העלילה סובבת סביב סידני פרסקוט החוזרת לוודסבורו לאחר עשר שנים במסגרת קידום הספר שלה. ברגע שהיא מגיעה, גוסטפייס שוב מתחיל להרוג תלמידים מתיכון וודסבורו, כולל חבריה של בת דודתה הצעירה. פרסקוט, גייל וות'רס-ריילי, ודיואי ריילי שוב חוברים יחד כדי לעצור את הרציחות, אבל לא לפני שלומדים מן הדור החדש את "הכללים החדשים" כדי לשרוד בסרטי אימה.
במקור, סדרת סרטי "צעקה" תוכנן להיות טרילוגיה, אבל אחרי עשר שנים, בוב ויינשטיין חשב שזה הזמן הנכון לעוד סרט. בהתאם לרווחים בקופות, "צעקה 4" נועד להיות הראשון בטרילוגיה חדשה. ויליאמסון היה צריך לעזוב מוקדם את ההפקה בשל התחייבויות חוזיות וארן קרוגר ("צעקה 3") הובא כדי לכתוב מחדש. קמפבל, ארקט וקוקס הם חברי הצוות היחידים שחזרו מן הסרטים הקודמים והראשונים לחתום על הסרט בספטמבר 2009. פנאטיר ורורי קולקין היו הראשונים לחתום במאי 2010. אשלי גרין הייתה בתחילה הבחירה של הדמות הראשית, ג'יל, אבל התפקיד בסופו של דבר הלך לרוברטס. הצילומים התקיימו באזור אן ארבור, מישיגן מיוני 2010 עד לספטמבר 2010 וצילומים נוספים בתחילת 2011.
"צעקה 4" יצא ב-15 באפריל 2011 וזכה לביקורות מעורבות. הסרט הכניס בשבוע הפתיחה 19.3 מיליון דולר בארצות הברית וקנדה, מה שהפך אותו לפתיחה השנייה הנמוכה ביותר אחרי הסרט הראשון.
עלילה
ביום השנה ה-15 לרציחות וודסבורו, תלמידות תיכון ג'ני רנדל ומארני קופר רואות את ההתחלה של "דקירה" 7 וג'ני עולה למעלה בטענה ששמעה משהו. באותו הזמן הטלפון מצלצל ומרני עונה. דרך הטלפון שומעים את קולו של גוסטפייס אבל מסתבר שזו מתיחה של ג'ני. אלא שאז ג'ני שומעת אותה נרצחת דרך הטלפון. היא יורדת למטה וחושבת שמדובר במתיחה אבל גוסטפייס האמיתי מצלצל בטלפון ומפחיד אותה ולאחר מכן זורק את גופתה של מרני דרך החלון. ואז הוא מופיע ומתפתח מרדף בין ג'ני לרוצח ולבסוף הוא רוצח גם אותה.
למחרת, סידני פרסקוט חוזרת לוודסבורו לקידום הספר החדש שלה עם אשת יחסי הציבור שלה רבקה וולטרס. סידני הופכת להיות חשודה ברציחות, לאחר שראיה נמצאת ברכב השכור שלה, והיא חייבת להישאר בעיר עד שהרציחות ייפתרו. בת דודתה, ג'יל, שעוסקת בבגידה של החבר לשעבר שלה, טרבור שלדון, מקבלת שיחת טלפון מאיימת מגוסטפייס, וכך גם חברתה אוליביה מוריס. ג'יל ואוליביה, לצד חברתן קירבי ריד, נחקרות על המקרה בידי דיואי ריילי, כיום השריף של העיירה, ואחת מסגניו, ג'ודי היקס. בינתיים, אשתו של דיואי, גייל וות'רס ריילי, נאבקת במחסום כתיבה.
סידני נשארת עם דודתה קייט רוברטס. מאוחר יותר באותו לילה, אוליביה, המתגוררת ליד ג'יל, מותקפת ונרצחת על ידי גוסטפייס כשסידני, ג'יל וקירבי צופות באימה. סידני וג'יל נפצעות בניסיונן להציל את אוליביה, והן נלקחות לבית החולים, שם רבקה נרצחת בחניון. גייל, המנסה לפתור את הרציחות, מגייסת את עזרתם של שני תלמידי תיכון חובבי קולנוע, צ'רלי ווקר ורובי מרסר, שמסבירים כי הרוצח משתמש בחוקים של סרטי רימייק כדי לרצוח. צ'רלי סבור כי הרוצח צפוי לתקוף במסיבה המתקיימת באותו לילה.
גייל הולכת למסיבה כדי לחקור, אך היא מותקפת ונפצעת על ידי גוסטפייס, הבורח כשדיואי מגיע. הוא לוקח אותה לבית החולים, וזמן קצר לאחר מכן, בביתה של ג'יל, השוטרים פרקינס והוס נמצאים מתים. סידני מגלה כי ג'יל עזבה והלכה לביתה של קירבי ויורדת לספר לקייט, אבל הרוצח מגיע ורודף אחריהן, וקייט נהרגת. אחרי שסגנית ג'ודי היקס מגיעה, סידני ממהרת לביתה של קירבי כדי להציל את ג'יל בכוחות עצמה.
ג'יל, קירבי, צ'רלי, רובי וטרבור נמצאים בבית של קירבי כאשר גוסטפייס מופיע ורוצח את רובי השיכור. סידני מגיעה לבית. קירבי נאלצת לענות לשאלות בנושא סרטי אימה כדי להציל את צ'רלי, הקשור בחוץ. סידני עולה למעלה כדי למצוא ג'יל ומבטיחה לחזור לקירבי. קירבי מאמינה שהיא ניצחה במשחק של גוסטפייס ויוצאת להתיר את צ'רלי, אך הוא דוקר אותה בבטן וחושף את עצמו כגוסטפייס. סידני מתעמתת מול צ'רלי וגוסטפייס נוסף, אשר מתגלה להיות ג'יל. היא מסבירה כי היא רוצה את תשומת הלב שסידני קיבלה, וכי הזוג רוצה להיות מפורסמים כניצולים, ומתכוונים להפליל את טרבור כגוסטפייס; אז היא מוציאה את טרבור מהארון והורגת אותו עם כדור בראש. לאחר מכן ג'יל בוגדת בצ'רלי והורגת גם אותו כדי להצמיד אותו כשותף של טרבור, מה שהופך אותה לניצולה האחרונה. ג'יל דוקרת את סידני בבטן פעמיים ופוצעת את עצמה כדי להיראות כאילו טרבור תקף אותה, בעוד דיואי, ג'ודי, ושאר השוטרים מגיעים.
ג'יל נלקחת לאחר מכן לבית החולים. אחרי שגילתה כי סידני שרדה, היא הולכת לחדר של סידני ומנסה לרצוח אותה. בדיוק בזמן, דיואי, גייל, וג'ודי מתערבים, לאחר שמצאו כי זה מוזר שג'יל ידעה איכשהו על הפציעה של גייל. ג'יל מכניעה אותם, אך סידני יורה בה בחזה והורגת אותה. דיואי קורא ליחידות המשטרה, בחוץ, הכתבים שעוד לא יודעים את האמת מכנים את ג'יל "גיבורה".
"צעקה 4" הוכרז על ידי חברת ויינשטיין ביולי 2008.[2] וס קרייבן ציין כי לא יהיה אכפת לו לביים את הסרט אם התסריט יהיה טוב כמו "צעקה".[3] במרץ 2010 אושר כי הוא אכן יביים[4] והצהיר כי "אני שמח לקבל את ההצעה של בוב ויינשטיין לקחת את המושכות על פרק חדש בהיסטוריית "צעקה". לעבוד עם קורטני, דייוויד ונב היה הפיצוץ לפני עשר שנים, ואני בטוח שזה יהיה שוב. אני לא יכול לחכות כדי למצוא את הכישרון שיביא דם חדש למסך גם כן. קווין ממש עכשיו עובד על תסריט חדש - הדמויות והסיפור עם פיצוח של אנרגיה ומקוריות - שלא לדבר על חלק מההפחדות מסמרי השיער שראיתי בתסריט מאז... ובכן, מאז סדרת "צעקה" המקורית. תן לי את זה".[5]
במאי 2010, קאתי קונרד, שהפיקה את שלושת הסרטים הראשונים בסדרה, הגישה תביעה בסך 3 מיליון דולר נגד חברת ויינשטיין, בטענה שהפרו הסכם בכתב כי לחברה שלה, "Cat Entertainment", יש זכויות ראשוניות להפיק את כל הסרטים שבסדרה.[6] ויינשטיין טענו שהחוזה דורש את שירותיה של קונרד להיות בלעדיים לזיכיון, שאותו קונרד קוראת "תואנה כוזבת".[6] התביעה האשימה את ויינשטיין בהתנהגות חשאית ו"בושה לאלץ את התובעת ללכת מזיכיון "צעקה" ללא פיצוי",[6] מה שמאפשר להם לחסוך בעלויות של שכירת מישהו אחר כדי להפיק (אשתו של קרייבן, איה לבונקה, לא נקראה בתביעה).[7] באפריל 2011, נמסר כי ויינשטיין היו מחוץ לכותלי בית המשפט עם קונרד, הפרטים נותרו חסויים, אך נטען כי היא תקבל תשלום במזומן בתוספת אחוז מהרווחים מ"צעקה 4".[8]
כתיבה
קרייבן ציין כי בתוך עשר השנים שחלפו בין "צעקה 3" ו"צעקה 4" לא היו רציחות ב"חיים האמיתיים" שנעשו על ידי "Ghostface" אבל היו המשכים רבים בסרט בתוך סרט "דקירת המוות". הוא התייחס גם למצב החיים של סידני פרסקוט, "היא עשתה כמיטב יכולתה לעבור מן האירועים שהתרחשו בסרטים הקודמים, אפילו שחרר ספר מוצלח". קרייבן אמר כי סרטי ההמשך האינסופים, החידושים המודרניים, אולפני הסרטים, והבמאים הם הדברים הנלעגים בסרט. הדמויות הראשיות צריכות להבין איפה ז'אנר האימה בימים הנוכחים כדי להבין את האירועים המתרחשים סביבם.[9]
בטיוטה מוקדמת של התסריט, היה לגייל ודיואי תינוק, אבל זה השתנה לאחר שהוחלט שלהביא תינוק אל תוך הסרט יגרום צילום "בלתי אפשרי". בתסריט ראשוני, סצנת הפתיחה סובב סביב סידני הולכת ראש בראש מול "Ghostface" ונשארת למוות. היה אמור להיות פער של שנתיים בסיפור בזמן שהיא מתאוששת, עם זאת, חשש בוב ויינשטיין שזה יאט את הקצב של הסיפור ושלהביא דמויות צעירות יסתדר טוב יותר.[10]
תסריטאי "צעקה 3", ארן קרוגר, גויס במהלך ההפקה לעשות כתיבה מחדש. קרייבן, אמר, "תראה, הייתה תקופה גבשושית כשדברים הוזזו מקווין לארן. אני חתמתי לעשות תסריט של קווין ולצערי זה לא הלך כל דרך הצילומים. אבל זה בהחלט תסריט של קווין".[11] נמסר כי השחקנים לא קיבלו את 140 עמודי התסריט, אלא עד עמוד 75 כדי להגן על זהותו של הרוצח.[12][13]
ליהוק
בספטמבר 2009, וראייטי דיווח כי נב קמפבל, דייוויד ארקט, וקורטני קוקס יחזרו.[14] קרייבן בקצרה הסביר את תפקידם בראיון מאוחר יותר עם אנטרטיינמנט ויקלי, ואמר "זה שילוב כולל של שלושה אלה וילדים חדשים. הסיפור של סיד, גייל, ודיואי הוא במידה רבה חלק מהסרט."[15] במסיבת עיתונאים ל"המעקלים", לייב שרייבר, ששיחק את קוטון וירי בשלושת הסרטים הראשונים, אמר שלא היו תוכניות לחזרה שלו.[16] בריאיון עם "Fearnet", המשיך ויליאמסון להכחיש שמועה שג'יימי קנדי חוזר, "הייתי שמח שג'יימי קנדי יהיה בסרט. עם זאת, לשים את רנדי בסרט, היא סוג של פשוט לוקח את זה... אני מתכוון "צעקה 2" היה שקר, אתה יודע? זה צעד לא נכון. אז אני פשוט לא אעשה את זה. אני לא יכול לעשות את זה. אני פשוט לא אעשה את זה."[17] באפריל, יותר מ-12 צדדי ליהוק שוחררו לציבור כדי לקנות לאודישנים של הסרט.[18]
במאי 2010, היידן פנטייר ורורי קאלקין חתמו.[19] לאשלי גרין הוצע התפקיד של בת דודתה של סידני, ג'יל, אבל התפקיד לאחר מכן הלך לאמה רוברטס. במקור התסריט לסידני היה אמור להיות בן דוד שעתיד היה לגלם דמות המשך לסידני בסדרת צעקה אך השחקן יצא מספר ימים לפני תחילת הצילומים עקב התנגשויות בזמנים והתפקיד בוטל.[20]לייק בל הייתה אמורה לשחק את סגנית ג'ודי היקס, אך הוצאה ארבעה ימים לפני תחלית הצילומים והתפקיד עבר למרלי שלטון.[21] ננסי או'דל חזרה לתפקידה מהסרט השני והשלישי ככתבת.[22] רוג'ר אל. ג'קסון חזר כקולו של "Ghostface".[23]לורן גרהאם הייתה אמורה לשחק את קייט רוברטס, אמה של הדמות של רוברטס, אבל נשרה כמה ימים לפני הצילומים.[24] לקרייבן, כמו בשלושת הסרטים הקודמים, יש הופעת אורח ושאל בטוויטר את המעריצים לבחור את התפקיד שלו.[25] "The Hollywood Reporter" דיווח שאנה פקווין וקריסטן בל יעשו הופעת אורח בתחילת הסרט בדומה לדרו ברימור וג'יידה פינקט סמית' בצעקה 1 ו-2.[12] לשנה גריימס ולוסי הייל יש גם הופעת אורח בסרט.[26]
צילום
בתקציב של 40 מיליון דולר, שלב הצילומים החל ב-28 ביוני 2010.[9] הצילומים היו אמורים להסתיים ב-6 בספטמבר, לאחר 42 יום של צילומים, אבל במקום זה הסתיימו ב-24 בספטמבר. הצילומים התקיימו באן ארבור, מישיגן. סצינות מסוימות לסצנת פלאשבק המתאר בית ספר המופיע בסרט "צעקה" קודם צולמו בבית הספר התיכון וודוורת בדירבורן, מישיגן.[27] בית המשפט המחוזי לשעבר בבליבוניה, מישיגן שימש כתחנת משטרה.[28]
באפריל 2010, בעודו מחפש אחר חנות ספרים לשימוש בסרט, הבחין קרייבן בחנות ספרים חדשה שלא נפתחה עדיין במרכז העיר נורתוויל, מישיגן. קרייבן אהב את הבניין באופן מיידי והחליט להשתמש בו לסרט. הוא גם שכר את השף של הבעלים להכין מזון ומאפה לסצנה בסרט. סצנות אלו צולמו בשבוע הראשון של יולי.[29] לאחר הקרנת מבחן בינואר, קרייבן וויינשטיין לא חשבו ששתי סצנות משחקות טוב לקהל. איימי טיגרדן ואליסון ברי חזרו לדטרויט בסוף ינואר ובתחילת פברואר למשך ארבעה ימים נוספים של צילומים. סצנות אלו כוללות את דמותה של טיגרדן המוטרדת בבית שלה, והדמות של ברי המותקפת בחניה.[30][31]
הסרט גם משתמש באופן נרחב ב-CGI בפעם הראשונה בסדרה. לדוגמה, במקום להשתמש ב"סכין מתקפלת", הלהב של סכין נוסף במהלך פוסט-פרודקשן עם אפקטים CGI.[32] מותו של אנדרסון צולם עם 30 מצלמות בזוויות שונות. סצנת המוות הייחודית שבו הוא נדקר המצח והולך כמה צעדים תוך כדי דיבור ולבסוף נופל אל מותו, לא היה בתסריט, אלא נכתב בהשראת "מצב חירום רפואי" שקרייבן ראה בסרט תיעודי על אדם שנדקר בראשו ונכנס לחדר מיון. הוא חשב שזה "יוצא דופן אם מישהו נדקר בראשו ועדיין בחיים במשך זמן מה". קרייבן גם לא סיפר לאולפן שהוא לקח מקרה זה והפך לסצנת מוות, ואמר כי הוא קיווה שהוא לא יפוטר למחרת.[33]
ביקורות
הסרט קיבל ביקורות מעורבות וציון של 60% באתר Rotten Tomatoes אך נהפך לסרט הכי פחות מצליח בסדרת סרטי צעקה עם הכנסות של 97,231,420$ בלבד.
