"מר שושני" היה דמות מסתורית ששמה האמיתי ורבים מפרטיה הביוגרפיים אינם ברורים. הוא שמר בקנאות על פרטיותו ועל שמו, וכדי להסתיר את זהותו קרא לעצמו "שושני". יש המספרים כי מעולם לא ראוהו "עולה לתורה" (מלבד עדותו של אלי ויזל, להלן) כדי שלא ייוודע שמו האמיתי. לכן מספר שמות נקשרו בדמותו:
הלל פרלמן
שלום רוזנברג ואחרים סבורים כי מדובר בהלל פרלמן, כיוון שמר שושני סיפר לו כי למד אצל הרב קוק ונסע לארצות הברית, ובאגרותיו של הרב קוק מופיעה דמות בלתי מוכרת בשם זה שפרטיה מתאימים לתיאור זה. אומנם באיגרות אלו, הממוענות לפרלמן עצמו ולרב מאיר בר-אילן מכנה אותו הרב קוק "החתן", וככל הידוע הוא לא נישא מעולם (אולם כינוי זה משמש ביידיש גם עבור מי שהגיע לפרקו ועדיין לא השתדך). רוזנברג, כמו גם נכדו של עמנואל לוינס, משוכנעים בזיהוי זה ושניהם אף קראו לאחד מבניהם "הלל" על שמו. כמו כן כתב אלי ויזל בסוף ימיו שהוא נפגש עם אחיינו של שושני והלה סיפר לו הכול אודותיו.[דרוש מקור]
משה נחמני ויעל לוין טוענים כי הוכח במחקריהם מעל לכל ספק ששמו הוא הלל פרלמן. הוא אף לא הסתיר את שמו בערך עד גיל שלושים, מחקריהם בנושא הצליחו להתחקות אחרי חלק נכבד מחייו של פרלמן ולאתר את זהות משפחתו הביולוגית,[4][5][6] בעקבות סיבה שאינה ידועה וייתכן שמחמת מצוקה נפשית כלשהי החל פרלמן (בערך בגיל 30) להפסיק להזדהות בשמו ובדה לעצמו מספר שמות וכינויים.[6]
מרדכי רוזנבאום
אלי ויזל כתב באוטוביוגרפיה שלו כי שמו המקורי היה מרדכי רוזנבאום, (בסרט הדוקומנטרי "חידת שושני" סיפר ויזל כי חשף את שמו - מרדכי, כאשר בשבת כשקראו בתורה "כיבד" את מר שושני בעלייה לתורה - מה שעל פי מנהג מצריך את העולה לומר את שמו ואת שם אביו[7]).
אף על פי שלדבריו אסף פרטים רבים מאנשים שונים ייתכן שמקור השם בעובדה שמר שושני השתמש מאז אוגוסט 1952 בתעודת לידה מרוקאית שנתן לו אדם בשם "מרדכי בן שושן" (רוזן = שושן).[דרוש מקור]
יעל לוין כתבה כי מסתבר שוויזל העדיף לשמור על סודו של רבו ולכן נקב בשם זה. היא טוענת שהוא עצמו ידע ששמו האמיתי הוא הלל פרלמן. ויזל עצמו כתב במאמר בצרפתית כי פגש את אחיינו של מר שושני לאחר מותו והוא סיפר לו את זהותו האמיתית. אחיין זה היה הרב מאיר מינץ ממונסי, אחיינו של הלל פרלמן. מינץ מת בשנת תשמ"ח אך אשתו אישרה כי הוא זיהה את דודו.[5] במאמר אחר פרסמה לוין עדויות נוספות ביחס לשושני וכן תמונה בלתי מוכרת של פרלמן שצולמה בסביבות שנת 1912, המשמשת ראיה נוספת לזהות שבין פרלמן לשושני.[8]
עאיין-ויקטור סושון
שם אחר שנצמד לו הוא עאיין-ויקטור סושון.[א][9] לפי תאוריה זו, נולד סושון במרקש שבמרוקו למרדכי (מרקו) וללאה דוד, בחודש דצמבר 1889 - שש שנים קודם גילו המזוהה עם תאוריית הלל פרלמן (אך ככל הנראה אינו שמו האמיתי אלא עוד כיסוי שחי תחתיו 12 שנה[10]).
חייו
לידתו ותקופת ילדותו
הלל פרלמן נולד בבריסק בשנת 1895 (ה׳תרנ"ה)[ב]. עוד כילד התפרסם פרלמן כבעל זיכרון פנומנלי, עילוי מיוחד וכילד מחונן ומוכשר מאד ששלט היטב בכל פסוקי התנ"ך.[11]
עלייה ראשונה לארץ ישראל
על פי עדותו של הרב ישראל בונדהיים בילדותו למד מר שושני תורה בירושלים. שם, הובטח לו בעבור כל דף גמרא שידע בעל פה מטבע בשם "טול" ובכל יום היה לומד 20 דפים.[12]
לפי מחקריו של נחמני, עלה הלל פרלמן לארץ בילדותו, לפני הגיעו לגיל מצוות.[13]
לאחר עלייתו לארץ ישראל הגיע פרלמן לישיבת מאה שערים כדי ללמוד אצל ראש הישיבה הרב שאול חיים הלוי הורוויץ. עדות לנוכחותו בישיבה קיימת בארכיון הישיבה ששמר הרב מנחם שלמה ראב, בה נמצא ספר עליו כתוב שמו בכתב יד.
פרלמן והרב קוק
בישיבת מהרא"י קוק
הלל פרלמן בצעירותו
בשנת ה'תרס"ט הקים הרב קוק את ישיבת מהרא"י קוק ביפו לבחורים בגילי 14–21. בנו, הרצי"ה שלח מכתבים לישיבות בארץ, בבקשה שישלחו לאביו את הבחורים המחוננים ביותר בכל ישיבה (שכונו "עילויים"). בישיבה למדו תחומים מגוונים, כגון תלמוד בבלי וירושלמי, תנ"ך, קבלה, פילוסופיה, גאוגרפיה והיסטוריה. כמו כן למדו בישיבה שפות רבות: צרפתית, גרמנית, ערבית וטורקית, ובנוסף עסקו תלמידי הישיבה שעתיים בכל יום בעבודות כפיים.[14] על פי הארכיון של הרב מנחם שלמה ראב נשאר פרלמן בישיבה עד לסגירתה ב-1915 (ה'תרע"ה), כשהיה בן 20.[15]
בבית הרב קוק
ידוע כי בערך בשנת 1915 גר פרלמן בביתו של הרב קוק בנווה צדק, שבעצמו כבר לא נכח בבית משום שבשנת 1914 נסע לאירופה כדי להשתתף בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל (שבסוף כלל לא התקיימה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה). אולם משפחתו של הרב קוק (אשתו, בנו הרצי"ה ובנותיו הקטנות) נשארו בבית זה. תיעוד של מגוריו של פרלמן בבית הרב קוק ניתן למצוא באגרות הרב קוק בעצמו שכתב לפרלמן:
ידידי החתן היקר, האברך כמדרשו חריף ושנון, נבון בהררי תורה וחכמה, מר הלל פרלמן נ"י שלו׳ שלו׳.
... אבקשך אהובי, כאשר היית איזה זמן בביתי הודיעני נא משלום כל בני ביתי שיחי׳
— אגרות הראי״ה, אגרת תשלד
לימים סיפר אלי ויזל כי "מר שושני" הראה לו מכתב שקיבל מהרב קוק בו כינהו "רבי אלופי ומיודעי".[16]
במכתבי הרב קוק
בשנת תרע"ה כתב הרב קוק איגרת לרב מאיר בר-אילן וביקש ממנו לסייע לפרלמן בארצות הברית. מלשון המכתב ניתן לראות את הערכתו המרובה לפרלמן:
...עתה באתי לטובת אחד הצעירים היותר מצוינים מבני ציון היקרים, הוא ידידי החביב החתן הרב הלל פרלמן נ״י, אשר מתגרת יד הזמן נדד מני קודש לאמריקה, ומשם נודעתי שהוא מאין מכיר ותומך. וצר לי מאד על כלי חמדה כזה, שלא יפותח חלילה ולא יוציא לפועל את כשרונותיו הנפלאים, מכובד יד העניות אשר מנוולת כל יפה ונשגב.
אבקש בזה את כבוד אהובי: יעשה נא כברכת ה׳ עליו בהשפעתו בחוג מכיריו ומוקיריו ומעריציו הרבים, בשבתו שם באמריקה, לכונן יסוד של התקרבות הגונה ומכובדה להצעיר היקר הנ״ל, למען תשיג ידו להוסיף לקח לתורה ולתעודה, ויהי׳ לברכה בישראל בעזה״י.
— אגרות הראיה, אגרת תשלג
חיי נדודים
רישום גיוס של הלל פרלמן למלחמת העולם הראשונה בניו ג'רזי, ארצות הברית, 1917-1918
משפרצה מלחמת העולם הראשונה ועם גירוש יהודי יפו גלו רוב הישיבה ורבניה (ובכלל היישוב היהודי) למצרים, אך ההסתגלות למקום ולשפה הייתה קשה, ומשום כך היגרו רבים מאנשי הישיבה, ובהם פרלמן וגולדברג, לארצות הברית (ומתקופה זו המכתבים ששלח הרב קוק). בשנת 1917 מילא טופס רישום לגיוס בניו ג'רזי, אם כי אין עדות שאומנם התגייס.[5]
בשנת 1919 התפרסמה מודעה בעיתון יהודי אמריקאי בשם "דער מארגען זשורנאל" המבשרת על "שיעור בפרשת תולדות מפי הרב ר׳ הלל פערלמאן העילוי מירושלים":
הלל פרלמן מוזכר בעיתון ״"דער מארגען זשורנאל" בארצות הברית, 1919 תרגום (מיידיש): הנהלת תלמוד התורה ״לאטס״ מודיעה כי בשבת זו, פרשת תולדות, יישא דברים הנואם המפורסם הרב הלל פערלמאן העילוי מירושלים. כולם מוזמנים, ההנהלה
ב-1942 שהה בפריז, ומכיוון שלא היו לו מסמכים נעצר על ידי הגסטאפו ועקב היותו נימול הואשם כיהודי. הוא הצליח לשכנע את חוקריו כי הוא מוסלמי ולכן נימול. לשם בירור הדברים הוזמן המופתי הראשי של צרפת לתאו לברר את טענותיו. בתום חמש שעות של שיחה דרש המופתי לשחרר את האיש באומרו שהוא קדוש מוסלמי.[17]
בין השנים 1947–1952 שהה שושני בצרפת. באותן שנים שימש כמורה פרטי ולימד כמה מגדולי אנשי הרוח היהודיים של צרפת, בהם הפילוסוף עמנואל לוינס, פרופסור אנדרה נהר והרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו"). הוא קיים בביתו לימוד בספר "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין. לימוד זה היה בתשלום, לדבריו במטרה שהתלמידים יעריכו את השיעור. הוא התחיל בשעות הקטנות של הלילה ונמשך עד הבוקר.[דרוש מקור]
לאחר מכן עלה לישראל. בעיתון "מעריב" שפורסם ב-16 באוקטובר 1952 פורסמה כתבה של העיתונאי דוד גלעדי אודות הרב-גוניות שבספינות העולים:
באוניה הפליגו רבים וגם חשובים, פרופסורים ושופטים, קונסולים ושד״רים, אך האישיות הפופולרית ביותר הייתה אותו יהודי בשם ״בן-שושן״ שתמיד נמצאו שומעים את לקחו, בין שישב בסוכה - שהוקמה לכבוד חג הסוכות, ובין שעלה לסיפון העליון, שעל אחד מספסליו היה מבלה את לילותיו מכורבל במעילו מצינת הלילה. בן שושן זה הוא יליד אפריקה הצפונית והתעסקותו היא - היותו מטיף באחד מבתי הכנסיות הקטנים בפאריס הבירה, איש מוזנח בחיצוניותו, לבוש קרעים וממבט ראשון לא היית נותן בעדו פרוטה, כפי שאומרים. אך אין תוכו כברו, ותהייה קלה על קנקנו יעמידך על פירוש המימרה על הקנקן הישן עם היין הישן. זהו תלמיד-חכם שלא רבים דוגמתו, שוחה כשחיין אלוף בים התלמוד, המדרשים, מפרשים - ראשונים ואחרונים ומדעים חיצוניים, ואין לך שאלה שלא יתרצה בק"נ טעמים, ואין לך מימרה של יידע אותה כלשונה לפי הדף והעניין - אם זו אגדה או הלכה. וידיעותיו שופעות כמעיין המתגבר, ומדרשי הפליאה שלו מפליאים את אוזני ולב שומעיו, ודיבורו שוטף בריבוי לשונו פוליגלוטי, ואם על ידען אומרים שהוא ״עילוי״, הרי שעל כגון זה אומרים שהוא ״גאון״, ואין פלא שקמו לו חסידים באניה מכל המחלקות ומכל הגילים, והיה האיש כחידה בעיני כולם, מניין צץ פתאום? וכיצד לא ידענו עליו ולא שמענו את שמו? ומדוע אינו נחשב בין גאני ישראל שבדור הזה - העני כ"כ מאדירי-ידיעות ובבעלי כושר ביטוי כמהו? ולמה חצוניותו העלובה המביישת את פנימיותו העשירה?
שושני עלה לארץ על האניה ״ארצה״ בתאריך 9 באוקטובר 1952. מהנמל הוא עבר למחנה העולים ״שער העלייה״, וחמישה שבועות לאחר מכן עלון קיבוץ סעד מזכיר שביקר בקיבוץ. בשנה הראשונה לשהותו בארץ היה שושני במספר קיבוצים של הקיבוץ הדתי (כגון בארות יצחק, שם פגש את צבי בכרך ואחרים), ומשנת 1953 ואילך מופיעות ידיעות שונות בעיתונות התקופה על הרצאות שנתן במרכזים של תנועת המזרחי (כך בירושלים, תל אביב, חיפה ופתח תקווה). יאיר מינצקר, ששיחזר את שהותו של שושני בארץ, הראה שנותן החסות להרצאותיו היה המרכז לחינוך תורני במשרד החינוך. נושא תדיר בהרצאותיו היה מחשבת הרמב"ם. ביולי 1954, מזכירות קיבוץ סעד ביקשה משושני לעזוב את הקיבוץ, בו ממילא לא שהה כבר תקופה ארוכה.[18]
קשר היה לו עם האדמו"ר מליובאוויטש האחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון, אשר נפגש ושוחח איתו מספר פעמים בצרפת, בשנת תש"ז כאשר שניאורסון ביקר שם לפני היותו אדמו"ר.[19] בקיץ תש"כ פגש שושני בבית כנסת באורוגוואישלוחי הרבי שהגיעו מניו יורק לשליחות לקיץ, ושאל אותם "אתם מכירים את הרבי?" ענו שהם רואים את הרבי מדי יום, הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו", וביקש מהם למסור לרבי שישלח לו סט תלמוד וטלית וכשהם חזרו לניו יורק הודיעו זאת לרבי, ששלח לשושני את מבוקשו.[20] כמו כן הרבי דרש בשלומו על ידי אנשים שהכירוהו במונטווידאואורוגוואי.[21] בנוסף לכך חלק ממחברות כתבי שושני שפורסמו, נכתבו על מחברות שהונפקו על ידי המרכז לענייני חינוך, ארגון בראשו עמד האדמו"ר.[22]
מר שושני נקבר בבית הקברות היהודי בלה פאס (ספ') שבאורוגוואי. על מצבתו נכתבו על ידי הסופר אלי ויזל, בין היתר, השורות הבאות: "הרב והחכם שושני ז"ל / לידתו וחייו סתומים בחידה / נפטר ביום שבת קודש כו טבת תשכ"ח". בכל שנה ביום פטירתו עורכת הקהילה היהודית במונטווידאו טקס אזכרה לזכרו.
משפחתו
הוריו
הלל פערלמאן נולד למאניס (נולד ב-1866 בבריסק לדוד ופייגא מלכה פערלמאן) ולפייגא (לבית ליכטנברג) פערלמאן לשניים נולדו ככל הידוע שלושה ילדים: הלל, פישל, ושרה מינץ.[25]
אחותו של שושני, שרה מינץ, נולדה גם היא בבריסק בשנת 1899 (הלל היה בן 4), נישאה לאשר מינץ ונרצחה בשואה בשנת 1942 בגיל 43.[27] לשרה ואשר נולד בן בשם מאיר מינץ, לימים רב.
להלל פרלמן היה גם אח בשם "פישל". לא ידוע עליו דבר מלבד שחיפש את אחיו (הלל) בארצות הברית באוגוסט 1947. חיפושו זה כלל מודעה במדור החיפושים של העיתון "דער מארגען זשורנאל":
אחיו של הלל מחפש אותו בארצות הברית: מודעה מעיתון באוגוסט 1947. תרגום המודעה (מיידיש): פערלמן הלל, (שם האבא "מנס"), מבריסק, בניו יורק מבוקש על ידי אחיו פישעל פערלמאן ממינסק.
בשנה זו כבר לא הזדהה הלל בשם "הלל פערלמאן", ואחיו, כנראה, לא ידע זאת.
אחיינו, ופגישתו עם אלי ויזל
כמה חודשים לאחר פטירתו של שושני, הרב מאיר מינץ כתב לאלי ויזל וביקש לפגוש אותו. אלי ויזל במאמרו בצרפתית בספרו Paroles d‘étranger, המקביל למאמרו ב"ידיעות אחרונות" משנת 1968, כתב לקראת סוף המאמר כי חודשים אחדים לאחר פטירת שושני קיבל מכתב מרב שחשף בפניו שהוא שאר בשרו הקרוב ביותר - הוא אחיינו. רב זה ביקש לבקרו, וכשעשה כן חשף בפניו את סודו של שושני. ויזל מציין כי הודות לו בא להכיר את האמת עליו. לדבריו, אותו אחיין השביעו לבל יגלה את זהותו כדי לכבד את רצון דודו.
בקובץ "מונסיור שושני" מרחיב ויזל את היריעה בעניין אחיין זה. לדבריו, הוא נפגש עמו במשך שעות רבות וזה סיפר על זהותו האמיתית. ויזל מעיר שנוכח בדמיון החיצוני שהיה קיים בינו לשושני בהיותו צעיר יותר (עמ' 64–66). ויזל סיפר עליו דברים אחדים, ובנקודה מסוימת אמר שאינו בטוח שהוא רשאי למסור פרטים על חייו האישיים. ויזל ציין כי דיבר על שושני עם בני אדם רבים באופן שהוא יודע פרטים רבים עליו, והוא מזכיר מידע כללי כלשהו, לרבות העובדה שנולד בליטא (עמ' 15–16). גם כאן הוא מעלה את השאלה האם מותר לו לחשוף את דמותו המסתורית (עמ' 214).
אחיינו של שושני מוזכר ב"מונסיור שושני" בשמו בידי דניאל שנורמן, שהיה שכנו במונסי. באותה עת הוא כבר לא היה בין החיים, ושלמה מלכה שוחח עם רעייתו. הרבנית חשפה שהרב מינץ, בן אחותו של פרלמן, שמע על שושני באמצעות בני אדם ששבו ממונטווידאו ודיברו עליו, והוא זיהה מיד שמדובר בדודו האבוד. בין היתר סיפרה הרבנית שמוצא המשפחה מבריסק.
על פי מסמכים רשמיים (תחת השם ויקטור סושון) ידוע שהתארס לשרה אביטבול ממרקש בעיריית הרובע ה-11 בפריז, אך מלעולם לא נישאו. (על פי שמועות בלבד - בטרם נישאו, היא נרצחה על ידי מתנקש גרמני נאצי ב-1939 עת טיילו יחדיו ברחובות פריז[28]).
אישיותו
מר שושני לא היה אדם קל, והיה חריף ועוקצני. עמנואל לוינס, סיפר שמר שושני פתח בפניו את שערי התלמוד, כינה אותו בשם "מורה מופלא ואכזרי". אחד מתלמידיו סיפר שבתקופה שבה הכיר את שושני, הוא לא שמר על מראהו החיצוני, לא הקפיד להחליף בגדים ולא התרחץ. אשת לוינס לא הסכימה ששושני ילמד אותו בביתם, ולכן היו לומדים ברציפי הרכבת התחתית. לעומתו הרב קוק מתאר את הלל פרלמן כ"אחד הצעירים היותר מצוינים... חריף, בקיא, שלם ורב תבונות" ונעים הליכות. תלמידיו מציינים קודם כל את זכרונו המופלא, שלפי פרופ' רוזנברג כלל את כל ספרי היסוד של היהדות בנוסף למתמטיקה, לפיזיקה ולפילוסופיה המודרנית.
מר שושני היה דמות נערצת על ידי מאות תלמידיו, עד שפרופ' שלום רוזנברג אמר כי "העולם נחלק לאלו שהכירו אותו, ולאלו שלא". כמורה הוא עורר אי-שקט בתלמידיו, ועודד אותם להשתפר ולהתקדם כל הזמן.
אלי ויזל כתב עליו ב'שיר המתים':
אף אחד לא ידע את שמו או את גילו, מאין בא, מה שימח אותו ומה היה טיבם של פחדיו, מה הוא ניסה להשיג או לשכוח, זאת לא ידענו. מוצאו נע בין מרקש לווילנה, בין קישינב לצפת, בין כלכותה לפירנצה. הוא שלט בכשלושים שפות עתיקות ומודרניות, כולל הינדית והונגרית. הצרפתית שלו היתה טהורה, האנגלית שלו מושלמת, והיידיש שבפיו הותאמה למבטא של בן-שיחו. הוא היה מדקלם בעל-פה מתוך הוֶודות ההודיות ומסֵפר הזוהר. מאחר שהיה יהודי נודד, הרגיש כבן-בית בכל תרבות. תמיד מלוכלך, מוזנח, הוא דמה לקבצן או לליצן. הוא היה חובש כובע פצפון, תמיד אותו הכובע, על ראש ענקי, עגול, תפוח. מי שנתקל בו ברחוב ולא הכירוֹ, התרחק בגועל, אגב, לסיפוקו הרב. במשך שלוש שנים, בפאריס, הייתי גם אני תלמידו. לצדו למדתי הרבה על סכנות השפה והתבונה, על דחפיו של החכם, וגם של המטורף, על דרך המסתורין של המחשבה לאורך המאות, על הפקפוק דרך המחשבות, אבל לא למדתי דבר על הסוד שייסר אותו או הגן עליו אל מול אנושיות חולה.
— אלי ויזל, שיר המתים.
תלמידו עמנואל לוינס מספר שכשראהו לראשונה לא התרשם ממראהו, אך לאחר פגישה זו אמר "מה שהאיש הזה יודע איני יודע, אך כל מה שאני יודע הוא יודע". לוינס העריץ את שושני עד סוף ימיו, ואמר עליו כך: "כשהיה מלמד לא היה מונח ספר לפניו. הוא ידע הכול בעל פה, וכשהייתי מפענח בקושי את האותיות הקטנות בתוספות, הוא היה מפסיק אותי: 'אתה שם, בסוף השורה דילגת על מילה' … היה למר שושני כח דיאלקטי בלתי רגיל: כמות המושגים שהיה מסוגל לתפוס ולהרכיב בבת אחת הייתה משאירה רושם של פראות, בתגליותיה הבלתי צפויות". לוינס למד ממנו בצורה אינטנסיבית במשך כמה שנים עד שזה נעלם.
פרופ' שלום רוזנברג שמתייחס אל מר שושני כאל מורהו המובהק, ורואה בדמותו אחד מגדולי העולם, כינה אותו "סוקרטס ללא אפלטון". בריאיון למקור ראשון הוא אמר "אם אתה שואל אותי איך היה נראה תנא, איך היה נראה הגאון מווילנה, אז אני יודע - הוא!".
כתבים
הסתרת כתביו
מר שושני לימד את תלמידיו בעל-פה. תלמידו דוד רטנר סיפר כי ראה את מר שושני כותב הרבה ולעיתים תכופות מאוד אך תמיד לאחר מכן תמיד שרף את כתביו.[29]
תלמידו עמנואל לוינס טען שלא השאיר שורה אחת כתובה "הוא היה כולה תורה שבעל-פה", סיפר. עם זאת בתחקיר של מיכאל גרינשפן על מר שושני (בעקבותיו ביים את הסרט הדוקומנטרי "חידת שושני") - חשף מיכאל מסמכים המעידים כי הייתה עמותה בצרפת שייעודה היה לשמר את כתביו של מר שושני ואחד החתומים עליה היה לוינס תחת התואר "מזכיר ראשי", מה שמעיד שכן היה מודע לכתביו הרבים וכנראה בכוונה שמר זאת בסוד.
חשיפת כתביו
גרינשפן נפגש עם תלמיד נוסף בשם משה שוובר אשר חשף בפניו כי הוא היה איש הקשר של העמותה בישראל, שוובר אף חשף בפניו כי כל כתבי העמותה נמצאים היום בידו למשמר והעביר את כל הכתבים לידיו של גרינשפן, המחברות עוסקות בין היתר בתלמוד, תנ"ך, מוסר, מתמטיקה, מדעים ואף מסמכים וסיפורים של שושני על עצמו. חלק מהמחברות נמצאו ברשותו של תלמידו, פרופ' רוזנברג.
בשנת 2021 נמסרו חלק ממחברותיו על ידי פרופ' רוזנברג לספרייה הלאומית, וצילומיהן הועלו לאתר אינטרנט ייעודי שכיום אפשר למצוא בו 106 מחברות.[31]
הקושי שבהבנת כתביו
לאורך השנים, נערכו ניסיונות שונים על ידי תלמידיו ומלומדים נוספים, לפענח את המחברות או חלקים מתוכן, המחברות כתובות באופן תמציתי, מלאות רמיזות ודילוגים. זו הסיבה שקשה להבין ולקשר בין הדברים הכתובים בתוך המחברות. אך מתוך שלל הכתיבה והסימנים השונים במחברות, נראה שלמרות הקושי הגדול בהבנתן, הן מהוות עדות ללימודו של מר שושני ושיטתו בלימוד בתוכנן ובאופן כתיבתן.
סגנון כתיבתו של שושני מתאפיין בכתיבת מקורות רבים בזה אחר זה כשעל הקורא לפענח את הקשר ביניהם ולהבין את המחשבה העומדת מאחורי צירופם יחדיו. לעיתים, במהלך הכתיבה מודגש חלק מהציטוט, לעיתים חלק אחר מהציטוט מושמט ולעיתים מקורות מחוברים זה לזה. מקורות רבים (ובעיקר פסוקי תנ"ך) לא מובאים בלשונם אלא בהפניה למיקומם במקרא (לרוב הפניה מספרית) או לחלופין במילות מפתח על פי הבנתו של מר שושני. כמו כן, כתיבתו נעזרת בסימונים גרפיים, המוכרים מהשפה המתמטית. במעקב ועיון אחרי המקורות השונים המובאים, השמטות מתוך מקורות אלה, הדגשות בתוך המקורות וקישורם עם המקורות שסביבם, אפשר לנסות ולהתחקות אחר אופי לימודו של מר שושני ומתוך כך לנסות ולגלות מתוך ההקשרים הטקסטואליים את כוונותיו ופרשנותו.
תופעה נוספת במחברות, היא רשימות של מילים ומספרים. פעמים רבות מר שושני לא כתב את דבריו ברצף, אלא ערך רשימה. רשימות אלה ממוספרות, כאשר לאחר כל מספר מתוך הרשימה, מופיעות מספר הפניות למקורות. חלק מהרשימות הן רשימות מוכרות וידועות שכנראה מר שושני התייחס אליהן בלימודיו, וחלקן נראות כרשימות פרי יוזמתו ומחשבתו.
על פי רוב, המחברות כתובות בשורות לרוחב העמוד, אך לעיתים מופיעות מעין השלמות לכתוב או הערות עליו הכתובות במאונך. העמודים עצמם מחולקים לעיתים ליחידות שונות, הנפרדות על ידי מרווח בין הפסקאות או על ידי קו שחוצה את העמוד. לעיתים קרובות ניתן להבחין במחברות בגלישה של פסקה לעבר מקומה של הפסקה הבאה. גלישה זו לרוב מתוחמת על ידי קו שמבדיל בינה לבין הפסקה המקבילה. המחברות מלאות ברווחים בין הפסקאות. יכול להיות שהשארת מרווחים אלה נועדה לאפשר השלמה לאחר זמן של הפסקאות. תופעה נוספת שקשורה לרווחים היא דילוג על דפים. בחלק מן המחברות דילג מר שושני על דפים ועל עמודים. אפשר לראות דילוג זה לא כסתם טעות, אלא כהשארת מקום להרחבת הנושא הקודם בו עסק.
בתוך הפסקאות עצמן מצויים כמה סימנים גרפיים החוזרים על עצמם. סימנים אלה מושאלים מהעולם המתמטי ומשמשים במחברות כמעין צורת כתיבה מקוצרת. הסימנים הרווחים הם:
שלוש נקודות המופנות כלפי מעלה - משמעות סימן זה הוא "לפיכך". (סימון זה מופיע בתעתיק כמשולש כשקודקודו כלפי מעלה).
שלוש נקודות המופנות כלפי מטה - משמעות סימן זה הוא "מפני ש". (סימון זה מופיע בתעתיק כמשולש כשקודקודו כלפי מטה).
סימן שוויון - משמעות סימן זה הוא שהדברים שווים זה לזה.
סימן שוויון עם שלושה קווים (זהות) - משמעות סימן זה הוא שיש זהות בין כל המרכיבים.
שימושו של מר שושני בסימונים המתמטיים מעיד על אופי חשיבתו והקשר בין התחומים בהם עסק, שילוב בין מדעים מדויקים לבין עולם רוח ותרבות. כמו כן אפשר לראות שימוש זה כדוגמה נוספת לכתיבה התמציתית אך המובנית בתוך המחברות.
בחלק מן המחברות אפשר לזהות עטים שונים בהם כתב מר שושני. אפשר לשער ששימוש בעט שונה מעיד גם על זמן כתיבה שונה.
ב-2023 יצא לאור סרט דוקומנטרי בשם "חידת שושני" בבימויו של מיכאל גרינשפן. הסרט מתחקה אחר קורותיו של מר שושני ומנסה לפענח חלק מהחידות והמסתורין האופפים את דמותו. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים ה-39 בחיפה.[41] ב-4 במאי 2024 שודר הסרט בכאן 11 והועלה לעמוד היוטיוב של הערוץ. הסרט מתעד את מסע החיפוש של גרינשפן, שהתחקה במשך 11 שנים אחר שושני, בתהליך שכלל מאות ראיונות ברחבי העולם.
לקריאה נוספת
משה נחמני, נגלה ונסתר: מאמרים וסיפורים על מר שושני, צפת, תשפ"ד.
זאב הרוי, 'שושני על נבואת משה רבנו', בתוך: בנימין איש-שלום (עורך), בדרכי שלום: עיונים בהגות היהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, ירושלים: בית מורשה בירושלים – מכללת רוברט מ. ברן, תשס"ז, עמ' 459–465 (ובמקורות שבהערות 1–2, 14).
מאשה טורנר, 'ערב אחד עם מר שושני: מעשה שהיה', בתוך: בדרכי שלום (תשס"ז), עמ' 467–468.
Salomon Malka, Monsieur Chouchani: l’énigme d’un maître du XXe siècle: entretiens avec Elie Wiesel, suivis d’une enquête, Paris: JC Lattès, 1994. (בצרפתית)
Shmuel Wygoda, 'Le maître et son disciple: Chouchani et Lévinas,' Cahiers d’Etudes Lévinassiennes 1 (2002), 149-183. (בצרפתית)
Hanooch Ben Pazi, A Philosopher in the eye of the Storm, Monsieur Chouchani and Levinas's Nameless Essay", AJS Review 41:2 (November 2017), 315–331
Yair Mintzker, "I, Ahasverus: Monsieur Chouchani in Israel, 1952-56," Jewish Social Studies 28 (2023), 49-78.
^קרוב אליך, גיליון 172, ט' אייר תשע"ז, מי אתה מר שושני? עמ' 12
^Yair Mintzker, "I, Ahasverus": Monsieur Choucani in Israel, 1952-1956," Jewish Social Studies 28 no. 1 (2023), 49-78.
^העיד הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: ”באותה תקופה הסתובב בפריז יהודי 'מוזר' מאד בשם שושני שלא לחינם דבק בו הכינוי "החידה של המאה העשרים". הוא היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו” (מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, תשנ"א, 1991, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, חלק ג' עמוד 956). עוד אמר זילברשטרום: ”עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' שניאור זלמן שניאורסון ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה על ידי אחד מהם או בהשגחה פרטית” (מתוך הספר 'איש החינוך', על הרב אהרן מרדכי זילברשטרום עמודים 31–35. ירושלים, תשע"ו)
^השלוחים הם בנימין קליין (שאחרי 3 שנים נהיה מזכיר של הרבי), ושמואל פסח בוגומליסקי (מקור: חוברת "מיין גנרל" חלק א', תשע"ח, עמוד 15 [תיאור השליחויות בקיץ של כמה שנים מתחיל בעמוד 13]).
MotoGPKategoriBalap sepeda motorNegara atau daerahInternasionalMusim pertama1949Pembalap24PabrikanAprilia, Ducati, Honda, KTM, YamahaPemasok banMichelinJuara rider Francesco BagnaiaJuara tim Ducati Lenovo Team Juara pabrikan DucatiSitus webMotoGP.com Musim saat ini Grand Prix Sepeda MotorFédération Internationalede Motocyclisme Musim saat ini MotoGP musim 2024Moto2 musim 2024Moto3 musim 2024MotoE musim 2024 Kategori kelas MotoGP • Moto2 • Moto3 • MotoE Daftar terkait Pembalap (Juara �...
John Ogu Hapoel Ra'anana vs.Hapoel Be'er Sheva - 12 September 2015Informasi pribadiNama lengkap John OguTanggal lahir 20 April 1988 (umur 35)Tempat lahir Lagos, NigeriaTinggi 191 cm (6 ft 3 in)Posisi bermain GelandangInformasi klubKlub saat ini Hapoel Be'er ShevaNomor 30Karier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)2014 – Hapoel Be'er Sheva 105 (10)Tim nasional2013 – Nigeria 19 (2) * Penampilan dan gol di klub senior hanya dihitung dari liga domestik John Ogu (lahir 20 April 19...
The Foolish VirginKartu lobiSutradaraGeorge W. HillDitulis olehLois ZellnerBerdasarkanThe Foolish Virgin: A Romance of Todayoleh Thomas Dixon Jr.PemeranElaine HammersteinSinematograferNorbert BrodineDistributorColumbia PicturesTanggal rilis 15 Agustus 1924 (1924-08-15) Durasi6 rolNegaraAmerika SerikatBahasaBisu (antarjudul Inggris) The Foolish Virgin adalah sebuah film drama romansa bisu Amerika 1924 yang hilang[1] yang dirilis oleh Columbia Pictures. Film tersebut disutradarai o...
Shalom Ben Moshe (Ibrani: שלום בן משה) adalah seorang politisi Israel, menjabat sebagai dan Petugas Polisi Militer. Pemilu lokal pada Oktober 2013, ia terpilih sebagai wali kota Rosh HaAyin saat ini. Ben Moshe lahir di Rosh HaAyin, anak Zakharia Moshe, wali kota pertama Rosh HaAyin, dari orang tua Yaman. ia memiliki gelar BA dalam sejarah dari Universitas Tel Aviv, sertifikat mengajar di Perguruan Tinggi Beit Berl dan MA dalam Ilmu Sosial dari Universitas Haifa. Artikel bertopik...
1993 American film by Andrew Davis The FugitiveTheatrical release posterDirected byAndrew DavisScreenplay by Jeb Stuart David Twohy Story byDavid TwohyBased onThe Fugitiveby Roy HugginsProduced byArnold KopelsonStarring Harrison Ford Tommy Lee Jones Sela Ward Joe Pantoliano Andreas Katsulas Jeroen Krabbé CinematographyMichael ChapmanEdited by Don Brochu David Finfer Dean Goodhill Dov Hoenig Richard Nord Dennis Virkler Music byJames Newton HowardProductioncompanyKopelson EntertainmentDistribu...
United States citizenship and immigration Immigration Immigration to the United States Emigration from the United States Immigration policy of the United States Effects of immigration to the United States Permanent Residency (Green Card) Refugees and asylum Diversity Immigrant Visa Illegal immigrants Deportation of Americans from the United States Citizenship Oath of Allegiance Birthright citizenship U.S. citizens / nationals Citizenship test Passports Relinquishment of nationality Honorary ...
ريحان أباد (بالفارسية: ریحانآباد) تقسيم إداري البلد إيران خصائص جغرافية إحداثيات 37°34′54″N 45°07′00″E / 37.581666666667°N 45.116666666667°E / 37.581666666667; 45.116666666667 الارتفاع 1314 متر السكان التعداد السكاني 6125 (2006) تعديل مصدري - تعديل ريحان أباد هي قرية في مقاطعة...
Teacher training institute in West Bengal, India National Institute of Technical Teachers' Training and Research KolkataMottoलोकोहितार्थम् ज्ञानार्जनम् (Sanskrit)TypeDeemed universityEstablished11 January 1965(59 years ago) (1965-01-11)Academic affiliationAICTEMAKAUT, WBChairmanHarshavardhan NeotiaDirectorDebi Prasad MishraLocationKolkata, West Bengal, India22°34′53″N 88°24′28″E / 22.5815°N 88.4077°E...
Software company in Canada International Road Dynamics Inc.Company typeSubsidiaryIndustryTraffic Management SystemsFounded4 December 1980HeadquartersSaskatoon, CanadaArea servedWorldwideKey peopleArthur Bergan (Chairman)ProductsWeigh-in-motion scales Automated weigh stations Vehicle classifiers ITS electronics & software Toll systems Fleet management Traffic Radar Solutions Access Control & Physical SecurityServicesInstallation, service and maintenanceParentQuarterhillWebsitehtt...
Disambiguazione – Guccini rimanda qui. Se stai cercando altri significati, vedi Guccini (disambigua). Francesco Guccini Nazionalità Italia GenereMusica d'autoreFolk Periodo di attività musicale1960 – in attività Strumentovoce, chitarra EtichettaEMI Italiana, Universal Music, BMG Rights Management Album pubblicati30 Studio17 Live8 Raccolte5 Sito ufficiale Modifica dati su Wikidata · Manuale Francesco Guccini (Modena, 14 giugno 1940) è un cantautor...
Australian rules footballer Australian rules footballer Tim O'Brien O'Brien playing for Hawthorn in April 2018Personal informationFull name Tim O'BrienNickname(s) Tobster, Red BuddyDate of birth (1994-03-28) 28 March 1994 (age 30)Place of birth Mount Gambier, South AustraliaOriginal team(s) West Gambier, GlenelgDraft No. 28, 2012 national draftDebut Round 1, 2014, Hawthorn vs. Brisbane Lions, at Aurora StadiumHeight 193 cm (6 ft 4 in)Weight 83 kg (183 l...
Ground combat and military police force of the US Air Force and Space Force Not to be confused with United States Air Force Security Service. United States Air Force Security ForcesSecurity Forces ShieldActive31 October 1997 – present (as Security Forces) 1966 – 31 October 1997 (as Security Police)2 January 1948 – 1966 (as Air Police)12 February 1942 – 2 January 1948 (as Military Police)[1]Country United StatesBranch United States Air Force[a]TypeMilitary pol...
لمعانٍ أخرى، طالع ريكاردو كوستا (توضيح). ريكاردو كوستا (بالبرتغالية: Ricardo Costa) معلومات شخصية الميلاد 16 مايو 1981 (العمر 43 سنة)فيلا نوا دغايا الطول 1.83 م (6 قدم 0 بوصة) مركز اللعب مدافع الجنسية البرتغال مسيرة الشباب سنوات فريق 1989–1992 Valadares Gaia 1992–2000 بوافيشتا ال�...
Este artigo ou secção necessita de referências de fontes secundárias confiáveis e independentes. Fontes primárias, ou com conflitos de interesse, não são adequadas para verbetes enciclopédicos. Ajude a incluir referências.—Encontre fontes: ABW • CAPES • Google (N • L • A) (Novembro de 2020) Tribunal Regional Eleitoral do Piauí (TRE-PI) Tribunal Regional Eleitoral do Piauí Organização Sede Teresina, PI Brasil ...
This article relies excessively on references to primary sources. Please improve this article by adding secondary or tertiary sources. Find sources: 1956 United States Senate election in California – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2020) (Learn how and when to remove this message) 1956 United States Senate election in California ← 1954 (special) November 6, 1956 1962 → Nominee Thomas Kuchel Richard Richar...
Questa voce sull'argomento storia e cultura dell'aviazione è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Il QFU, uno dei codici Q, rappresenta l'orientamento magnetico di una pista di volo. La nomenclatura è del tipo x/y dove x varia da 0 a 18 e y differisce da x di 18. x indica la decina di gradi a partire da nord girando in senso orario, y indica l'orientamento della pista nel verso opposto (18x10=180°). Ad esempio una pista 04/22 ha orientament...
Visual arts movement Tony Smith, Free Ride, 1962, 6'8 × 6'8 × 6'8, Museum of Modern Art (New York City) Minimalism describes movements in various forms of art and design, especially Visual art and music, where the work is set out to expose the essence, essentials or identity of a subject through eliminating all non-essential forms, features or concepts. As a specific movement in the arts it is identified with developments in post–World War II Western Art, most strongly with American visua...
Australian rules football match 1989 SANFL Grand Final Port Adelaide North Adelaide 15.18 (108) 1.8 (14) 1 2 3 4 PA 5.5 (35) 9.7 (61) 11.11 (77) 15.18 (108) NA 0.2 (2) 0.3 (3) 1.6 (12) 1.8 (14) DateSaturday, 7 October (2:10 pm)StadiumFootball ParkAttendance50,487UmpiresLaurie Argent, Michael Abbott[1]Coin toss won byPort AdelaideKicked towardSouth EndAccoladesJack Oatey MedallistRussell Johnston[2]Australian FootballHall of FameJohn Cahill (2002)Darren Jarman (2007)Greg Phill...
.jpeg)
