בשנת 1883 רכשה עיריית רומא 40 צבעי מים, עבור הצייר האיטלקיאתורה רוזלר פרנץ, וכמה יצירות היסטוריות וגנריות בתערוכה עולמית. בעשורים שלאחר מכן, מאז רכשה העירייה יצירות אחרות למטרות שונות, החל להתפתח הרעיון לבנות גלריה עירונית לאמנות מודרנית ועכשווית.[1]
בשנת 1925, כאשר האוסף מנה כמאתיים יצירות המורכבות מציורים, פסלים ועבודות גרפיקה, הוא הוצג לקהל בארמון קפרלי בגבעת הקפיטולין ונקרא בשם Galleriad'Arte Moderna (גלריה לאמנות מודרנית). האוסף המשיך לגדול ובשנת 1931 נחתם הסכם חדש, שכלל מספר תרומות ובעיקר 70 עבודות שרכשה העירייה.[1]
בשנת 1938 נסגרה הגלריה באופן זמני למרות שהעירייה המשיכה ברכישותיה.[1]
בשנת 1963 היא נפתחה מחדש בארמון התערוכות שהיה פתוח לקהל עד 1972, עת נסגרה שוב, לאור הצורך בשיקום הארמון, והעבודות הוצבו במחסני ארמון בראשי ובכמה חדרים ששייכים לעירייה. כשליש מהעבודות שימשו לקישוט משרדים. בהמתנה למשכנם הסופי, חלק מהאוספים הועברו למנזר העתיק של הכרמלים היחפים של סנט ג'וזף ברחוב Capo le Case, שם הם שוב מוצגים לקהל מאז 1995.[1]
בינתיים בשנת 1999 נחנך האתר החדש והשני של הגלריה בבניין הקודם של Peroni.[1]
לאחר תקופת סגירה בעקבות עבודות שיפוץ, המוזיאון נפתח מחדש בנובמבר2011.[1]
