קונסטנטין אנטול
Constantin Anatol

קונסטנטין אנטול (מימין) עם ארנון צדוק בפרק "יום המזל של דויד" בסדרה סיפורים לשעת לילה מאוחרת
לידה	28 במרץ 1921 סיביו, ממלכת רומניה
פטירה	10 ביולי 2019 (בגיל 98) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל, רומניה
תקופת הפעילות	מ-1944
פרופיל ב-IMDb

קונסטנטין אנטול (ברומנית: Constantin Anatol, שמו בלידה: לודוויג פרידמן,‏ 28 במרץ 1921 – 10 ביולי 2019) היה שחקן ובמאי תיאטרון, מתרגם וכן שחקן קולנוע וטלוויזיה רומני וישראלי, יהודי יליד טרנסילבניה.

אנטול לימד במכון לתיאטרון בעיר קלוז'. הוא נמנה, בין השאר, עם מייסדי "התיאטרון הסקלרי" בטרגו מורש, שהקדים את הקמת התיאטרון הלאומי בעיר זו. כמו כן, הוא ייסד את "התיאטרון העממי" בסיביו. אנטול הצטיין במשחקו הרב-גוני וכבמאי בעל השראה על במות תיאטראות בערים קלוז', טימישוארה, טרגו מורש, ואחרי 1980 בישראל - בחיפה ובאר שבע. הוא שיחק בארבע שפות: רומנית, הונגרית, גרמנית ועברית.

אנטול נולד בשנת 1921 במשפחה יהודית בעיר סיביו, ברומניה, בשם לודוויג פרידמן. הוריו, חנה והרמן פרידמן, ניהלו חנות נעליים. בטקס ברית המילה קיבל הילד את השם העברי "אריה בן צבי". כישוריו הלשוניים והסביבה הרב לשונית בסיביו, על תושביה הרומנים, הסקסונים, ההונגרים, היהודים והצוענים, סייעו מאוחר יותר לאנטול בקריירה שלו בתחום התיאטרון.

בגיל 11 נסע אנטול לטימישוארה, בה למד במסגרת פנימייתית בתיכון היהודי המקומי (Liceul evreiesc). מילדותו היה חובב קריאה ונמשך לספרות ולמשחק. עוד על במת בית הספר התיכון ביים מחזה מקורי בחמש מערכות שכתב, "משה", כשהמוזיקה המלווה הולחנה על ידי תלמיד אחר, המנצח והמלחין העתידי לסלו רוט. אחרי שנת 1940 כשסטודנטים מהאוניברסיטה הרומנית של קלוז', שנמצאה אז בגלות סיביו, ערכו חזרות למופע תיאטרון, שאלו לדעתו של אנטול שצפה בחזרה. בשומעם את דעתו המלומדת, הציעו לו לאלתר להיות להם לבמאי. כך לדברי אנטול, פרצה הקריירה שלו כאיש תיאטרון.

כמעט התקבל כתלמיד לתיאטרון במכון לסטודנטים יהודים שקם בבוקרשט בימי חוקי הגזע, אחרי שדיקלם בפני חבר השופטים שיר מאת יון מינולסקו, אולם הוריו לא הרשו לו לעבור לבוקרשט .^[1] בסופו של דבר למד אנטול את מקצוע המשחק והבימוי בעצמו ללא מסגרת לימודים פורמליים. אחרי נפילת משטר אנטונסקו, המשטר החדש מינה אותו בראש התיאטרון העממי בסיביו, אותו הקים מחובבים, מקרב הפועלים והסטודנטים ששהו בעיר.^[2] בשנת 1945 נסע לבוקרשט כדי לחפש רפרטואר לתיאטרון בסיביו ובהזדמנות זאת התוודע לשחקנית דינה קוצ'ה.

אנטול התקבל בשנת 1945 ללהקת התיאטרון של דינה קוצ'ה בבוקרשט, Teatrul nostru ("התיאטרון שלנו") בתור שחקן ודרמטורג. אחר כך שיחק ב"תיאטרון המודרני" שבניהול פויו מקסימיליאן. באותה תקופה למד הרבה מסודות הבימוי מהבמאי והמחזאי הידוע, ויקטור יון פופה. בהמשך חזר לטרגו מורש בה שיחק בשפה הונגרית בתיאטרון הסקלרי, שהוקם בשנת 1946 תחת הנהגתו של מיקלוש טומפה ונמנה עם מייסדיו. טומפה היה לאחד ממוריו האהובים.^[3] בשנים 1964-1952 פעל אנטול כשחקן ובמאי בתיאטרון הלאומי בעיר קלוז', הבירה ההיסטורית של טרנסילבניה. שיחק וביים גם על במת התיאטרון ההונגרי בקלוז' ועבד במקביל כמורה במכון לתיאטרון המקומי. כעדותו היה לו באותן השנים שיתוף פעולה פורה עם כמה דמויות מרכזיות בחיי התיאטרון כמו אאוג'ן ז'ליאפוב, שניהל את התיאטרון הלאומי בקלוז' בשנים 1950–1952, והשחקנית, הבמאית והמורה לתיאטרון הידועה, מרייטה סדובה. עם תלמידי אנטול בקלוז' נמנו שחקנים כמו אאורל ג'ורומיה, אלכס מונטה, תאופיל ולקו, לימים מנהל התיאטרון הלאומי ביאשי וגאורגה ליאהו, לימים מנהל התיאטרון הלאומי בטימישוארה.

בשובו לטימישוארה, בשנים 1969-1964 פעל בה אנטול פעילות עשירה ומגוונת כשחקן ובמאי על במות שלושת התיאטראות הממלכתיים של העיר: הרומני, ההונגרי והגרמני. ב-1980-1969 עבד שוב בטרגו מורש, בתיאטרון הלאומי בשפה הרומנית ובמחלקה ההונגרית שלו.

אנטול הצטיין בתפקידים כמו המלט במחזה בעל אותו שם מאת שייקספיר, מירויו ב"כוכב בלי שם" מאת מיכאיל סבסטיאן, היגינס ב"פיגמליון" מאת שו, אדגר ב"Play Strindberg" מאת דירנמט, מנואל ב. מנואל ב"האי" מאת מיכאיל סבסטיאן, ורבים אחרים.

קונסטנטין אנטול שיחק גם בסרטי קולנוע - התפקיד של דוד בקו-פרודוקציה הרומנית-איטלקית "Baltagul"("הגרזן"), בתפקיד הראשי גזה באראדלה בסרט הטלוויזיה ההונגרי של זולטן פאברי Plusz minusz egy nap (יום יותר, יום פחות) (1972-1973) ומאוחר גילם את הדמויות הראשיות בשני סרטים הונגרים נוספים של הבמאי אנדראש פרנץ, Veri az ördög a felesége (השד הכה את אשתו) (1973) ו-"Vadon" (יער עבות) (1989).

בשנת 1980 עלה אנטול לישראל, בה התיישבו הוריו עוד בשנת 1950. אחרי שחיזק את שליטתו בעברית, ביים הצגות בתיאטרון העירוני חיפה ושיחק בכמה מחזות על במות התיאטראות בחיפה ובאר שבע. בשנת 1983 שובץ בתפקיד הספר הצבאי בקו-פרודוקציה הישראלית-גרמנית "ספיחס" (מסדרת "אסקימו לימון") ובתפקיד קסלר בהפקה הישראלית-אמריקאית "מינוטאור",לפי ספרו של בנימין תמוז ובסרטה של ציפי טרופר, "תל אביב - ברלין".

בשנת 1988 שיחק בפרק מסדרת המסתורין והאימה של מיקי בהגן, "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", בפרק "יום המזל של דויד", לצידו של ארנון צדוק ושושיק שני.

אחרי המהפכה הרומנית (1989) יצא אנטול בשנת 1997 לסיור ברומניה שקטף שם שבחים רבים. ביים ושיחק בשתי הצגות בתיאטרון טרגו מורש ברומנית ובהונגרית, והופיע במונודרמה " מלון סיביר". קיים הופעות גם בבוקרשט ובערים אחרות.

ב-55 שנות קריירה אמנותית, ביים אנטול מעל מאה הצגות בתיאטראות שונים ברומניה, ביוגוסלביה ובישראל. כמו כן שיחק במעל מאה תפקידים בארבע שפות: רומנית, הונגרית, גרמנית ועברית.

אנטול תרגם כמה מחזות וכתב מונולוג דרמטי בשם "עפרונות צבעוניים", בו שיחק בירושלים. כמו כן, הוא כתב ספר זיכרונות תחת הכותרת "צייד הפרפרים, כרוניקה ספרותית על אנשים, תיאטרון ו... לא רק" (2003) בשפה הרומנית.

קונסטנטין אנטול התחתן באמצע שנות ה-40 עם יהודית טירפלד. נולדו להם בן ובת. נפטר ב-10 ביולי 2019.

• חלסטקוב ב"רוויזור" מאת גוגול
• השחקן ב"בשפל מאת מקסים גורקי
• היגינס בפיגמליון מאת ג'ורג' ברנרד שו- בתיאטרון הלאומי בקלוז', לצידה של איליאנה פלוסקארו
• המלט ב"המלט" מאת שייקספיר
• שאנדור ב"לפני המבול" („Înainte de potop”) מאת אישטוואן נאג'
• מירויו ב"כוכב בלי שם" מאת מיכאיל סבסטיאן
• מנואל ב. מנואל ב,"האי" מאת סבסטיאן
• אדגר ב"פליי סטינדברג" מאת דירנמט
• האדם בגלימה ב"אהבה שכזאות" מאת פבל קוהוט, בתיאטרון הלאומי בטרגו מורש
• יורד החורף מאת מקסוול אנדרסון, בתיאטרון הלאומי בטרגו מורש
• מלבוליו ב-רומיאו ויוליה מאת שייקספיר, בתיאטרון הגרמני הממלכתי בטימישוארה

בתיאטרון העירוני חיפה:

• סבא אנטוניו ב"שבת ראשון שני מאת אדוארדו דה פיליפו - 1991
• המושל ב"מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט
• הקולונל טרילצקי בפלטונוב מאת אנטון צ'כוב
• לאופולד, אביו של אוטו ויינינגר בנפש יהודי מאת יהושע סובול - 1982
• ב"שיחות עם אבא" מאת הרב גארדנר - 1994
• ב"בובה" מאת הלל מיטלפונקט - 1982
• "העוזר" לפי ברנרד מלמוד
• המונודרמה "מלון סיביר" מאת פליקס מיטרר תיאטרון חיפה, וכאורח, בתיאטרון הלאומי בטרגו מורש, בבוקרשט - משוחק לסירוגין בעברית, רומנית והונגרית, 1997

בתיאטרון באר שבע:

• ד"ר יבגני סרגייביץ' דורן ב"השחף מאת צ'כוב
• ורלה ב"ברווז הפרא" מאת הנריק איבסן
• אאונה בעמודי החברה מאת איבסן
• ב"אותו ואת בנו" מאת יצחק דב ברקוביץ' - גרסה של שמואל הספרי -1986
• ב"איש הפיל" מאת ברנרד פומרנס
• ב"שאלה של גאוגרפיה" מאת ג'ון ברגר ונלה ביילסקי
• ב"הקומיקאים" מאת ניל סיימון
• ב"מקהלת אי הסכמה" מאת אלן אייקבורן
• באילוף הסוררת" מאת שייקספיר

בתיאטרון החאן בירושלים:

• ב"האשה הגדולה מן החלומות" מאת שמעון לוי- 1989

• "חיים חדשים" מאת אנטון מקארנקו - קלוז' 1953
• "טביעת השייטת" מאת אלכסנדר קורנייצ'וק - עם מיכאי ראיקו, קלוז' 1953
• השעה האחרונה מאת מיכאיל סבסטיאן - קלוז', 1954
• לילות השתיקה" מאת תאופיל בושקן, קלוז' ,1954
• פיגמליון" מאת שו, עם אורליאן גאורגה, קלוז', 1955
• "ציון אפס בהתנהגות" מאת אוקטביאן סאבה וויג'יל סטויינסקו, קלוז', 1956
• "העיתונאים" מאת אלכסנדרו מירודן, קלוז', 1957
• "אילן היוחסין" מאת לוצ'יה דמטריוס, קלוז', 1957
• אותלו מאת שייקספיר
• המלטמאת שייקספיר, עם מירון ניקולסקו, קלוז' 1960
• דו-שיח בפארק, מאת תאופיל בושקן, קלוז' 1959
• מפקח המשטרה (An Inspector Calls) מאת ג'ון בוינטון פריסטלי בהונגרית (Váratlan vendég)
• בשפל מאת גורקי, קלוז' 1959
• "האריסטוקרטים" מאת ניקולאי פוגודין, קלוז' 1959
• "מכתבי אהבה" מאת וירג'יל סטויינסקו, קלוז' 1960
• "האחיות בוגה" מאת הוריה לובינסקו, קלוז' 1960
• הפיזיקאים מאת דירנמט - בהונגרית
• אדון פונטילה ומאטי משרתו מאת ברכט, בהונגרית, קלוז' 1964, בעברית - בחיפה 1981
• כובע הקש האיטלקי מאת אז'ן לביש בהונגרית (Olasz szalmakalap)
• "היער המאובן" מאת רוברט שרווד, בטימישוארה,
• "רומולוס הגדול" מאת דירנמט, בטימישוארה
• "שוליית השטן" מאת ג'ב..שו, בקלוז'
• כשפורחות השקדיות מאת אנג'לה ניקולסקו פלאטי, לפי רומן מאת מרינה סרני "ימי חיינו"
• "המפגש הראשון" מאת טטיאנה סיטינה
• המצודה ההרוסה" מאת הוריה לובינסקו, קלוז', 1963
• "קדחות או מותו של אמן" מאת הוריה לובינסקו
• „מייג'ור ברברה" מאת ג'.ב.שו
• מניפתה של ליידי וינדרמיר" (Evantaiul unei lady) מאת אוסקר ויילד, בטימישוארה 1971,

בהונגרית בטרגו מורש -1975

• יורד החורף מאת מקסוול אנדרסון, בטרגו מורש 1973–1974
• "אבן בכליות" מאת פאול אווראק, בטרגו מורשף 1977–1978
• "המתאבד" מאת ניקולאי ארדמן, בטרגו מורש 1979–1980
• "אהבה שכזאת" מאת פבל קוהוט, בטרגו מורש,
• הכל בגן" מאת אדוארד אולבי, בטרגו מורש
• משחקים בחצר האחורית מאת עדנה מזי"א, בטרגו מורש, בהונגרית

• אברהם, אבי יצחק, בסרט "הדברים שמאחורי השמש" בבימוי יובל שפרמן, 2006
• ב"סיפורי בית קפה", 2003
• קסלר ב"מינוטאור", סרט בהפקה ישראלית-אמריקאית, 1999
• הרב פריידיגר, בסדרה התיעודית לטלוויזיה "משפט קסטנר", 1994
• הגנרל קאיאץ בסרט "Vadon" (יער עבות") (הונגריה) בבימוי פרנץ אנדראש וג'יירג' אורדודי, 1989
• "משחקים בחורף" - 1988
• "יום המזל של דוד" פרק בסדרה, סיפורים לשעת לילה מאוחרת, לצידו של ארנון צדוק, בבימוי מיקי בהגן.
• ליסטופסקי ב"אקיוורניטס פוליטיאס" (Ακυβέρνητες Πολιτείες -ערים טרופות) סדרת טלוויזיה יוונית בבימויו של רובינוס מנתוליס, לפי הרומן של סטראטיס צירקס - 1985
• הספר הצבאי ב"ספיחס" (אסקימו לימון 4) סרט בבימוי בועז דוידזון - 1982
• גזה וטרו ב"השד מכה את אשתו" („Veri az ördög a feleségét”), סרט הונגרי
• התפקיד הראשי - גזה באראדלה, בסרט טלוויזיה של זולטן פאברי "יום יותר, יום פחות" (Plusz-mínusz egy nap)- נומינליזציה לפרס לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל סן סבסטיאן 1973
• דוד ב"Baltagul" (הגרזן), סרט רומני-איטלקי, בבימוי מירצ'ה מורשאן - 1969, לפי הרומן מאת מיכאיל סדוביאנו

• מונולוג "עפרונות צבעוניים" בתיאטרון באר שבע, 1986

• לרומנית: Convertirea căpitanului Brassbound ׁ(קפטן בראסבפאונד ממיר דתו) 1970

• ספר זיכרונות: צייד הפרפרים (ברומנית) Vânătorul de fluturi‏ 2003

• קונסטנטין אנטול, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• קונסטנטין אנטול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קונסטנטין אנטול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• קונסטנטין אנטול, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• Getta Neumann saitul BJT O enciclopedie a evreilor din Timișoara אנציקלופדיה של יהודי טימישארה (עורכת: ג'טה נוימן)
• Magyar Szinházmuvészeti Lekszikon (לקסיקון של אמנות הבמה ההונגרית)] redactor:Székely György, Akadémiai Kiadó, Budapest, 1994
• Cinemagia
• מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי,עורך: שמעון לב-ארי
• Zeno Fodor în Cuvântul liber nr.969, 8/3/2012

זנו פודור - בעיתון "קובנטול ליבר" על קונסטנטין אנטול, פרק ב, בסדרה "התיאטרון הרומני בטרגו מורש, 50 שנים ב-50 פרקים.

• אתר התיאטרון הלאומי בטרגו מורש
• Teatrul Național Din Cluj Spectacole în arhivă 1951-1960 התיאטרון הלאומי בקלוז' - הצגות בארכיון
• תולדות התיאטרון הלאומי על שם לוצ'יאן בלאגה בקלוז'