אדגר אלגרנון רוברט גסקוין-ססיל (באנגלית: Edgar Algernon Robert Gascoyne-Cecil; 14 בספטמבר 1864 – 24 בנובמבר 1958) היה עורך דין, פוליטיקאי ודיפלומט בריטי. אחד מאדריכלי ארגון חבר הלאומים. זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1937. חבר שני בתי הפרלמנט הבריטי לשנים רבות.
היה חבר במסדרים רבים, ובהם המועצה המלכותית ומסדר עמיתי הכבוד.
ביוגרפיה
רוברט ססיל נולד במרילבון, הסיטי של וסטמינסטר שבלונדון ב-14 בספטמבר 1864. אביו, רוברט גסקוין ססיל היה ראש ממשלת הממלכה המאוחדת. ססיל למד חלק מצעירותו בבית וחלק מן הזמן באיטון קולג'. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת אוקספורד. בשנים 1886–1888 כיהן בתפקיד פוליטי ראשון – מזכירו של אביו. ססיל התחתן בשנת 1889. בשנים 1887–1906 עסק ססיל במשפט אזרחי, כולל עבודות הנוגעות לשלטון ולפרלמנט הבריטי. ב-15 ביוני 1899 הוא מונה ליועץ למלכה ויקטוריה. בשנת 1910 מונה לחבר המועצה הכללית של לשכת עורכי הדין.
בשנת 1906 נבחר ססיל לראשונה לבית הנבחרים הבריטי מטעם אחד ממחוזות הבחירה בלונדון מטעם המפלגה השמרנית. בשנת 1910 לא נבחר שנית לפרלמנט אך נבחר בשנת 1911. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה ססיל מבוגר מדי עבור גיוס לצבא, אך הוא בחר לעבוד עבור הצלב האדום. בשנת 1915 החל ססיל לכהן כמזכיר הפרלמנטרי לענייני חוץ תחת ראשי הממשלה הרברט הנרי אסקווית' ודייוויד לויד ג'ורג'. הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1919. במסגרת תפקיד זה, ססיל ניסה להביא ללחץ כלכלי ומסחרי על מעצמות המרכז.
עוד בספטמבר 1916 הגה ססיל רעיון שבהמשך יהפוך לארגון חבר הלאומים. ססיל טען כי יישוב סכסוכים דיפלומטי הוא זה שיבטיח שלום, ולא הרס המיליטריזם הגרמני או הסדר המבוסס על הגדרה עצמית לטענתו. בנובמבר 1917 ססיל פנה לשר החוץ ארתור ג'יימס בלפור על מנת שייבחן את העניין. בינואר 1918 בלפור החליט להקים ועדה שאכן תבצע זאת. מסקנות הוועדה הוגשו לנשיא ארצות הברית וודרו וילסון במאי של אותה השנה. באוקטובר החל ססיל לפרסם מתווים קונקרטיים עבור הארגון שהחל לרקום עור וגידים. בשבועות שלאחר מכן ססיל מונה לאחראי על חבר הלאומים מטעם משרד החוץ הבריטי. בתקופה זו הביע ססיל התנגדות מסוימת לחוזה ורסאי לאור הסנקציות הרבות שהוטלו על גרמניה.
ססיל היה דובר אספרנטו, ובשנת 1921 הצהיר כי הוא תומך באימוץ שפה זו על ידי חבר הלאומים. במהלך השנים 1923–1927 היה ססיל הממונה על הפעילות הבריטית בחבר הלאומים. בשנת 1923 הוא קיים סיור בן חמישה שבועות בארצות הברית על מנת להסביר ולשווק את הארגון. בשנים 1920–1922 הוא ייצג את השלטון הבריטי בדרום אפריקה בארגון.
בתקופה זו ססיל גם התנגד רבות לממשלתו של לויד ג'ורג' וניסה להפילה באמצעות כוחות פוליטיים אנטי-סוציאליסטיים ובשביל להעלות לשלטון את אדוארד גריי. בשנת 1921 עזב ססיל את המפלגה השמרנית והתייאש מן הניסיון להקים מפלגת מרכז חדשה בראשות גריי, לאחר שהשני לא רצה להתמנות לראשות הממשלה. בשנת 1923 מונה ססיל לבית הלורדים ובשנה שלאחר מכן הוא מונה לצ'נסלור של דוכסות לנקסטר. באותן השנים ססיל החל להיות מודאג מהקשיים שעלו בעקבות התפתחות המכוניות. בשנת 1929 מונה ססיל לנשיא ארגון הולכי הרגל.
במהלך פעילותו בחבר הלאומים, ניסה ססיל לקדם פירוק מנשק, מדיניות שבוקרה רבות עם הפלישה היפנית למנצ'וריה בשנת 1931 ועלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה הנאצית בינואר 1933. ביקורת זו לא שינתה את דעתו של ססיל, והוא המשיך לקדם את פירוק אירופה מנשק. החל משנת 1935 ססיל החל לראות את הנסיגה בתמיכת השלטון הבריטי בחבר הלאומים, וביקר את הממשלה שמפרקת את הארגון לטענתו. בשנת 1946 היה ממפרקי חבר הלאומים באופן רשמי ותמך בהקמת האומות המאוחדות.
במהלך חייו הוענקו לו תארים לשם כבוד ממוסדות אקדמיים רבים, ובהם אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ליברפול, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת אדינבורו, אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר, אוניברסיטת סנט אנדרוז, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת אברדין.
ססיל נפטר ב-24 בנובמבר 1958 במחוז מזרח סאסקס שבאנגליה, ללא ילדים.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לשלום
|
| 1901–1925
|
דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
|
|
| 1926–1950
|
בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
|
| 1951–1975
|
ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
|
| 1976–2000
|
ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
|
| 2001 ואילך
|
האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
|
