PROFILPELAJAR.COM

	הבחירות ללוק סבהה
	5 בספטמבר–3 באוקטובר 1999
שיעור ההצבעה	59.99%
	הזוכה: מפלגת העם ההודית

הבחירות ללוק סבהה ב-1999 התקיימו בחמישה פעימות מ-5 בספטמבר ועד ל-3 באוקטובר. בבחירות אלו נקבע הרכבו של הלוק סבהה השלושה עשר.

בבחירות ניצחה הברית הדמוקרטית הלאומית בהובלת מפלגת מפלגת העם ההודית, שזכתה יחד ב-269 מושבים, שיחד עם 29 מושבים של מפלגת טלוגו דזאם, שהודיעה על תמיכתה במפלגת העם בלא לחבור לברית הדמוקרטית הלאומית, הביאו אותה אל מעבר ל-272 מושבים הנדרשים לרוב. המפלגות זכו יחד ב-40.8% מהקולות,^[1] והייתה זו הפעם הראשונה מהבחירות ללוק סבהה ב-1984 בה הייתה תוצאה מובהקת בבחירות. הניצחון הוביל להשבעתו של אטאל ביהארי ואג'פאיי לראש ממשלת הודו בשלישית, והוא היה לראש הממשלה הראשון שלא מטעם הקונגרס לכהן כהונה מלאה. התוצאות הובילו לתום חוסר היציבות הפוליטית שנמשכה מהבחירות ללוק סבהה ב-1996.

מבחינת הקונגרס הלאומי ההודי, היו תוצאות בחירות אלו התוצאות הגרועות ביותר מאז עצמאות הודו, כשהמפלגה זוכה ב-114 מושבים בלבד.

רקע

הבחירות ללוק סבהה נערכות אחת לחמש שנים, אלא אם כן הלוק סבהה מפוזר קודם לכן. הבחירות הקודמות לוק סבהה התקיימו בפברואר 1998, וכהונתו הייתה תמה בנסיבות רגילות בפברואר 2003. לאחר הבחירות הקימה מפלגת העם ההודית ממשלת קואליציה על ידי הברית הדמוקרטית הלאומית, ברית מפלגות שבראשותה. הקואליציה נפלה לאחר שאנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית, שהייתה חברה בקואליציה, ממישה את איומיה והצביעה נגד בהצעת אי-אמון שהתקיימה באפריל 1999, לאחר שממשלת הודו סירבה לפזר את ממשלת טאמיל נאדו שנשלטה בידי דראווידה מונטרה קזגאם ולבטל אישומים בשחיתות נגד מנהיגת המפלגה, ג'. ג'איאלאליתה (אנ').^[2] מנהיגת האופוזיציה סוניה גנדי לא הצליחה לגבש רוב להקמת ממשלה חליפית, ונשיא הודו ק. ר. נאראיאנאן פיזר את הלוק סבהה זמן קצר לאחר ההצבעה, כראש הממשלה אטאל ביהארי ואג'פאיי ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.

מפלגת העם ההודית עמדה התמודדה לבחירות בראשות הברית הדמוקרטית הלאומית, קואליציית מפלגות שהוקמה על ידה לקראת הבחירות הקודמות ללוק סבהה ב-1998, שכללה עשרים וארבע מפלגות. מספר מפלגות נוספות הבטיחו את תמיכתן למפלגה לאחר הבחירות, בלא להצטרף לברית. הקונגרס נמנעה מלבקש את תמיכתן של מפלגות אחרות, מתוך חתירה להקמת ממשלה ללא קואליציה, כדרכה בעבר. המפלגה קיבלה את תמיכתם של שתי מפלגות: אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית בטמיל נאדו וראשטריה ג'נטה דאל בביהאר. נתמכה בידי מספר קטן יותר של מפלגות, ללא מבנה פורמלי. הייתה גם "החזית השלישית", שלא הגיעה לכדי יציבות של ממש, שכללה מפלגות שמאל, בעיקר המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), מספר פלגים של הג'נטה דאל ומפלגות אזוריות. מפלגת בהוג'אן סמג' התמודדה ללא תמיכה במפלגות אחרות.^[1]

מועמדותה של סוניה גנדי, שנבחרה למזכירת הקונגרס לאחר תבוסת המפלגה ב-1998, הייתה נושא בבחירות, עקב מוצאה האיטלקי. בתוך הקונגרס הדבר הוביל לפרישת מספר מנהיגים, בהם שארד פאוור, שהקימו את מפלגת הקונגרס הלאומית. הנושא שימש מקור לקמפיין של מפלגת העם ההודית, שהנגידה בין סוניה ה"וינדשי" (זרה) לוואג'פאיי ה"סוואדשי" (בן הארץ). המפלגה העמידה את סושמה סוואראג', אחת מהנשים הבולטות במפלגה, כמתחרה לגנדי במחוז בחירה בקרנאטקה, אחד משני מחוזות בחירה מהם התמודדה גנדי.^[1]

הבחירות נערכו מספר חודשים לאחר תום מלחמת קרגיל, שנחשבה לניצחון צבאי הודי, דבר שסייע למפלגת העם ההודית ולוואג'פאיי.

ההצבעה נוהלה על ידי ועדת הבחירות של הודו, ובעקבות היקפה הגדול נוהלה בחמישה פעימות: 5 בספטמבר, 11 בספטמבר, 18 בספטמבר, 25 בספטמבר ו-3 באוקטובר. תוצאות הבחירות הוכרזו ב-6 באוקטובר.

במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות לאספה המחוקקת של מהאראשטרה, האספה המחוקקת של אנדרה פרדש והאספה המחוקקת של קרנאטקה.

בבחירות השתתפו שבעה מפלגות בעלות מעמד מפלגה לאומית, שתי מפלגות בעלות מעמד אזורי, ו-457 מפלגות חסרות מעמד רשמי. כ-4,000 מועמדים התמודדו בבחירות.^[1]

תוצאות הבחירות

מפלגה		מושבים	קולות	אחוזים	שינוי

	הקונגרס הלאומי ההודי	114	103,120,330	28.30%	27
	מפלגת העם ההודית	182	86,562,209	23.75%
	המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית)	33	19,695,767	5.40%	1
	בהוג'אן סמג'	14	15,175,845	4.16%	8
	מפלגת סמג'וואדי	26	13,717,021	3.76%	7
	טלוגו דזאם	29	13,297,370	3.65%	17
	ג'נטה דאל (מאוחדת)	21	11,282,084	3.10%
	ראשטריה ג'נטה דאל	7	10,150,492	2.79%	10
	טרינמול קונגרס	8	9,363,785	2.57%	1
	מפלגת הקונגרס הלאומית	8	8,260,311	2.27%	חדש
	אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית	10	7,046,953	1.93%	8
	דראווידה מונטרה קזגאם	12	6,298,832	1.73%	6
	שיוו סנה	15	5,672,412	1.56%	9
	המפלגה הקומוניסטית של הודו	4	5,395,119	1.48%	5
	ביג'ו ג'נטה דאל	10	4,378,536	1.20%	1
	ג'נטה דאל (חילונית)	1	3,332,702	0.91%
	שירומאני אקאלי דאל	2	2,502,949	0.69%	6
	פטאלי מקאל קטצ'י	5	2,377,741	0.65%	1
	טמיל מניאלה קונגרס	0	2,058,636	0.56%	3
	לוק דאל ההודית הלאומית	5	2,002,700	0.55%
	מרמולרצ'י דראווידה מונטרה קזגאם	4	1,620,527	0.44%	1
	המפלגה סוציאליסטית המהפכנית	3	1,500,817	0.41%	2
	ראשטריה לוק דאל	2	1,364,030	0.37%
	גוש הקדמה הכלל הודי	2	1,288,060	0.35%
	המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית-לנינסטית) שחרור	1	1,220,698	0.33%	1
	אסום ג'אנה פרישד	0	1,182,061	0.32%
	הליגה המוסלמית של מדינת קרלה	2	833,562	0.23%
	אקהיל בהרטיה לוקטנקריק קונגרס	2	818,713	0.22%
	בהרקיה בהוג'אן מהסנג	1	692,559	0.19%
	הוועדה הלאומית של ג'מו וקשמיר	4	454,481	0.12%	1
	כל הודו מג'ילס-א-איתאהדול מוסלמין	1	448,165	0.12%
	MGR אנה דראווידה מונטרה קזגאם	1	396,216	0.11%
	קרלה קונגרס	1	365,313	0.10%	1
	קרלה קונגרס (M)	1	357,402	0.10%
	שירומאני אקאלי דאל (סימרנג'יט סינג מאן)	1	298,846	0.08%
	מפלגת סמג'וואדי ג'נטה (ראשטריה)	1	297,337	0.08%
	מפלגת האיכרים והעובדים של הודו	1	282,583	0.08%
	הימאצ'ל ויקאס קונגרס	1	264,002	0.07%
	מפלגת הקונגרס של מדינת מניפור	1	222,417	0.06%
	החזית הדמוקרטית של סיקים	1	107,828	0.03%
129 מפלגות נוספות		0
	עצמאיים	6	9,996,386	2.74%
שני נציגי הקהילה האנגלית-הודית (ממונים)		2	–
סך הכל		545	364,437,294	100.00

ברמת המדינות, מפלגת העם ההודית נחלשה באוטר פרדש, בה הצליחה לזכות רק ב-29 מושבים לעומת 57 בהם זכתה בבחירות הקודמות, בעקבות התפיסה השלילית כלפי ביצועיה של ממשלת המדינה שבשליטת המפלגה. הקונגרס, שנמחקה בבחירות הקודמות במדינה, הצליחה לזכות ב-10 מושבים, וזכתה להצלחה גם בפנג'אב וקרנאטקה.^[1]