בצוות הטיסה אסטרונאוט אחד מייקל לופז-אלגריה, אסטרונאוט אמריקאי בעל הכשרה מקצועית מטעם אקסיום ספייס שפיקח על הטיסה, ושלושה נוסעים פרטיים שאינם אסטרונאוטים לארי קונור מארצות הברית, מארק פאת'י מקנדה ואיתן סטיבה מישראל, שהיה לישראלי השני בחלל והראשון בתחנת החלל הבינלאומית. החלק של סטיבה במשימה כונה "משימת רקיע", ובמסגרתו ערך מספר ניסויים מדעיים בשיתוף קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.[3]
רקע
חברת אקסיום ספייס (Axiom Space) נוסדה בשנת 2016 במטרה לבנות את תחנת החלל המסחרית הראשונה. בינואר 2020, נאס"א הודיעה שלחברת אקסיום תינתן הגישה אל מודול הרמוני של תחנת החלל הבינלאומית, אליה אקסיום מתכננת בעתיד לחבר מודולים (יחידות) משלה. עוד לפני שתחובר היחידה הראשונה של אקסיום אל תחנת החלל הבינלאומית, החברה תכננה לארגן טיסות חלל אל התחנה עבור אנשים פרטיים או סוכנויות ציבוריות. במרץ 2020, הודיעה אקסיום כי ישכרו טיסה אל תחנת החלל הבינלאומית בחללית הדרגון 2 של SpaceX ושמה Axiom Mission 1.
ב-16 בנובמבר2020, במהלך טקס מיוחד בבית הנשיא, הודיע מנכ"ל קרן רמון, כי סטיבה יהיה הישראלי השני שיטוס לחלל.[4] במקור, לצד האסטרונאוט מייקל לופז-אלגריה בשירות חברת אקסיום ספייס (Axiom Space) שישמש כמפקד הטיסה, והישראלי איתן סטיבה, תוכננו לטוס גם השחקן טום קרוז והבמאי דאג לימן למטרת צילומי סרט בתחנת החלל הבינלאומית.[5] ב-26 בינואר 2021, חברת אקסיום ספייס הודיעה שחברי הצוות בטיסה זו יהיו האסטרונאוט מייקל לופז-אלגריה, לצד שלושה נוסעים פרטיים; לארי קונור, מארק פאת'י ואיתן סטיבה. עבור לופז-אלגריה זו הייתה הטיסה החמישית לחלל לאחר מספר שנים ששירת כאסטרונאוט בנאס"א.
משימה
ב-8 באפריל2022, בשעה 11:17 לפי שעון פלורידה (18:17 שעון ישראל) חללית הדרגון C206 אנדוור שוגרה על גבי משגר פאלקון 9 מכן השיגור 39A שבמרכז החלל קנדי.[6] מספר דקות לאחר השיגור, השלב הראשון של משגר הפאלקון 9 (מספר סידורי B1062.5) נחת בחזרה על פלטפורמה צפה באוקיינוס האטלנטי. לחללית ששירתה את משימה זו הייתה טיסתה השלישית לחלל. 21 שעות לאחר השיגור, עגנה החללית למודול הרמוני שבתחנת החלל הבינלאומית. תחילה תוכננה המשימה להימשך עשרה ימים אך מועד נחיתתה התעקב בעקבות תנאי מזג אוויר ובסופו של דבר היא נמשכה 17 ימים. בתום שהותם בתחנת החלל, החללית ניתקה וחזרה לכדור הארץ, בצניחה למימי האוקיינוס האטלנטי, סמוך לחופי פלורידה וחולצה על ידי אוניית אספקה לאסדות.[7]
החלק הישראלי במשימה נקרא "רקיע", שם נרדף לשמיים, המתקשר לאטמוספירה שמגוננת על החיים בכדור הארץ.[8] למרות שטיסת חלל זו היא פרטית וחברי הצוות רכשו כרטיס טיסה מכספם, סטיבה החליט להפוך את המסע לפרויקט לאומי ושיתף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית, במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וקרן רמון וערך כ-35 ניסויים מדעיים אשר עוסקים בתחומי אסטרופיזיקה, אופטיקה, הנדסה, רפואה, חקלאות ואנרגיה שנבחרו על-ידי ועדה מדעית טכנולוגית.[9] במהלך משימתו בחלל, ומלבד מחקרים וניסויים מדעיים, העביר סטיבה שיעורים ופעילויות חינוכיות לבתי ספר, וקיים ראיונות מתחנת החלל עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ומספר גופי תקשורת ישראלים.[10][11]
בין הניסויים המשמעותיים שנערכו על ידי סטיבה, בוצע ניסוי מוצלח ביצירת רכיבים אופטיים באמצעות עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה בעזרת טכנולוגיה שפותחה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. טכנולוגיה זו יכולה בין היתר לשמש לבניית טלסקופים גדולים בחלל.[12]
.jpg)
