05-29) (aged 87) Thomas Mathiesen (5 October 1933 – 29 May 2021)[1] was a Norwegian sociologist, particularly known for his work in sociology of law. Considered one of the founders of sociology of law in Norway and Scandinavia,[2] Mathiesen did extensive research on prisons and surveillance...

ARY Film Awards

Award This article needs to be updated. The reason given is: this information has not been updated since the 2016 awards were planned. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (March 2019) ARY Film AwardsCurrent: 2nd ARY Film AwardsARY Film Awards StatueAwarded forExcellence in cinematic achievements.Sponsored byNokia, ZONG and L'OréalCountryPakistanPresented byARY Digital Network and Entertainment ChannelFirst awarded27 April 2014...

 

米代川

米代川 七座山（秋田県能代市）付近にて大きく屈曲する米代川。2012年5月水系 一級水系 米代川種別 一級河川延長 136 km平均流量 254 m3/s（二ツ井水位観測所 2005年）流域面積 4,100[1] km2水源 中岳 (鹿角市・八幡平市)（岩手県/秋田県）水源の標高 1,024 m河口・合流先 日本海（能代市）流域 日本岩手県・秋田県 テンプレートを表示 米代川（よねしろがわ）は、主に秋田...

 

野田俊作

この項目では、政治家で実業家の野田俊作について説明しています。同名の精神科医・心理学者については「野田俊作 (精神科医・心理学者)」をご覧ください。 この記事には参考文献や外部リンクの一覧が含まれていますが、脚注による参照が不十分であるため、情報源が依然不明確です。 適切な位置に脚注を追加して、記事の信頼性向上にご協力ください。（2019年1...

熱海殺人事件

熱海殺人事件作者 つかこうへい国 日本言語 日本語ジャンル 戯曲初出情報初出 舞台公演・『新劇』1973年12月号（白水社）刊本情報収録 『熱海殺人事件』出版元 1975年、新潮社総ページ数 234初演情報場所 文学座アトリエ初演公開日 1973年11月26日演出 藤原新平受賞 第18回岸田国士戯曲賞 ポータル 文学 ポータル 舞台芸術テンプレートを表示 『熱海殺人事件』（あたみさ�...

 

Jean-Marie Leblanc

Jean-Marie LeblancJean-Marie Leblanc lors du Paris-Tours 1997InformationsNaissance 28 juillet 1944 (80 ans)Nueil-les-AubiersNationalité françaiseDistinction Chevalier de la Légion d'honneur‎ (1997)Équipes professionnelles 1967-1968Pelforth-Sauvage-Lejeune1969-1971Bicmodifier - modifier le code - modifier Wikidata Jean-Marie Leblanc né le 28 juillet 1944 à Nueil-les-Aubiers (Deux-Sèvres), est un ancien directeur du Tour de France de 1989 à 2006. Cycliste professionnel de 1967 à...