PROFILPELAJAR.COM

	הבחירות ללוק סבהה
	27 באפריל, 2 ו-7 במאי 1996
שיעור ההצבעה	59.99%
	הזוכה: מפלגת העם ההודית

הבחירות ללוק סבהה ב-1996 התקיימו בשלושה פעימות, ב-27 באפריל, ב-2 וב-7 במאי. הבחירות קבעו את הרכב הלוק סבהה האחד עשר.

בבחירות לא נוצר מנצח ברור, ונוצרה מערכת פוליטית לא יציבה, במהלכה התחלפו ארבעה ממשלות עד הבחירות ללוק סבהה ב-1999. שלושה מהם כהנו במהלך הלוק סבהה האחד עשר, בו כהנו שלושה ראשי ממשלה: אטאל ביהארי ואג'פאיי (מפלגת העם ההודית), ה. ד. דווה גאודה ואינדר קומאר גוג'ראל (ג'נטה דאל).

רקע

הבחירות הקודמות ללוק סבהה התקיימו בין מאי ליוני 1991, ותקופת כהונת הלוק סבהה בת החמש שנים התקרבה לסיומה. בבחירות ב-1991 ניצחה הקונגרס הלאומי ההודי, שמנהיגה, רג'יב גנדי, נירצח התנקשות בטמיל נאדו במהלך קמפיין הבחירות. מות רג'יב וסירוב אלמנתו סוניה גנדי לעמוד בראשות הקונגרס העמיד את המפלגה לראשונה מ-1964 שלא בהנהגת בן למשפחת גנדי. פ"ו נרסימהה ראו נבחר לנשיא המפלגה וכיהן כראש ממשלת הודו, בראשות ממשלת מיעוט שהתרחבה במהלך כהונתה.

בבחירות התמודדו שלושה מועמדים עיקריים: ראש הממשלה היוצא פ"ו נרסימהה ראו והקונגרס הלאומי ההודי, אטאל ביהארי ואג'פאיי ומפלגת העם ההודית, והג'נטה דאל והחזית המאוחדת, שהייתה ברית של מספר מפלגות אזוריות שהתנגדו לקונגרס.^[1] בראש מפלגת העם ההודית עמד ואג'פאיי, לאחר שלאל קרישנה אדוואני, שעמד בראש המפלגה בשתי מערכות הבחירות הקודמות, נאלץ להתפטר עקב פרשיות שחיתות.

ההצבעה נוהלה על ידי ועדת הבחירות של הודו, ובעקבות היקפה הגדול נוהלה בחמישה פעימות: 5 בספטמבר, 11 בספטמבר, 18 בספטמבר, 25 בספטמבר ו-3 באוקטובר. תוצאות הבחירות הוכרזו ב-6 באוקטובר.

במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות בהריאנה, קרלה, טמיל נאדו ומערב בנגל.

תוצאות הבחירות

מפלגה		מושבים	קולות	אחוזים	שינוי

	הקונגרס הלאומי ההודי	140	96,455,493	25.82%	92
	מפלגת העם ההודית	161	94,266,188	20.29%	41
	ג'נטה דאל	46	27,070,340	8.08%	13
	המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית)	32	20,496,810	6.12%	3
	בהוג'אן סמג'	11	13,453,235	4.02%	8
	מפלגת סמג'וואדי	17	10,989,241	3.28%	חדש
	טלוגו דזאם	16	9,931,826	2.97%	3
	טמיל מניאלה קונגרס	20	7,339,982	2.19%
	סמאטה	8	7,256,086	2.17%
	דראווידה מונטרה קזגאם	17	7,151,381	2.14%	17
	המפלגה הקומוניסטית של הודו	12	6,582,263	1.97%	2
	שיוו סנה	15	4,989,994	1.49%	11
	הקונגרס של אינדירה הכלל הודי (טיווארי)	4	4,903,070	1.46%
	NTR טלוגו דזאם (לקשמי פרוואטי)	0	3,249,267	0.97%
	אסום ג'אנה פרישד	5	2,560,506	0.76%
	שירומאני אקאלי דאל	8	2,534,979	0.76%	8
	אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית	0	2,130,286	0.64%	11
	המפלגה סוציאליסטית המהפכנית	5	2,105,469	0.63%
	המפלגה הרפובליקנית של הודו	0	1,454,363	0.43%
	ג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה	1	1,287,072	0.38%
	גוש הקדמה הכלל הודי	3	1,279,492	0.38%
	מרמולרצ'י דראווידה מונטרה קזגאם	0	1,235,812	0.37%
	הריאנה ויקאס	3	1,156,322	0.35%	2
	הליגה המוסלמית ועידת מדינת קרלה	2	757,316	0.23%
	מפלגת הקונגרס של קרנאטקה	1	581,868	0.17%
	קרלה קונגרס (M)	1	382,319	0.11%
	כל הודו מג'ילס-א-איתאהדול מוסלמין	1	340,070	0.10%
	ויקאס קונגרס של מאדהיה פרדש	1	337,539	0.10%
	ועדת דרישת המדינה האוטונומית	1	180,112	0.05%
	מפלגת סמג'וואדי ג'נטה (ראשטריה)	1	1,181,083	0.32%
	מהאראשטראוודי גומנטק	1	129,220	0.04%
	החזית הדמוקרטית של סיקים	1	124,218	0.04%
	מפלגת הגואנים המאוחדים הדמוקרטית	1	109,346	0.03%
180 מפלגות נוספות		0
	עצמאיים	9	21,041,557	6.28%
שני נציגי הקהילה האנגלית-הודית (ממונים)		2	–
סך הכול		545	334,873,286	100.00

לאחר הבחירות

הבחירות לא הניבו מנצח ברור. נשיא הודו שנקר דיאל שרמה השביע לראשות ממשלת הודו את אטאל ביהארי ואג'פאי מעומד מפלגת העם ההודית, המפלגה הגדולה בלוק סבהה, לראשות הממשלה ב-16 במאי. המפלגה הציגה, לצד 161 מושבים בהם זכתה, את תמיכתם של שיוו סנה (15), סמאטה (8), הריאנה ויקאס (3) ושירומאני אקאלי דאל (8), שהביאו אותה ל-194 תומכים, אך מרבית המפלגות סירבו לתמוך במפלגת העם הלאומנית.^[2] ואג'פאיי לא הצליח לגבש רוב קואליציוני שיתמוך במפלגה, וכיוון שהתברר שהוא צפוי להפסיד בהצבעת האימון בממשלתו, התפטר ב-1 ביוני. הקונגרס לא הצליח לגייס תמיכה להקים ממשלה משלו, והג'נאטה דאל הקימה ממשלה בראשות ראש השרים של קרנאטקה, ה. ד. דווה גאודה, בה חברו 192 מחברי הבית במסגרת החזית המאוחדת של 13 מפלגות מקומיות, שזכתה לתמיכה מבחוץ של 140 מושבי הקונגרס.^[3]

בעקבות תבוסתו, התפטר פ"ו נרסימהה ראו מראשות הקונגרס, והוחלף סיטראם קסרי.^[4]

באפריל 1997 הביא קסרי להתפטרות ה. ד. דווה גאודה מראשות ממשלת הודו לאחר שהכריז על משיכת תמיכת הקונגרס בו, אך הקונגרס לא הצליח להקים ממשלה חילופית ואינדר קומאר גוג'ראל מהג'נטה דאל הושבע לממלא מקומו. לאחר דליפת מסמכים מהוועדה שחקרה את התנקשות ברג'יב גנדי ב-1991 שקשרו את ממשלת דראווידה מונטרה קזגאם בטמיל נאדו לכשלי אבטחה שסייעו למתנקשי הטיגריסי השחרור של טאמיל אילם, הסירה הקונגרס סופית את תמיכתה בממשלה בנובמבר 1997, לאחר שגוג'ראל נמנע מלהדיח את הדראווידה מונטרה קזגאם ממשלתו, והוכרז על קיומם של בחירות חדשות, שהתקיימו בפברואר 1998.^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות ללוק סבהה (1996) בוויקישיתוף

1996 Lok Sabha / Parliamentary Election Results, India Votes

הערות שוליים

^ INKredible India: The story of 1996 Lok Sabha election, Zee News, ‏24 באפריל 2019
^ Pramod K. Kantha, “General Elections, 1996: BJP Politics: Looking beyond the Impasse.”, Economic and Political Weekly vol. 32, no. 48, 1997, עמ' 3090–100‏, JSTOR 4406131
^ Paul Wallace, General Elections, 1996: Regional Parties Dominant in Punjab and Haryana, Economic and Political Weekly Vol. 32, No. 46, Nov. 15-21, 1997, עמ' 2963-2969‏, JSTOR 4406068
^ ¹ ² Darpan Singh, Sitaram Kesri, the Congress president who had his dhoti pulled, India Today, ‏28 בספטמבר 2022