בשנת 1902 עבר לוורשה. בתקופת חייו בוורשה התקבל לעבודה, בהמלצתו של ביאליק, בהוצאה לאור מקומית, והחל לפרסם את שיריו הראשונים.
בשנת 1904 עבר לווילנה, והחל לכתוב עבור עיתון עברי מקומי. בתקופה זו הוציא לאור קובץ משיריו ומסיפוריו, ובשנת 1906 הוציא לאור את ספר שיריו "עם שקיעת החמה". ספרו זה זכה להצלחה מרובה, הודפס במספר מהדורות והביא את שניאור למעמד משורר מוכר. כעבור שנה מפרסום הספר עבר לחיות בפריז ולמד בסורבון לימודי ספרות, פילוסופיה ומדעי הטבע.
בין השנים 1908–1913 סייר ברחבי אירופה וצפון אפריקה, ולמשך תקופות קצרות למד בשווייץ ובגרמניה. בטרם פרצה המלחמה ביקר באודסה, ובה הוציא את ספר שיריו השני. כשפרצה המלחמה הוא שהה בברלין, שם הוא נעצר בגלל אזרחותו הרוסית, יחד עם נתינים זרים אחרים. הקשר עם משפחתו ומכריו ברוסיה נותק בשנות המלחמה, ולאחריה נודע לו על מותם של אביו ושני אחיו. הוא, ככל הנראה, מעולם לא חזר לעיר הולדתו, שהפכה לאחר המלחמה לנושא מרכזי ביצירתו[2].
זלמן שניאור (מימין) יחד עם קבוצת סופרים בקונגרס הציוני בבזל, 1927
לאורך שלושים השנים שלאחר המלחמה פרסם שניאור כ-50 ספרי פרוזה ושירה ביידיש ובעברית. ספריו תורגמו למספר שפות והופצו ברחבי אירופה, ובהם הרומנים "אנשי שקלוב" ו"פנדרי הגיבור".
לאחר עלייתו ארצה החל שניאור לכתוב לעיתונים היומיים, וערך את מהדורות ספריו. ספרו "פנדרי הגיבור" הותאם על ידו לתיאטרון והוצג ב"הבימה". תרומתו המתמשכת לתרבות העברית זיכתה אותו בפרס ביאליק (1951) ובפרס ישראל לספרות יפה (1955).
שניים משיריו נתפרסמו בזמר העברי. השיר "יד ענוגה" שבוצע על ידי אמנים רבים והשיר היידי "מרגניות" (מארגריטקלעך) שנתפרסם בביצוע היידי של חוה אלברשטיין[3] ובביצוע העברי של חנן יובל[4].
בשנת 2018, נמצאו בבית בִּיתו שבמדריד, זמן קצר לאחר שנפטרה, שני ארגזים של מכתבים ורשימות אחרות, שאיש לא ידע על קיומם עד אז. החוקרת והמרצה לילך נתנאל נקראה לאסוף את תכולתם, ובתחילת שנת 2023 היא הוציאה לאור מסה על המכתבים האבודים הללו[7].
דן מירון, "בין שני בתים: על ז' שניאור ועל אנשי שקלוב", בספרו הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם: מסות על חשיבותה של הרצינות ביחס ליידיש ולספרותה, עם עובד, 2004, עמ' 117–197.
לילך נתנאל, שניאור: מן החיים והמוות: מונוגרפיה ספרותית. מוסד ביאליק 2019.
לילך נתנאל, נדון להיעלם: מסה על המכתבים האבודים של זלמן שניאור. הוצאת מגנס, 2023, 120 עמ'.
.svg){kind=logo}
