קורדל הול (באנגלית: Cordell Hull; 2 באוקטובר 1871 - 23 ביולי 1955) היה מדינאי אמריקאי ששירת כמזכיר המדינה בממשל רוזוולט וזכה בפרס נובל לשלום ב-1945. כהונתו כמזכיר המדינה ארכה אחת עשרה שנים ותשעה חודשים והיא הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקאית.
חייו
הול נולד בבקתה מעץ במחוז פיקט שבטנסי, האמצעי מבין חמשת בניו של ויליאם הול, איכר שהיה עם השנים לסוחר בעצים. בצעירותו למד במכללה להוראה, בין 1889 ל-1890 והחל לפעול במסגרת המפלגה הדמוקרטית. בגיל 19 היה מזכיר הסניף המחוזי של המפלגה. ב-1891 סיים לימודי משפטים במכללת קמברלנד שבטנסי ועבר את בחינות לשכת עורכי הדין של טנסי. ב-1893 נבחר עורך הדין הצעיר לכהן בבית הנבחרים של מדינת טנסי, תפקיד בו נשא עד 1897.
במלחמת ארצות הברית–ספרד התנדב לשרת בצבא, הוצב בקובה ופיקד על גדוד מתנדבים מבני מדינתו.
בין 1903 ל-1907 כיהן כשופט מקומי ולאחר מכן נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. את עשרים ארבע השנים הבאות העביר כחבר הבית, למעט השנתיים שבין 1921 ל-1923: לאחר שהפסיד בבחירות של 1920 כיהן כיושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) עד שנבחר מחדש. בסך הכול נבחר לאחת עשרה כהונות. במהלך כהונתו נאבק להפחית את המכסים והיה שותף לחיבור חוקי מס ההכנסה הפדרלי של 1913 ו-1916 כמו גם מס הירושה של 1916.
ב-1917 נישא הול בן ה-46 לרוז ויטני, ידידתו של הנשיא וודרו וילסון. לזוג לא נולדו ילדים. הול, שהיה מתומכיו הבולטים של וילסון, האמין כמוהו בפתיחות לעולם, מעורבות אמריקאית בנעשה בו ושיתופי פעולה בינלאומי.
הול נבחר לסנאט ב-1930.
מזכיר המדינה
ב-1933 התפטר מהסנאט כאשר בחר בו הנשיא הנבחר רוזוולט לתפקיד מזכיר המדינה. אולם הנשיא הפעיל והריכוזי לא נהג להיוועץ בו בקבלת ההחלטות על מדיניות החוץ[דרושה הבהרה]. על כן רואים רוב ההיסטוריונים בהול דמות ייצוגית בלבד, תחת רוזוולט הדומיננטי[דרוש מקור]. עם זאת פעל הול, כפי שנהג כחבר בית הנבחרים, למען סחר חוץ חופשי והורדת מכסים. חוק הסכמי הסחר של 1934 הסמיך אותו לשאת ולתת עם מדינות רבות במטרה להשיג הסכמי סחר בינלאומיים. הסכמים רבים אכן נחתמו והמריצו את סחר החוץ של המעצמה.
הול התנגד לפתיחת שעריה של ארצות הברית בפני היהודים שנמלטו מאימת הנאצים. ביוני 1939 הורה על החזרתה לאירופה של הספינה "סנט לואיס" שנשאה על סיפונה 930 פליטים יהודים שביקשו למצוא מקלט בארצות הברית או בקובה.
ב-26 בנובמבר 1941, בזמן שהתנהל משא ומתן בין קיסרות יפן לבין ארצות הברית על נסיגת יפן מסין, וייטנאם וקמבודיה וביטול הסנקציות הכלכליות האמריקאיות הגיש הול ליפנים את "מסמך הול", בו הודיע שהאמברגו יוסר רק כאשר יפן תחזור לגבולות 1931, תכיר במשטר צ'יאנג קאי-שק בסין ותבטל את בריתה עם גרמניה. בעקבות דרישות אלה החליטו שליטי יפן להמשיך בתוכניותיהם ולתקוף את ארצות הברית כדי להשיג את חומרי הגלם הדרושים להם.
מזכיר המדינה הול היה תומך נלהב בהקמת האומות המאוחדות. ב-1943 ניסחה מחלקת המדינה תחתיו את אמנת הארגון, שהוקם לבסוף ב-1945. כשהתפטר הול מתפקידו בנובמבר 1944, עקב החרפתה של מחלת השחפת בה לקה, תיאר אותו רוזוולט כמי שעשה יותר מכל אחד אחר בעולם כדי להוציא לפועל את רעיון האומות המאוחדות. רוזוולט כינה את הול: "אבי האומות המאוחדות".
סוף ימיו
בריאותו הלקויה של הול הביאה אותו לדחות את ההצעה שקיבל מרוזוולט להתמודד עמו בבחירות של 1944 כסגן הנשיא. בנובמבר 1944 התפטר הול מתפקידו כמזכיר המדינה[1].
ב-1945 הוענק להול פרס נובל לשלום על הסכמי הסחר שקידם, מאמציו למען השלום בחצי הכדור המערבי ובעיקר על חלקו בהקמת האו"ם. מי שהציע את מועמדותו היה רוזוולט.
עשר שנים לאחר מכן נפטר[2] בוושינגטון ונקבר בקתדרלה הלאומית בעיר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
זוכי פרס נובל לשלום
|
1901–1925
|
דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
|
|
1926–1950
|
בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
|
1951–1975
|
ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
|
1976–2000
|
ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
|
2001 ואילך
|
האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
|