כיום חלק מהגבעות אינם בשטח הרובע, אולם שמו לא השתנה.
היסטוריה
בעת העתיקה, בשיאה של רומא הקיסרית היה האזור בו נמצא כיום רובע מונטי אזור צפוף במיוחד. ברובע היה ממוקם הפורום רומאנום - מרכזה של רומא העתיקה. בימי הביניים היה האזור מוזנח ביותר, בשל סתימת אמות המים הרומיות, ומרחקו של הרובע מנהר הטיבר, דבר שהקשה על הבאת מים לאזור הרובע, והביא לפיחות במספר התושבים המתגוררים בו.
מאז ימי הביניים ועד ראשית המאה ה-19, היה הרובע אזור של גנים וכרמים. ריחוקו של הרובע מקיריית הוותיקן וממרכזי השלטון בעיר היה גורם נוסף למספר תושביו המועט. הרובע לא ננטש לחלוטין בשל מיקומה של בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו והמנזר הסמוך אליה, שהייתה מוקד עלייה לרגל. במהלך ימי הביניים תושבי הרובע פיתחו זהות עצמאית מקומית ייחודית, ואף עגה מקומית, וקראו לעצמם בשם "מונטיצ'יאני" (monticiani - תושבי מונטי). בימי הביניים נקרא הרובע בשם "רובע מונטיום אט ביבראטה" (Regio Montium et Biberate ) על שם ויה ביברטה שעברה דרכו.
בסוף המאה ה-19, לאחר הקמת ממלכת איטליה ואיחוד איטליה, ועם הפיכת העיר רומא לבירת המדינה, החל היישוב מחדש של אזור הרובע. השלטון הפשיסטי באיטליה שינה את פני הרובע - בין השנים 1924–1936 נהרסו חלקים רבים מהרובע על מנת לבנות את הויה דיי פורי אימפריאלי - דרך המצעדים של השלטון הפשטיסטי, וכן בתקופה זו נערכו חפירות ארכאולוגיות רבות באזור הפורום רומאנום.
.svg)
