זכויות האדם ברשות הפלסטינית מעוגנות בחקיקה ובהסכמים, אך ישנם ארגוני זכויות אדם מדווחים על מקרים רבים של הפרות של זכויות אדם. למשל עינויים ורצח ללא משפט של להט"בים ומשתפי פעולה עם ישראל, הגבלות על חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכויות בסיסיות אחרות.^[1][2]

הרשות הפלסטינית טוענת כי היא מבטיחה לשמור על חופש הביטוי לאוכלוסייה הפלסטינית, וחוקיה מחייבים זאת. אף על פי כן, הזכות להפגין על ידי מתנגדי משטר הרשות הפלסטינית או מדיניות הרשות הפלסטינית נעשתה יותר ויותר כפופה להגבלות שמטילה המשטרה הפלסטינית, והיא מהווה מקור לדאגה למספר רב של ארגוני זכויות האדם^[3].

פעילים טוענים כי ישנה התערבות שמתגברת עם השנים, כנגד סופרים, שמבקרים את הממשלה הפלסטינית^[4]. על פי מנכ"ל ארגון זכויות האדם האמריקאי, דייוויד קיז, ב-2013, אנאס עוואווד שהיה פעיל פלסטיני בן 26 נשפט שלא בפניו על ידי בית משפט פלסטיני בשכם, והורשע על בסיס סעיף בחוק הירדני שאוסר על גידוף המלך, וזאת לאחר שהצעיר פרסם תמונה של מנהיג הרשות הפסלטינית, אבו מאזן בועט בכדורגל, ותחתיה הכיתוב: "חלוץ חדש לריאל מדריד"^[5][6]. בנוסף לכך, טען קיז כי ב-2012 נעצר בלוגר פלסטני בשם ג'מאל אבו ריחן, על כך שפתח קמפיין בפייסבוק בשם "העם רוצה סוף לשחיתות".

באפריל 2012 נעצר מרצה באחת מהאוניברסיטאות, איסמת עבדול-חאלק על כך שביקר את עבאס בפייסבוק. לאחר מכן, אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו את טארק חמיס, שעבד בסוכנות ידיעות פלסטינית והעביר ביקורת על היחס של הרשויות הפלסטיניות כלפי עבדול-חאלק ועל כך שביקר את "התכווצות" העיתונאים ברשות הפסלסטינית^[7]. דייוויד קיז טען כי היו אנשי תקשורת רבים אחרים שנעצרו בעקבות פרסום ביקורת על אנשי הרשות הפלסטינית בחשבון הפייסבוק שלהם.

בפברואר 2016 פרסם נציב זכויות אדם האירו-ים תיכוני דו"ח המתעד את הפרות חופש הביטוי ברשות הפלסטינית (כולל רצועת עזה). על פי הדו"ח היו כ-1,274 מעצרים שרירותיים וכ-1,089 זימונים של אנשים, שנאלצו להופיע בפני המשטרה הפלסטינית, מרבית האנשים שנעצרו או נחקרו, היו מזוהים עם חמאס או אנשים שהתנגדו למדיניות הרשות הפלסטינית. בשנה שלפני פרסום הדו"ח, נעצרו על ידי החמאס ברצועת עזה כ-120 אנשים ונשלחו כ-100 זימונים לחקירה. כמו עמיתיהם ברשות הפלסטינית, כוחות הביטחון של החמאס עצרו ותחקרו בעיקר מתנגדים פוליטיים. הנציב טען כי מספר הפרות זכויות האדם שבוצעו על ידי הרשויות ברשות הפלסטינית גדול משמעותית על ידי הפרות הזכויות שבוצעו ברצועה על ידי החאמס. עם זאת, הנציב טוען כי שני הארגונים, הן אש"ף והן חמאס אשמים בצנזורה ובדיכוי. הנציב קרא לחמאס ולרשויות הרשות הפלסטינית להחליט החלטה ברורה שבזכותה ישמר חופש הביטוי, ויאסר כל סוג של מעצר פוגעני^[8].

באוגוסט 2016 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח על חופש הביטוי ברשות הפלסטינית, הארגון הציג מקרה בו פלסטיני בן 22, בשם מג'ד חווג'אה נעצר על ידי אנשי מטה המודיעין של כוחות הביטחון הפלסטינים. חאווג'ה הואשם בכך שצייר את המילה אינתיפאדה על קיר, ותכנן להבריח אנשים לירדן. במהלך חקירתו עבר חוואג'ה עינויים פיזיים. בנוסף לכך, הוא פרסם ביוטיוב מספר שירים על השחיתות ברשות הפלסטינית, מעשה שנחשב עבירה פלילית. לבסוף, השירים הוסרו מיוטיוב^[9].

ביוני 2021 נעצר ונרצח על ידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ניזאר בנאת, מבקר חריף של הרשות הפלסטינית ופעיל זכויות אדם פלסטיני. הרצח עורר שבועות של הפגנות נגד הרשות הפלסטינית, כוחות הביטחון הפלסטיניים פיזרו באלימות חלק מההפגנות.^[10]

החל מ-2006, כ-16 עיתונאים פלסטינים נהרגו או נפצעו על ידי אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים או על ידי קבוצות חמושות אחרות^[11].

עבדאללה עיסא, המו"ל הפלסטיני ועורך המגזין המקוון "דוניה אל ווטאן" עוכב ביולי 2006 על ידי אנשי הרשות הפלסטינית לאחר שפרסם על גניבה של כ-400,000 דולרים על ידי שר החוץ הפלסטיני, מחמוד א-זהאר בעת ביקורו בכווית. עיסא האשים את א-זהאר בהתערבות בחופש העיתונות ואף הביע אכזבה מכישלונו של ארגון החמאס לטפל בשחיתות כפי שהבטיחו במצע הבחירות שלהם. משרדי העיתון המקוון התוקפו על ידי רעולי פנים והיו איומים כנגד חייהם של עיסא ואנשי הצוות של העיתון^[12].

בספטמבר 2001, התנזים חטף צלם פלסטיני שצילם סרט המציג אזרחים פלסטינים ומשטרה ברמאללה שחגגו ב-11 בספטמבר 2001., כשהוא מאיים על הצלם כי אם יקרין את הסרט, הם יהרגו אותו^[13].

בספטמבר 2006 הוכה עיתונאי קשות וכל הציוד הממוחשב במשרדי הסוכנות הידעות הפלסטינית הרשמית, וואפא, נהרס. כתובות גרפיטי רוססו על קירות והאשימו את הסוכנות בחוסר אובייקטיביות. בכירי פת"ח אמרו כי שר החוץ של הרשות, מחמוד א-זהאר, האשים את הסוכנות "בניהול נגדו מסע הסתה שמנוע ממניעים פולייטים".

אתרים קדושים רבים לדת הנוצרית וליהדות נותרו באזורים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו. על פי ההסכמים, ישראל והפלסטינים התחייבו לכבד ולהגן על זכויותיהם הדתיות של יהודים, נוצרים, מוסלמים ושומרונים והבטיחו להגן על האתרים הקדושים, לאפשר את חופש הפולחן ולאפשר גישה חופשית לאותם אתרים קדושים.

מנהיג נוצרי ברשות הפלסטינית טען כי יש דיווחים על התעללות ורדיפות באזורים המנוהלים על ידי הרשות הפלסטינית, הוא הזכיר פרעות אנטי-נוצריות ברמאללה וכפרי הסביבה וכן בערים ברצועת עזה^[14]. בנוסף לטענות של המנהיג הנוצרי, היו דיווחים על הפרות זכויות אדם של נוצרים באזורים המנוהלים על ידי הרשות הפלסטינית^[15][16].

באפריל 2006 ביקשו ארגונים מוסלמים, בהם המופתי של קלקיליה ואנשי העירייה משר הפנים של הרשות הפלסטינית לסגור את משרדי ימק"א, שפועל בעיר מאז 2000 וזאת לאחר שאותם גורמים טענו כי הארגון מבצע פעילות מיסיונרית. מנכ"ל יקמ"א הכחיש את הטענות ואף אמר כי הארגוון מעסיק מוסלמים רבים ושימק"א לקח חלק במימון מועדון כדורגל מוסלמי. שלושה ימים לפני העתירות הרשמיות לסגירת הארגון, אימאמים רבים דיברו על הנושא לקראת תפילות יום שישי. בשלב מסוים, נזרקו בקבוקי תבערה על משרד התנועה. בספטמבר 2006 נפרץ ונשרף מבנה הארגון על ידי תוקפים זוהו כאנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהיו מוכרים היטב לכוחות הביטחון המקומיים.

במהלך שנת 2007 הותקפו מטרות מערביות ונוצריות ביהודה ושומרון וברצועת עזה. חברי כנופיות ותאי טרור מקומיים פוצצו והשמידו מוסדות המקושרים לתרבות מערבית כמו בתי ספר אמריקאים, ספריות של כנסיות ועשרות בתי קפה אינטרנט.

בשנת 2010 בלוגר ואליד חוסיין נעצר בעקבות הפצת דעות אנטי-אסלאמיות באינטרנט. הוא שוחחר לאחר מספר חודשים בלחץ בינלאומי וללא הגשת כתב אישום.

מהלכים של משרד החינוך המופעל על ידי חמאס להטיך^{[דרושה הבהרה]} אידיאלים איסלאמיסטים על מערכת החינוך בתחומים שנוגעים לפלסטינים רבים. במרץ 2007 הוצאו מתוכנית הלימודים סיפורי עם המסופרים על נשים פלסטיניות ועל פי דיווחים הושמדו כ-1,500 עותקים של סיפורי העם האלו. שר החינוך, נאצר שאער טען כי הספר היא "מלא בביטויים מיניים ברורים" והזכיר ספר בשם "הציפור הקטנה" כגושפנקה לסמל שמסמל נשיות ונושאים מיניים^[17].

על פי הדו"ח השנתי של הקבוצה למעקב אחר זכויות האדם בשנת 2005, בשנה זו כ-113 פלסטינים נהרגו על ידי פלסטינים וכ-50 פלסטינים נהרגו בנסיבות לא ברורות. בנוסף לכך, פלסטינים הרגו כ-10 פלסטינים שהחשדו בכך שיתפו פעולה עם ישראל^[18].

ב-2012 פרסם הארגון הערבי לזכויות אדם דו"ח שמאשים את הרשות הפלסטינית ב"פרקטיקות לא אנושוות והפרת זכויות אדם נגד אזרחים פלסטיניים". הארגון טען כי בין השנים 2007 ל-2011 הרשות עיכבה כ-13,271 פלסטינים ועינתה כ-96% מהם, ובתוצאה מאותם עינויים נהרגו שישה פלסטיניים^[19].

עונש מוות חוקי ברשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית הוציאה להורג 5 אנשים ב-2005.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2010 פסק בית המשפט ברשות הפלסטינית כי יוטל עונש מוות על מי שימכור קרקע לישראלים.^[20]

בנובמבר 2006, כ-50 פלסטיניות נאלצו להיות מגן אנושי לחמושים פלסטיניים שתקפו ישראליים. מקרה נוסף שקרה באותו חודש היה כאשר אזרחים פלסטינים נקראו להגן על אתרים שצבא הגנה לישראל תכנן לתקוף, בנוסף לכך הרשות הפלסטינית הואשמה בשימוש באזרחים כמגן אנושי במהלך מבצעים בהם ניסו כוחות צבאיים לאתר ולתפוס בתים ששימשו אתרים להברחת נשק לשטחים הפלסטיניים^[21].

שימוש באזרחים כמגן אנושי נעשה על ידי חמאס גם בעת מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן^[22]. חמאס החביא רקטות גם בבתי ספר ומתקנים של אונר"א^[23][24]. כמו כן ביצע חמאס שיגורי רקטות ופצמ"רים מחצרות בתי ספר^[25], כולל ירי הפצמ"רים ממנו נהרג ילד ישראלי בן 4^[26]. ב-22 ביולי 2014 פרסם דובר צה"ל סרט המתעד פעילי טרור נמלטים מאתר שיגור באמצעות אמבולנס^[27]. חמאס השתמש בבית החולים וופא שבשכונת שג'אעייה להפעלת חדרי מלחמה וכמפקדה, ואף אוחסנו בו אמצעי לחימה ובפרט רקטות. במשך ימים נורתה ממנו אש נק"ל ונ"ט לכיוון כוחות צה"ל. אחרי שצה"ל וידא שבית החולים פונה הוא תקף אותו, התקיפה גרמה לפיצוצי משנה של האמל"ח שאוחסן שם^[28][29]. עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים שיפא שבמרכז עזה^[30]. הארכיבישוף האורתודוקסי היווני אמר שחמאס ירה רקטות ממתחם הכנסייה שלו שבו חסו 2,000 מוסלמים^[31][32]. מספר עיתונאים דיווחו שחמאס איים עליהם שלא ידווחו על שימוש במגן אנושי^[33] וב-11 באוגוסט הוציא ארגון העיתונאים הזרים בישראל הודעת גינוי רשמית לחמאס על כך^[34].

בתחילת יוני 2017 חשפה אונר"א מנהרת טרור שחפר חמאס מתחת לבית ספר של הארגון בעזה. אונר"א גינתה את החפירה ואמרה שחמאס הבטיח לאטום אותה^[35].

ברצועת עזה נהרסו מבנים רבים ברפיח סביב ציר פילדלפי תוך כדי הלחימה שהתנהלה שם באופן יומיומי, בעיקר סביב מנהרות ההברחה של רצועת עזה. צה"ל הרס בתים רבים שנשקו לציר וששימשו כעמדות ירי לצלפים ורקטות נגד טנקים על כוחות צה"ל, וכן מבנים שהסתירו פתחי מנהרות תת-קרקעיות. לפי ארגוני זכויות אדם בשנים 2000–2005 הרס צה"ל אלפי בתים ברצועת עזה, רבים מהם ברפיח. ארגוני זכויות האדם גינו את ההרס הרב וטענו שהוא לא מידתי ומהווה עונש קולקטיבי נגד הפלסטינים.

לנשים יש זכות בחירה מלאה ברשות הפלסטינית, בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ב-2006 כ-47% מהמצביעים היו נשים. לפני הבחירות, תוקן חוק הבחירות כדי שתהיה מכסה שתחייב מפלגות להכניס נשים למפלגות שנרשמו. כתוצאה מחוק זה, כ-22% מהמועמדים של הרשימות שרצו בבחירות היו נשים.

עם זאת, ברצועת עזה מצבם של הנשים היה קשה יותר. ברצועת עזה החמאס אוכף כללי צניעות כלפי נשים מוסלמיות ברצועה. נשים נאלצו ללבוש כיסוי ראש כאשר נכנסים לבניינים של משרדי ממשלת החמאס. ביולי 2010 אסר חמאס על נשים לעשן נרגילה בציבור, בטענה כי הדבר יצמצם את תופעת הגירושים שהולכת וגוברת ברצועה^[36].

רצח על חילול כבוד המשפחה היא תופעה בעייתית ברשות הפלסטינית, ממשלת חמאס אינה פועלת כדי להפסיק את המעשים. על פי דו"ח של המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מ-2005, כ-11 נשים פלסטינות נרצחו בעקבות חילול כבוד המשפחה. גם דוח של ארגון Human Rights Watch הצביע על אלימות ביטחונית כנגד נשים ונערות פלסטיניות^[37].

על אף היקף התופעה ושכיחותה, ב-2011 חתם מחמוד עבאס, יושב ראש הרשות הפלסטינית על צו המורה כי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ייחשב כפשע לכל דבר ומבצעיו לא יזכו להקלה בעונשם.

ערך מורחב – זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית

חוק היסוד של הרשות הפלסטינית כולל סעיפי הגנה מפני אפליה על רקע גזע, מין, צבע, דת, דעות פוליטיות או נכות, וכן הגנה על זכויות האדם, חופש הביטוי ועוד. עם זאת, לא קיימת ברשות הפלסטינית חקיקה מוגדרת לשמירת זכויות הלהט"בים מפני אפליה או הטרדה. לפי אוגדן החוקים נגד הומוסקסואליות שהופץ על ידי האיגוד הבינלאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס (ILGA) בשנת 2010, הפיכת הומוסקסואליות לחוקית ברשות הפלסטינית היא מעשה טלאים ואינה אחודה. מחד, בגדה המערבית הוצאת ההומוסקסואליות מחוץ לחוק בוטלה בשנת 1951, ומאידך ברצועת עזה, סעיף מספר 84 בהחוק המנדטורי משנת 1936 האוסר על קיום יחסי מין בין גברים (אך לא בין נשים) עדיין בתוקפו.

מקרה ידוע של הוצאה להורג של מחמוד אשתיווי, מנהיג חמאס באשמת הומוסקסואליות וגנבה התרחש ב-2016^[38][39].

באוגוסט 2019 פורסם כי התקיים בשכם אירוע גאווה שאורגן על ידי הארגון אלקאוס, לאחר סיום האירוע איימה המשטרה הפלסטינית לרדוף ואף לעצור כל מי שהשתתף באירועים של הקהילה בשטחי הרשות בטענה כי האירוע עודד לפעול בצורה שמתנגדת לערכים ולמסורת הפלסטינית. בעקבות הודעת האיום של המשטרה נאלץ הארגון לבטל אירוע נוסף מסוג זה ברמאללה. בעקבות האירוע פורסמו ברשתות החברתיות מספר פוסטים של צעירים פלסטיניים שתמכו בקהילה ובארגון ומחו על רדיפתם על ידי המשטרה^[40].

בשנת 2022 הציג ארגון UN WATCH דו״ח לוועדת האו״ם נגד עינויים ובו שטח עדויות רבות להפרת זכויות אדם והפעלת עינויים כלפי להט"בים ביהודה, שומרון ורצועת עזה על-ידי הרשות הפלסטינית והחמאס, וכי פעמים רבות להט"בים ניצבים בפני סכנת מוות ונאלצים לברוח מהמדינה.^[41]

מדיה וקבצים בנושא זכויות האדם ברשות הפלסטינית בוויקישיתוף