סיאמה פרסד מוקהרג'י (בבנגלית: শ্যামাপ্রসাদ মুখোপাধ্যায়; 6 ביולי 1901 – 23 ביולי 1953) היה פוליטיקאי הודי שכיהן כנשיא ההינדו מהסבהה ומייסד הבהרטיה ג'אנה סנג. כיהן כשר התעשייה והמסחר בממשלת הודו הראשונה.
ביוגרפיה
סיאמה פרסד מוקהרג'י נולד ב-6 ביולי 1901 בכלכותה, נשיאות בנגל (היום קולקטה, מערב בנגל). אביו, אשוק מוקהרג'י, היה סגן צ'נסלור אוניברסיטת כלכותה ושופט בבית המשפט הגבוה בעיר.[1]
מוקהרג'י קיבל תואר ראשון באנגלית ב-1921 מאוניברסיטת כלכותה, וב-1923 השלים תואר שני בלשונות הודיות, שכלל בנגלית ושפה הודית נוספת. במקביל ללימודיו האוניברסיטאים, היה מוקהרג'י לעורך הראשי של גיליון הסטונדטים של המכללה הנשיאותי של בנגל. ב-1922 הוציא לאור כתב עת בנגלי בשם "בנג הוואני", ובשנים 1923 ו-1924 כתב טור קבוע בעיתון 'קפיטל'.[2]
ב-1924 קיבל מוקהרג'י תואר במשפטים מאוניברסיטת כלכותה. ב-1926 עבר ללימוד במכללת ליקולן (אנ') באנגליה, ובאותה שנה הצטרף ללשעת עורכי הדין האנגלית.[2]
בעקבות מות אביו ב-1923, נבחר מוקהרג'י, שהיה עוזרו הקרוב של אביו, לסנאט של אוניברסיטת כלכותה ונבחר כמייצג האוניברסיטה במועצה המחוקקת של בנגל, בה נשמר מקום לנציג האוניברסיטה, מטעם הקונגרס הלאומי ההודי. ב-1930, כשהקונגרס החליט להחרים את הבחירות למועצה, התפטר מוקהרג'י מהתפקיד, אך שוב שב אליו כפוליטיקאי עצמאי כדי לייצג את האינטרסים של האוניברסיטה. ב-1934 נבחר לסגן הצ'נסלור של האוניברסיטה.[3]
ב-1937, לאחר שהמועצה המחוקקת הפכה לבית עליון והאספה המחוקקת של בנגל הוקמה כבית תחתון בן 250 חברים, נבחר מוקהרג'י פעם נוספת כמייצג האוניברסיטה. באספה היו כשמונים חברים הינדואים, כשהשאר היו מוסלמים ומייצגי אינטרסים בריטים. כישלונה של הקונגרס להקים קואליציה עם מפלגת קרישק סרמיק (אנ') מול הליגה המוסלמית גרם למוקהרג'י להרהר בנאמנותו לקונגרס, וכאשר ממשלת הליגה המוסלמית ניסתה לבצע שינוי במערך החינוכי במדינה איחד מוקהרג'י את הכוחות ההינדואים באספה לתמיכה במפלגת קרישק סרמיק ולהחלפת הממשלה. מוקהרג'י מונה לשר האוצר בממשלה החדשה. באותה תקופה הצטרף מוקהרג'י להינדו מהסבהה, בה ראה משקל נגד לכוחות אנטי לאומיים, וב-1939 נבחר לממלא מקום נשיא ההינדו מהסבהה.[4]
ב-1943 התפטר מתפקידו בממשלת בנגל כמחאה.
ב-1947 הזמין ג'ווהרלל נהרו את מוקהרג'י להצטרף לממשלת המעבר כשר התעשייה ומסחר. מוקהרג'י היה אחד משני השרים שלא היו מהקונגרס, לצד בהימראו ראמג'י אמבדקר. הוא היה חבר באספה החוקתית של הודו.
לאחר שנהרו הצהיר ב-17 במרץ 1950 בפני הלוק סבהה כי הוא מתנגד לחילופי אוכלוסייה וכי הוא מעוניין בהוצאת הוצהרה משותפת עם ראש ממשלת פקיסטן ליקאת עלי ח'אן על הבטחת מעמד וביטחון למיעוטים בשתי המדינות. ההצהרה המשותפת, שנודעה כהסכם נהרו–ליקאת (אנ') הוצאה ב-2 באפריל, ובעקבותיה התפטר מוקהרג'י מממשלת הודו ב-18 באפריל.[5][6] באוקטובר 1951 הקים את בהרטיה ג'אנה סנג, שנועדה להוות תחליף לאומי לקונגרס.
ב-1952 חתם ראש ממשלת ג'אמו וקשמיר שיח' עבדאללה על הסכם עם ממשלת הודו, שהגדיר אוטונומיה מוגבלת למדינה, כשהוא מאפשר לה להניף דגל נפרד, אדמתה הובטחה מפני מהגרים, ונאסר על ממשלת הודו לשלוח כוחות צבאיים לחבל ללא הסכמת ממשלתו. מוקהרג'י מחה נמרצות נגד הצעד, ובאפריל 1953 הפך את הנושא למחאה נמרצת ברחובות דלהי. ב-8 במאי 1953 יצא מוקהרג'י לעבר ג'אמו וקשמיר, למרות התנגדות ראש ממשלת ג'אמו וקשמיר. הוא נעצר ב-11 במאי, ונפטר מהתקף לב ב-22 ביוני, בעודו במעצר.[6]
הוקרה והנצחה
ב-2017 נחנה מנהרת ד"ר סיאמה פרסד מוקהרג'י (אנ'), המקשרת בין ג'אמו לסרינגאר, הנקראת על שם מוקהרג'י.
חיים אישיים
באפריל 1922 נישא מוקהרג'י לסונה דווי, שילדה לו ארבעה ילדים. סונה נפטרה ב-1934, ומוקהרג'י לא נישא בשנית.[2]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ DR. Syama Prasad Mookerjee, New Delhi: Lok Sabha Secreteriat, 1990, עמ' 1
- ^ 1 2 3 DR. Syama Prasad Mookerjee, New Delhi: Lok Sabha Secreteriat, 1990, עמ' 2
- ^ DR. Syama Prasad Mookerjee, New Delhi: Lok Sabha Secreteriat, 1990, עמ' 3
- ^ DR. Syama Prasad Mookerjee, New Delhi: Lok Sabha Secreteriat, 1990, עמ' 3–4
- ^ Chatterji PK. Syama Prasad and Establishment of Bharatiya Jana Sangh, 1950–1953, בתוך: Dr Syama Prasad Mookerjee and Indian Politics: An Account of an Outstanding Political Leader, Foundation Books, 2010, עמ' 267-331
- ^ 1 2 Arjun Sengupta, How Syama Prasad Mookerjee fought for J&K’s integration with India, The Indian Express, 11 בדצמבר 2023
