PROFILPELAJAR.COM

אספרנטו
Esperanto
	; דגל אספרנטו
מדינות	בכל העולם
דוברים	1–2 מיליון
שפת אם	מספר אלפים
כתב	אותיות לטיניות
משפחה	מתוכננות; אספרנטו
לאום	אין, משמשת שפתם של כמה ארגונים בין-לאומיים וכשפה שנייה ברפובליקת מולוסיה
מוסד	האקדמיה לאספרנטו; La Akademio de Esperanto
קוד שפה	eo
קוד ISO 639-1	eo
קוד ISO 639-2	epo
קוד ISO 639-3	epo
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

אֶסְפֶּרַנְטוֹ (‏Esperanto^ⓘ‏^Ⓘ‏, במקור Lingvo Internacia, "לינגווֹ אינטרנָצִייה" – שפה בין-לאומית^[2]) היא שפה מתוכננת ושפת עזר בין-לאומית (אנ') שנוצרה ב-1887 על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, שייעד אותה להפוך לשפתו השנייה של כל אדם בעולם, לצד שפת האם שלו.

אספרנטו היא כיום השפה המדוברת ביותר מבין השפות המתוכננות. על פי ההערכות המקובלות, יש לה כ-2 מיליון דוברים^[3].

היסטוריה

יצירת השפה ושנים ראשונות

שפת האספרנטו פותחה על ידי ד"ר אליעזר לודוויג זמנהוף, רופא עיניים יהודי מביאליסטוק, החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 ועד לתחילת שנות ה-80 שלה. במהלך תקופה זו הוא ניסח את מרבית כללי הדקדוק של השפה ויצר את אוצר המילים הראשוני שלה, וכן עסק בתרגום מספר יצירות משמעותיות לשפה על מנת להציגה לעולם. ב-1887 פרסם זמנהוף את ספרו הראשון, "השפה הבין-לאומית", ובו הציג את עקרונות השפה. על ספרו חתם בשם העט Doktoro Esperanto ("הדוקטור המקווה"), ושם זה דבק בשפה והפך לשמה.

זמנהוף ביקש ליצור שפה בין-לאומית נייטרלית (שאיננה מזוהה עִם עַם מסוים כלשהו); שלמידתה קלה, מהנה ואפילו משחקית; שתאפשר ללומדים אותה לעשות בה שימוש על מנת לתקשר עם אנשים מכל העולם ולגשר בין תרבויות, גם אם לא תתקבל באופן רשמי כשפה הבין-לאומית; שתהיה שפה חיה ומתפתחת, המאפשרת ביטוי יצירתי.

הרעיון זכה לקהילה הולכת וגדלה של תומכים, בתחילה בעיקר מהאימפריה הרוסית, ולאחר מכן גם ממרכז אירופה ובהמשך נפוץ רעיון השפה גם למקומות נוספים – מערב אירופה, אמריקה, סין ויפן. בימיה הראשונים של השפה, היא שימשה בעיקר כשפה כתובה באמצעות חליפת מכתבים, וזמנהוף ערך בה עוד מספר תיקונים. ב-1905 התכנס קונגרס האספרנטו הראשון בעיר בולון-סור-מר שבצרפת. בקונגרס זה התקבלה "הצהרת בולון", אשר קבעה את עקרונות ה"פונדמנטו דה אספרנטו" כבסיס המחייב הקבוע של השפה והגבילה את השינויים בכלליה הבסיסיים. לאחר הקונגרס הראשון החל להתכנס קונגרס האספרנטו העולמי מדי שנה במדינה אחרת, למעט בשנות מלחמות העולם. ב-1908 הוקמה אגודת האספרנטו העולמית.

אספרנטו לא הייתה הניסיון הראשון ליצירת שפה בין-לאומית מתוכננת. קדמה לה תנועת הוולאפיק, שרבים מחבריה נטשו אותה לטובת השפה החדשה. האספרנטו הוכיחה עצמה כקלה יותר ללמידה, ולכן שימושית יותר, בין היתר היות שאוצר המילים שלה התבסס על שורשים משותפים משפות אירופיות, לטיניות, גרמניות וסלאביות. זמנהוף ליווה את התנועה במשך 30 שנה עד יום מותו, כעורך עיתון, כיו"ר אגודת האספרנטו הבין-לאומית, כיוצר וכמחבר. בשנת 1907 חוותה תנועת האספרנטו טלטלה ופיצול, סביב מחלוקת באשר לרפורמות בשפה, אשר הולידו את השפה המתוכננת אידו. עם זאת, התנועה צלחה את הפיצול, ואספרנטו נותרה השפה המתוכננת הנפוצה ביותר בעולם.

שנות ה-20 נחשבות לימי הזוהר של השפה, אשר משכה אליה מתעניינים רבים מטעמים אידאולוגיים – בין היתר אנשים בעלי השקפות אינטרנציונליסטיות, א־לאומיות או פציפיסטיות וכן אנשים שלא התנגדו לרעיונות לאומיים אך ביקשו לקדם את ההבנה והשלום בין העמים. על אף התנגדותה של המשלחת הצרפתית, שחששה מירידת קרנה של שפתם כשפה בין-לאומית דיפלומטית, ב-1924 המליץ חבר הלאומים למדינות החברות בו לעודד את לימוד השפה.

השפה במלחמת העולם השנייה

כרזה הקוראת לאספרנטיסטים להתגייס למאבק בפאשיזם במסגרת מלחמת האזרחים בספרד

הנאצים ראו באספרנטו פרויקט שסתר את תפיסת העולם הלאומנית שלהם, ולכן החרימו את השפה וסגרו בהדרגה את כל אגודות האספרנטו בגרמניה, ולבסוף אסרו על כל פעילות לשונית או חברתית בתחום, בגרמניה ובכל טריטוריה אחרת שנפלה תחת כיבושם. ב"מיין קאמפף" הגדיר היטלר את השפה הבין-לאומית כ"מזימה יהודית להשתלט על העולם".

למרות התלהבות והתחלה חיובית לאספרנטו תחת המשטר הסובייטי, במסגרת "הטיהורים הגדולים" בברית המועצות של סטלין ב-1936–1937 נאסרה גם כל פעילות אספרנטו, ורבים (מספרם מוערך באלפים) נאסרו, הוגלו ונרצחו באשמת ריגול לגרמניה^[4].

איטליה הפאשיסטית לעומת זאת לא הייתה עוינת לשפה ואף ניסתה לעודד תיירות באמצעות עלונים בשפה. בספרד תחת משטר פרנקו הייתה האספרנטו נפוצה בקרב הכוחות הרפובליקנים, ובייחוד בקרב הפעילים האנרכיסטים והתנועה הלאומית הקטלונית, לפיכך השלטון התנגד לשפה ורדף אותה.

לאחר מלחמות העולם

ב-1954 הפכה אגודת האספרנטו העולמית לארגון מייעץ רשמי ל-UNESCO. ב-1966 הוקם לראשונה ה-Pasporta Servo – שירות במסגרתו אספרנטיסטים מציעים לארח אספרנטיסטים אחרים המטיילים בחו"ל.

המלחמה הקרה, בייחוד בשנות ה-50 וה-60, פיצלה את קהילת דוברי השפה משני צידי מסך הברזל, ודובריה נחשדו בשתי המעצמות כמי שעשויים לקיים מגעים ומשאים עם האויב ואף להפיץ את משנתו. בכל זאת, בשנות ה-70 חוותה השפה רנסאנס, והתפשטה למקומות שבהם לא הופיעה קודם לכן. באיראן, למשל, נוצרה קהילה אספרנטיסטית משמעותית.

ב-1980 הוקם ארגון הנוער והצעירים האספרנטיסטי (TEJO). ב-1985 המליצה UNESCO למדינות החברות בה להכניס את שפת האספרנטו לתוכנית הלימודים. בשנת 1987 ציינה השפה מאה להיווסדה, ובקונגרס העולמי השתתפו כ-6,000 איש. ב-1991 היו די דוברים אפריקאים של השפה על מנת לקיים את הקונגרס הפאן-אפריקאי הראשון באספרנטו בלומה שבטוגו.

תקופת האינטרנט

מהפכת האינטרנט, המרחיבה את אפשרויות התקשורת בין מרחבים רחוקים, מאפשרת יצירת קהילות וירטואליות שאינן תלויות במקום ומרחיבה את הגישה לחומרי לימוד, אפשרה את התרחבות והתחדשות תנועת האספרנטו. בעוד שעד שנות ה-90 חלה עלייה בגיל הממוצע של דוברי השפה, בשנים האחרונות מצטרפים צעירים רבים לקהילת הדוברים. תנופה זו ניתן לראות בין היתר באמצעות עיון במדריך האתרים של גוגל^[5]: במאי 2011 היו 5,196 אתרי אינטרנט ששפתם אספרנטו, בהשוואה ל-7,725 אתרים בשפה העברית ו-7,725 אתרים בשפה הערבית.

ב-2001 הוקמה ויקיפדיה האספרנטית, המכילה נכון לנובמבר 2020 למעלה מ-287 אלף ערכים ומדורגת במקום ה-35 בעולם מבחינת גודלה^[6]. על פי הנתונים המוצגים בה, מעל 117 אלף מבקרים אינדיבידואלים ועוד כ-33 אלף שעיינו באתר באמצעות מכשיר סלולרי בחודש^[7].

ב-22 בפברואר 2012 הוסיפה גוגל את האספרנטו כשפה ה-64 שגוגל טרנסלייט מציעה לתרגם.

אחד האתרים הפופולריים ביותר ללימוד אספרנטו בחינם הוא האתר לרנו! (!Lernu – למדו!). נכון לשנת 2013 דיווח האתר כי הוא זוכה ל-150–300 אלף כניסות מדי חודש^[8], וכיום יש בו למעלה מ-300 אלף משתמשים רשומים. האתר מציע קורס באספרנטו לדוברי 36 שפות, בהן עברית.

במאי 2015 השיקה אפליקציית לימוד השפות הפופולרית דואלינגו קורס חינמי נוסף באספרנטו לדוברי אנגלית. כבר במרץ 2016 היו רשומים לקורס כ-350 אלף איש, כשנתיים לאחר מכן נרשמו כמיליון משתמשים שהתנסו בלמידת השפה, וביולי 2018 עמד מספר המשתמשים שנרשמו לקורס על למעלה מ-1.36 מיליון. נכון לנובמבר 2020 דיווחה דואלינגו על 287 אלף "לומדים פעילים" בקורס^[9]. באוקטובר 2016 נפתח קורס נוסף בדואלינגו ללימוד אספרנטו עבור דוברי ספרדית ובו נרשמו 221 אלף לומדים פעילים נכון לנובמבר 2020^[9]. קורס אספרנטו נוסף לדוברי פורטוגזית נפתח בדואלינגו במאי 2018, ובנובמבר 2020 היו רשומים בו כ-214 אלף תלמידים^[9]. קורס נוסף לדוברי צרפתית הושק בגרסת בטא ביולי 2020 וקורס לדוברי מנדרינית נמצא כיום בפיתוח^[9]. סך הכול נכון לדצמבר 2020 עברו בקורסים באספרנטו באפליקציה 3.38 מיליון לומדים, והמדינות הבולטות בקרב הלומדים הן ברזיל, ארצות הברית, מקסיקו, קולומביה, ספרד, צרפת ובריטניה^[10].

פעילות ענפה באספרנטו אפשר למצוא גם ברשתות החברתיות, וישנן גם רשתות ייעודיות לשפה כמו האפליקציה Amikumu והרשת "Mia Vivo" (החיים שלי) שהוקמה בנובמבר 2020. כמו כן ישנה פעילות עשירה של בלוגים, ולוגים, פודקסטים, שידורי רדיו ברשת ומפגשי וידאו מקוונים.

עקרונות שפת אספרנטו

הדקדוק של שפת אספרנטו פשוט יחסית לשפות לאומיות: יש בה 16 כללי דקדוק בסיסיים (המופיעים בחיבור "פונדמנטו דה אספרנטו"). אוצר המילים הבסיסי מבוסס על מספר מצומצם יחסית של שורשים, ואין בה יוצאים מן הכלל. משום כך, שפת אספרנטו קלה יותר ללימוד משפה זרה אחרת, במיוחד לדוברי שפות אירופיות. בדרך כלל, כמה חודשים של לימוד אספרנטו שווים למספר שנות לימוד של שפה לאומית, לדוגמה אנגלית או צרפתית, ואפילו לדוברי שפות שאינן אירופאיות קל יותר ללמוד אספרנטו מאשר כל שפה אירופית אחרת.

האלפבית של אספרנטו מבוסס על האלפבית הלטיני; הוסרו ממנו האותיות q ,w ,x ,y, ונוספו לו שש אותיות עם תגים: ĉ ,ĝ ,ĥ ,ĵ ,ŝ ,ŭ. שמה של כל אות הוא הצליל שלה ואחריה o אלא אם כן זו תנועה, ואז צליל האות הוא שמה. לדוגמה, שם האות ĝ הוא ĝo ("ג'וֹ"), אבל שם האות e הוא e ("אֶה"), וכך הלאה לכל האותיות. האלפבית של אספרנטו הוא איפוא a, bo, co, ĉo (אָה, בּוֹ, צוֹ, צ'וֹ) וכן הלאה. להלן האלפבית של אספרנטו:

עיצורים

הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
‏רשימת העיצורים
Bb	b	נהגה כהגיית בי"ת
Cc	ʦ	נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Ĉĉ	ʧ	נהגה כהגיית צד"י גרושה
Dd	d	נהגה כהגיית דל"ת
Ff	f	נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg	g	נהגה כהגיית גימ"ל
Ĝĝ	ʤ	נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
Hh	h	נהגה כהגיית ה"א
Ĥĥ	x	נהגה כהגיית כ"ף רפה
Jj	j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית (גם תנועה – להלן)
Ĵĵ	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kk	k	נהגה כהגיית כ"ף
Ll	l	נהגה כהגיית למ"ד
Mm	m	נהגה כהגיית מ"ם
Nn	n	נהגה כהגיית נו"ן
Pp	p	נהגה כהגיית פ"א
Rr	r~ɾ	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת או לשונית
Ss	s	נהגה כהגיית סמ"ך
Ŝŝ	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt	t	נהגה כהגיית ת"ו
Vv	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה
Zz	z	נהגה כהגיית זי"ן

תנועות

הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
‏התנועות
Aa	[a̠]	נהגה כהגיית פתח
Ee	[e̞]	נהגה כהגיית צירי
Ii	[i]	נהגה כהגיית חיריק
Oo	[o̞]	נהגה כהגיית חולם
Uu	[u]	נהגה כהגיית שורוק
Ŭŭ	[w]	נהגה כהגיית W באנגלית ועל פי רוב מאריך את התנועה שלפניו

דקדוק

בדיבור, כבכתב, תפקידה התחבירי של כל מילה במשפט הוא חד-משמעי, מוחשי וברור במשפט עצמו. זאת באמצעות הצמדת הסיומת התחבירית למילה לפי תפקידה במשפט:

שמות העצם באספרנטו מסתיימים ב-o (דוגמה: homo – אדם). היידוע מושג באמצעות המילה la.
שמות התואר מסתיימים ב-a (דוגמה: bona homo – אדם טוב). הטיות שורש הפועל est לפי הזמנים השונים משמשות כדי לציין שלנושא מסוים תכונה מסוימת (משמשות כאוגד) ומקדימות על פי רוב שמות תואר. דוגמה: Li estas bona homo – הוא אדם טוב.
השוואה ניתן ליצור באמצעות המיליות pli (יותר) ו-ol (מ...). המילה plej משמעותה "ביותר", "הכי". דוגמאות: la bovo estas pli granda ol la koko – הפרה גדולה מהתרנגולת; ĝirafo estas la plej alta besto – ג'ירפה היא החיה הגבוהה ביותר.
לריבוי יש להוסיף את האות j לשם העצם ולתאריו (דוגמה: belaj homoj – אנשים יפים)
לפעלים סיומות קבועות לכל המגדרים, ליחיד ולרבים. הן משתנות רק בהתאם לזמן. שם הפועל מסתיים ב-i. פעלים בהווה מסתיימים ב-as, בעבר ב-is, בעתיד ב-os, בציווי ב-u, פעלים מותנים (אם... אז...) מסתיימים ב-us.
למושא הישיר ולתאריו נוספת האות n (סיומת אקוזטיב. דוגמה: homo manĝas ruĝan pomon – אדם אוכל תפוח אדום). יתר היחסות נקבעות בהתאם למיליות השונות דוגמת: de – של/מ.../על ידי; al – ל...; kun – עם, pri – לגבי, por – עבור, je – מילית כללית לכל מקום שאין עבורו מילית ספציפית אחרת.
תואר הפועל מסתיים ב-e (דוגמה: manĝi rapide – לאכול מהר)
שמות הגוף הם: mi – אני, vi – אתה ואתם^[11], ŝi – היא, li – הוא, ĝi – זה (לחפץ או חיה), ili – הם, ni – אנחנו. oni הוא כינוי סתמי ("אנשים"/"מישהו"), si מתייחס לפועל הפעולה עצמו (li lavis sin – הוא שטף עצמו). שייכות מושגת באמצעות הוספת הסיומת a לשם הגוף (ŝia – שלה)
ניתן לחבר שורשים האחד לשני להרכבת מילים חדשות כאשר מהראשון מסירים את ההברה הסופית אלא אם כן זה ייצור קושי לבטא את המילה החדשה. המילה העיקרית תהיה בסוף. כך למשל התואר bongusta (טעים) הוא חיבור של המילים bona (טוב) ו-gusto (טעם) בצורת שם התואר, gusta.
אספרנטו נהגית בדיוק כפי שהיא נכתבת, והטעם הוא תמיד מלעילי (דומה יותר לאיטלקית מאשר לצרפתית). סדר המילים במשפט גמיש למדי, למעשה כמעט כל סדר מילים אפשרי וחוקי.

תוספות בראש או בסוף מילה

באספרנטו ישנן תוספות שניתן להוסיף לפני השורש או לאחריו, המשנות את משמעותו. אופן זה מאפשר להרכיב בקלות מילים רבות ממספר קטן יחסית של שורשים. ניתן להרכיב על שורש אחד יותר מתוספת אחת, והתוספות מתפקדות גם כמילים בפני עצמן.

לפני השורש
תוספת	פירוש	דוגמה
bo	מקורב מיחסי נישואין	patrino – אמא, bopatrino – חותנת
dis	פירוד או פיזור	ŝiri – לקרוע, disŝiri – לקרוע לגזרים
ek	התחלה או מיידיות	ami – לאהוב, ekami – להתאהב
eks	לשעבר	prezidento – נשיא, eksprezidento – נשיא לשעבר
fi	מגעיל, נתעב	paroli – לדבר, fiparoli – לקלל
ge	קבוצה של זכרים ונקבות יחד	knabo – ילד, geknaboj – ילדים וילדות
mal	הופכת את משמעות השורש	bona – טוב, malbona – רע
mis	שגוי, לא נכון	aŭdi – לשמוע, misaŭdi – לשמוע לא נכון
pra	קדמוניות או עתיקות	avo – סבא, praavo – סבא רבא
re	שוב, חזרתיות	doni – לתת, redoni – להחזיר

אחרי השורש
תוספת	פירוש	דוגמה
aĉ	דבר נבזה או גרוע	domo – בית, domaĉo – חורבה
ad	פעולה מתמשכת	parolo – דיבור, parolado – הרצאה
aĵ	דבר, מוצר	koko – תרנגול, kokaĵo – עוף
an	חברות בקבוצה	klubo – מועדון, klubano – חבר מועדון
ar	שם קיבוצי, קבוצה	arbo – עץ, arbaro – יער
ĉj	שם חיבה לגבר (מקצר את השורש)	patro – אב, paĉjo – אבא
ebl	אפשרי	vidi – לראות, videbla – נראה לעין
ec	תכונה מופשטת	egala – שווה, egaleco – שוויון
eg	גדול או הגדלה	dankon – תודה, dankegon – תודה רבה
ej	מקום, חדר	lerni – ללמוד, lernejo – בית ספר
em	נטייה	paroli – לדבר, parolema – פטפטני
er	חלקיק	neĝo – שלג, neĝero – פתית שלג
estr	האדם הראשי, מנהל	urbo – עיר, urbestro – ראש העיר
et	קטן או הקטנה	knabo – ילד, knabeto – ילד קטן
id	צאצא	hundo – כלב, hundido – גור כלבים
ig	מסמן פועל יוצא לשני או לשלישי	pura – נקי, purigi – לנקות
iĝ	בניין התפעל או פועל חוזר	ŝanĝo – שינוי, ŝanĝiĝi – להשתנות
il	כלי	skribi – לכתוב, skribilo – כלי כתיבה
in	הפיכת מילה לנקבה	bovo – פר, bovino – פרה
ind	ראוי לדבר מה	amo – אהבה, amindo – חביב
ing	לאיפה מוכנס	kandelo – נר, kandelingo – פמוט
ist	בעל מקצוע או תפיסת עולם	verki – כתיבת יצירה, verkisto – כותב-יוצר
ul	אדם או דמות	bela – יפה, belulo – אדם נאה
uj	איפה שמאוחסן; עץ, שעליו גדל; ארץ	mono – כסף, monujo – ארנק; pomo – תפוח, pomujo – עץ תפוחים; ruso – רוסי, Rusujo – רוסיה
um	ללא פירוש מסוים	brako – זרוע, brakumi – לחבק; reto – רשת, retumi – לגלוש באינטרנט
nj	שם חיבה לאישה (מקצר את השורש)	patrino – אם, panjo – אימא
ant, int, ont	צורת בינוני פוֹעל בהווה, עבר ועתיד	esperi – לקוות, esperanto – מקווה
at, it, ot	צורת בינוני פעוּל בהווה, עבר ועתיד	fari – לעשות, farita – עשוי

מילות השאלה והרמז

מלבד המילה ĉu, המציינת שאלת כן או לא, מילות השאלה והיחס באספרנטו מכונות "מילות טבלה" (tabelvortoj), שכן השאלה ותשובותיה האפשריות מתבססות על מבנה קבוע המקל לזכור אותן.

מילות הטבלה
	אופן	סיבה	כמות	זמן	מקום	איכות	דבר	שייכות	גוף
מילת השאלה או היחס	kiel – איך	kial – למה	kiom – כמה	kiam – מתי	kie – איפה	kia – איזה סוג	kio – מה	kies – של מי	kiu – מי, איזה מתוך מבחר
תשובה מסוימת	tiel – ככה	tial – לכן	tiom – בכמות כזו	tiam – אז	tie – שם	tia – כזה סוג	tio – זה	ties – של זה, זו או אלה	tiu – ההוא, ההיא
תשובה כללית	ĉiel – בכל אופן	ĉial – מכל סיבה	ĉiom – כל הכמות	ĉiam – תמיד	ĉie – בכל מקום	ĉia – כל סוג	ĉio – כל דבר	ĉies – של כולם	ĉiu – כל אחד
תשובה שלילית	neniel – בשום אופן	nenial – בלי סיבה	neniom – כלום	neniam – אף פעם	nenie – בשום מקום	nenia – משום סוג	nenio – שום דבר	nenies – של אף אחד	neniu – אף אחד
תשובה לא ודאית	iel – איכשהו	ial – מסיבה כלשהי	iom – כמות כלשהי	iam – מתישהו	ie – היכנשהו	ia – איזשהו	io – משהו	ies – של מישהו	iu – מישהו, אחד מהם
תשובה מסוימת קרובה	ĉi tiel – ככה (באופן מקובל)	ĉi tial – לכן (מסיבה מקובלת או ברורה)	ĉi iom – כמות "מקובלת"	ĉi tiam – עכשיו	ĉi tie – כאן	ĉi tia – כזה סוג (בדומה לדבר מה נמצא, או מסוג מקובל)	ĉi tio – הזה	ĉi ties – שייך לזה, זו או אלה (אדם שנמצא פיזית קרוב)	ĉi tiu – הזה

טקסט לדוגמה

קריאת שמע "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָֽד" בתעתיק לאספרנטו יכתב כך: Ŝema Jisrael, Adonaj Elohejnu, Adonaj Eĥad

ובאספרנטו: "Aŭskultu, ho Izrael! la Eternulo, nia Dio, la Eternulo estas unu sola"

הטקסט הבא נותן דוגמה קצרה וטובה לשימוש בשפה^[12]. בקובץ השמע משמאל נמצאת ההקראה שלו.

מלך הדרקון של סין

דוגמה לטקסט אספרנטו לקריאה

לעזרה בהפעלת הקבצים

«En multaj lokoj de Ĉinio estis temploj de la drako-reĝo. Dum trosekeco oni preĝis en la temploj, ke la drako-reĝo donu pluvon al la homa mondo. Tiam drako estis simbolo de la supernatura estaĵo. Kaj pli poste, ĝi fariĝis prapatro de la plej altaj regantoj kaj simbolis la absolutan aŭtoritaton de la feŭda imperiestro. La imperiestro pretendis, ke li estas la filo de la drako. Ĉiuj liaj vivbezonaĵoj portis la nomon drako kaj estis ornamitaj per diversaj drakofiguroj. Nun ĉie en Ĉinio videblas drako-ornamentaĵoj, kaj cirkulas legendoj pri drakoj.»

בתעתיק של אספרנטו לאותיות עבריות: "אֶן מוּלטַיי לוֹקוֹי דֶה צִ'נִיאו אֶסטִיס טֶמפּלוֹי דֶה לׇה דרַקוֹ-רֶג'וֹ. דוּם טרוֹסֶקאֶצוֹ אוֹנִי פּרֶגִ'יס אֶן לׇ טֶמפּלוֹי, קֶה לׇה דרַקוֹ-רֶג'וֹ דוֹנוּ פּלֻווֹן אַל לׇה הוֹמַה מוֹנדוֹ. טִיאַם דרַקוֹ אֶסטִיס סִימבוֹלוֹ דֶה לׇה סוּפֶּרנַטוּרַה אֶסטַז'וֹ. קׇיי פּלִי פּוֹסטֶה, גִ'י פַרִגִ'יס פַּרַפַּטרוֹ דֶה לׇה פּלֶיי אַלטַיי רֶגׇנתוֹי קׇיי סִימבוֹלִיס לׇה אַבסוֹלוּתַן אַווטוֹרִטַטוֹן דֶה פֶוווּדַה אִמפֶּרִאֶסטרוֹ. לַה אִמפֶּרִאֶסטרוֹ פּרֶטֶנדִיס, קֶה לִי אֶסטַס פִלוֹ דֶה לׇה דרַקוֹ. צִ'אוּיי לִאַיי וִיוובֶּזוֹנַז'וֹי פּוֹרטִיס לׇה נוֹמוֹן דרַקוֹ קׇיי אֶסטִיס אוֹרנַמִטַיי פֶּר דִוֶרסַיי דרַקוֹפִגוּרוֹי. נוּן צִ'אֶה אֶן צִ'נִיאו וִידאֶבּלַס דרַקוֹ-אוֹרנַמֶטַז'וֹי, קַיי צִ'ירקַוולַס לֶגֶ'נדוֹי פּרִי דרַקוֹי."

ובעברית: "בחלקים רבים של סין היו מקדשים של מלך הדרקון. במהלך הבצורת, התפללו במקדשים למלך הדרקון שייתן גשם לעולם האנושי. אז דרקון היה סמל להוויה העל טבעית. ומאוחר יותר, הוא הפך לאב קדמון של השליטים הגבוהים ביותר וסימל את סמכותו המוחלטת של הקיסר הפיאודלי. הקיסר טען שהוא בנו של הדרקון. כל צורכי חייו נשאו את השם דרקון והיו מעוטרים בדמויות דרקון שונות. קישוטי דרקונים נראים כעת בכל מקום בסין, ומסתובבות אגדות על דרקונים".

האקדמיה לאספרנטו

ערך מורחב – האקדמיה לאספרנטו

קביעת העקרונות והנורמות של השפה הבין-לאומית מתבצעת כיום באמצעות "האקדמיה לאספרנטו" (La Akademio de Esperanto) האקדמיה הוקמה ב-1905 בעקבות הקונגרס הראשון, בהתבסס על מודל האקדמיה לשפה הצרפתית. בימיה הראשונים כונתה "ועידת השפה" (Lingva Komitato) אך ב-1948 קיבלה את שמה הנוכחי. במוסד חברים 45 מומחים בשפה אשר נבחרים לתקופה של 9 שנים, וכל 3 שנים מתחלפים שליש מהם.

תרבות האספרנטו

ערך מורחב – תרבות האספרנטו

הוגה השפה אליעזר לודוויג זמנהוף ייעד אותה לשמש לא רק כשפת עזר בין-לאומית שתהא שימושית וקלה ללמידה על מנת שתהיה שפה שנייה עבור כלל האנושות ותשמש לתקשורת תכליתית – כי אם גם כשפה המבקשת לבסס נכסי תרבות משותפים עבור כלל דובריה והמעודדת היכרות בין תרבותית ויצירה של "תרבות גלובלית" המבוססת על חוויות אנושיות משותפות. כך הקפיד זמנהוף להדגיש כבר בספרו הראשון, כי השפה מאפשרת ביטוי נרחב ויצירתי – באמצעות שילוב של מספר קטעים מתורגמים מהתנ"ך בתוכו, קטעי תפילה מתורגמים, וקטעי שירה מקוריים שכתב באספרנטו.

קהילת דוברי האספרנטו מסביב לעולם נוהגת להתייחס אל עצמה גם כאל קהילה החולקת תרבות משותפת – מכלול של יצירות תרבותיות, מסורות, התנסויות תרבותיות וערכים משותפים. מאז היווסדה בסוף המאה ה-19 הלכה והתפתחה תרבות האספרנטו והיא כוללת אמנות, ספרות, מוזיקה, עיתונות, אירועים בין-לאומיים ומנגנוני עזרה הדדית.

תנועת האספרנטו

ערך מורחב – תנועת האספרנטו

קהילת הדוברים של שפת האספרנטו מתייחסת לעצמה לא אחת באמצעות המושג "תנועה". כתנועה, מבקשים האספרנטיסטים לא רק להשתמש בשפה ביניהם, כי אם גם להפיצה ולהגביר את השימוש בה הן באמצעות לימוד דוברים חדשים והן באמצעות שיכנוע ממשלות לתמוך בה, וארגונים בין-לאומיים לעשות בה שימוש.

התנועה כוללת גם שורה של ארגונים הפועלים להפצת ולפיתוח שפת ותרבות האספרנטו כגון אגודת האספרנטו העולמית, ארגון הנוער האספרנטיסטי הכלל עולמי, ארגון האספרנטו הסוציאליסטי העולמי SAT והאקדמיה לאספרנטו.

שימושים נוספים באספרנטו

חינוך

יש ראיות לכך שלימוד אספרנטו לפני לימוד שפה זרה אחרת מאיץ ומשפר את הלימוד, היות שלימוד שפה זרה שנייה קל יותר מלימוד השפה הזרה הראשונה, ובנוסף, השימוש בשפת עזר פשוטה דקדוקית מפחית את הקשיים הנלווים לרכישת שפה זרה ראשונה. באחד המחקרים (Williams 1965), קבוצת תלמידי תיכון למדו אספרנטו במשך שנה, ואז צרפתית במשך שלוש שנים. בתום התקופה נמצא שהם הגיעו לשליטה טובה יותר בצרפתית מאשר קבוצת הבקרה, שלמדה צרפתית ללא אספרנטו במשך כל ארבע השנים.

שפת ביניים לתרגום

טבלה המדגימה את גמישות סדר המילים במשפט "אני אוהב אותך" – mi amas vin. כל הצורות בטבלה מקובלות

אספרנטו יכולה לשמש גם ככלי עזר בתרגום. פותחו מספר אבות-טיפוס של תוכנת תרגום ממוחשבת, מאנגלית לצרפתית, אך נמצא שהמעבר משפה לא-לוגית אחת לשנייה הוא מורכב הרבה יותר מתרגום דו-שלבי באמצעות שפת ביניים מתוכננת כגון אספרנטו. השימוש באספרנטו יכול להקל על שילוב שפות נוספות באותה תוכנה, שכן לא יהיה צורך לפתח תוכנות שיתרגמו את כל השפות לכל השפות, אלא רק לאספרנטו, שתשמש שפת מעבר, וממנה. אספרנטו מתאימה במיוחד לשימוש זה בשל התחביר הגמיש שלה. תחבירה מאפשר תרגום ישיר משפת המקור אליה, שינוי מבנה המשפט כך שיתאים לשפת היעד, ואז צעד תרגום שני אל שפת היעד כשהתחביר באספרנטו.

לדוגמה, את המשפט "אני אוהב אותך בעדינות" ניתן לתרגם לאספרנטו בהתאם למבנה המשפט בעברית: "Mi amas vin ĝentile", לפי מבנה המשפט "I gently love you" באנגלית: "Mi ĝentile amas vin", וכן לפי מבנה המשפט "Je t'aime gentillement" בצרפתית: "Mi vin amas ĝentile". צורות הכתיבה באספרנטו שקולות זו לזו, הן בעלות אותו ערך ומשמעות וניתנות להחלפה ביניהן על מנת להתאים את תחביר שפת המקור לשפת היעד.

דוברי אספרנטו מלידה

סטלה, דוברת אספרנטו כשפת אם מהונגריה, מדגימה כיצד נשמעת השפה

אספרנטו מתייחדת בין השפות המתוכננות גם בכמות הדוברים הילידיים שלה, המוערכת בכ-1,000–2,000. בכל המקרים המוכרים, דוברי אספרנטו כשפת אם הם דו-לשוניים או רב-לשוניים, ועל פי רוב למדו בילדותם אספרנטו לצד השפה הלאומית המקומית במקום בו גדלו או את שפת האם של הוריהם – זאת בין היתר לאור העובדה שאספרנטו איננה שפתה המדוברת של אף טריטוריה ואין מקום בו ילד יכול לגדול כשהוא חשוף לה באופן הוליסטי שחורג מהמשפחה וחוג חבריה.

חלק מהמשפחות הבוחרות ללמד את ילדיהן אספרנטו עושות זאת על מנת להשתתף איתם בפעילויות אספרנטו בין-לאומיות לכל המשפחה, חלקן עושות זאת מטעמים אידאולוגיים של הפצת השפה או הקניית שפה לילדיהם שתאפשר להם לתקשר עם ילדים אחרים מתרבויות שונות.

שחזור של נאומו של זמנהוף בקונגרס האספרנטו הראשון

1905, בולון-סור-מר, מקריא קלאוד פירון

לעזרה בהפעלת הקבצים

משפחות אחרות עושת זאת כיוון שההורים הם דוברי שפות שונות המבקשים לבנות את הבית סביב שפה נייטרלית משותפת. מוטיבציה נוספת ללימוד אספרנטו לילדים היא על מנת לפתח אצלם את כישורי למידת השפה ולהקל עליהם לרכוש שפות זרות בעתיד. דוגמה מפורסמת לסוג זה היא שלוש האחיות אלופות השחמט, בנות משפחת פולגאר היהודית מהונגריה, שאביהן לימד אותן אספרנטו כדי לקדם את יכולתן האינטלקטואלית.

מרבית ההורים המלמדים אספרנטו לילדיהם למדו אספרנטו בעצמם כשפה שנייה או שלישית, ואינם דוברי אספרנטו כשפת אם בדומה להורים דוברי שפות לאומיות. כיוון שדובר ילידי של שפה מפתח הרגלים לשוניים ההולמים את רמת השפה שלימדו אותו, העובדה שאדם דובר אספרנטו כשפת אם איננה מבטיחה בהכרח שרמת האספרנטו והדיוק הדקדוקי שלו בשפה תהיה גבוהה מאדם שלמד אספרנטו בבגרותו. עם זאת, קיומם של דוברי אספרנטו ילידיים מגדיר את האספרנטו גם כשפה טבעית במושגים בלשניים.

בישראל ידוע על מספר ילדים שספגו אספרנטו מלידתם באינטנסיביות זו או אחרת. כמה מהם דוברים את השפה באופן שוטף, ולא שכחו אותה לאחר גיל הינקות מאחר שהם מקיימים קשר רצוף עם חבריהם – ילדים דוברי אספרנטו בחו"ל, ולעיתים מדברים עם הוריהם בשפה הבין-לאומית, בנוסף לשפת האם האחרת, עברית.

אספרנטו בישראל

ערך מורחב – האגודה לאספרנטו בישראל

פעילות אספרנטו בארץ ישראל קיימת מ-1908, עת הרופא ד"ר אהרן מאיר מזי"א והכומר הלזריסטי ארנסט שמיץ ניהלו פעילות זו בירושלים. פעילות רציפה של אספרנטו החלה ב-1924, הן בירושלים והן בתל אביב. האישים הבולטים היו בראש ובראשונה נתן בן ציון חבקין, הידוע גם כ"צמחוני הארץ-ישראלי הראשון", וכן לכוביצקי, גורודיסקי, ומשנות השלושים המתרגם וחוקר הפולקלור עמנואל אולסבנגר וכן המחנך, המתמטיקאי והמוזיקאי יוסף כהן-צדק. באוגוסט 1967 התקיים בישראל הקונגרס העולמי לצעירים דוברי אספרנטו.

בישראל דוברים רבים של השפה, ומתקיימת פעילות שוטפת של דוברי אספרנטו. קיימת אגודה לדוברי אספרנטו, הנקראת האגודה לאספרנטו בישראל (אל"י). האגודה מקיימת קורסי לימוד ברמות שונות, פעילויות תרבותיות באספרנטו, טיולים וכנסים ארציים בני מספר ימים. האגודה מוציאה את כתב העת "Israela Esperantisto" ("האספרנטיסט הישראלי"), אותו קוראים מנויים בישראל ובעולם. פעילות אספרנטו בישראל נערכת בשלוש הערים הגדולות – בירושלים, בתל אביב ובחיפה.

בשנת 1967 אמור היה הקונגרס העולמי להתקיים בתל אביב, אך בשל המצב הביטחוני בתקופת מלחמת ששת הימים, הוא נערך ברוטרדם, הולנד.

בשנת 2000, לקראת הכינוס העולמי השנתי ה-85 של דוברי אספרנטו שנערך בתל אביב, יצא לאור מילון אספרנטו-עברי שחובר על ידי אחד הפעילים המרכזיים של קהילת האספרנטו בארץ, יוסף מורז'אן.

בשנת 2007 חגגו 120 שנים להולדת האספרנטו. לקראת שנה זו הנפיק השירות הבולאי בישראל בדצמבר 2006 בול חגיגי ובו דיוקנו של זמנהוף, המורכב מן הטקסט המופיע בוויקיפדיה האספרנטית בערך המתאר את הביוגרפיה של זמנהוף.

בשנת 2014 הוציאה הסופרת אתי אלבוים את טרילוגיית הספרים "תעתועים", ובה תושבי הממלכה "מגילנדרו" הם דוברי אספרנטו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האגודה הישראלית לאספרנטו
ניצן צבי כהן, ‏כשד"ר אספרנטו פגש את מיסטר זום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בדצמבר 2020
פרק בפודקאסט "מינהר הזמן" בנושא "ממציא השפה הבין-לאומית" באתר "כאן – תאגיד השידור הישראלי"
ריאיון של עמרי ונדל בנושא אספרנטו בישראל, באתר גלי צה"ל. 3 ביוני 2014
מאמר של ה-BBC על אספרנטו בישראל. 21 ביולי 2009
האלפבית באספרנטו, סרטון המציג את הגיית האותיות ודוגמאות למילים והגייתן
קורס ללימוד אספרנטו בעברית באתר הבין-לאומי !lernu
קורס ללימוד אספרנטו מאנגלית באפליקציה Duolingo
איתי נבו, הרופא שניסה לאחד את העולם, מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏14 באפריל 2017
אספרנטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אספרנטו, דף שער בספרייה הלאומית
ארכיון אוסף דברי דפוס באספרנטו, בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אומנם אספרנטו נושאת מאפיינים של שפות הודו-אירופיות (מבחינת אוצר מילים היא דומה לשפות הלטיניות ומבחינה פונטית היא דומה לשפות הסלאביות) אך מבחינה מבנית אספרנטו אינה קרובה לאף קבוצת שפה קיימת
^ Irene Galigaris, (2016), Una lingua per tutti, unu lingua di nessun paese (una ricerca sul campo sulle identitá esperantiste) – prefazione di Federico Gobbo, p.85, 106, Aracne Editrice, ISBN 978-88-548-8864-7
^ Amri Wandel, How many people speak Esperanto? OR: Esperanto on the web, Interdisciplinary Description of Complex Systems 13(2), 318–321, 2015
^ מקור: Ulrich Lins, LA DANĜERA LINGVO
^ ארכיון מדריך האתרים של גוגל
^ רשימת ויקיפדיות
^ כפי שנכתב בדף הבית שלה
^ מתוך תקציר הרצאה על האתר מקונגרס האספרנטו ה-98 שנערך ב-2013 (באספרנטו)
^ ¹ ² ³ ⁴ רשימת הקורסים באתר עם מספרי הלומדים
^ ניצן צבי כהן, ‏כשד"ר אספרנטו פגש את מיסטר זום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בדצמבר 2020
^ זמנהוף ציין בחיבורים אחרים כי ניתן גם לשתמש במילה ci לציון גוף שני יחיד, אך המליץ לעשות כן רק ביחסים קרובים
^ Maire Mullarney Everyone's Own Language, p147, Nitobe Press, Channel Islands, 1999