נשים בפוליטיקה הישראלית

מראשית המפעל הציוני, היו מעורבות נשים בתפקידים שונים בהנהגה ובפוליטיקה, מספר הנשים שהובילו מפלגות בישראל היה מועט ביחס למפלגות באירופה.[1] בישראל שיעור הנשים בכנסת גם הוא נמוך, יחסית לממוצע ייצוג הנשים בפרלמנטים באירופה ובזירה המוניציפלית, המקומית[2]נמוך עוד יותר.

בממד הפוליטי הלאומי, מראשית קום המדינה, ייצוג הנשים בקרב חברי הכנסת, יחסית לייצוגם של הגברים, היה נמוך. ייצוגן בממשלות ישראל היה אף נמוך מזה שבכנסת, ולעיתים כלל לא היה ייצוג של נשים בממשלה. בממד הפוליטי המקומי, ייצוגן של הנשים תמיד היה נמוך מאוד, אף מזה של נשים כחברות כנסת. עם זאת, הנתונים מלמדים כי בפוליטיקה המקומית קיימת מגמה יציבה של שיפור, ואילו ייצוג הנשים בפוליטיקה הלאומית משתנה בהתאם לשינויים ביחסי כוחות תוך מפלגתיים ובין מפלגתיים.

לפני קום המדינה

נשים בפוליטיקה הציונית

בתקופת הרנסאנס, דונה גרציה נשיא, אשר נחשבת למנהיגה הציונית הראשונה בעיני רבים, החלה לקנות אדמות בטבריה וישבה בהן יהודים מאירופה – אך מלבדה ומעוד כמה יוצאות דופן, עד לשלהי המאה ה-19 הייתה לנשים בכלל, ולנשים יהודיות בפרט, דריסת רגל מועטה ביותר בפוליטיקה, שנחשבה כתחום עיסוק גברי מובהק. השינויים הערכיים שחלו באירופה עקב התארגנות תנועות חברתיות פוליטיות, שהפיצו את רעיונות השוויון בין בני החברה וריבונות האזרח, לא פסחו על הנשים היהודיות הלא דתיות. הן החלו ליטול חלק כחברות, ואפילו כמנהיגות, של התנועות החברתיות החדשות. בנקודה זו השתחררו הנשים מאחיזתם של פרנסי הקהילה ובה עוצבו טיבם של יחסי הגומלין ביניהן לבין הפוליטיקאים הגברים. בשטח זה היו לנשים שתי נקודות כניסה: האחת דרך הפוליטיקה הציונית, והשנייה דרך הפוליטיקה הארצישראלית. בשני המקרים הכניסה לא הייתה חלקה ולוותה במאבקים ממושכים עקב התנגדות מגזרים מסוימים לשינוי. כמו כן, למרות הצלחתן היחסית של הנשים להשתלב בפוליטיקה הארצישראלית, לא הקרין הדבר על שינוי מעמדן בהכרח במישור הפוליטי ובמישורים אחרים.

נשים בתנועה הציונית

אבות הציונות, שביקשו ליישם רעיון לאומי חילוני, הגיעו רובם ככולם מסביבה דומה ונקטו בגישה מסורתית בהתייחסותם לשאלת מקומה של האישה בחברה היהודית המתחדשת. הציפייה הייתה כי נשים תמשכנה לנהוג על-פי דפוסים מסורתיים, אולם אלה עמדו בסתירה לרעיונות המתקדמים של תנועה לאומית מהפכנית שחייבו שינוי בדפוסי חלוקת העבודה בין המינים. בקונגרס הציוני הראשון (1897) ניתנה לנשים לראשונה הזכות לקחת חלק בכינוסים פוליטיים, אף כי עדיין נשללה מהן זכות ההצבעה.

נשים ביישוב

היישוב היהודי בארץ ישראל נחלק בראשית תקופת המנדט למספר גושים פוליטיים: תנועת העבודה, המחנה האזרחי, חרדים-דתיים וספרדים ועדות המזרח. לפי הדעה הרווחת, נהנו נשות היישוב בתקופת המנדט משוויון חברתי ופוליטי מלא, למעט בנות הזרם האורתודוקסי, שהתנגד למתן זכויות פוליטיות לנשים. ואולם, המחלוקת בנושא הענקת זכויות פוליטיות לנשים הייתה אחת מסלעי המחלוקת העיקריים שהפרידו בין הגושים הפוליטיים השונים. במתן זכויות פוליטיות לנשים תמכו מפלגות הפועלים והתנגדו שלושה גושים: עדות המזרח, שייצגו קו שמרני בנושא זה; התאחדות האיכרים האזרחית, שחששו מהשתלטות מפלגות הפועלים על הנהגת היישוב; החוגים הדתיים ותנועת המזרחי, שחששו ממפלגות הפועלים בשל יחסן השלילי לדת. במשך שמונה שנים (1918–1926), איימה המחלוקת על מרקם היחסים העדין שהיה קיים בין הזרמים השונים. עד להצהרת בלפור (1917) לא השתתפו הנשים בחיים הפוליטיים של היישוב. ב-1903 נעשה אחד הניסיונות הראשונים לארגן את היישוב. חשיבותו של הכינוס שהתקיים בזכרון יעקב מתמצה בהעלאת נושא מעמדן של הנשים ביישוב לכלל שאלה פוליטית, ובתוך כך גם שאלת זכויותיהן הפוליטיות של הנשים. הניסיון ליישב סוגיה זו נכשל, בשל התנגדותם החריפה של החרדים, ונשללה מן הנשים הזכות לבחור ולהיבחר.

חלק מנשות היישוב החדש היו מאורגנות במסגרת תנועת הפועלות – תנועה פוליטית שבקשה להיאבק על השוואת זכויות הפועלות לאלו של הפועלים. מאבקן של הפועלות התמקד בעיקר בקביעת מקומה של האישה בשוק העבודה. הפועלות ביקשו להכיר בהן כנשים עובדות התורמות לבניין הארץ. מאבקן של הפועלות היה, לכאורה, מאבק מקצועי אך ביסודו היה זה מאבק חברתי פוליטי על מקומה של האישה בחברה החדשה.

לקראת הבחירות לאספת הנבחרים ב-1920, ובעקבות שנתיים של מאבקים קשים, הוחלט לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר. כדי לרכך את התנגדותם של החרדים, הוחלט לאפשר להן להצביע בקלפי משלהן ובנפרד מגברים. כמו כן, כל גבר חרדי שהתנגד לכך שאשתו תבחר, היה רשאי להצביע פעמיים – בשמו ובשם אשתו. כשנספרו הקולות נמצא כי לאספת הנבחרים הראשונה נבחרו 299 גברים ו-15 נשים. בבחירות לאספת הנבחרים השנייה נבחרו כבר 23 נשים.

במושבה הראשון של האספה השנייה, שהתקיים בחמישה בינואר 1926 נאמר כך: "אספת הנבחרים השנייה מכריזה על שוויון הזכויות של הנשים בכך ענפי החיים האזרחיים המדיניים והכלכליים של היישוב העברי ודורשת מאת הממשלה את הבטחתו של שוויון זכויות זה בחוקי הארץ".

לאחר קום המדינה

ייצוג הולם של נשים במפלגות פוליטיות

מספר חברות הכנסת בכל כנסת בעת כינונה עד 2015. 29 נשים נבחרו ב-2015 לכנסת העשרים, שיא של כל הזמנים, ובמהלך כהונת הכנסת היו 35 (שמהוות 29.16% מבית הנבחרים).
גולדה מאיר, בעת כהונתה כשרת העבודה בממשלת ישראל הראשונה, לימים הייתה לראש ממשלת ישראל.

תת ייצוג של נשים במערכת פוליטית נתונה יכול לנבוע מכמה גורמים. אחד מהם הוא שיטת הבחירות הנהוגה במערכת הפוליטית. בדרך כלל, השיטה היחסית מקלה את כניסתן של נשים לבתי המחוקקים יותר מזו הרובית. גורם נוסף המשפיע על בחירתן של נשים הוא התחרות הפוליטית של חברה נתונה. בהקשר זה, מידת שמרנותה או פתיחותה כלפי שילובן של נשים בחיים הפוליטיים ומקומן בעמדות השפעה. מדינות ומפלגות רבות הגיעו בעשרים השנים האחרונות לכלל מסקנה כי עליהן לנקוט אמצעים שונים כדי להבטיח את העלאת ייצוגן של נשים במוסדותיהן הפוליטיים. עשרות מפלגות שונות בעולם אימצו תקנות וכללים פנימיים הקובעים מכסות ייצוג מינימליות לנשים. לעיתים הדבר נעשה בהיעדר חקיקה לאומית בעניין זה, ולעיתים במקביל לקיומה של חקיקה כזאת.

בישראל לא נקבעו עד היום (2021) מכסות ייצוג לנשים במפלגות בחקיקה. בעבר הוגשו כמה הצעות חוק בעניין זה, אך אף אחת מהן לא הבשילה לכלל חקיקה ממשית. כך למשל, שר המשפטים מאיר שטרית הגיש את הצעת חוק מימון מפלגות התשס"ב-2002. הצעת חוק אשר ביקשה לעודד ייצוג הולם של נשים בכנסת באמצעות קביעה שלפיה סיעה אשר 30% לפחות מכלל חבריה הם נשים, תקבלנה מימון גדול יותר. מימון זה נועד להיות תמריץ חיובי להגדלת מספר הנשים המתמודדות בבחירות לכנסת, ולדעת יוזמי ההצעה הוא אמצעי אפקטיבי יותר מחיוב הסיעות לשריין מקום לנשים. אף על פי שהמחוקק הישראלי נמנע מקביעת מכסות ייצוג לנשים בחקיקה, מפלגות בישראל עשו זאת בתקנונים וכללים פנימיים שקבעו לעצמן.

בתקנון מפלגת הליכוד, שתוקן ב-6 בינואר 2005, מובטח ייצוג לנשים ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת כדלקמן: "אם לא נבחרו מועמדות לחמישה מ-40 המקומות הראשונים ברשימת המפלגה לכנסת ישובצו חמש מועמדות במקומות האלה ברשימה: המקום ה-10, המקום ה-20, המקום ה-30, המקום ה-35 והמקום ה-40..." חוקת הליכוד אף מבטיחה ייצוג לנשים גם במוסדות המפלגה – במזכירות ובלשכה. הבחירות למזכירות הליכוד נערכות ב-11 מחוזות בחירה. החוקה קובעת כי אם לא נבחרה אישה בין נציגיו של מחוז כלשהו, הרי במחוז זה תקודם המועמדת שצברה את מספר הקולות הרב ביותר מן המועמדים שלא נבחרו, ותתפוס את מקומו של אחרון הנבחרים מהמחוז. בדרך זו מובטח במזכירות המפלגה ייצוג של אישה אחת מכל מחוז לפחות, ובסך הכול מובטח ייצוגן של 11 נשים.

מפלגת העבודה הבטיחה לנשים לקראת הבחירות לכנסת ה-13 מקום אחד בכל קבוצה של עשרה מועמדים. גם ברשימת מועמדיה לכנסת ה-14 הייתה מכסת הייצוג לנשים 10% בשליש העליון של הרשימה. ב-1999 עלה מספר המקומות שהובטחו לנשים לחמישה מקומות עד למקום השלושים ברשימת מועמדיה. נכון לשנת 2005 מכסת הייצוג של נשים בקרב מועמדי המפלגה לכנסת היא 25%. בשנת 2021, הורכבה בשיטת רוכסן שהגדילה את הייצוג חצי מהרשימה.[3]

במפלגת המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, הנשים התמודדו בבחירות מקדימות במרכז המפלגה. המתמודדת שהשיגה את מספר הקולות הרב ביותר מבין המתמודדות מקודמת למקום ששוריין לה ברשימת המועמדים הכללית של המפלגה. לקראת הבחירות לכנסת ה-16 הצליחו נשות המפד"ל לקדם את השריון אל המקום החמישי ברשימת מועמדי המפלגה (לעומת המקום השמיני בבחירות לכנסת ה-15). מאחר שהמפלגה זכתה בבחירות בשישה מנדטים, נבחרה לכנסת גם אישה אחת מטעמה.

לפי חוקת מרצ, בכל חמישה מקומות ברשימת המפלגה לכנסת, שניים ישוריינו לנשים (מה שמוביל ל-40% ייצוג לפחות). זוהי הסיבה העיקרית לכך שמרצ הייתה המפלגה בעלת ייצוג הנשים הגבוה ביותר בכנסת ה-19 עם שלוש נשים מתוך שישה חברי כנסת – ייצוג של 50%.

הדרת נשים במפלגות פוליטיות

מספר מפלגות מדירות נשים. מפלגת יהדות התורה אוסרת בתקנון על חברות נשים במפלגה ומפלגת ש"ס נמנעת משיבוצן ברשימתה לכנסת.[4] על בסיס התקנונים המפלים הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית בקשה לפסילת המפלגות מהתמודדות בבחירות של 2013, אך הבקשה נדחתה.[4]

תנועת לא נבחרות לא בוחרות היא תנועת מחאה שקמה ב-2012 וקראה לציבור החרדי להימנע מהצבעה למפלגות המדירות נשים. בכך העצימה את הדיון הציבורי בשאלת מעמדן של נשים במגזר החרדי וזכותן לייצוג ולהשפעה במוקדי קבלת החלטות.

נשים בממשלות ישראל

ערך מורחב – נשים בממשלות ישראל

נשים בפוליטיקה המקומית – רשויות מקומיות

ערך מורחב – התמודדות נשים בבחירות מוניציפליות בישראל

ייצוג נשים בפוליטיקה המקומית בישראל נופל בהרבה בהשוואה לרוב מדינות העולם.[5] מאז הקמת המדינה ועד היום, כיהנו מספר מועט של נשים בראש רשות מקומיות. האישה הראשונה לכהן כראש רשות מקומית בישראל הייתה חייקה גרוסמן, ראש המועצה האזורית געתון בשנים 1950–1951. בשנים 1956–1959 שימשה חנה לוין כראש עיריית ראשון לציון, והייתה לאישה הראשונה העומדת בראשות עירייה.[6] בעשורים שלאחר מכן שימשו מספר נשים נוספות כראש רשות מקומית, אך באותה התקופה לא בוצעו בחירות ישירות לתפקיד ראש הרשות המקומית. בשנות ה-70 שונתה שיטת הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות כך שראש הרשות יבחר בבחירה ישירה על ידי התושבים. במועצות האזוריות הונהגה בחירה ישירה לראש ראשות המועצה האזורית החל משנות ה-90.[7]

טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם

להלן רשימת הנשים שנבחרו לתפקיד ראש רשות מקומית מאז החל הליך הבחירה הישירה:

שם שם הרשות המקומית תקופת הכהונה
חייקה גרוסמן-אורקין מועצה אזורית געתון 1951-1950
הדסה ברגמן מועצה אזורית חבל מעון 1953-1951
חנה לוין עיריית ראשון לציון 1959-1956
יפה כץ מועצה מקומית כפר יונה 1959-1957
יהודית שושני מועצה מקומית רמת ישי 1965-1962, 1971-1969, 1976-1974
בת-שבע איילון מועצה אזורית ברנר 1985-1965
מנוחה חרל"פ מועצה מקומית יקנעם עילית 1967
זהבה וושצ'ינה מועצה מקומית קריית חרושת 1974-1971
זלדה שחם מועצה מקומית רמת ישי 1974-1971
ויולט ח'ורי מועצה מקומית כפר יאסיף 1974-1972
אורה פוטר מועצה אזורית בני שמעון 1989-1983
זיוה בן-דרור מועצה מקומית אבן יהודה 1993-1989
מרשה כספי מועצה מקומית סביון 1998-1993
יעל שאלתיאלי מועצה אזורית בקעת בית שאן 2006-1996
דניאלה וייס מועצה מקומית קדומים 2007-1996
ורד סוויד עיריית נתניה 1998 (ראש העיר בפועל)
מרים פיירברג-איכר עיריית נתניה מ-1998
יעל גרמן עיריית הרצליה 2013-1998
אורה חכם מועצה אזורית אפעל 2008-1999
לילך מורגן מועצה אזורית ערבה תיכונה 2007-2002
איריס אברהם עיריית גבעתיים 2007-2006 (ממלאת מקום בפועל)
פלורה שושן מועצה מקומית מצפה רמון 2013-2006
סיגל מורן מועצה אזורית בני שמעון 2009 - 2018
טלי פלוסקוב עיריית ערד 2015-2010
מטי צרפתי-הרכבי מועצה אזורית יואב 2022-2011
ליזי דלריצ'ה מועצה מקומית גני תקווה מ-2013
שירה אבין עיריית רמת השרון 2016-2013 (ממלאת מקום בפועל)
יעלה מקליס עיריית יהוד-מונוסון מ-2013
ליאת שוחט עיריית אור יהודה מ-2015
סיגל שאלתיאל-הלוי מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן 2023-2015
טל אוחנה מועצה מקומית ירוחם מ־2018
עינת קליש-רותם עיריית חיפה 2018-2024
שושי כחלון-כידור עיריית כפר יונה מ־2018
רותם ידלין מועצה אזורית גזר מ־2018
גלית שאול מועצה אזורית עמק חפר מ־2018
אושרת גני גונן מועצה אזורית דרום השרון מ־2018
לין קפלן מועצה מקומית תל מונד מ־2020
מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית נתניה

ייצוג נשים במועצות הרשויות המקומיות 1950–2003[8]

שנה סך הכול נבחרים מספר נשים אחוז נשים
1950 684 29 4.2
1955 838 34 4.1
1959 1,008 36 3.6
1965 1,050 32 3.1
1969 1,070 39 3.6
1973 1,124 51 4.5
1978 1,173 65 5.5
1983 1,227 93 7.6
1989 1,360 116 8.5
1993 1,396 153 10.9
1998 1,593 237 14.9
2003 1,303 204 15.7

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 שיעור הנשים מכלל חברי המועצות שנבחרו עמד על 13.5% בלבד.[9]

נשים ישראליות ערביות בפוליטיקה

נשים ערביות הן הקבוצה החלשה ביותר בקרב ציבור הנשים, בהשוואה לגברים הערבים הזוכים לנתח כוח במערכת הפוליטית. ח'אולה אבו בכר (בספרה "בדרך לא סלולה", 1998) הצביעה על האופן שבו פועל המנגנון החמולתי כדי לשמר את הכוח הפוליטי בידי הגברים על חשבון הנשים. הוא עושה זאת באמצעות המבנה החמולתי, שהוא משמרו לצרכיו.

טלי פלוסקוב, ראש עיריית ערד לשעבר

בשנת 1948, ייסדו נשים ערביות מישראל את תנועת "אל-נהדה אל-ניסאאיה" (התקומה הנשית), שהובילה בשנת 1973 להקמת תנועת רחבה יותר, שכללה גם נשים יהודיות – תנד"י – "תנועת נשים דמוקרטיות בישראל". תנד"י מראשיתה פעלה למען שלום באזור המזרח-התיכון ובעולם, למען דו-קיום בין ישראל לפלסטינים, ולמען זכויות שוות לנשים בכל תחומי החיים: בחברה, בפוליטיקה ובעבודה. מרבית הסטודנטים שהשתתפו במאבק הסטודנטים הערבים בשנת 2000 היו נשים.

עד הכנסת ה-18 לא ישבה בכנסת אישה ערבייה מטעם המפלגות הערביות, עד לבחירתה של חנין זועבי מטעם מפלגת בל"ד. התקדים להכנסת אישה ערבייה לכנסת, חוסניה ג'בארה (ערביה מוסלמית), נזקף לזכותה של מפלגת מרצ. בחירתה של ג'בארה למקום ריאלי ברשימה לכנסת התאפשרה במידה רבה בשל שיטת השריונים שהונהגה במרצ באותה תקופה. השיטה חייבה קידום מועמד ערבי למקום ריאלי וקידום מועמדות נשים – חוסניה ג'בארה ששילבה את שתי התכונות, אישה וערביה, "חסכה" בכמות המקומות המשוריינים, לכן קואליציה של מועמדים גברים, לא ערבים, דחפה לבחירתה.

נאדיה חילו הייתה חברת-הכנסת הערבייה הנוצרייה הראשונה בתולדות הכנסת. היא כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-17, והייתה שותפה בוועדות שונות. לפני שנבחרה לכנסת, הייתה היועצת הארצית למעמד האישה הערבייה והדרוזית במרכז השלטון המקומי, ולאחר מכן אף היועצת הכלל ארצית למעמד האישה.

נשים רבות השייכות למפלגת חד"ש ולמוסדותיה פעילות בחברה הערבית במיוחד ובחברה הישראלית בכלל – במפלגות הפוליטיות, בהסתדרות, באיגודים שונים, בעמותות נשים ובתנועות לקידום מעמד האישה הערבייה, בקואליציות למען צדק חברתי, בעמותות למען קידום מעמד האזרח הערבי במדינה, בתנועות שלום ישראליות, בתנועות הסטודנטים ובכל הזירות הציבוריות החשובות בישראל.

ייצוג נשים בפוליטיקה ובמוסדות השלטון בישראל ובעולם

מספר הנשים שמיוצגות בכנסת ישראל נמוך מאוד מהממוצע האירופי ואף מהממוצע העולמי. המדד נמדד באחוזים כאשר 100% משמעו צימצום מלא של אי השוויון מגדרי בכוח הפוליטי ואפס משמעו אי שוויון מלא. בישראל אי השוויון הפוליטי 25% בעוד הממוצע בעולם הוא 33% והממוצע בארופה הוא 36%.[10] נכון לשנת 2024 ישראל ממוקמת במקום ה-106 מתוך 190 מדינות ואוטונומיות במדרג המדינות לפי ייצוג נשים בפרלמנט.

קיימת ירידה משמעותית בקטגוריית זו של מידת הכוח הפוליטי לנשים ביחס למדינות העולם המפותחות. ישראל דורגה בשנת 2006 במקום ה-35, בשנת 2020 במקום ה-64, בשנת 2023 במקום ה-96 ובשנת 2024 במקום ה-106 בלבד.[11]

בישראל חל שיפור כללי ביצוג פרלמנטרי מלבד ירידה בשנת 2024. ייצוג פרלמנטרי של 7-11 נשים מקום המדינה עד 1996, עליה משמעותית מ-14 ל-27 נשים משנת 1996 עד שנת 2013, התייצבות על 29-30 נשים מ-2013 עד 2021, עליה ל-35 נשים בשנת 2022 וירידה ל-30 נשים בשנת 2023.[12]

ניתן להבין את הפער בין הירידה בדירוג העולמי לבין העלייה בייצוג בארץ בכך שיחסית למדינות אחרות מגמת השיפור בישראל איטית יותר.

מראשית ימי הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד יולי 2024 מונו 38 נשים מתוך 235 לתפקיד מנכ"לית משרד ממשלתי, כלומר כ-16% בלבד. 11 מהמינויים של מנכ"ליות התבצעו בממשלה ה-36 ("ממשלת השינוי"). בניכוי הממשלה הזאת פוחת שיעור הנשים שכיהנו בתפקיד מנכ"ל לכ-13% בלבד. בממשלה הנוכחית (ה-37) מספר הנשים הוא הנמוך מזה יותר מעשרים שנה. 2 נשים בלבד הן מנכ"ליות (5%) והן לא מונו באופן רשמי אלא כממלאות מקום. המספר הגבוה ביותר היה ממשלת השינוי של בנט-לפיד שבה הגיע שיעור המנכ"ליות שמונו ל-39%.[13]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סילביה פוגל ביז'אווי, דמוקרטיה ופמיניזם, האוניברסיטה הפתוחה, 2011, עמ' 113-136
  2. ^ בניטה ומזרחי סימון, ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי - תמונת מצב בישראל ומבט משווה, באתר הכנסת מרכז המחקר והמידע, ‏5 במרץ 2018
  3. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם רשימת העבודה היא הראשונה עם שוויון מגדרי מלא?, באתר גלובס, 3 בפברואר 2021
  4. ^ 1 2 טל שניידר, בחסות המדינה: מפלגות לגברים בלבד, הארץ, 9 בדצמבר 2012
  5. ^ משרד הפנים, מעמד האישה ברשויות המקומיות, באתר משרד הפנים, ‏פברואר 2014
  6. ^ Shavit Consulting, Research and Content Managament, shavit (באנגלית)
  7. ^ יותר מתמיד: נשים מתמודדות על תפקיד ראש מועצה(הקישור אינו פעיל, 21.6.2021)
  8. ^ מתוך ח. הרצוג, ר. נתנזון וא. קוגן. (1999), "נשים נבחרות לרשויות המקומיות – בחירות 1998". הנתונים אינם כוללים יישובים ערביים ומועצות אזוריות.
  9. ^ רינה בניטה, שלי מזרחי סימון, ‏ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי: תמונת מצב בישראל ומבט משווה – ממצאים עיקריים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 5 במרץ 2018
  10. ^ Global Gender Gap Report 2024
  11. ^ אתר למנויים בלבד שירה מייקין, מעמד הנשים בישראל קורס: הידרדרה ל-91 בדירוג העולמי, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2024
  12. ^ יום האישה הבינלאומי 2022: מה מצבן של הנשים בפוליטיקה הישראלית?, באתר www.idi.org.il, ‏2022-08
  13. ^ ניתוח מגדרי של מנכ"לים במשרדי הממשלה, 2024-2003, באתר www.idi.org.il, ‏2024

Read other articles:

Sirkuit Las Vegas Strip

Sirkuit Las Vegas StripLokasiLas Vegas, Nevada, Amerika SerikatZona waktuUTC−08:00Kapasitas100,000Broke groundMaret 2022; 2 tahun lalu (2022-03)Dibuka16 November 2023; 4 bulan lalu (2023-11-16)ArsitekCarsten Tilke[1]Acara besarSaat ini:Formula SatuGrand Prix Las Vegas(2023)Sirkuit Grand Prix (2023)PermukaanAspalPanjang6.201 km (3.853 mi)Tikungan17Rekor lap1:35.490 ( Oscar Piastri, McLaren-Mercedes, 2023, Formula Satu) Sirkuit Las Vegas Strip adalah lokasi perlombaan dari G...

 

Kenny Austin

Kenny AustinLahir16 April 1992 (umur 31)Medan, Sumatera Utara, IndonesiaKebangsaanIndonesiaAlmamaterUniversitas Sumatera UtaraPekerjaanPemeranmodelTahun aktif2014—sekarang Kenny Austin (lahir 16 April 1992) adalah pemeran dan model Indonesia keturunan Tionghoa. Kenny mengawali kariernya di dunia hiburan dengan menjadi runner-up pertama dalam kontes L-Men of The Year 2014. Pendidikan Universitas Sumatera Utara, S-1 Teknik Mesin (lulus)[1] Karier Kenny mewakili provinsi Sum...

 

Mineral

Mineral adalah padatan senyawa kimia homogen, non-organik, yang memiliki bentuk teratur (sistem kristal) dan terbentuk secara alami. Istilah mineral termasuk tidak hanya bahan komposisi kimia tetapi juga struktur mineral. Mineral termasuk dalam komposisi unsur murni dan garam sederhana sampai silikat yang sangat kompleks dengan ribuan bentuk yang diketahui (senyawaan organik biasanya tidak termasuk). Ilmu yang mempelajari mineral disebut mineralogi. Mineral menjadi bahan yang banyak diperluka...

MTV (Italia)

MTVLogo dell'emittenteStato Italia Linguaitaliano Tipotematico Targetgiovani, adulti, ragazzi, adolescenziale VersioniMTV SD (1ª versione) 576i (SDTV)(data di lancio: 1º settembre 1997)MTV HD (1ª versione) 1080i (HDTV)(data di lancio: 16 ottobre 2013)MTV SD (2ª versione) 576i (SDTV)(data di lancio: 1º agosto 2015)MTV HD (2ª versione) 1080i (HDTV)(data di lancio: 1º agosto 2015) Data chiusura1º agosto 2015 (1ª versione, SD e HD)25 marzo 2021 (2ª versione SD) Nomi precedentiMTV N...

 

Induratana Paribatra

The topic of this article may not meet Wikipedia's general notability guideline. Please help to demonstrate the notability of the topic by citing reliable secondary sources that are independent of the topic and provide significant coverage of it beyond a mere trivial mention. If notability cannot be shown, the article is likely to be merged, redirected, or deleted.Find sources: Induratana Paribatra – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (Februa...

 

Kancet Papatai

Kancet PapataiNama asliKancet PapataiAsal Kalimantan Timur Tari Kancet Papatai adalah kesenian tradisional dalam bentuk tari-tarian perang yang bercerita tentang seorang pahlawan Dayak Kenyah yang sedang berperang melawan musuh.[1] Tarian ini juga menggambarkan tentang keberanian para pria atau ajai suku Dayak Kenyah dalam berperang, mulai perang sampai dengan upacara pemberian gelar bagi pria atau ajai yang sudah berhasil mengenyahkan musuhnya.[2] Gerakan tarian ini sangat li...

ソー (オー＝ド＝セーヌ県)

Sceaux 行政国 フランス地域圏 (Région) イル＝ド＝フランス地域圏県 (département) オー＝ド＝セーヌ県郡 (arrondissement) アントニー郡小郡 (canton) 小郡庁所在地INSEEコード 92071郵便番号 92330市長（任期） フィリップ・ローラン（2008年-2014年）自治体間連合 (fr) メトロポール・デュ・グラン・パリ人口動態人口 19,679人（2007年）人口密度 5466人/km2住民の呼称 Scéens地理座標 北緯48度4...

 

中华人民共和国腐败案件列表

政治腐敗 概念 反腐敗 賄賂 裙帶關係 腐败经济学（英语：Economics of corruption） 选举操控 精英俘获（英语：Elite capture） 权力寻租 竊盜統治 黑手黨國家 裙帶關係 行贿基金 買賣聖職 各国腐败 亚洲 中国 治貪史 中華人民共和國 朝鲜 菲律宾 欧洲 俄羅斯（英语：Corruption in Russia） 乌克兰 英国 法国 查论编   此条目的内容是1949年中華人民共和國成立以后中国大陆的国家�...

 

アプリケーションソフトウェア

「アプリケーション」はこの項目へ転送されています。英語の意味については「wikt:応用」、「wikt:application」をご覧ください。 この記事には複数の問題があります。改善やノートページでの議論にご協力ください。 出典がまったく示されていないか不十分です。内容に関する文献や情報源が必要です。（2018年4月） 古い情報を更新する必要があります。（2021年3月）出...

Eduard Nalbandyan

Armenian diplomat and politician Edward Nalbandian7th Minister of Foreign Affairs of ArmeniaIn office14 April 2008 – 12 May 2018PresidentSerzh SargsyanArmen SarkissianPrime MinisterTigran SargsyanHovik AbrahamyanKaren KarapetyanSerzh SargsyanNikol PashinyanPreceded byVartan OskanianSucceeded byZohrab MnatsakanyanPresident of the Committee of Ministers of the Council of EuropeIn office16 May 2013 – 14 November 2013Preceded byGilbert Saboya SunyéSucceeded byMichael Spinde...

 

Lemper

Indonesian savoury snack made of glutinous rice For the German singer and actor, see Ute Lemper. LemperLemper wrapped in banana leavesTypeSnackPlace of originIndonesiaRegion or stateNationwideServing temperatureWarm or room temperatureMain ingredientsGlutinous rice; chicken, fish, abon (meat floss) or serundengVariationsSemar mendem  Media: Lemper Lemper is an Indonesian savoury snack made of glutinous rice filled with seasoned shredded chicken, fish abon (meat floss) or serundeng. T...

 

Cultural depictions of Anne Frank

The following lists some references to the Holocaust-era Jewish diarist Anne Frank in popular culture. Image of 5535 Annefrank taken by the Stardust space probe Books Time magazine considered Anne Frank one of the most influential people of the 20th century. A picture of Anne Frank appears in LIFE's 100 Photos that Changed the World. Philip Roth — U.S. novelist whose novel The Ghost Writer (1979) imagines Anne Frank surviving World War II and living anonymously as a writer in the United St...

مركسا (بايكتشي)

هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (يناير 2016) 36°00′43″N 127°01′52″E / 36.0119°N 127.0310°E / 36.0119; 127.0310 مركساإعادة تصميم للباغودا الشرقية المعروفة باسم دونغتاب وارتفاعها 30 متر.اسم كوريهانغل미륵사 هانجا彌�...

 

Ferrara

Disambiguazione – Se stai cercando altri significati, vedi Ferrara (disambigua). Ferraracomune (dettagli) Ferrara – VedutaCastello Estense LocalizzazioneStato Italia Regione Emilia-Romagna Provincia Ferrara AmministrazioneSindacoAlan Fabbri (Lega) dall'11-6-2019 (2° mandato dal 9-6-2024) TerritorioCoordinate44°50′07.07″N 11°37′11.51″E44°50′07.07″N, 11°37′11.51″E (Ferrara) Altitudine9 m s.l.m. Superficie405,16 km² Abitanti129 56...

 

戈布雷希特银元

戈布雷希特银元美国面值1美元重量26.73–26.92克边缘锯齿纹花边成分 银占89.2%、铜占10.8%（1836年铸造的部分银元） 银占90%，铜占10%（1836至1839年铸造） 铸造年份1836至1859年正面图案坐姿自由女神设计师克里斯蒂安·戈布雷希特（根据托马斯·萨利所绘草图设计）设计时间1836背面图案正在飞翔的白头海雕设计师克里斯蒂安·戈布雷希特（根据提香·皮尔的草图设计）设计时间1836 ...

Australia at the 1956 Summer Olympics

Sporting event delegationAustralia at the1956 Summer OlympicsIOC codeAUSNOCAustralian Olympic CommitteeWebsitewww.olympics.com.auin Melbourne/StockholmCompetitors294 (250 men, 44 women)Flag bearerMervyn Wood (rower)MedalsRanked 3rd Gold 13 Silver 8 Bronze 14 Total 35 Summer Olympics appearances (overview)189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012201620202024Other related appearances1906 Intercalated Games –––– ...

 

History of Åland

Åland flag Part of a series onScandinavia Countries Denmark Finland Iceland Norway Sweden HistoryHistory by country Åland Denmark Faroe Islands Finland Greenland Iceland Norway Scotland Sweden Chronological history Prehistory Stone Age Bronze Age Iron Age Migration Period Viking Age Norsemen Christianization Kalmar Union Sweden Denmark–Norway Sweden–Norway Denmark–Iceland Nordic Council Geography Mountains Peninsula Baltic Sea North Sea Economy Nordic model Finland Sweden Related Lan...

 

The Small Business Party

For the Western Australian party, see Small Business Party (2016). Political party in New South Wales, Australia Some of this article's listed sources may not be reliable. Please help improve this article by looking for better, more reliable sources. Unreliable citations may be challenged and removed. (June 2019) (Learn how and when to remove this message) The Small Business Party AbbreviationSBPLeaderEddie DogramaciFounderAngela VithoulkasFounded2017Preceded bySydney Matters Independent...

Naum Gabo

Naum Gabo Naum Gabo, in russo Наум Габо?, pseudonimo di Naum Pevzner (Brjansk, 1890 – Waterbury, 1977), è stato uno scultore, pittore e scenografo russo. Indice 1 Biografia 2 Opere 3 Note 4 Bibliografia 5 Altri progetti 6 Collegamenti esterni Biografia Naum Gabo, scultura in metallo, Rotterdam, Paesi Bassi. Dopo aver studiato matematica a Monaco di Baviera e fisica a Oslo, tra il 1912 e il 1914 viaggiò in Italia, Francia e Germania, conoscendo così i movimenti artistici di a...

 

Villarreal CF

Spanish football club Football clubVillarrealFull nameVillarreal Club de Fútbol S.A.D.Nickname(s)El Submarino Amarillo(The Yellow Submarine)Founded10 March 1923; 101 years ago (1923-03-10) as Club Deportivo VillarrealGroundEstadio de la CerámicaCapacity23,008PresidentFernando RoigHead coachMarcelinoLeagueLa Liga2023–24La Liga, 8th of 20WebsiteClub website Home colours Away colours Third colours Current season Villarreal Club de Fútbol, S.A.D., usually abbreviated to Vil...