מרכז החלל על שם לינדון ג'ונסון (באנגלית: Lyndon B. Johnson Space Center (JSC)) הוא מרכז אימונים, בקרה ומחקר המופעל על ידי סוכנות החלל האמריקאיתנאס"א. המרכז נמצא בעיר יוסטון, טקסס וכולל כ־100 מבנים הפרוסים על שטח של כ־1,620 דונם[1]. מרכז ג'ונסון הוא בסיס הבית של "חיל" האסטרונאוטים של ארצות הברית, ואחראי על אימונם של אותם אסטרונאוטים ועל אימונם של אסטרונאוטים ממדינות שותפות של ארצות הברית. המרכז מכונה לעיתים רבות, על שם תפקידו המרכזי, "Mission Control" (מרכז הבקרה).
המרכז, שנבנה במקור כ"המרכז לטיסות חלל מאוישות", גדל מתוך קבוצת משימות החלל (Space Task Group) שהוקם מיד לאחר הקמת נאס"א כדי לתאם את תוכנית החלל המאוישת שלה. המתקן נבנה על שטח שנתרם על ידי אוניברסיטת רייס ונפתח ב־1963. ב־19 בפברואר 1973 שונה שמו של המרכז לכבודו של נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון, שהגיע מטקסס. המרכז, שנקרא בקיצור JSC, הוא אחד ממרכזי החלל החשובים והמרכזיים ביותר של נאס"א.
היסטוריה
מקורו של מרכז החלל ג'ונסון בחקיקה שהוביל לינדון ג'ונסון, אז סנטור, ב־1958. 'קבוצת משימות החלל' הוקמה ב־5 בנובמבר 1958 עם מהנדסי מרכז המחקר לנגלי בניהולו שלו רוברט גילרות' כדי לנהל את תוכנית מרקורי המאוישת ותוכניות שיבואו לאחר מכן.
עם הכרזת הנשיא ג'ון קנדי ב־1961, על החזון להנחית אדם על הירח עד סוף העשור, קיבלה קבוצת משימות החלל את האחריות על תוכנית אפולו, והיה ברור כי גילרות' יצטרך ארגון גדול יותר, עם מתקני ומעבדות מחקר מתאימים למסע אל הירח.
באוגוסט 1961, הוטל על ג'ון פ. פרסונס, מנהל עמית במרכז המחקר איימס, להקים צוות לבחירת אתר מתאים. האתר היה צריך להיות בעל גישה לספינות משא, בעל שדה תעופה עמיד בכל מזג אוויר, קרבה לרשתות תקשורת יציבות, אפשרות למיקום עובדי תעשייה במקום, מאגרי מים זמינים, מזג אוויר מתאים לעבודות חיצוניות בכל השנה וקהילה מתאימה מבחינה תרבותית.
יוסטון נבחרה למיקום מרכז החלל החדש מפני קרבתו למחסן חימוש של צבא ארצות הברית, שמוקם על ערוץ הספינות של יוסטון וקרבתו לשתי אוניברסיטאות, אוניברסיטת יוסטון ואוניברסיטת רייס. אדמות המתקן נתרמו על ידי אוניברסיטת רייס שנמצאו באזור לא מפותח כ־40 ק"מ דרומית ליוסטון על יד מפרץ גלווסטון.
ב־19 בספטמבר 1961, הכריז מנהל נאס"א ג'יימס ווב על הפיכת 'קבוצת משימות החלל' ל'מרכז טיסות החלל המאוישות' (MSC) שיוקם ביוסטון. מיד לאחר הכרזתו של ווב, החלו גילרות' וצוותו בהכנות למעבר מלאנגלי ליוסטון. ב־1 בנובמבר הפך שינוי השם של הקבוצה לרשמי.
הקמת המרכז, שתוכנן על ידי צ'ארלס לאקמן, החלה באפריל 1962, וארגונו החדש של גילרות' עבר למיקומו הזמני בספטמבר. באותו חודש, נשא קנדי נאום באוניברסיטת רייס על תוכנית החלל האמריקאית, נאום מפורסם שהדגיש את תוכנית אפולו, אבל התייחס גם אל מרכז החלל החדש.
המרכז, שנפרס על פני שטח של כ־6.6 קמ"ר נפתח רשמית בספטמבר 1963 והתחיל לפעול. המרכז יועד להיות מרכז הבקרה והשליטה המרכזי של כל משימות החלל המאוישות של ארצות הברית מתוכנית ג'מיני והלאה. מרכז הבקרה הפך למבצעי עם טיסת ג'מיני 4 ביוני 1965.
בנוסף להפעלת האסטרונאוטים מהמתקן, המתקן שימש גם כ'מעבדת ירח' ולשם הגיעו רוב דגימות הירח שהביאו האסטרונאוטים ושם שהו האסטרונאוטים בהסגר לאחר חזרתם מן הירח. יחידת האיסוף של מרכז ג'ונסון התאמנה במפרץ מקסיקו בהדמיית איסוף האסטרונאוטים ממשימות ג'מיני ואפולו לאחר נחיתתם חזרה באוקיינוס.
במרכז ג'ונסון מוצגים מספר דברים מעניינים ביניהם טיל סטורן 5 כמעט מושלם ובראשו תאי הפיקוד והשירות של החללית אפולו שיועד לשאת את משימת אפולו 19 שבוטלה.
ב־20 באפריל 2007 נכנס פושע לבניין 44, הרג אדם, פצע אדם אחר ולקח בן ערובה. האירוע נמשך יותר משלוש שעות והסתיים בהתאבדות החוטף.
בספטמבר 2008 חגגו במרכז יובל שנים להובלת תוכנית החלל האמריקאית.
ב־13 בספטמבר 2008 הכה הוריקן אייק (קטגוריה 3) בגלווסטון וגרם מעט נזק למרכז הבקרה ולמבנים נוספים.
פעילות
מתקנים
מרכז החלל ג'ונסון הוא מקום מושבו של מרכז הבקרה (Christopher C. Kraft Jr. Mission Control Center) של כל הטיסות המאוישות של נאס"א. מרכז הבקרה אחראי על הטיסות מרגע שיגורן ועד נחיתתן. כיום תפקידו היחיד הוא ניהול המשימות בתחנת החלל הבינלאומית כאשר עד 2011 ניהל גם את משימות מעבורות החלל.
מרכז החלל ג'ונסון הוא מתחם האימונים המרכזי לאסטרונאוטים מטעם ארצות הברית וממדינות השותפות לה. אחד ממתקני האימונים המרכזיים והגדולים ביותר הוא בריכת ענק, 23,000 מטרים מעוקבים נפחה, בה מתאמנים האסטרונאוטים במצבי חוסר משקל המדמים את המצב בחלל.
מרכז ג'ונסון אחראי גם על ניהולו של White Sands Test Facility בניו מקסיקו ששימש כמסלול נחיתה משני למעברות החלל (אך מעולם לא נחתה שם מעבורת) והיה אמור לשמש כמתאם המשימות לתוכנית קונסטליישן שבוטלה בתחילת 2010[1].
במרכז ג'ונסון מועסקים קרוב ל־3,200 אזרחים ביניהם כ־110 אסטרונאוטים. העובדים מופעלים על ידי 15 חברות קבלן שהגדולה מביניהם היא United Space Alliance המפעילה כ־40% מהעובדים ב־JSC. מ־2005 המנהל (העשירי) של מרכז ג'ונסון הוא מייקל כואטס.
אימוני האסטרונאוטים מבוצעים במרכז ג'ונסון. מועמדים לתפקיד אסטרונאוט עוברים אימונים על מערכות מעבורת החלל (עד 2011), ובמדעים בסיסיים שכוללים מתמטיקה, ניווט, אוקיינוגרפיה, דינמיקה, אסטרונומיה ופיזיקה[2]. המועמדים צריכים לעבור מבחני הישרדות של הצבא לפני שהם מתאמנים בטיסה. המועמדים נדרשים לעבור גם מבחני צלילה ושחייה[3]. אימונים בחוסר משקל מבוצעים ב־Sonny Carter Training Facility (בריכה גדולה המדמה חוסר משקל). המועמדים עוברים 15 שעות טיסה חודשיות בצי מטוסי ה־T-38 טאלון של נאס"א הממוקמים בבסיס אלינגטון הסמוך. בנוסף עברו המועמדים אימונים במדמה נחיתות של מעבורת החלל עד ל־2011[2]. המועמדים ממשיכים להתאמן בכל מיני מדמים שונים ועוברים עוד מבחנים עד שהם מצורפים למשימה כלשהי, אז הם מתחילים להתאמן לקראת המשימה אליה הם צורפו.
מחקר
במרכז ג'ונסון פועלים תוכניות המחקר המדעיות והרפואיות של נאס"א. טכנולוגיות שפותחו במקור עבור תוכנית החלל האמריקאית משמשות היום את כלל הציבור ברפואה, אנרגיה, תעבורה, חקלאות, תקשורת ואלקטרוניקה[4].
