פגי אנט ויטסון (באנגלית: Peggy Annette Whitson; נולדה ב-9 בפברואר1960) היא ביוכימאית ואסטרונאוטיתאמריקאית. אחת מהאסטרונאוטיות המנוסות ביותר עם שהות מצטברת בחלל של יותר מ-665 ימים. נכון למאי 2017, מחזיקה בשיא הליכות חלל לאחר שביצעה 10 הליכות חלל בשהות מצטברת של 60 שעות ו-21 דקות.[4] האישה הראשונה ששימשה כמפקדת משלחת לתחנת החלל הבינלאומית בזמן משלחת 16 בשנת 2007. ויטסון שבה לתחנת החלל במשלחת 50/51, במהלכה היא פיקדה על משלחת 51 בשנת 2017, והפכה לאישה הראשונה המפקדת פעמיים על תחנת החלל.[5] נכון לספטמבר 2017, ויטסון מחזיקה בשיא השהייה המצטברת בחלל לאסטרונאוט אמריקאי ולאישה (יותר מ-665 ימים).[6]
במאי 2023 שוגרה למשימתה הרביעית בחלל במסגרת טיסת החלל הפרטית Axiom Mission 2.
ויטסון עתידה לפקד על משימת Axiom Mission 4 שעתידה להמריא באוקטובר 2024.
מאפריל 1988 עד ספטמבר 1989, שימשה כמפקחת לקבוצת מחקר בנושא ביוכימיה אצל חברת קרוג, חברה המועסקת כקבלן משנה בנושאי מדעי החיים במרכז החלל ג'ונסון.
מ-1991 עד 1997, ויטסון שימש כמרצה מן החוץ (Adjunct Assistant Professor) במחלקה לרפואה פנימית והמחלקה לגנטיקה וכימיה ביולוגית של האדם באוניברסיטת טקסס, שלוחת המרכז הרפואי בגלבסטון, טקסס.[5]
ב-1997, ויטסון החלה כמרצה מן החוץ במעבדת מייבי לביוכימיה והנדסה גנטית באוניברסיטת רייס ביוסטון.[5]
חברי צוות NEEMO 5 במעבדת המחקר אקווריוס. למעלה: משמאל לימין: גארט רייזמן, אמה הוואנג; באמצע: פגי ויטסון, קלייטון אנדרסון; למטה: ג 'יימס תלאסק, ריאן שלג.
בין השנים 1989–1993 עבדה ויטסון כחוקרת ביוכימאית במחלקת מחקר ותפעול ביו-רפואי במרכז החלל ג'ונסון. במהלך שנים אלו עסקה בעיקר במחקר: ב-1991–1992 הייתה מובילת המטעד למחקר בתאי עצם בניסוי Bone Cell Research Experiment (E-10), ניסוי שטס על טיסת המעבורת STS-47. כמו כן הייתה חלק מצוות עבודה משותף בין ארצות הברית וברית המועצות בנושאי רפואת חלל וביולוגיה. במהלך השנים 1991–1993 עסקה גם בניטור ופיקוח טכני במעבדות למחקר ביוכימיות.[5]
בשנת 1992 מונתה כמדען הראשי בתוכנית מיר ומעבורות החלל (תוכנית הכללה את טיסות המעבורת STS-60, STS-63, STS-71, ומשלחות 18 ו-19 לתחנת החלל מיר). ויטסון שימשה בתפקיד זה עד לסיומו של שלב A1 בתוכנית בשנת 1995. ויטסון הייתה גם היו"ר במשותף של קבוצת העבודה המשותפת בין ארצות הברית וברית המועצות בנושאי מדע במשימות החלל (U.S.-Russian Mission Science Working Group).[5]
לאחר תפקיד זה ובשנים 1993–1996 שימשה כסגן מנהל המחלקה במחלקת מדעי הרפואה במרכז החלל ג'ונסון.
באפריל 1996 נבחרה ויטסון לאסטרונאוטית והחלה את האימונים באוגוסט 1996. לאחר שנתיים של הכשרה היא החלה לעבוד במחלקת התכנון של משרד האסטרונאוטים (היחידה האחראית על כל פעילויות טייסי החלל). היא הייתה המובילה בצוות התמיכה הקרקעי ברוסיה בין השנים 1998–1999.
ביוני 2003 ויסטון הייתה מפקדת משימת NEEMO 5 במתקן המחקר התת-ימי אווקריוס. במהלך משימה זו שהו ועבדו האקוונאוטים והצוות מתחת למים במשך 14 יום.
בנובמבר 2003 מונתה להיות סגן מנהל משרד האסטרונאוטים, תפקיד אותו שימשה עד מרץ 2005. בחודשים מרץ 2005 - נובמבר 2005 שימש כמנהלת תפעול תחנת החלל הבינלאומית, במסגרת יחידת משרד האסטרונאוטים.
ויטסון מונתה לצוות הגיבוי של משלחת 14 לתחנת החלל, כגיבוי למפקד המשלחת מייקל לופז אלג'ריה, והתאמנה עם צוות הגיבוי מנובמבר 2005 ועד ספטמבר 2006 (מועד שיגור משלחת 14). לאחר מכן, נבחרה להיות מפקדת משלחת מס' 16 לתחנת החלל הבין-לאומית, ששוגרה באוקטובר 2007, ושהתה בחלל 191 יום.
לאחר חזרתה לכדור הארץ שימש כמנהלת משרד האסטרונאוטים מאוקטובר 2009 ועד יולי 2012, שבו חזרה לשירות פעיל כאסטרונאוטית. במסגרת תפקידה, הייתה אחראית לניהול ותכנון כל המשימות והפעילות על תחנת החלל, מינוי ואימון הצוותים לחלל וכן צוותי הגיבוי והתמיכה. ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה, וגם הייתה הראשונה שמונתה לתפקיד שלא הייתה טייסת בעברה.
ויטסון חזרה לחלל בנובמבר 2016 במסגרת משלחת מס' 50/51 לתחנת החלל ושימשה כמפקדת משלחת 51 לתחנת החלל. שהותה בחלל הוארכה להיות חלק ממשלחת 52. היא חזרה לכדור הארץ בספטמבר 2017 ובכך הפכה לאמריקאית בעלת השהות הממושכת ביותר בחלל, למעלה מ-665 יום.
ב-15 ביוני 2018, הודיעה ויטסון כי היא פורשת מנאס"א.[2]
טיסות לחלל
פגי ויטסון בקורס ההכנה לקראת פעילות חוץ-רכבית במהלך משלחת 5 לתחנת החלל הבינלאומית
צוות משלחת 5 לתחנת החלל הבינלאומית שוגר לחלל ב-5 ביוני 2002, במסגרת טיסת מעבורת STS-111. המעבורת עגנה עם תחנת החלל ב-7 ביוני 2002. חברי המשלחת היו ולרי קורזון (מפקד המשלחת), פגי ויטסון וסרגי טרשצ'וב.
במסגרת המשלחת, ויטסון ביצעה הליכה חוץ רכבית של 4 שעות ו-25 דקות בחליפת החלל הרוסית אורלן שנועדה להתקין מגן מחלקיקים זעירים על מודול זבזדה הרוסי. המגן נועד להגן מחלקיקים היכולים לפגוע בתחנה. כמו כן היא הפעילה ובדקה תא המיועד לניסויים במיקרו כבידה (Microgravity Science Glovebox), המכיל מספר תאים לניסויים בתחנה.
במהלך שהותה בתחנת החלל היא מונתה להיות קצין המדע הראשון של נאס"א, והיא ביצעה 21 ניסויים במדעי החיים ובמדעי חוסר כבידה, כמו גם במספר ניסויים מסחריים.[5]
משלחת 5 חזרה לכדור הארץ במסגרת טיסת המעבורת STS-113 ב-7 בדצמבר 2002. סה"כ ויטסון שהתה בחלל 184 ימים, 22 שעות ו-14 דקות במסגרת טיסה זו.[5]
במהלך משלחת 16 ביקרה בתחנת החלל טיסת מעבורת STS-120, בפיקודה של האסטרונאוטית פמלה מלרוי. עם עגינתה של משימת STS-120 בתחנת החלל הבינלאומית, הייתה זו הפעם הראשונה ששתי נשים מפקדות במסלול הקפה באותו הזמן[10][7]
כמו כן במהלך המשלחת הוסיפו את מודול הרמוני האמריקאי, חיברו את מעבדת קולומבוס האירופאית, את היחידה המדוחסת קיבו היפנית ואת הרובוט דקסטר הקנדי.
במהלך הליכת חלל הרביעית של משלחת 16 ב-18 בדצמבר 2007, שנועדה לבדוק את מצבם של פאנלים הסולארים של התחנה, הודיע פיקוד המשימה ביוסטון לויטסון שהיא הפכה לאסטרונאוטית עם הכי הרבה הליכות חלל מצטברות, נכון לאותה תקופה, ושהיא עקפה את סוניטה ויליאמס (ויליאמס החזיקה בתואר מחדש בין השנים 2012–2017, עד להליכת החלל השמינית של ויטסון[11]). זו הייתה הליכת החלל החמישית של ויטסון, והיא צברה בסך הכל 32 שעות ו-36 דקות.
לאחר ביצוע הליכת חלל נוספת, היא הגיעה לשהות מצטברת של 39 שעות ו-46 דקות בהליכה חוץ רכבית.[5]
ויטסון חזרה לכדור הארץ בטיסת סויוז TMA-11 יחד עם חברה למשלחת יורו מלנצ'נקו והאסטרונאוטית הקוריאנית אי סו-יון ב-19 באפריל 2008. כתוצאה מתקלה בסויוז, החללית נכנסה במסלול בליסטי במהלכו הצוות הרגיש תאוצה של עד ל-10g.[12] החללית סטתה ב-420 ק"מ ממקום הנחיתה הצפוי בקזאחסטאן.[13]
סה"כ ויטסון שהתה בחלל 191 ימים, 19 שעות ו-8 דקות בחלל במסגרת משימה הזאת.
משלחות 50/51/52
ויטסון חזרה לתחנת החלל עם משלחת 50/51, אשר שוגרה לחלל ב-17 בנובמבר 2016.[5] ויטסון פיקדה על משלחת 51,[14][15] בכך הפכה לאישה הראשונה אשר פיקדה על שתי משלחות לתחנת החלל הבינלאומית.
במשלחת שלה היו גם הקוסמונאוט אולג נוביצקי והאסטרונאוט הצרפתי תומא פֵסְקֵה.[5]
במהלך משלחת 50, בינואר 2017 ויטסון ביצעה פעילות חוץ רכבית יחד עם שיין קימברו להחלפת סוללות של תחנת החלל הבינלאומית. הפעילות נמשכה 6 שעות ו-32 דקות. בכך הפכה ויטסון לאישה המבוגרת ביותר אשר ביצעה פעילות חוץ רכבית, וכן למחזיקת שיא מספר פעילות חוץ רכביות לאישה (7) יחד עם סוניטה ויליאמס (סוניטה ויליאמס החזיקה בשיא לנשים לשהות בפעילות חוץ רכבית באותו זמן).[16]
ב-30 במרץ 2017, ביצעה ויטסון הליכת חלל נוספת יחד עם שיין קימבורו. זו הייתה הליכת החלל השמינית שלה, שנמשכה 7 שעות ו-4 דקות.[17] במהלך הליכה זו בכך שברה את שיא הליכות החלל לנשים והיא מחזיקה את שיא השהות המצטברת לנשים בהליכה חוץ רכבית[11]
עם התחלת משלחת 51 לתחנת החלל, הפכה ויטסון למפקדת המשלחת, ובכך הפכה לאישה הראשונה אשר פיקדה פעמיים על תחנת החלל הבינלאומית.
ב-24 באפריל 2017, השיגה ויטסון את שיא השהייה המצטברת בחלל לאסטרונאוט אמריקאי (שיא שהוחזק על ידי האסטרונאוט ג'ף וויליאמס, שהיה 534 יום, 2 שעות ו-48 שעות).[18]
ב-12 מאי 2017, ביצעו ויטסון וג'ק פישר את הליכת החלל ה-200 מחוץ לתחנת החלל מאז הקמתה. זו הייתה הליכת החלל הראשונה של פישר, והתשיעית של ויטסון.[19] ההליכה נמשכה 4 שעות ו-13 דקות.[20] בכך, שברה ויטסון את השיא שוב והיא מחזיקה בשיא המצטבר לנשים בהליכה חוץ רכבית (57 שעות ו-35 דקות), ובמקום 5 בזמן הכולל של הליכה מצטברת חוץ רכבית (נשים וגברים).[4]
ב-23 במאי 2017, ויטסון וג'ק פישר ביצעו הליכת חלל נוספת. הליכת החלל הזו הייתה לא מתוכננת מראש ונועדה להחליף את מחשב ה-MDM החיצוני (External-1 (EXT-1) Multiplexer/Demultiplexer) שהתקלקל בפתאומיות ב-20 במאי. המחשב הוא אחת משתי יחידות חיצוניות המספקות בקרה לזרועות הרובוטיות, ניהול תרמי, וסיבוב פאנלים סולריים של התחנה, וההחלפה נועדה כדי לשמור על אפשרויות גיבוי בזמן תקלה באחת היחידות. הליכת החלל תוכננה תוך 48 שעות, בנוהל זהה להתקנת מחשב זהה שהותקן באפריל 2016.[21] הליכת החלל נמשכה שתי שעות ו-46 דקות, וכיוון שהאסטרונאוטים סיימו את ההתקנה בזמן הם גם התקינו שתי אנטנות להפעלת תקשורת אלחוטית בזמן הליכות חלל. זו הייתה הליכת החלל השנייה של פישר, והעשירית של ויטסון. ויטסון שברה את השיא של עצמה במספר הליכות חלל והגיעה לשהות מצטברת של 60 שעות ו-21 דקות, ודורגה במקום הרביעי בשהות מצטברת של הליכה חוץ רכבית (נכון ליוני 2018)[1]
ויטסון חזרה לכדור הארץ בחללית הסויוז MS-04 ב-3 בספטמבר 2017, יחד עם פישר ויורצ'יחין. השהות המצטברת שלה בחלל במהלך תקופה זו הייתה 289 יום, 5 שעות ודקה.[3] עם חזרתה היא הפכה לאמריקאית בעלת השהות המצטברת הרבה ביותר בחלל, בשהות מצטברת של 665 יום 22 שעות ו-22 דקות[24]
בחברת אקסיום ספייס
לאחר פרישתה מנאס"א הפכה ויטסון יועצת של חברת אקסיום ספייס, המתווכת טיסות לחלל ומתכננת בניית תחנת חלל מסחרית.
הטיסה המריאה ב-21 במאי 2023 והתחברה לתחנת החלל הבין-לאומית ב-22 במאי למשימה שנמשכה 8 ימים.[29] החללית נחתה בחזרה בכדור הארץ ב-30 במאי 2023 בשעה 22:04.[30] במהלך טיסה בוצעו ניסויים בתחום ביולוגיה וחקר חוסר כבידה.
