PROFILPELAJAR.COM

אינדר קומאר גוג'ראל
ਇੰਦਰ ਕੁਮਾਰ ਗੁਜਰਾਲ
לידה	4 בדצמבר 1919; Sohawa Tehsil, Punjab, הראג' הבריטי
פטירה	30 בנובמבר 2012 (בגיל 92); גורגאון, הודו
מדינה	הודו, הראג' הבריטי, הדומיניון של הודו
השכלה	DAV College, Kanpur; Government High School Jhelum; Forman Christian College; אוניברסיטת המכללה הממשלתית; D.A.V. College (Lahore), Ambala City ;
מפלגה	ג'נטה דאל, מפלגת העם ההודית, הקונגרס הלאומי ההודי, המפלגה הקומוניסטית של הודו
בן או בת זוג	Shiela Gujral (?–11 ביולי 2011); Shiela Gujral
	21 באפריל 1997 – 29 בנובמבר 1997; (223 ימים)
	29 בנובמבר 1997 – 19 במרץ 1998; (111 ימים)
	→ ה. ד. דווה גאודה אטאל ביהארי ואג'פאיי ←
	שר החוץ של הודו; שר האוצר של הודו; חבר ברג'יה סבהה; חבר בלוק סבהה; שגריר הודו בברית המועצות;
	שר החוץ של הודו; שר האוצר של הודו; חבר ברג'יה סבהה; חבר בלוק סבהה; שגריר הודו בברית המועצות;
פרסים והוקרה
	עיטור הידידות (רוסיה)

אינדר קומאר גוג'ראל (בפנג'אבי: ਇੰਦਰ ਕੁਮਾਰ ਗੁਜਰਾਲ; ‏4 בדצמבר 1919 – 30 בנובמבר 2012) היה פוליטיקאי הודי שכיהן כראש ממשלת הודו ה-12 מאפריל 1997 עד מרץ 1998.

ביוגרפיה

אינדר קומאר גוג'ראל נולד ב-4 בדצמבר 1919 בכפר פארי דרווזה בפנג'אב שבהודו הבריטית (היום בפנג'אב, פקיסטן), למשפחה הינודאית^[1].

הוא למד במספר מכללות המסונפות לאוניברסיטת פנג'אב בלאהור, והיה חבר באגודות הסטודנטים^[2]. בתקופה זו הצטרף למפלגה קומוניסטית של הודו. הוא נעצר ב-1942 בידי הבריטים עקב מעורבותו בתנועת צאו מהודו^[2]^[3].

לאחר חלוקת הודו ב-1947 עזבה משפחתו של גוג'ראל את לאהור ועברה להודו^[1].

לגוג'ראל הייתה חיבה לשירה באורדו^[4].

קריירה פוליטית

גוג'ראל החל את פעילותו הפוליטית עם היבחרו לסגן נשיא הוועדה המוניציפלית של ניו דלהי ב-1958, משרה בה החזיק עד 1968^[4].

ב-1964 הצטרף גוג'ראל לקונגרס הלאומי ההודי, ונבחר מטעמה לרג'יה סבהה. גוג'ראל היה מקורב לאינדירה גנדי, ומונה על ידה לשר בממשלותיה מ-1967 עד 1975, אז הודח מתפקידו כשר התקשורת לאחר שהתפרסם כי נערך מעקב אחר קווי הטלפון של אינדריה גנדי^[4]. ב-1967 מונה לשגריר הודו בברית המועצות, תפקיד בו החזיק עד 1980^[2].

לאחר סיום כהונתו כשגריר עזב גוג'ראל את מפלגת הקונגרס, כשהוא נהיה למבקר חריף של אינדריה ורג'יב גנדי, והצטרף לג'נטה דאל עם הקמתה בשלהי שנות השמונים^[3]. הוא נבחר ללוק סבהה מטעמה בבחירות ב-1989, ומונה לשר החוץ בממשלת ו. פ. סינג.

במהלך כהונתו הראשונה כשר החוץ נמתחה עליו ביקורת לאחר שחיבק את סאדם חוסיין בפומביי, צעד שנתפס עמדה פרו-עיראקית לאחר הפלישה העיראקית לכווית^[3].

גוג'ראל מונה בשנית לשר החוץ של הודו בממשלת ה. ד. דווה גאודה מ-1996, ובמסגרת כהונתו הביא להתחממות ביחסי הודו–פקיסטן ויחסי הודו–סין והביא לחתימת הסכם לחלוקת משאבי מים עם בנגלדש^[3].

ראש ממשלת הודו

ב-21 באפריל 1997 הושבע גוג'ראל לראש ממשלת הודו ה-12, כשהוא מחליף את ה. ד. דווה גאודה כראש הממשלה מטעם החזית הלאומית, לאחר שמפלגת הקונגרס הודיעה על משיכת תמיכתה-מבחוץ בממשלתו של גאודה, בניסיון להקים ממשלה בהנהגתה. ממשלתו של גוג'ראל הסתמכה על אותו מבנה קואליציוני עליו הסתמכה ממשלת גאודה^[5].

בתחילת כהונתו החזיק גם בתפקיד שר האוצר, אותו שמר לצ'ימבאר, שהצטרף לממשלה ב-1 במאי^[6]

ממשלתו של גוג'ראל התמוטטה והוא התפטר ב-29 בנובמבר 1997, לאחר שהקונגרס הלאומי ההודי משכה את תמיכתה מהממשלה, לאחר שדו"ח חקירה של ממשלת הודו טען כי דראווידה מונטרה קזגאם, אחת המפלגות החברות בקואליציה של גוג'ראל, הייתה מעורבת בהתנקשות ברג'יב גנדי ב-1991. הקונגרס דרשה כי גוג'ראל ידיח את המפלגה מהקואליציה, וגוג'ראל טען כי הראיות נגדה חלושות וסירב^[7].

למרות התפטרותו, המשיך גוג'ראל לשמש כראש ממשלת מעבר עד לאחר הבחירות שנערכו בפברואר 1998 והשבעת אטאל ביהארי ואג'פאיי לראש ממשלת הודו ב-19 במרץ 1998.