צפורה נריה

צפורה נריה
צפורה נריה בשירותה בצה"ל בשנות ה-70
צפורה נריה בשירותה בצה"ל בשנות ה-70
לידה 11 באוקטובר 1927
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 10 באפריל 2017 (בגיל 89)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צפורה נריה (11 באוקטובר 1927 – 10 באפריל 2017) הייתה לוחמת בפלמ"ח וממלווי השיירות לירושלים בגדוד החמישי של חטיבת הראל במלחמת העצמאות, מן המפקדות הראשונות בנח"ל,[1] קצינת ח"ן בדרגת סא"ל בצה"ל.

ביוגרפיה

צפורה גרליץ נולדה בירושלים, בת בכורה למלכה טבק, בת למשפחה חרדית ממאה שערים, ואריה (ליאו) גרליץ, גר בעל נתינות גרמנית, אשר נולד בלייפציג, ולמד בה באקדמיה למוזיקה. הם נפגשו בירושלים, ובה נישאו. בשל מוצאו של אִישָּׁהּ ניתקה משפחתה של מלכה כל קשר עמה. לאחר לידת בתם הבכורה, צפורה, חלתה האם ונפטרה.

במהלך מאורעות תרפ"ט פגש אריה גרליץ את שושנה שפירא, שעלתה לארץ ישראל מליטא וסיימה לימודי תיכון בתל אביב. היא הייתה אחות במקצועה ופעילה בהסתדרות. המשפחה עברה בתחילת שנות ה-30 לתל אביב, בה נולדו לצפורה עוד שתי אחיות. צפורה למדה עד כתה ז' בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון של זרם העובדים.

בשנת 1939 חזרה המשפחה לירושלים בשל קושי כלכלי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נעצר אביה על ידי שלטונות השלטונות הבריטים מפאת היותו אזרח גרמני, והוגלה לאוגנדה עד 1945. גירושו הניע את בתו להילחם בבריטים. היא הצטרפה לתנועת הנוער גורדוניה. בשל היעדרו של האב נאלצה אשת אביה שושנה לצאת לעבודה כאחות, כדי לפרנס את המשפחה. לאחר חזרתו של האב לארץ ישראל, הוא לא מצא בה את מקומו,[2] עבר לתל אביב, וכעבור מספר שנים חזר לגרמניה, בה נפטר בשנת 1963.

ב-1942 הצטרפה לחברת נוער בקיבוץ חולדה כדי להיות חלק מההתיישבות החלוצית ולהשתתף בהגנה על הארץ. היא גרה בקבוצת חולדה כשנתיים וחצי. סדר יומה כלל מחצית מהיום לימודים ומחצית מהיום עבודה. בחברת הנוער היו כעשרים נערים ונערות, מאוכלוסיות מגוונות: ילדים ללא בית, ילדים שהוריהם התגייסו לצבא הבריטי ונשלחו מעבר לים, משפחות הרוסות ויתומים. בתקופה זו התוודעה לחינוך השיתופי.[3]

באפריל 1943 הייתה עדה לחיפוש שביצעו הבריטים בחולדה אחרי סליקים כחלק מחיפוש ארצי בתנועה הקיבוצית ובתנועת המושבים. היא לקחה חלק בהתגייסות הכללית של החברים בקיבוץ להסתיר את מקום מסתור הנשק, אירוע שהשפיע על תפישת עולמה: "הרגעים האלה של לשכב על הנשק, ולהציל את הנשק ולא אכפת לנו מחיינו [...] זה השאיר עלי רושם נורא. היה לי ברור שאת האנגלים צריך לסלק מהארץ".[4]

בחולדה פגשה לראשונה את יעקב נריה ובשנת 1950 הם נישאו. יעקב נריה היה חבר קיבוץ עמיעד, לחם פלמ"ח בגדוד החמישי של חטיבת הראל ושירת כמ"כ ומ"מ. לאחר מלחמת העצמאות שירת בצה"ל בתפקידי פיקוד ומטה, והשתחרר בשנת 1974 בדרגת אלוף-משנה.[5]

שירות בפלמ"ח

בהכשרה המגויסת

בשנת 1944 הצטרפה להכשרה מגויסת של קבוצת הנוער מחולדה יחד עם קבוצת גיל מקבילה מבן שמן בקבוצת גבע בפלוגה ו' בפיקודו של שאול יפה. היא נמנתה עם הצעירים שבחבורה והייתה רזה וחולנית. לגבע הגיעה לאחר שחלתה בטיפוס הבטן בחולדה ובמהלך שהותם בגבע חלתה בקדחת ועל כן התקשתה למלא את מכסת האימונים שנדרשה מבני ובנות ה-18, אולם הייתה נחושה להצטרף למעגל אימונים מלא במטרה להשתלב במערך הלוחם: "אני זוכרת שהייתה תקופת אימונים, שכל פעם הייתי מקבלת התקפה של קדחת עם חום גבוה. לא ויתרתי על יום אימונים אחד, זה היה דבר בשבילי שאסור לעשות".

היא השתתפה בקורס קשר ואלחוט, ושימשה כרץ האישי (שליחה) של המ"פ.[6]

צפורה נריה באימון ירי בפלמ"ח, שנות ה-40 של המאה ה-20

התגייסה לפלמ"ח על תקן "רזרביסטית", במסגרת מכסה של 15 אחוז מחברי ההכשרה שהועברו לתפקידי פיקוד והתמחויות מקצועיות, אפשרה לפלמ"ח להשתמש בלוחמים אלו במסגרת שהותם בהכשרות, ופעילות זו קדמה לפעילויות הנחוצות בקיבוצים.[7] בינואר 1946 עלתה יחד עם קבוצת ההכשרה מגבע להתיישבות בעמיעד כמחלקה מגויסת בהיאחזות. היה זה גרעין החושלים, שהיה הגרעין הראשון בעמיעד.[8] במהלך שהותה בעמיעד השתתפה במשימות שונות, בהן הברחת מסמכים ורשימות של אנשי הגנה ופלמ"ח ממצפה ביריה, והייתה האישה היחידה בגרעין שהשתתפה בהברחת עולים מסוריה לארץ ישראל. היא השתתפה בליווי קבוצות של גברים, נשים וטף שחצו את הגבול הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית במסגרת ההעפלה היבשתית מארצות המזרח. לאחר חציית הגבול הועברו על ידם מראש פינה לעמיעד ומשם פוזרו לקיבוצים שונים.

במקביל עברה קורס חובשות. במהלך כל התקופה המשיכה בפעילותה הרגילה בהיאחזות. פעילותה הסודית לא התקבלה בעין יפה על ידי חבריה, ובעיקר חברותיה לגרעין, אשר לא הבינו מדוע נהגה להיעדר מן הפעילויות של הגרעין: "היינו מקבלים מהחוליה את המעפילים בראש פינה ומביאים אותם אלינו, לעמיעד. מכאן היו טנדרים מובילים אותנו הלאה. לילה אחד [אמרו לי] את המובילה. והובלתי. היו בשיירה זקנים וילדים. הבריטים כנראה 'הריחו' משהו והיו עירניים. [...] לא פשוט. יצאנו בערב וחזרנו בבוקר, וכך כמה וכמה פעמים. לפעמים, מעבר השיירה היה קל ולפעמים - מאוד מייגע. הלכנו בטור. מוביל בראש, ומאסף מאחור, ואחרים - על הגבעות להבטחה.[9]

ליווי השיירות לירושלים הנצורה

בסוף נובמבר 1947 שהתה בירושלים במסגרת תקופת החלמה מדלקת פרקים בה לקתה. בכ"ט בנובמבר 1947, כשהוחלט בעצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי וחלוקת הארץ לשתי מדינות, נערך הפלמ"ח להגנה על התחבורה לירושלים, הגדוד החמישי הקים יחידות מאבטחי שיירות בדרך לירושלים, כוח זהבי ופלוגת הקו, והגדוד השישי הקים את יחידת ה"פורמנים". יחדיו היוו שני הגדודים את הכוח העיקרי לביצוע המשימה.[10] היא החליטה לא לחזור לקיבוץ, נסעה לתל אביב ולמחרת התייצבה במטה הפלמ"ח והוצבה לכוח זהבי.[11] החלטה זו לא הייתה מקובלת על חברי הגרעין שלה וגם בן זוגה יעקב נריה הסתייג ממנה.[12] כיוון שסירבה לחזור להיאחזות, החלטה זו הביאה לסיום תקופת חברותה בקיבוץ. לימים אמרה על כך:

ואני אמרתי: אני החלטתי להיות מלוות שיירות. כך אני רואה את עצמי נוטלת חלק במלחמה, ואני לא רואה את עצמי יושבת במשק עובדת במטבח ולא עושה שום דבר.

— פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין,12-4/40/2 עמ' 34

הנסיעה בדרכים הייתה מסוכנת בשל ירי צלפים מיישובים ערביים על מכוניות נוסעות. הנסיעה בכלי רכב בודדים נאסרה ומטות ההגנה והפלמ"ח קיבצו מכוניות לשיירות, בעיקר לכיוון ירושלים, וצירפו מלווים נושאי נשק כדי להשיב אש. המלווים היו בחורה שעל גופה הוסתר הנשק מהאנגלים, אשר היו מנועים מחיפוש אצל נשים, כ"סליקריות", ובחור שיכול היה להילחם בעת הצורך.[13]

בתחילה, השיירות מנו שניים עד ארבעה כלי רכב, אולם לאחר זמן תקיפת השיירות נעשתה נועזת יותר והנסיעה בכלי רכב פרטיים נאסרה כמעט לחלוטין. תנועת האוטובוסים צומצמה ועיקר התעבורה היה משאיות שהובילו מזון.[14] "אנחנו כמלווים הרגשנו המעמסה עלינו, את הקושי והאת האחריות, להחזיק את הגישה לירושלים, ולשמור על איזה שהוא פתח. [...] כל אחד מאתנו הרגיש שהוא בשליחות בלתי רגילה. אנחנו, בידינו לשמור על דרך פתוחה לירושלים, ויהי מה".[15]

לאחר קורס חובשות בעמיעד עברה קורס נוסף בפלמ"ח והוכשרה כחובשת קרבית.[16] כמלווה וחובשת השתתפה בהגנה על השיירות באמצעות זריקת רימונים, חילוץ פצועים מהשטח וטיפול בפצועים בתנאי קרב ותנאי מחסור מתמיד באמצעים רפואיים רבים.

בזמן שהשיירות עוד היו יומיות הודיעו לנו שהמון ערבים מחכים לנו בצדי הדרך. כוחותינו תופסים את הגבעות... שיירה של 12 משאיות ושני משוריינים. אני הייתי במשוריין המאסף. הנהגים היו חברים שלנו ושניים אמרו שיש להם הרגשה שלא יחזרו בחיים. הייתה אש תופת. משאית אחת נפגעה ושני הנהגים נהרגו. שלש משאיות נעצרו. אחת המשיכה ואנחנו נשארנו עם שתי משאיות: באחת הרוגים ובשנייה פצועים. אני הייתי לוחמת וחובשת. נעצרנו מול המשאית עם הפצועים, ירדתי מלמטה מתוך המשוריין הורדנו את הפצועים, הכנסנו אותם למשוריין דרך הדלת האחורית ואני נכנסתי יחד איתם. הערבים רצו כמטורפים על הכביש ממש.. זה היה קרב פנים אל פנים. ואנחנו התחלנו לזרוק רימונים. הערבים נבהלו קצת ופינו את הדרך והמשכנו – היו ארבעה פצועים במשוריין. שני פצועים קשה – אחד בראשו, ואחד שתת דם מהמפשעה, אני עצרתי את שטף הדם בתחילה באמצעות אגרוף ולאחר מכן קשרתי את רגלו על ידי חולצה קרועה, ועוד שני פצועים קל (נהגים מאחת המשאיות). הקשר של המשוריין נפצע בעצמו, והוחלף על ידי קשרית. מיד נסענו למרפאה, הורדנו את הפצועים. אני דרשתי לאסוף את הנהגים ההרוגים... חזרנו לשטח, ומצאנו אותם שרופים לגמרי. אספנו את החללים וחזרנו.

— פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין, גוזס-סבוראי, פלמחאיות במלחמת תש"ח

השתתפה בליווי השיירות גדולות שיצאו לירושלים בחודשים מרץ ואפריל 1948, לרבות שתיים משיירות "נחשון". ב-21 באפריל ליוותה שיירה שיצאה לכיוון ירושלים כחלק ממבצע הראל, במסגרתה לחמה כחובשת. על כך סיפרה:

את השיירה אירגנו אנשי הבריגדה. הליווי היה במשוריינים, שלושה בחלוץ, שלושה באמצע ושלושה במאסף. אני הייתי במאסף. שיירה ענקית, כולה עברה פרט ל-10 המשאיות האחרונות. מול דיר איוב החלה התקפה על יתרת השיירה. הערבים ירדו למטה עם סכינים ונשק, צעקו "עליהום, עליהום". ירו במשאיות, אחד הנהגים נהרג ומשאיתו חסמה את הכניסה לבאב אל וואד. היתה אש תופת, ונוספו הרוגים ופצועים. התקבלה הוראה לחזור לחולדה, אולם הערבים פוצצו את הגשר ואז נאלצו אנשי השיירה להילחם בערבים. לוחם אחד מהמשוריינים הצליח להזיז את המשאית שחסמה את המעבר, והדרך נפתחה קצת. אולם הלוחמה המשיכה כיוון שהערבים המשיכו בהתקפתם ביתר שאת. ריכזתי את הפצועים בתעלה, וניסיתי לקרוע בגדים כדי לחבוש אותם. לא נותר ציוד רפואי, והיו פצועים מאוד קשה. בהמשך הצטרפה חובשת נוספת. במהלך כל הזמן דיברנו עם הפצועים שלא ייכנסו להלם. נשארנו שתינו (רבקה טרלו ואני) עם שנים עשר פצועים, רימון אחד וזוג מספריים. הכנו את עצמנו למקרה הכי גרוע... בתשע בערב הגיע משוריין לאסוף אותם. ואז חזרנו לירושלים.

— גוזס-סבוראי, פלמחאיות במלחמת תש"ח, צביקה דרור, הראל - הקרב על ירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 100-103

כיוון שגם בן זוגה היה לוחם, לעיתים קרה ששניהם ליוו יחד אותה שיירה. אמנם אף פעם לא נסעו באותה מכונית, אולם היו נפגשים כל פעם אחר הקרבות. כשחזרה לירושלים בשיירה האחרונה הלכה לחפש אותו. לימים סיפר יעקב נריה: "השעה הייתה לפנות בוקר, היינו אז בבית הכרם. ציפי מגיעה, אני זוכר מה לבשה... כולה מגואלת בדם. והיא אומרת לי: "דבר כזה עוד לא עברתי". איך נשארו שתיהן לבד עם הפצועים והערבים מעליהם – את זה לא סיפרה. עבר המון זמן עד שיכלה לספר. מה ששמעתי אחר כך היה ששתי בנות, ציפי ורבקה, נדברו ביניהן שהן בידי הערבים לא יפלו. היה להן רימון ומספרים וציפי חשבה איך אפשר לחסל את עצמה במספרים, לחתוך ורידים או משהו אחר".[17]

לחימה בקרבות ירושלים

שירתה בגדוד החמישי של חטיבת הראל ללא השתייכות לפלוגה מסוימת. היא הוכרה כחובשת מנוסה וצוותה מדי יום לפעולות. נראה שהודות לכך, ובשל מחסור בחובשים מנוסים, התאפשר לה להשתתף בקרבות, אף על פי שמפקדי הפלמ"ח המעיטו בהשתתפות נשים בפעולות לחימה. היא השתתפה במבצע יבוסי בקרב על שועפאת,[18] כחובשת קרבית וכלוחמת יחידה. השטח היה הררי וחשוף, ושרר ערפל כבד. ההתנגדות הייתה קלושה, ובתוך 3 שעות נטשו התושבים הערבים והפעולה הושלמה. בינתיים הגיעה הידיעה כי כיבוש נבי סמואל נכשל, ולחטיבת הראל הגיעה הפקודה לסגת מיד. "חזרנו מהקרב בתחושה של ניצחון. ראינו מה קורה בקרב על נבי סמואל. האסון הזה של כל כך הרבה חברה שנפלו שם, היה קשה. הייתה הרגשה קשה בכל היישוב. הסיפור שמצד אחד להצליח בקרב ומצד שני להפסיד את המבצע היה מאד טראומטי. הרגשנו את עצמנו נסוגים הרבה-הרבה אחורה".[19]

עם שובה לבסיס הוצבה כחובשת קרבית לקרב אוגוסטה ויקטוריה.[20] בקרב זה השתתף גם בן זוגה. שניהם צוותו לכוח התוקף, ואחד מחברי הקבוצה, רפי שטראוס, דרש ששניהם לא ייצאו יחד משום שהיו זוג. על כן הוא יצא בכוח התוקף, והיא שובצה לצוות הסחה. היא התרעמה על כך. "לא הסכמתי. ואמרתי: מה זאת אומרת? לא צריך לערבב כאן את העניינים. בשום פנים ואופן. ולא עזר לי... כעסתי נורא. יצאתי כעוסה בצורה בלתי רגילה אבל קיבלתי פקודה".[21] הקרב היה עקוב מדם. חלק מן הפצועים הצליחו להגיע להר הצופים. כוח ההסחה אכן משך אליו אש רבה, אולם לא הצליח להסיט את האש העיקרית מהכוח הפורץ. יחידת ההסחה הגיעה אחרונה להר הצופים, כאשר אש ממשיכה ללוותם כל הדרך. בחמש בבוקר התעורר יעקב, בגדיו מגואלים בדם, כאשר חש שציפורה ממששת אותו כדי לוודא שהוא חי.[22][23]

במסגרת מבצע מכבי וכיבוש משלטים לאורך הכביש, השתתפה באחד הניסיונות לכיבוש גבעת הרדאר.[24] השתתפה בקרב על משלט 6 ו-7. משלט 6 היה הקדמי ביותר מעל דיר איוב, והוחזק על ידי ליגיונרים. לא הצליחו לכובשו ונסוגו למשלט 7, שהיה הצפוני ביותר, והקרוב ביותר ללטרון, בכניסה לשער הגיא. המשלט הופגז על ידי תותחים ללא הפסקה. במשלט היו כ-20 איש: "הרגשתי מנותקת מהחבר'ה, מנותקת מהחיים. כל הזמן נלחמנו, וביום שלא נלחמנו, אז הייתה סביב מלחמה. הייתי בתחנת איסוף פצועים (מתחת למשלט 7). ההרגשה של להיות כל הזמן בתוך זה".[25] כמו כן השתתפה בקרב לטרון לשחרור הדרך לירושלים בתחנת איסוף הפצועים.[26]

שירות בצה"ל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. רצוי להרחיב פרק זה - לא ראוי לסכם במשפט אחד 18 שנות שירות, שבמהלכן עבר צה"ל שלוש מלחמות.

בשנת 1948 נשלחה לקורס מפקדות כיתה בקיבוץ דליה, ושירתה כמפקדת בית ספר לאימוני בנות בחטיבת יפתח. עם פירוקו הרשמי של הפלמ"ח הצטרפה לנח"ל לאחר הקמתו יחד עם בן זוגה וריכזה את גיוס הנשים.[1]

באוקטובר 1951 השתחררה משירות פעיל. בנה נולד ב-1952 ובתה נולדה ב-1956.

ב-1962 שבה לשירות בצה"ל כקצינת ח"ן בבסיס תל השומר. שירתה כקצינת ח"ן בפיקוד המרכז וקצינת ח"ן בפיקוד הנח"ל, קצינת ח"ן ביחידת מורות ארצית. לאחר 18 שנות שירות השתחררה בדרגת סגן-אלוף.

במהלך שירותה בצה"ל כיהנה כשופטת, בדרגת רס"ן, בבית הדין הצבאי ששפט את המחבלות תרז הלסה ורימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה, לצד סא"ל (מיל') אהרון אלפרן ורס"ן (מיל') יהושע בן-ציון.[27]

לאחר השירות הצבאי

אחרי פרישתה מצה"ל הייתה אמנית. היא ציירה, תפרה וארגה. הציגה בתערוכות קבוצתיות בבית הלוחם. במקביל המשיכה לעסוק בקידום מקומן של נשים בצה"ל, בהרצאות לצוערות בקורסי קצינות.

הייתה חברה בצוות ההקמה של בית הפלמ"ח, ופעילה בעמותת הפלמ"ח.

בנה הוא פרופ' יובל נריה, שקיבל את עיטור הגבורה על פועלו במלחמת יום הכיפורים. בתה, נורית נריה רוטשילד, שירתה כקצינת ח"ן.

מאז נישואיהם, גרו צפורה ויעקב נריה בחולון. בשנת 2001 עברו להתגורר עם משפחתה של בתם, ביישוב כפר ורדים. יעקב נריה נפטר ב-5 בינואר 2015.[28]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צפורה נריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אילנה שובל, ציפי נריה: אשה בשדה הקרב, ארכיון יד טבנקין
  2. ^ אירית גרינברג, אשת ניצול השואה גילתה שדודה היה קצין נאצי, באתר mynet‏ כפר סבא, 20 בדצמבר 2011
  3. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין, 12-4/40/2, עמ' 6, 8
  4. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין, 12-4/40/2 עמ' 9-10
  5. ^ אל"ם (מיל') יעקב נריה, באתר "צוות"
  6. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין 12-4/40/2 עמ' 16
  7. ^ יואב רגב, פלמ"ח : "לפקודה תמיד אנחנו!", כפר סבא: יואב רגב והוצאת ארץ-ארץ, 2011, עמ' 122-125
  8. ^ "60 שנה לעמיעד", ארכיון קיבוץ עמיעד, עמ' 2-4
  9. ^ איה גוזס-סבוראי, ספרי לי ספרי לי: חברות פלמ"ח מספרות, תל אביב 1993, עמ' 111
  10. ^ יואב הרפז, דרך אש: הגדוד החמישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות בירושלים, בדרך אל העיר ובנגב, מערכת: קיבוץ דליה, 2001, עמ' 30
  11. ^ יואב רגב, פלמ"ח - לפקודה תמיד אנחנו!, יואב רגב והוצאת ארץ, 2011, עמ' 237-238
  12. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין, 12-4/40/2 עמ' 35
  13. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין12-4/40/2 עמ' 38-39
  14. ^ יואב רגב, פלמ"ח : "לפקודה תמיד אנחנו!", כפר סבא: יואב רגב והוצאת ארץ-ארץ, 2011, עמ' 238-240
  15. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין עמ' 49
  16. ^ גוזס-סבוראי, פלמחאיות במלחמת תש"ח, דליה 1997, עמ' 14
  17. ^ גוזס-סבוראי, פלמחאיות במלחמת תש"ח, דליה 1997, עמ' 24-25
  18. ^ דרור, הראל - הקרב על ירושלים, עמ' 127-129
  19. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין
  20. ^ יואב הרפז, דרך אש: הגדוד החמישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות בירושלים, בדרך אל העיר ובנגב, מערכת: קיבוץ דליה, 2001, עמ' 104-106
  21. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין עמ' 106
  22. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין עמ' 117-120
  23. ^ גוזס-סבוראי, פלמחאיות במלחמת תש"ח, דליה, 1997, עמ' 25
  24. ^ דרור, הראל - הקרב על ירושלים, עמ' 216-220
  25. ^ פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, ארכיון יד טבנקין עמ' 106-109
  26. ^ דרור, הראל - הקרב על ירושלים, עמ' 177-178
  27. ^ אהרון פריאל, נפתח משפטן של שתי המחבלות הנאשמות בחטיפת מטוס 'סאבנה', מעריב, 1 באוגוסט 1972
    "אבו מוחמד הביא אקדח ורימון", דבר, 2 באוגוסט 1972
  28. ^ נריה (בריגר) יעקב, באתר הפלמ"ח

Read other articles:

Pobè

PobèKomunitas dan kotaNegara BeninDepartemenDepartemen PlateauLuas • Total400 km2 (200 sq mi)Populasi (2002) • Total82.910 • Kepadatan210/km2 (540/sq mi)Zona waktuUTC+1 (WAT) Pobè Pobè adalah sebuah kota dan arondisemen yang terletak di Departemen Plateau di Benin. Komunitas meliputi wilayah seluas 400 kilometer persegi dan pada tahun 2002 memiliki populasi hingga 82.910 orang.[1][2] Referensi ^ Pobe. Atlas M...

 

Cakram intervertebralis

Cakram intervertebralisCakram intervertebralisRincianBagian dariKoluma vertebraSistemSistem muskuloskeletalFungsiSendi fibrokartilago diantara vertebra tulang belakangPengidentifikasiBahasa Latindiscus intervertebralisMeSHD007403TA98A03.2.02.003TA21684FMA10446Daftar istilah anatomi[sunting di Wikidata] Cakram intervertebralis (juga dikenal sebagai fibrokartilago intervertebralis atau diskus intervertebralis) terletak diantara vertebra-vertebra pada koluma vertebra. Masing-masing cakram me...

 

2020 Alaska Senate election

2020 elections in the US state of Alaska For the federal election, see 2020 United States Senate election in Alaska. 2020 Alaska Senate election ← 2018 November 3, 2020 2022 → 11 of 20 seats in the Alaska Senate11 seats needed for a majority   Majority party Minority party   Leader Lyman Hoffman[a] Tom Begich Party Republican Democratic Leader since July 9, 2019 January 15, 2019 Leader's seat S District J District Seats before 13 7 Seats&...

6th Corps (Army of the Republic of Bosnia and Herzegovina)

This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: 6th Corps Army of the Republic of Bosnia and Herzegovina – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (December 2012) (Learn how and when to remove this template message) 6th Corps6th Corps PatchActiveFebruary 1994Country Bosnia and HerzegovinaAllegianceArmy of the Re...

 

Train d'atterrissage

Pour un article plus général, voir Configuration générale d'un aéronef. Train d'atterrissage de Boeing 777-300. Train d'atterrissage principal d'un Airbus A330. Les fonctions principales d'un train d'atterrissage consistent à permettre les évolutions au sol d'un aéronef. Ces évolutions comprennent les manœuvres de roulage entre les différents emplacements d'un aérodrome (remorquage, taxi…), la course de décollage, l'amortissement de l'impact d'atterrissage, et, grâce à un sy...

 

Kh-35

Kh-35(Nama pelaporan NATO: AS-20 'Kayak')3M24 Uran (SS-N-25 'Switchblade')3K60 Bal (SSC-6 'Sennight') Kh-35E di MAKS-2009 Jenis Peluru kendali udara ke daratPeluru kendali darat ke daratPeluru kendali jelajahPeluru kendali antikapal Negara asal Uni Soviet Sejarah pemakaian Masa penggunaan 2003 Digunakan oleh Angkatan Laut RusiaAngkatan Laut IndiaAngkatan Laut Rakyat Vietnam Sejarah produksi Perancang Zvezda Tahun 1983-2003 Produsen Tactical Missiles Corporation Biaya prod...

Hukuman badan yudisial

Hukuman badan yudisial adalah pemberian hukuman fisik sebagai akibat dari putusan pengadilan terhadap seorang pelanggar hukum. Hukuman tersebut mencakup pukulan dengan rotan, hukuman dengan memukul telapak kaki, penyiksaan dengan tongkat atau cambuk, pemberian hukuman dengan cambuk, atau penggunaan tali sebagai alat hukuman. Praktik ini dahulu umum terjadi di banyak negara, namun seiring waktu, telah dihapuskan di sebagian besar negara, meskipun masih menjadi bentuk hukuman legal di beberapa ...

 

Plaza Low Yat

Low Yat PlazaPintu besar Plaza Low Yat menghadap utara. Plaza Low Yat Plaza terletak jauh dari jalan utama di kawasan Imbi dan Bukit Bintang.LokasiImbi, Kuala Lumpur, MalaysiaTanggal dibuka-PengembangLow Yat GroupPengurusLow Yat GroupPemilikLow Yat GroupJumlah toko dan jasa~350Jumlah toko induk2Total luas pertokoan-Jumlah lantai7 Plaza Low Yat (Hanzi tradisional: 劉碟廣場; Hanzi: 刘蝶广场, Inggris: Low Yat Plaza), merupakan sebuah pusat perbelanjaan khususnya menjual barang el...

 

List of clubs in the German football championship

Main article: List of German football champions This is a list of all clubs that have taken part in the German football championship from 1903 to 1963, in the era when the national championship was decided by a finals round with a national title game at the end. The German football championship was first held in 1903 and won by VfB Leipzig.[1] In 1904, the championship was not completed due to a protest by Karlsruher FV about a technicality, with all games but the final played.[2...

1820 en science

Chronologies Données clés 1817 1818 1819  1820  1821 1822 1823Décennies :1790 1800 1810  1820  1830 1840 1850Siècles :XVIIe XVIIIe  XIXe  XXe XXIeMillénaires :-Ier Ier  IIe  IIIe Chronologies géographiques Afrique Afrique du Sud, Algérie, Angola, Bénin, Botswana, Burkina Faso, Burundi, Cameroun, Cap-Vert, République centrafricaine, Comores, République du Congo, République démocratique du Congo, Côte d'Ivoire, Djibouti, Égyp...

 

Gran Bretagna ai Giochi della XXX Olimpiade

Gran Bretagna ai Giochi della XXX OlimpiadeLondra 2012 Codice CIOGBR Comitato nazionaleAssociazione olimpica britannica Atleti partecipanti541 in 26 discipline Di cui uomini/donne279 - 262 PortabandieraChris Hoy (Ciclismo) (apertura)Ben Ainslie (Vela) (chiusura) Medagliere Posizione 3ª 28 15 19 62 Cronologia olimpica (sommario)Giochi olimpici estivi 1896 · 1900 · 1904 · 1908 · 1912 · 1920 · 1924 · 1928 · 1932 · 1936 ·...

 

Vitry-sur-Seine

Vitry-sur-SeineNegaraPrancisArondisemenCréteilAntarkomunebelum ada pada 2005 Vitry-sur-Seine merupakan sebuah komune di pinggiran tenggara Paris, Prancis. Terletak 7,5 km dari pusat kota Paris. Nama Vitry-sur-Seine sebenarnya hanya bernama Vitry. Nama Vitry berasal dari Vitriacum, istilah bahasa Latin Pertengahan, dan sebelumnya Victoriacum, berarti kediaman Victorius, seorang tuan tanah Galia-Romawi. Tahun 1897 nama komune secara resmi berganti menjadi Vitry-sur-Seine (berarti Vitry di...

Ri Myong-sun

Ri Myong-sunRi, 2013Personal informationKebangsaan Korea UtaraLahir26 Januari 1992 (umur 32)[1]Pyongyang[1]Peringkat tertinggi20 (Mei 2014)[2]KlubBeijing / Weishan County (China)Tinggi163 cm[1]Berat54 kg[1] Rekam medali World Championships 2016 Kuala Lumpur Team Ri Myong-sunJosŏn-gŭl리명순 Hanja李明順 Alih AksaraI MyeongsunMcCune–ReischauerRi Myŏngsun Dalam nama Korean ini, nama keluarganya adalah Ri. Ri Myong-sun (Penguca...

 

Jembatan Forth

Jembatan Forth Koordinat56°00′01″N 3°23′19″W / 56.0004°N 3.3886°W / 56.0004; -3.3886Koordinat: 56°00′01″N 3°23′19″W / 56.0004°N 3.3886°W / 56.0004; -3.3886Moda transportasilLalu lintas kereta apiMelintasiFirth of ForthLokalEdinburgh, Inchgarvie dan Fife, SkotlandiaPemilikNetwork RailPengelolaBalfour Beatty di bawah kontrak untuk Network RailKarakteristikDesainJembatan KantileverPanjang total8.094 kaki (2.467 m)[1...

 

Andrew Fisher

The Right HonourableAndrew Fisher Perdana Menteri Australia ke-5Pemilihan: 1910, 1913, 1914Masa jabatan13 November 1908 – 2 Juni 1909PendahuluAlfred DeakinPenggantiAlfred DeakinMasa jabatan29 April 1910 – 24 Juni 1913PendahuluAlfred DeakinPenggantiJoseph CookMasa jabatan17 September 1914 – 27 Oktober 1915PendahuluJoseph CookPenggantiBilly HughesDaerah pemilihanWide Bay (Queensland) Informasi pribadiLahir(1862-08-29)29 Agustus 1862 Crosshouse, Ayrshire, Skotlan...

Université Harvard

« Harvard » redirige ici. Pour les autres significations, voir Harvard (homonymie). Université HarvardHistoireFondation 8 septembre 1636StatutType Université privéeNom officiel Harvard UniversityRégime linguistique AnglaisFondateur Cour générale du MassachusettsPrésident Alan Garber (intérim)Recteur Alan GarberDevise Veritas (vérité) - latinMembre de Association des universités américainesSite web www.harvard.eduChiffres-clésÉtudiants 36 012 (2018)Effectif 19&#...

 

Le Dauphiné libéré

Le Dauphiné libéré Pays France Zone de diffusion Dauphiné (Isère, Drôme et Hautes-Alpes) et les départements voisins Langue Français Périodicité Quotidien Genre Presse régionale Diffusion 185 596[1] ex. (2018/2019) Date de fondation 1945 Propriétaire Crédit mutuel via groupe EBRA Rédacteur en chef Guy Abonnenc ISSN 0220-8261 Site web ledauphine.com modifier  Le Dauphiné libéré est un journal quotidien de la presse écrite française régionale. Sa zone de diffusion se c...

 

Xanthoria

Questa voce sull'argomento funghi è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Come leggere il tassoboxXanthoriaXanthoria polycarpaClassificazione scientificaDominioEukaryota RegnoFungi DivisioneAscomycota ClasseLecanoromycetes OrdineTeloschistales FamigliaTeloschistaceae GenereXanthoria Nomenclatura binomialeXanthoriaL. Xanthoria è un genere di licheni della famiglia Teloschistaceae. Comprende cir...

Nelidovo, Nelidovsky District, Tver Oblast

Town in Tver Oblast, Russia For other places with the same name, see Nelidovo. Town in Tver Oblast, RussiaNelidovo НелидовоTown[1]View of Nelidovo FlagCoat of armsLocation of Nelidovo NelidovoLocation of NelidovoShow map of RussiaNelidovoNelidovo (Tver Oblast)Show map of Tver OblastCoordinates: 56°13′N 32°48′E / 56.217°N 32.800°E / 56.217; 32.800CountryRussiaFederal subjectTver Oblast[1]Administrative districtNelidovsky District[2 ...

 

Mermaids in popular culture

This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Mermaids in popular culture – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (July 2010) (Learn how and when to remove this message) People dress in mermaid costumes for events such as parades. Mermaids, like many other creatures of mythology and folklore, are re...