בסיס חיל החלל ונדנברג

בסיס חיל החלל ונדנברג
Vandenberg Air Force Base
נתוני השדה
קוד IATA
‏VBG‏ 		קוד ICAO
‏KVBG‏
תקופת הפעילות 5 באוקטובר 1941 – הווה (83 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם Philip St. George Cooke עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל חיל החלל של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 34°44′16″N 120°32′15″W / 34.737890289748°N 120.53743721749°W / 34.737890289748; -120.53743721749
אתר רשמי
מסלולי טיסה
מספר הנוסעים 46 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טיל טיטן 4 משוגר מבסיס ונדנברג ב־19 באוקטובר 2005
אטלס 5 על כן השיגור בוונדנברג

בסיס חיל החלל ונדנברג (באנגלית: Vandenberg Space Force Base; עד מאי 2021 נקרא בסיס חיל האוויר ונדנברג) הוא בסיס השוכן בדרום מדינת קליפורניה, ארצות הברית. הבסיס השתייך לחיל האוויר של ארצות הברית, כחלק מפיקוד החלל של חיל האוויר של ארצות הברית (AFSPC), והחל ממאי 2021 הוא משתייך לחיל החלל של ארצות הברית. הבסיס משמש את המשרד להגנת החלל והוא גם מרכז ניסוי לטילים. הבסיס קרוי על שם הויט ס. ונדנברג (Hoyt S. Vandenberg), שהיה ראש מטה חיל האוויר של ארצות הברית.

אחד מתפקידיו המרכזיים ביותר של הבסיס הוא לספק נמל חלל לשיגורי לוויינים מהחוף המערבי של ארצות הברית, ובמיוחד שיגורים למסלול קוטבי.

בסיס ונדנברג הוא בסיס האם של כנף החלל מספר 30 של חיל האוויר האמריקאי שאחראי על כל שיגורי הטילים והלוויינים מהחוף המערבי של ארצות הברית. מהבסיס מתבצעים בנוסף שיגורי ניסוי של טילים בליסטיים בין יבשתיים.

היסטוריה

צבא ארצות הברית

מחנה קוק (1941–1953)

ב־1941, צבא ארצות הברית ביקש לקבל שטח בו יקים מרכזי אימון לחילות השריון והרגלים שלו שנבנו אז במהירות. במרץ 1941 קיבל הצבא שטח של 86,000 דונם לאורך חופי קליפורניה בין הערים לומפוק וסנטה־מריה. רוב הקרקעות נרכשו ועוד חלקות קטנות נחכרו או התקבלו בדרכים אחרות. האזור היה רמה שטוחה מוקף בגבעות וקניונים רבים והיה מרוחק ממקומות יישוב, ולכן הצבא חשב שמצא מקום אידיאלי לאימונים.

עבודות הבנייה באזור החלו בספטמבר 1941, אבל אף על פי שנגמרו רק חודשים אחר כך, הצבא הפעיל במקום בסיס בשם מחנה קוק (Camp Cooke) על שם מייג'ור גנרל פיליפ סנט. ג'ורג' קוק, כבר ב־5 באוקטובר. מאז עברו בבסיס לא מעט דוויזיות שריון ורגלים שעברו אימונים ונשלחו למלחמה מעבר לים. חוץ מדוויזיות השריון והרגלים עברו בבסיס עוד הרבה יחידות שעברו אימונים מסוגים שונים. יותר מ־400 תלבושות שונות עברו בבסיס.

עם התקדמות המלחמה, שבויי מלחמה איטלקים וגרמנים שוכנו ברחבי המחנה, וביצעו עבודות תחזוקה, כביסה ועוד.

ב־1946 הוקם במחנה בית כלא ברמת אבטחה גבוהה לחיילים מצבא ארצות הברית, אבל מחנה קוק נסגר ביוני 1946 והאזור הושכר לשמש כשטחי חקלאות ורעיה.

בין 1950 ל־1953 הביב שימש לאימון חיילים שנשלחו למלחמת קוריאה. ב־1 בפברואר 1953 הבסיס נסגר שוב. בית הכלא שהיה בו הועבר לאחריות לשכת בתי הכלא הפדרלית, ושימש לכליאת עבריינים אזרחים באוגוסט 1959. כיום בית הכלא ידוע בשם כלא לומפוק.

ביוני 2001, מבני הבסיס שעדיין עמדו אז על תילם נהרסו.

חיל האוויר של ארצות הברית

בסיס חיל האוויר קוק

עם הופעת עידן הטילים בשנות ה־50, היה צורך דחוף במציאת מקום לאימון טייסות הטילים ומקום לשיגור מבצעי של טילים במקרה הצורך. בינואר 1956 הוקמה וועדה שבחנה כ־200 אתרים שונים לפני שבחרה במחנה קוק כאזור מתאים מאותם סיבות שהצבא מצא כמתאימים ב־1941. מלבד הסיבות שמצא הצבא ב־1941 הייתה גם הסיבה המרכזית שהטילים נורו לעבר האוקיינוס השקט ולא עברו מעל אזורים מאוכלסים. האזור נמצא מתאים גם לשיגורי לוויינים למסלול קוטבי על ידי שיגורם לעבר הקוטב הדרומי, מסלול נקי מיבשת עד לאנטארקטיקה.

בספטמבר 1956 מזכיר חיל האוויר האמריקאי קיבל את המלצות הוועדה. מספר שבועות לאחר מכן ב־16 בנובמבר 1956, מזכיר ההגנה של ארצות הברית הורה לצבא האמריקאי להעביר 64,000 דונם בצפון מחנה קוק לרשות חיל האוויר האמריקאי, לשימוש כמחנה אימונים ובסיס שיגורים. ביוני 1957, צפון מחנה קוק נקרא מחדש בשם בסיס חיל האוויר קוק (Cooke Air Force Base), וב־21 ביוני הועבר לחיל האוויר, שלמעשה היה נוכח שם מפברואר והקים שם את טייסת התמיכה 6591. תפקידו הראשון של הבסיס היה לשמש כמחנה אימונים לטייסות טילי הPGM-17 Thor, SM-65 Atlas וה־HGM-25A Titan I, וכבסיס לשיגור טיל האטלס במקרה של מלחמה.[1]

המראה שפגשו אנשי חיל האוויר הראשונים שהגיעו לבסיס היו מבנים רעועים מתקופת מלחמת העולם השנייה ועשבים שוטים שגדלו בכל מקום. הכבישים, שהיו בעיקר שבילי חצץ ועפר היו זקוקים לשיפץ נרחב. באפריל 1957 החלו עבודות השיפוץ ועבודות הבנייה במקום. בשנתיים שבאו לאחר מכן, מתקני שיגור ומתקני בקרה החלו לצוץ, והנוף שינה את פניו למראה של בטון ופלדה בכל מקום. בניינים ישנים שופצו וחדשים נבנו, כולל מתחמי הדיור של המשפחות הצבאיות. הבנייה כבר הייתה בעיצומה כאשר חיל האוויר קיים את הטקס המסורתי של העלייה לקרקע ב־8 במאי 1957.

כדי להפעיל את בסיס חיל האוויר קוק, הופעלה קבוצת הבסיס 392 שהחליפה את טייסת התמיכה 6591 ב־15 באפריל 1957. עם הפעלת כנף הטילים האסטרטגית 704 (טילי אטלס) ב־1 ביולי, סופחה קבוצה 392 לכנף. הייתה זו כנף הטילים הבליסטיים הראשונה של חיל האוויר. ב־16 ביולי, דיוויזיית הטילים ה־1, שהופעלה שלושה חודשים קודם לכן באינגלווד, קליפורניה, עברה לבסיס חיל האוויר קוק כדי לפקח על פעולות הכנף. במהלך תקופת הכשרה זו שני ארגונים אלו היו מעורבים בתכנון פעולות טילים ותוכניות האימונים. הזוויזיה הועברה לאחר מכן לאחריות מחלקת הטילים הבליסטיים של חיל האוויר (AFBMD) באינגלווד שהייתה תחת פיקוחה של מפקדת המחקר והפיתוח האווירי (ARDC) בבסיס חיל האוויר אנדרוס במרילנד.

שיגורי הלוויינים הרוסיים ספוטניק 1 למסלול ב־4 באוקטובר 1957 וספוטניק 2 חודש לאחר מכן שנשא בתוכו כלבה, גרמו להשלכה צבאית ולפיתוח מואץ ומיידי של תוכנית הטילים של חיל האוויר האמריקאי. כחלק מן ההאצה, ב־23 בנובמבר 1957, אישר משרד ההגנה שיגור טילים בליסטיים בעיתות שלום, מבסיס ח"א קוק. חיל האוויר העביר את האחריות על בח"א קוק מידי ARDC לידי פיקוד האוויר האסטרטגי (SAC) ב־1 בינואר 1958. יחד עם ההעברה, SAC קיבלה לידיה את השליטה בשלושת הארגונים שהיו בידי ARDC ואת האחריות להשגת יכולת מבצעית ראשונית (IOC) עבור כוח הטילים המתהווה של חיל האוויר. משימתם הייתה גם לאמן צוותי שיגור.

הארגון מחדש התיר לARDC לשמור על האחריות להפעלת האתר, לנמשיך במחקר, בבדיקות ובפיתוח בדיקות הטילים הבליסטיים. פעילויות אלו בוצעו על ידי משרד שדה של AFBMD שהוקם בבח"א קוק מיד לאחר השינויים בינואר 1958. שיגורים לחלל היו צריכים להעשות על ידי SAC וARDC יחד. עם זאת, מרבית פעילויות אלו בוצעו בסופו של דבר על ידי ARDC. שתי המפקדות, ששיתפו פעולה יחד בבסיס קוק, פיתחו מערכת יחסים קרובה ומתורבתת שפרחה ב־35 השנים שלאחר מכן.

ב־12 בפברואר 1958, מחלקת ההגנה העבירה את האחריות המנהלתית של יופיטר IRBM מהצבא לחיל האוויר. מטה SAC העביר את טייסת הטילים האסטרטגית 864 (יופיטר IRBN) מאלבמה לבח"א קוק. באפריל, מטה SAC הפעיל את טייסת הטילים האסטרטגיים 576 (טילים אטלס בליסטיים) מבח"א קוק. הייתה זו הטייסת הבליסטית הראשונה של SAC והטייסת הראשונה של טילי אטלס. בתחילה, הטייסת כללה שני מתקני שיגור לטילי אטלס D (רכים) שנקראו 576A ו־576B. בחודש יולי, החלו בבניית מתקן הניסויים לטיטן 1, ובאוגוסט הגיע טיל התור הראשון לבח"א קוק.[1]

הרחבת הבסיס

החלק הדרומי של בח"א קוק (מחנה קוק לשעבר), שכלל יותר מ־19,800 דונם הועברו לרשות הצי האמריקאי במאי 1958. הצי היה באותו זמן בתהליך בניית Pacific Missile Range (מטווח הטילים הפסיפי) (PMR), והמפקדה מוקמה כ־100 מייל צפונית למחנה קוק בפוינט מוגו ומתקני שיגור ומכשור שונים מוקמו לכל אורך חופי קליפורניה ובמספר איים באוקיינוס השקט. האזורים אותם קיבל הצי נקראו "מתקני הטילים של הצי בפוינט ארגואלו" (Naval Missile Facility at Point Arguello). המקום הפך למרכז החשוב ביותר לשיגור טילים ולוויינים של האזור הפסיפי.

ב־16 בנובמבר 1963, מזכיר ההגנה האמריקאי, רוברט מקנמארה הורה על ארגון מחדש של דרך הארגון של מתחמי השיגור והניסוי של משרד ההגנה. חלק מהארגון מחדש כלל העברת חלק ממתחמי השיגור של הצי ביניהם פוינט ארגואלו לחיל האוויר האמריקאי. ההעברה בוצעה בשני שלבים, ב־1 ביולי 1964 וב־1 בפברואר 1965. עם ביצוע ההעברה הצי נשאר ממוקם בפוינט מוגו וחיל האוויר קיבל אחריות על אזורי השיגור לאורך האוקיינוס השקט.

רכישת הקרקעות האחרונה בוצעה ב־1 במרץ 1966, לאחר הודעת חיל האוויר על הקמת קומפלקס השיגור 6, שיועד לשגר לחלל את מעבדת החלל המאוישת של חיל האוויר האמריקאי. מתקני השיגור של הטיטן 3 שיועד לשאת את המעבדה לחלל פלשו לשטחים שהיו בבעלות חברת Sudden Estate. חיל האוויר פתח במשא ומתן עם החברה אך הגופים לא הגיעו להסכמה, והממשלה פנתה לבית המשפט שקבע כי כ־15,000 דונם יועברו לחיל האוויר תמורת סכום של 9,002,500 דולר.

הרחבה אחרונה זו הביאה את הגדילה את שטח הבסיס ל־99,099 הדונמים המרכיבים את הבסיס היום. בסיס ונדנברג הוא כיום הבסיס השלישי בגודלו בארצות הברית אחרי בסיס חיל האוויר אגלין בפלורידה ובסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.

בסיס חיל האוויר ונדנברג

ב־4 באוקטובר 1958 שמו של הבסיס שונה מקוק לונדנברג לכבודו של גנרל הויט ס. ונדנברג שהיה מפקד חיל האוויר השני.

מבחני טילים בליסטיים
תור
טיל PGM-17 תור

המעבר המעשי מבסיס צבאי לבסיס שיגור קרה ב־15 בדצמבר 1958, עם שיגורו המוצלח של הטיל הבליסטי PGM-17 תור. השיגור חנך את תחום השיגורים לטווח בינוני של האזור הפסיפי ובוצע על ידי דיוויזיית הטילים הראשונה. השיגור המוצלח הראשון של טיל תור על ידי חיל האוויר המלכותי בוצע ב־16 באפריל 1959 כחלק מאימון משולב של חיל האוויר האמריקאי והבריטי.

ב־22 באפריל 1960, טייסת טילי התור הבריטית האחרונה הועברה לידי חיל האוויר המלכותי על ידי פיקוד האוויר האסטרטגי, ובכך הסתיים חימוש הצבא הבריטי במערכות טילי התור.[1]

אטלס
טילי אטלס מוצבים בהכן בבסיס ונדנברג, 1960

ב־16 באוקטובר 1958, הסתיים בנייתו של משגר האטלס הראשון שהועבר לידי הדיוויזיה הראשונה. הטיל הבליסטי הבין יבשתי הראשון, האטלס D ניתנה לטייסת הטילים 576 ב־18 בפברואר 1959. האטלס D הראשון טס ב־9 בספטמבר 1969 בהצלחה גמורה והוכרז כמבצעי. בחודש שלאחר מכן הוצבו מספר טילי אטלס בעלי ראש נפץ גרעיני בבסיס ונדנברג והיו לטלים הבליסטיים הראשונים שהוצבו בהכן בארצות הברית. באפריל 1960 בוצע שיגור מוצלח של טיל אטלס D מכן שיגור תת־קרקעי מבסיס פרנסיס וורן בוויומינג, ומפקד דיוויזיית הטילים הראשונה בבסיס ונדנברג הורה על הפיכת מתרני השיגור התת־קרקעיים למבצעיים.[1]

ביולי 1959 החלו בבנייתם של מתקני השיגור התת־קרקעיים של טיל האטלס E. ב־28 בפברואר 1962 בוצע השיגור המוצלח הראשון של האטלס E, ובנובמבר החלו בבנייתם של מתקני הסילו (מתקן שיגור מיוחד תת־קרקעי) של טיל האטלס F. האטלס F הראשון הגיע לוונדנברג ביוני 1961 ושוגר בהצלחה ב־1 באוגוסט 1962.[1]

במהלך אותה תקופה היו בבסיס ונדנברג שני אתרי שיגור לאטלס D, שני אתרים לאטלס E ושלושה אתרים לאטלס F. טילי האטלס D הוצאו מכוננות במאי 1964 כחלק מתהליך פרישת טילי האטלס משימוש כטילים בליסטיים. הניסוי האחרון בטיל האטלס F בוצע ב־18 בינואר 1965 והטייסת האסטרטגית 5876 הפכה ללא־פעילה ב־2 באפריל 1966. סך הכל שיגרה טייסת 576 53 טילי אטלס D, שבעה טילי אטלס E ושבעה טילי אטלס F בין 1959 ל־1965.[1]

טילי אטלס שוגרו מבסיס ונדנברג בשנים שלאחר מכן בתור משגרי לוויינים, שנשאו מגוון לוויינים רחב למסלול סביב כדור הארץ.

טיטן 1
טיטן 1 יוצא מהסילו שלו

הטיטן 1 היה הטיל הבליסטי הרב־שלבי הראשון של ארצות הברית. עם פרישתו, הפך הטיטן למרתיע נוסף לכח הגרעיני האמריקאי יחד עם טילי האטלס השונים. הטיל היה הראשון בסדרת הטילים טיטן, והיה צעד חשוב בבניית כח הטילים של חיל האוויר האמריקאי.

ביולי 1958 החלה בנייתו של מתקן המבנים של הטיטן 1. המתקן היווה אב־טיפוס למתקני השיגור של הטיטן 1. המתקן הושמד ב־3 בדצמבר 1960 כאשר הטיל התפוצץ במהלך הורדתו לתוך המתקן ולא היו נפגעים. היה זה אסון הסילו הראשון בוונדנברג.[1]

שיגור הסילו המוצלח הראשון של הטיטן 1 בוצע בדצמבר 1961 ושיגור הSAC המוצלח הראשון בוצע בינואר 1962 וכתוצאה מכך הועבר מתקן השיגור לידי פיקוד האוויר האסטרטגי כדי לשמש כמתקן ניסוי עבור הטיל.[1]

עם זאת, חייו המבצעיים של הטיל לא ארכו זמן רב. בנובמבר 1964 הכריז מזכיר ההגנה רוברט מקנמארה שטילי הדור הראשון האמריקניים שכללו את טילי האטלס E, אטלס F והטיטן 1, יוצאו משירות עד סוף יוני 1965.[1]

ב־5 במרץ 1965 הניסוי האחרון בטיל הטיטן 1 שבוצע על ידי פיקוד האוויר האסטרטגי הסתיים בהצלחה. סך הכל ביצעה טייסת 395 (שפעלה כחלק מפיקוד האוויר האסטרטגי) 19 שיגורים בין 1963 ל־1965 לפני שעברו לשיגור טילי הטיטן 2. במהלך שנות ה־80 בוצעו מספר שיגורים של השלב השני של הטיטן 1 כחלק מיוזמת ההגנה האסטרטגית.[1]

טיטן 2
שיגור טיל טיטן 2

הטיטן 2 היה טיל בליסטי מן הדור השני שהיה בעל יכולות הנחיה אינרציאליות ויכולת שיגור מתוך הסילו. בניית אתר השיגור הראשון לטיטן 2 החל ב־1962 ובסופו של דבר נבנו והופעלו 4 מתקני שיגור כאלו בוונדנברג. רוב מבני השיגור שלו בוצעו מנמל החלל קייפ קנוורל אך השיגור הראשון מתוך סילו בוצע באפריל 1963 מבסיס ונדנברג. מבחן השיגור המבצעי והמלא הראשון בוצע במרץ 1965.[1][2]

מבחני השיגור המבצעיים נמשכו עד 1985. הטיטן 2 הוסב גם לשני משגרים. הטיטן 2 GLV נשא את חלליות ג'מיני לחלל והטיטן 223G נשא לוויינים למסלול סביב כדור הארץ עד ל־2003.[1]

Minuteman
שיגור טיל מינטמן 3

פיתוח מנועי דלק מוצק נתן לטיל הLGM-30 Minuteman התלת־שלבי יתרון משמעותי על פני טילים בליסטיים קודמים. בפברואר 1961 החלו בבניית מתקן השיגור לטיל בוונדנברג. שיגור הניסוי הראשון של דגם הIA של הטיל החלו בספטמבר 1962, ושיגור דגם הIB היה במאי 1963. ב־24 בפברואר 1966 בוצע שיגור סימולטני מוצלח של שני טילי IA. בשיגור זה נבחנו טכניקות ספירה לאחור וטכניקות שיגור למקרה בו יאלצו לבצע שיגורים רבים באותו זמן במקרה של מלחמה. מבחני הטיל מדגם הI נמשכו עד 1968.[1]

הניסויים בטיל הLGM-30F Minuteman II החלו באוגוסט 1965 עם שיגור מוצלח של הטיל. הטיל עבר מרחק של 5,000 מייל לתוך האוקיינוס השקט ופגע במטרתו. שיגור סימולטני בוצע בהצלחה ב־22 באוקטובר 1970. השיגור האחרון של טיל זה בוצע באפריל 1972.[1][3][4]

השיגור הראשון של הטיל LGM-30G Minuteman III בוצע ב־5 בדצמבר 1972. הטיל טס למרחק של 1,300 ק"מ לפני פגיעתו במטרה. שיגורים של טיל זה נמשכים עד היום מבסיס ונדנברג.[1][3]

LGM-118 Peacekeeper
טיל פיסקיפר

הטיל הבליסטי האחרון שנבחן בוונדנברג הוא הLGM-118 Peacekeeper שמבחניו החלו ביוני 1983. מלבד יכולתו לעוף לטווחים רחוקים יותר מטילים שקדמו לו, יכול הפיסקיפר לשאת 10 ראשי נפץ שיפגעו במטרות שונות. הטיל תוכנן להחליף את המינטמן אבל בגלל זמן פיתוח ממושך הוא פרש ב־2005 לפני המינטמן.[5]

השיגור הראשון בוצע מפני הקרקע ב־17 ביוני 1983 ושני שיגורים נוספים בוצעו בשנה זו. ב־15 ביוני 1984 בוצע השיגור הראשון של הטיל עם תא חדירה סימן 21 ושני שיגורים נוספים בוצעו בשנה זו. השיגור הראשון של הטיל מסילו בוצע ב־24 באוגוסט 1985. ב־23 באוגוסט 1986 בוצע השיגור הראשון של הטיל בתצורה מבצעית מלאה. ב־21 ביולי 2004 בוצע השיגור האחרון של הטיל שפרש לאחר מכן.[1][5]

GBMDI

הטיל האחרון שהוצב בבסיס ונדנברג הוא ה־Ground-based Interceptor שמיועד ליירט טילים בליסטיים במעופם והוצב בבסיס ב־2005. הטיל פותח כחלק מתוכנית National missile defense שהוכרזה על ידי הנשיא ג'ורג' בוש.

חקר החלל

הלוויין הראשון בעולם ששוגר למסלול קוטבי, הדיסקוברר 1, שוגר מבסיס ונדנברג ב־28 בפברואר 1959. המשגר ששימש לשיגור הלוויין היה טיל תור־אגנה.

באוגוסט 1960 שוגר הדיסקוברר 13 שהשליך קפסולה חזרה לכדור הארץ שהייתה לחפץ הראשון ידי אדם שחזר לכדור הארץ. הדיסקוברר 14 ששוגר כשבוע לאחר מכן שחרר קפסולה שנתפסה באוויר על ידי מטוס ובכך היה לאיסוף הראשון שבוצע מן אוויר.

תוכנית דיסקוברר שהייתה למעשה כיסוי לתוכנית קורונה שהייתה תוכנית לווייני הריגול הראשונה של ארצות הברית הסתיימה ב־13 בינואר 1962 לאחר 37 שיגורים וניסיונות שיגור, וסיפור הכיסוי נחשף.

לאורך השנים שוגרו מבסיס ונדנברג מגוון רחב של לוויינים על מגוון רחב של משגרים. החדשים מביניהם הם הטיטן 4 (מרץ 1991), טאורוס (מרץ 1994), פגאסוס (אפריל 1995), דלתא 2 (פברואר 1996), אטלס 2 (דצמבר 1999), מינוטאור (2000), ומ־2005 גם פאלקון 1, דלתא 4 ואטלס 5.

התוכניות השאפתניות ביותר שתוכננו מבסיס ונדנברג כללו את מעבדת החלל המאוישת של חיל האוויר האמריקאי (לא יצא לפועל) ותוכנית מעבורות החלל. התוכנית של מעבדת החלל הייתה אמורה לשגר לחלל חללית ג'מיני מותאמת על גבי טיטן 3 שתחובר למעבדת חלל. הנשיא ריצ'רד ניקסון ביטל את התוכנית, שתוכננה לעלות כ־3 מיליארד דולר ב־1969 בגלל עלויות גבוהות מידי, טכנולוגיות חדשות וההוצאות הרבות של מלחמת ווייטנאם.

מעבורת החלל
מעבורת החלל אנטרפרייז בבסיס ונדנברג ב־1985

ב־1972 נבחר בסיס ונדנברג לשמש כאתר השיגור והנחיתה המערבי של מעבורות החלל אך הוא מעולם לא שימש ככזה.

SLC-6 שנבנה על מנת לשמש לבניית תוכנית חיל האוויר האמריקאי לשגר מעבדת חלל מאוישת, שופץ כדי שיתאים למעבורות החלל. יותר מ4 מיליארד דולר שימשו לשיפוץ המתקן ולבניית התשתיות המתאימים עבור המעבורות. בנוסף לכך, מסלול ההמראה של הבסיס שהיה באורך 2,590 מטר הוארך ל־4,580 מטר על מנת שיוכל לשמש לנחיתת מעבורות החלל.

בסיס ונדנברג התכונן לשיגור משימת מעבורת החלל הראשונה שלו שיועדה להיות משימת STS-62A שתשוגר ב־15 באוקטובר 1986 כשאסון מעבורת החלל צ'לנג'ר קרקעה את צי מעבורות החלל ובסופו של דבר גרמה לביטול כל השיגורים שיועדו לחוף המערבי של ארצות הברית. הביטול הרשמי של תוכנית השיגורים מוונדנברג הגיע ב־26 בדצמבר 1989.

נמל החלל של קליפורניה

ב־1995 הוקם "נמל החלל של קליפורניה" שהופעל על ידי Spaceport Systems International, בבסיס ונדנברג. חיל האוויר החכיר לחברה שטח שכלל מתקן לעיבוד מטען ויותר מ־100 דונם לשיגורים מסחריים. ההחכרה ניתנה למשך 25 שנה. נמל זה השתמש בכני השיגור, במסילות, במסלולי הנחיתה ובכל שאר המתקנים שכב היו קיימים בוונדנברג. ב־2004 הושלמה בניית מערכת מיוחדת שתתאים לשיגורים של טילי מינטמן ופיסקיפר שהוסבו למשגרים. ב־2005 הושלמה בניית כן שיגור חדש, SLC-8.

אתרי שיגור
אתרי שיגור פעילים
אתר סטטוס שימוש
SLC-2E/W (מזרח/מערב) פעיל שיגורי דלתא 2. הותאם לשיגוי פיירפליי אלפה.
SLC-3E פעיל שיגורי אטלס 5 ווולקן קנטאור
SLC-3W מיועד להפוך לפעיל ישמש לשיגורי פאלקון 9 ופאלקון כבד
SLC-6 מיועד להפוך לפעיל בתהליך התאמה לפאלקון 9 ופאלקון כבד
SLC-8 פעיל שיגורי מינוטאור מסחריים
LC-576E פעיל שיגורי טאורוס מסחריים ושיגורי GBI עבור חיל האוויר
SLC-4E פעיל שיגורי פאלקון 9
אתרי שיגור לא פעילים
SLC-1E/W לא פעיל –
SLC-4W לא פעיל –
SLC-5 לא פעיל –
SLC-10E/W לא פעיל –
אתרים פעילים לניסוי טילים בליסטיים
LF-03 פעיל שיגורי מינטמן 1 ו־2, ושיגורי מינוטאור 2
LF-04 פעיל שיגורי מינטמן 1, 2, ו־3
LCC-01 פעיל שיגורי מינטמן 3
LF-21 פעיל שיגורי מינטמן 1 ו־2, וניסויים בGBI
LF-23 פעיל שיגורי מינטמן 2
LF-24 פעיל שיגורי מינטמן 2
TP-01 פעיל שיגורי פיסקיפר ומידג'טמן
אתרים לא פעילים לניסוי טילים בליסטיים
1/2/3 395-A לא פעיל –
395-B לא פעיל –
395-C לא פעיל –
395-D לא פעיל –
Site A - 576 Alpha 1/2/3 לא פעיל –
Site B - 576 Baker 1/2/3 לא פעיל –
Site C - 576 Charlie לא פעיל –
Site D - 576 Delta לא פעיל –
OSTF-1 לא פעיל –
OSTDF-2 לא פעיל –
BOM1/BOM2 לא פעיל –
HP-06 לא פעיל –
OSTF-8 לא פעיל –
68-SLTF לא פעיל –
LC-A לא פעיל –
LC-B לא פעיל –
LF-02 לא פעיל –
LF-05 לא פעיל –
LF-06 לא פעיל –
LF-07 לא פעיל –
LF-08 לא פעיל –
LF-09 לא פעיל –
LF-10 לא פעיל –
LF-25 לא פעיל –
LF-26 לא פעיל –
LE-07 לא פעיל –
LE-08 לא פעיל –
PLC-C לא פעיל –
מרכז מורשת לטילים ולחלל

במרכז המורשת לטילים ולחלל, שממוקם ב־SLXC-10, מוצגים פריטים ומזכרות לתיאור תהליך התפתחות הטילים וחקר החלל מבסיס ונדנברג החל מתקופת המלחמה הקרה ועד לימינו בתחומים הצבאיים מדעיים ומסחריים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בסיס חיל החלל ונדנברג

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 http://www.alternatewars.com/WW3/WW3_Documents/USAF/SAC_MSL_CHRON_1939-88.htm
  2. ^ http://www.techbastard.com/missile/titan2/silo/index.php
  3. ^ 1 2 http://www.astronautix.com/lvs/mineman2.htm
  4. ^ http://asuwlink.uwyo.edu/~jimkirk/vandenberg.html
  5. ^ 1 2 http://www.astronautix.com/lvs/peaeeper.htm


מתקני נאס"א
מנהלת נאס"א
עשרת מרכזי נאס"א העיקריים
מרכזי חלל מרכז טיסות החלל גודרד • המעבדה להנעה סילונית • מרכז החלל ג'ונסון • מרכז החלל קנדי • מרכז טיסות החלל מרשל • מרכז החלל סטניס (אנ')
מרכזי מחקר מרכז המחקר איימס • מרכז מחקר התעופה ארמסטרונג (לשעבר דריידן) (אנ') • מרכז החלל גלן (אנ') • מרכז המחקר לנגלי (אנ')
מתקני מחקר ובדיקה נוספים מתקן ההרכבה מישו (אנ') • מתקן הטיסות וולופס • מתקן הבדיקות וייט סנדס (אנ') • מתקן ההכשרה והאימות העצמאי (אנ') • מתקן סנטה סוזאנה לניסויי שטח (אנ') • מתקן לניסויי בלוני אוויר (אנ')
נמלי חלל נמל החלל קייפ קנוורל • בסיס חיל החלל ונדנברג
מערכי תקשורת ותצפית רשת חלל עמוק (DSN) (מרכז קנברה לתקשורת חלל עמוק • מרכז מדריד לתקשורת חלל עמוק • מרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק) • מתקן הטלסקופ התת־אדום של נאס"א (אנ') • ‏Space Flight Operations Facility ‏(אנ') • רשת תקשורת לגופים קרובי ארץ (אנ') • רשת תקשורת חלל (אנ')
נמלי חלל
ארצות הברית בסיס חיל החלל ונדנברג • נמל האוויר והחלל מוהאבי • נמל החלל האזורי המרכז-אטלנטי • נמל החלל הפסיפי - אלסקה • נמל החלל קייפ קנוורל • מרכז החלל קנדי • אתר השיגור של SpaceX בדרום טקסס • נמל החלל אמריקה • מתקן הטיסות וולופס • אתר ניסויים רייגן • נמל החלל וייט סנדס
ברית המועצות/רוסיה קוסמודרום בייקונור • קוסמודרום ווסטוצ'ני • קוסמודרום פלסצק • קפוסטין יאר • קוסמודרום סבובודני • אתר שיגורים יאסני
סין מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן • מרכז שיגור הלוויינים ונצ'אנג • מרכז שיגור הלוויינים טאיואן • מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג
מדינות אסיה יפןיפן מרכז החלל אוצ'ינורה • מרכז החלל טנגשימה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית אתר שיגורים טונחה ישראלישראל בסיס פלמחים קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית מרכז החלל נרו • אתר שיגורים סוחה הודוהודו מרכז החלל סאטיש דאוון איראןאיראן מרכז החלל סמנאן • מרכז החלל שאהרוד
אמריקה דרומית צרפתצרפת מרכז החלל הגיאני ברזילברזיל מרכז החלל אלקנטרה
אוסטרליה ואוקיאניה אוסטרליהאוסטרליה מתחם וומרה ניו זילנדניו זילנד רוקט לאב - מתחם שיגורים 1
אסדות ימיות איטליהאיטליה מרכז החלל לואיג'י ברוליו • מים בין-לאומיים Sea Launch

Read other articles:

Barzakh

Bagian dari seriIslam Rukun Iman Keesaan Allah Malaikat Kitab-kitab Allah Nabi dan Rasul Allah Hari Kiamat Qada dan Qadar Rukun Islam Syahadat Salat Zakat Puasa Haji Sumber hukum Islam al-Qur'an Sunnah (Hadis, Sirah) Tafsir Akidah Fikih Syariat Sejarah Garis waktu Muhammad Ahlulbait Sahabat Nabi Khulafaur Rasyidin Khalifah Imamah Ilmu pengetahuan Islam abad pertengahan Penyebaran Islam Penerus Muhammad Budaya dan masyarakat Akademik Akhlak Anak-anak Dakwah Demografi Ekonomi Feminisme Filsafat...

 

Provinsi Chiang Mai

Chiang Mai เชียงใหม่Provinsi LambangPeta Thailand dengan Provinsi Chiang Mai yang diarsirNegara ThailandIbu kotaChiang MaiPemerintahan • GubernurMom Luang Panutda Ditssakul (sejak Oktober 2010) • Presiden Organisasi Administrasi ProvinsiBoonlert Buranupakorn (sejak  2008)Luas • Total20.107,0 km2 (77,630 sq mi)Peringkat2Populasi (2005) • Total1.649.457 • Peringkat6 • Kep...

 

Teodisi

Bagian dari seri tentangFilsafat agama Konsep Keagamaan Kehidupan akhirat Apopatisme Katafatisme Eskatologi Pencerahan Perancangan cerdas Keajaiban Mistisisme Keyakinan agama Reinkarnasi Iman beragama Kitab Suci (teks agama) Jiwa Roh Veto teologis Tantangan Egoisme etis Dilema Euthyphro Positivisme logis Bahasa agama Verifikasionisme eskatologis Masalah kejahatan Teodisi Augustinianus Irena Terbaik dari semua kemungkinan dunia Tiga serangkai tidak konsisten Kejahatan alami Tuhan Konsepsi Aris...

Toro Rosso STR5

Toro Rosso STR5 Descrizione generale Costruttore  Toro Rosso Categoria Formula 1 Squadra Scuderia Toro Rosso Progettata da Giorgio AscanelliBen ButlerLaurent MekiesNicolo Petrucci Sostituisce Toro Rosso STR4 Sostituita da Toro Rosso STR6 Descrizione tecnica Meccanica Telaio Monoscocca in fibra di carbonio Motore Ferrari 056, 2398 cm³, 8 cilindri a V 90° Trasmissione 7 rapporti + retro Altro Carburante Shell Pneumatici Bridgestone Avversarie Vetture di Formula 1 2010 Risultati sportivi...

 

Ballon d'Or 2005

Ballon d'Or 2005Pemenang Ballon d’Or 2005 RonaldinhoTanggal28 November 2005 (2005-11-28)LokasiParis, PrancisNegaraPrancisDipersembahkan olehFrance FootballIkhtisarDimenangkan oleh Ronaldinho (gelar pertama)Situs webwww.francefootball.fr← 2004 Ballon d'Or2006 → Ballon d'Or 2005, yang diberikan kepada pemain sepak bola terbaik di Eropa menurut penilaian panel jurnalis olahraga dari negara-negara anggota UEFA, diserahkan kepada gelandang Brasil Ronaldinho pada 28 November 200...

 

Wizarding World

Halaman ini berisi artikel tentang waralaba media. Untuk dunia fiksi bedasarkan Harry Potter, lihat Dunia fiksi Harry Potter. Untuk taman hiburan, lihat The Wizarding World of Harry Potter. Wizarding WorldDiciptakan olehJ. K. RowlingKarya asliHarry Potter and the Philosopher's Stone (2001)PemilikJ. K. Rowling (hak penerbitan dan publikasi)Warner Bros. Entertainment (hak terkait film, TV, permainan)Publikasi tercetakBukuDaftar bukuFilm dan televisiFilm Film Harry Potter Film Fantastic Beasts P...

Picornaviridae

Come leggere il tassoboxPicornaviridae Numerosi poliovirus al microscopio elettronico Classificazione scientifica Dominio Riboviria Regno Orthornavirae Phylum Pisuviricota Classe Pisoniviricetes Ordine Picornavirales Famiglia Picornaviridae Generi Aphthovirus Aquamavirus Avihepatovirus Avisivirus Cardiovirus Cosavirus Dicipivirus Enterovirus Erbovirus Gallivirus Hepatovirus Hunnivirus Kobuvirus Megrivirus Mischivirus Mosavirus Oscivirus Parechovirus Pasivirus Passerivirus Rosavirus Salivirus...

 

Triumph Daytona 955i

British motorcycle This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Triumph Daytona 955i – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2017) (Learn how and when to remove this message) Type of motorcycle Triumph Daytona 955iManufacturerTriumphAlso calledTriumph T595 Daytona (1997–1998)Production199...

 

Anthony Ashley-Cooper, 3rd Earl of Shaftesbury

English politician, philosopher and writer (1671–1713) You can help expand this article with text translated from the corresponding article in German. (January 2022) Click [show] for important translation instructions. View a machine-translated version of the German article. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessary and confirm that the translation is accurate, rather than simply cop...

与贸易有关的知识产权协定

與貿易有關的知識產權協定  WTO成員（TRIPS協議適用的地方）  歐盟成員國身份也適用的協議締約方  世貿組織觀察員類型建立世界貿易組織的協定的附件簽署日1994年4月15日[1]簽署地點摩洛哥馬拉喀什[1]生效日1995年1月1日[2]締約方164（所有世貿組織成員）[3]語言英語、法語和西班牙語收錄於维基文库的條約原文《與貿易有關的知識...

 

List of South Dakota state symbols

Location of the state of South Dakota in the United States of America This is a list of the official state symbols of the U.S. state of South Dakota.[1][2] Insignia Further information: List of U.S. state, district, and territorial insignia Type Symbol Year Image Flag Flag of the State of South Dakota 1992 Seal Great Seal of the State of South Dakota 1885 Motto Under God, the people rule Nickname The Mount Rushmore State Slogan Great Faces. Great Places. 1990 Species Type Sym...

 

Greco-Roman mysteries

Religious schools of the Greco-Roman world Mystery religions redirects here. For mystery religions in Western culture, see Western esotericism. Hydria by the Varrese Painter (c. 340 BC) depicting Eleusinian scenes Mystery religions, mystery cults, sacred mysteries or simply mysteries, were religious schools of the Greco-Roman world for which participation was reserved to initiates (mystai). The main characterization of this religion is the secrecy associated with the particulars of ...

Battle of Myriokephalon

1176 battle between the Byzantine Empire and the Seljuk Turks Battle of MyriokephalonPart of the Byzantine–Seljuq WarsThis image by Gustave Doré shows the Turkish ambush at the pass of Myriokephalon.Date17 September 1176LocationPass of Tzivritze, near the fortress of Myriokephalon (not presently identified), west of Konya, AnatoliaResult Seljuk victory Military balance maintained[1]Belligerents Byzantine EmpireHungaryPrincipality of AntiochPrincipality of Serbia Sultanate of RumCom...

 

IPhone 15

iPhone 15iPhone 15 PlusiPhone 15 in BlueMerekApple Inc.PembuatFoxconnSeri17thRilis pertama22 September 2023PendahuluiPhone 14Sistem OperasiOriginal: iOS 17.0 iPhone 15 dan iPhone 15 Plus diperkenalkan pada tanggal 12 September 2023 iPhone generasi ketujuh belas, menggantikan iPhone 14 Sejarah Pada tahun 2021, Komisi Eropa mulai mempertimbangkan proposal untuk mewajibkan USB-C pada semua perangkat di Uni Eropa, termasuk iPhone.[1] Pada tahun 2022, proposal tersebut disahkan menjadi un...

 

Adelmo Capelli

Adelmo CapelliNazionalità Italia Calcio RuoloAllenatore (ex centrocampista o difensore) Termine carriera1971 - giocatore1990 - allenatore CarrieraSquadre di club1 195?-1969 Del Duca Ascoli228 (12; -2)1969-1970 Civitanovese? (?)1970-1972 Giulianova8+ (2+)[1] Carriera da allenatore 1969-1970 Civitanovese1970-1972 Giulianova1972-1973 Maceratese1974-1976 Chieti1977-1978 Giulianova1978-1979 Catania1979-1980 Taranto1980-1981 Brind...

Liste des présidents de la République gabonaise

Ce tableau dresse la liste des présidents de la République gabonaise depuis son indépendance de la France, en 1960. No  Portrait Nom Élection Début du mandat Fin du mandat Partipolitique 1 Léon Mba(9 février 1902 - 27 novembre 1967) 1961 12 février1961 19 mars1967 BDG 1967 19 mars1967 27 novembre1967 † 2 Omar Bongo(30 décembre 1935 - 8 juin 2009) – 27 novembre1967 25 février1973 PDG 1973 25 février1973 30 décembre1979 1979 30 décembre1979 9 novembre1986 1986 9 novembre19...

 

Šahovići massacre

Šahovići massacrePhoto of the victim's bodiesLocationŠahovići, Kingdom of Yugoslavia (modern-day Tomaševo in Bijelo Polje Municipality in Montenegro)Coordinates43°03′28″N 19°38′11″E / 43.0578°N 19.6364°E / 43.0578; 19.6364DateNovember 9, 1924 (1924-11-09)-November 10, 1924 (1924-11-10)TargetMuslims from YugoslaviaAttack typeMass killingWeaponsRifleInjuredUnknownVictimsMuslims from Šahovići[1] about 600 Muslims ...

 

توسكومبيا

توسكومبيا     الإحداثيات 34°43′51″N 87°42′10″W / 34.730839°N 87.702854°W / 34.730839; -87.702854   [1] تاريخ التأسيس 1815  تقسيم إداري  البلد الولايات المتحدة[4][2][3]  التقسيم الأعلى مقاطعة كولبيرت  عاصمة لـ مقاطعة كولبيرت[5]  خصائص جغرافية  المساح...

District (Suisse)

Districts suisses au 1er janvier 2018. Districts et cercles communaux (le cas échéant) suisses au 1er janvier 2018. En Suisse, le district (en allemand : Bezirk, en italien : Distretto) est une subdivision territoriale qui existe dans certains cantons et qui forme l'échelon intermédiaire entre le canton et la commune. Chaque canton est libre de structurer son organisation interne comme il l'entend, et il peut prendre différents noms, en particulier en Suisse alémanique, outre ...

 

Stade Gaston-Petit

Stade Gaston-PetitGénéralitésAdresse Avenue de La Châtre36000 ChâteaurouxConstruction et ouvertureDébut de construction 1959Ouverture 13 septembre 1964Architecte Rigaudeau & CœurRénovation 1992 et 1997UtilisationClubs résidents LB Châteauroux (depuis 1964)Propriétaire Ville de ChâteaurouxAdministration Ville de Châteauroux (d)ÉquipementSurface pelouse hybrideCapacité 14 500Tribunes Châteauroux Métropole Intermarché Conseil Départemental de l'Indre Crédit AgricoleA...