לאל קרישנה אדוואני

לאל קרישנה אדוואני
Lal Krishna Advani
लाल कृष्ण आडवाणी
צילום משנת 2009
צילום משנת 2009
לידה 8 בנובמבר 1927 (בן 97)
קראצ'י, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • התיכון סיינט פטריק בקאראצ'י
  • המכללה הלאומית רישי דאיארם
  • אוניברסיטת מומבאי
  • Government Law College, Mumbai עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם ההודית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Kamla Advani עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lkadvani.in
שר הפנים של הודו
19 במרץ 1998 – 22 במאי 2004
(6 שנים)
Indrajit Gupta
Shivraj Patil
מנהיג האופוזיציה ברג'יה סבהה
21 בינואר 1980 – 7 באפריל 1980
(78 ימים)
Kamalapati Tripathi
P. Shiv Shankar
פרסים והוקרה
  • פדמה ויבהושן (2015)
  • אות הפרלמנטר המצטיין (1999)
  • בנגה ביבהושאן (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאל קרישנה אדוואניאנגלית: Shri Lal Krishna Advani, בהינדי: लाल कृष्ण आडवाणी, בסינדית: لال ڪشن چند آڏواڻي; נולד ב-8 בנובמבר 1927) הוא פוליטיקאי הודי, שכיהן כסגן ראש ממשלת הודו בשנים 2002–2003 וכשר הפנים בשנים 1998–2004. אדוואני היה אחד ממייסדיה ומנהיגה הבכירים של מפלגת העם ההודית. שימש כמנהיג האופוזיציה בלוק סבהה ה-10 וה-14. בבחירות בשנת 2009 הוא היה מועמד הברית הדמוקרטית הלאומית לראשות הממשלה.

בצעירותו התחיל את הקריירה הפוליטית שלו כמתנדב בארגון הלאומני ההינדי "ראשטריה סוויאמסווק סאנג".

ביוגרפיה

לאל קרישנה אדוואני נולד בשנת 1927 בעיר קראצ'י בחבל סינד שבהראג' הבריטי (היום בפקיסטן) במשפחה הינדואית ממוצא סינדי (אנ'). הוריו, קרישנצ'אנד ד. אדוואני וגיאני דווי היו אנשי עסקים. אדוואני למד בתיכון סיינט פטריק בקראצ'י ואחר כך במכללה הממלכתית בהיידראבאד בחבל סינד.

אחרי חלוקת הודו ב-1947 היגר עם משפחתו לרפובליקה ההודית והתיישבו בבומביי. הוא סיים שם לימודי משפטים המכללה הממלכתית למשפטים שליד אוניברסיטת מומבאי.

קריירה פוליטית

בשנת 1941 הצטרף אדוואני לראשטריה סוויאמסווק סאנג. הוא הפך ל"פראצ'ראק", פעיל במשרה מלאה בשלוחה של התנועה בקאראצ'י. לאחר הגירתו לרפובליקה ההודית, היה לפראצ'אראק של התנועה במאציה-אלוואר בראג'סטאן, בה התוודע למפגני האלימות שלאחר חלוקת הודו. עד לשנת 1952 עבד אדוואני במחוזות אלוואר, בהרטפור, קוטה, בונדי וג'לאוואר.

בהרטיה ג'אנה סנג

בשנת 1951 הקים סיאמה פרסד מוקהרג'י את הבהרטיה ג'אנה סנג (מפלגת העם ההודי). אדוואני הצטרף אליה והתמנה למזכירו של ס.ס. בהנדרי, אז המזכיר הכללי של ג'אנה סנג בראג'סטאן. ב-1957 עבר לדלהי כדי להתמסר לפעילות בפרלמנט ההודי. הפך למזכיר כללי ואחר כך ליושב ראש הסניף בדלהי של ג'אנה סנג. בשנים 1966–1967 היה למנהיג המועצה המטרופוליטנית הזמנית דלהי של המפלגה, ובשנים 1967–1970 המנהיג של המועצה המטרופוליטנית דלהי של המפלגה.

אדוואני סייע בידי ק.ר. מלקאני בעריכת בשבועון של ראשטריה סוויאמסוור סאנג, ה-"Organiser" וב-1966 נבחר לוועד הפועל הלאומי של הבהרטיה ג'אנה סנג.

בשנים 1970–1976 כיהן אדוואני ברג'יה סבהה, הבית העליון בפרלמנט של הודו. בשנת 1973 בכנס המפלגה בקאנפור, נבחר אדוואני ליושב ראש בהרטיה ג'אנה סנג. מיד אחרי בחירתו דאג לסלק משורות המפלגה את בלראג' מדהוק, אחד ממיסדיה ומהיגיה, באשמת הפרת הנחיות המפלגה ופעולה נגד האינטרסים שלה.

ב-1976–1982 שוב כיהן אדוואני ברג'יה סהבה, הפעם כנציג של מחוז בחירה בגוג'ראט. אחרי משטר החירום של אינדירה גנדי, ג'אנה סנג ועוד כמה מפלגות אופוזיציה התמזגו למפלגת "ג'נטה". ב-1977 יחד עם אטאל ביהארי ואג'פאיי, התייצב אדוואני בבחירות לפרלמנט.

מג'נטה לבהרטיה ג'נטה

מפגלת ג'נטה הייתה מורכבת מממפלגת הקונגרס הלאומי ההודי (ארגון), מפלגת סוואטנטרה, המפלגה הסוציאליסטית של הודו, ג'אנה סאנג ולוק דאל. הצטרפה גם הסיעה "הקונגרס למען דמוקרטיה" של ג'גג'יואן ראם, שנפרדה ממפלגה הקונגרס הלאומי ההודי.

התרעומת בקרב העם נגד מצב החירום עליו הכריזה אינדירה גנדי הביאה לניצחון קואליציית הג'נטה בבחירות ולמינויו של מורארג'י דסאי כראש הממשלה. אדוואני התמנה לשר ההסברה והתקשורת המשודרת, בעוד ואג'פאיי התמנה לשר החוץ.

באפריל 1980, מעט לאחר תבוסת הג'נטה בבחירות בראשית השנה, עזבו חברי ג'אנה סאנג את מפלגת ג'נטה והקימו את מפלגת העם ההודית. אדוואני היה אחד ממנהיגיה המובילים של המפלגה החדשה והחל משנת 1982 ייצג אותה ברג'יה סבהה מטעם מאדהיה פרדש.

עליית מפלגת העם ההודית

אטאל ביהארי ואג'פאיי נבחר ליושב ראש הראשון של מפלגת העם ההודית. בהנהגתו לקחה המפלגה גישה מתונה יותר לגבי הינדוטבה, על מנת למשוך תמיכה משכבות יותר רחבות בעם. אסטרטגיה זו לא צלחה, ובבחירות ללוק סבהה ב-1984 זכתה המפלגה בשני מושבים בלבד ללוק סבהה, דבר שנבע בין היתר מגל של סימפתיה כלפי מפלגת הקונגרס עקב רצח אינדירה גנדי. הכישלון בבחירות הביא למפנה בתוך המפלגה. אדוואני התמנה ליושב ראש המפלגה, ותחת הנהגתו היא חזרה לגישה קיצונית יותר של הינדוטבה.

מפלגת העם ההודית אימצה את המחלוקת בנוגע למסגד באבור, מקום לידתו של האל ראמה כסוגיית דגל במדיניותה. בשנות ה-80 של המאה ה-20 המוקדמות הקים הארגון ההינדואי הקיצוני "וישווה הינדו פארישאד" תנועה למען בניית מקדש הינדואי לכבוד האל ראמה באתר מסגד באבור באיודיה. היא התבססה על האמונה שזה מקום לידתו של האל ראמה ושפעם ניצב בו מקדש שנהרס במאה ה-16 על ידי השליט המוסלמי המוגולי באבור כדי לפנות מקום למסגד. מפלגת העם ההודית התחילה לתמוך במסע זה והפכה אותו לחלק ממצע הבחירות שלה. צעד זה הביא לה קולות רבים בבחירות הכלליות בשנת 1989, והמפלגה זכתה ב-86 מושבים בלוק סבהה. המשימה להרכיב ממשלה הוטלה על ו. פ. סינג, ראש הג'נטה דאל, שזכה בתמיכת מפלגת העם ההודית לצד המפלגות הקומוניסטיות.

הריסת המסגד בברי באיודיה

ערך מורחב – סכסוך איודיה

בשנת 1990 יצא אדוואני לאתר מסגד באבור באיודיה במסגרת עליית רגל - "יאטרה". הוא עלה על רכב ממוזג שקושט כמו מרכבתו של האל ראמה. עליית הרגל סימלה ההתנגדות ל"רודנות המוסלמית" וכונתה "ראת יאטרה" ("מסע המרכבה"). אדוואני נשא סמלים ההינדואים, ובנאומיו ביכה את "כישלון החברה ההינדואית בשמירה על מקומותיה הקדושים מפני חילול הקודש מצד הכובשים המוסלמים". בדרך הצטרפו למסעו של אדוואני מתנדבים רבים מארגוני סנג פריוואר. המסע יצא ממקדש האל שיווה, מקדש סומנאת, שבעיר וראוואל במדינת גוג'ראט, שנכבש בעבר על ידי שליטי הודו המוסלמים, ושוחזר בשנת 1951. המסע נמשך ברחבי צפון הודו עד שבסימסטיפור, במדינת ביהר, נעצר אדוואני ב-23 באוקטובר 1990 על ידי כוחות ביטחון שנשלחו על ידי ראש השרים של ביהר, לאלו פרסד ידאב, בטענה שהמסע של אדוואני עלול לעורר אלימות. בעקבות האירועים הסירה מפלגת העם ההודית את תמיכתה בקואליציה, ואדוואני היה לראש האופוזיציה בלוק סבהה.

בבחירות הכלליות בשנת 1991, הפכה מפלגת העם ההודית למפלגה השנייה בפרלמנט, אחרי מפלגת הקונגרס, שניצחה בבחירות והרכיבה ממשלה.

בשנת 1992, שנתיים אחרי מסעו של אדוואני, על אף הבטחות שניתנו לבית המשפט הגבוה על ידי ממשלת מדינת אוטר פרדש שבשליטת מפלגת העם ההודית ובראשותה קליאן סינג, המוני הינדואים הגיעו למסגד באבור והחריבו אותו עד היסוד, מבלי שהשלטון המקומי יתערב. בפרעות של הינדואים ומוסלמים בעקבות האירוע נהרגו כאלפיים בני אדם. לפני הריסת המסגד נאם אדוואני נאום מתלהם. הועלו בהמשך האשמות נגדו והוא נתבע לדין. בתי המשפט זיכו אותו בשנים 2003 ו-2010. בית המשפט העליון של הודו קבע ב-19 אפריל 2017 כי נפלו פגמים בהליכים הקודמים והורה לערוך משפט חוזר. ב-30 בספטמבר 2020 בית דין מיוחד של לשכת החקירות המרכזית של הודו זיכה אותו סופית וביטל את כל כתבי האישום נגדו.

פרשת חלאווה

ב-1993 התפרצה פרשת חלאווה (אנ'), בה נחשד אדוואני, לצד פוליטיקאים נוספים, כי היה לקוח של האחים ג'ייני, שהקימו רשת לתיווך תשלומים בשיטת החוואלה שהייתה בקשרים עם ארגון טרור מוסלמי,[1] אדוואני הוחלף בידי אטאל ביהארי ואג'פאיי כראש האופוזיציה מטעם מפלגת העם ההודית. אדוואני לא התמודד בבחירות בשנת 1996 בעקבות הפרשה. בסופו של דבר הוא זוכה לאחר שלא נמצאו ראיות נגדו, והוא חזר ונבחר לפרלמנט ב-1998.

חבר בממשלה

לאחר הבחירות ללוק סבהה בפברואר 1998 הצליחה הברית הדמוקרטית הלאומית שבראשות מפלגת העם ההודית לעלות לשלטון. בשנים 1998–2004 כיהן אדוואני כשר הפנים ובהמשך גם סגן ראש הממשלה[2]. כשר נאלץ להתמודד עם שורה של מתקפות מורדים נתמכות על ידי פקיסטן.

יו"ר האופוזיציה

בבחירות בשנת 2004 הוביל אדוואני מסע בחירות אגרסיבי. עם זאת מפלגתו הובסה ויצאה לאופוזיציה. עלתה לשלטון הברית המתקדמת המאוחדת בראשות מפלגת הקונגרס עם מאנמוהאן סינג כראש ממשלה.

אחרי התבוסה עזב וג'פאיי את החיים הפוליטיים ואדוואני הפך למנהיג האופוזיציה בלוק סבהה[3] בין השנים 2004–2009. בתקופה זו נאלץ להתמודד עם מרד במפלגתו. במיוחד אחרי שבשנת 2005 כשביקר בעיר הולדתו, קראצ'י, בפקיסטן ובמאוזולאום של מוחמד עלי ג'ינה העלה על נס את זכרו כ"מנהיג חילוני". דבריו לא התיישבו טוב עם גישת מפלגתו ואודוואני נאלץ להתפטר מתפקידו כיושב ראש המפלגה, אולם כעבור ימים אחדים ביטל את התפטרותו.

בסופו של דבר בדצמבר 2005 ויתר על תפקידו כיושב ראש המפלגה לטובת ראג'נאת' סינג. במרץ 2006 פיגוע במקדש הינדואי בוורנאסי הביא אותו לארגן "יאטרה" נוספת למען הביטחון הלאומי, תוך כדי מתיחת בקורת על מה שהגדיר ככישלון ממשלת הברית המתקדמת המאוחדת להיאבק בטרור.

מועמד לראשות הממשלה

ב-2006 כמנהיג האופוזיציה בפרלמנט הציג אדוואני את מועמדותו לראשות הממשלה. יושב ראש מפלגתו, ראג'נאת' סינג הצהיר: "אחרי אטאל, יש רק אדוואני. אדוואני הוא הכוח הטבעי. צריך שיהיה ראש ממשלה". הוועדה הפרלמנטרית של המפלגה הודיעה בדצמבר 2007 שבבחירות בשנת 2009 אדוואני יהיה מועמד המפלגה לראשות הממשלה.[4]

בבחירות ב-2009 הקונגרס הלאומי ההודי ובני בריתו היו אלו שזכו בבחירות וראש הממשלה מאנמוהאן סינג נשאר בתפקידו. בעקבות התבוסה פינה אדוואני את הדרך לסושמה סוואראג' כראשת האופוזיציה החדשה בפרלמנט.

ב-10 ביוני 2013 אחרי שנרנדרה מודי התמנה בראש מסע הבחירות של המפלה התפטר אדוואני מכל תפקידיו במפלגת העם ההודית. במכתב אל היושב ראש רג'נאת סינג כתב: "אין לי יותר ההרגשה שזו אותה המפלגה האידיאליסטית שהוקמה על ידי ד"ר מוקרג'י, דין דאיאליג', נאנאג'י וואג'פאיי שהאינטרס היחיד שלהם הייתה המדינה והעם. רוב מנהיגינו עכשיו עסוקים רק עם אג'נדות אישיות שלהם". לבסוף גם הפעם ב-13 ביוני 2013 ביטל את החלטתו להתפטר.

ועד החזון של המפלגה

ב-2014 הצטרף אדוואני ל"מארג דרשאק מנדאל", ועד החזון של מפלגת העם ההודית, לצידם של מורלי מנוהר ג'ושי ואטאל ביהארי ואג'פאיי.

חיים אישיים

אדוואני התחתן בפברואר 1965 עם קמלה אדוואני (1932–2016). לזוג נולדו בן, גאיאנט, ובת, פרטיבה. פרטיבה אדוואני הפיקה סדרות מופעי טלוויזיה. מאז פרישתו מהפרלמנט, מסיבות ביטחון, אדוואני מתגורר בבונגלו רשמי בדלהי.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאל קרישנה אדוואני בוויקישיתוף

הערות שוליים