גאורג זאל
Georg Saal

לידה	11 במרץ 1817 קובלנץ, הקונפדרציה הגרמנית
פטירה	3 באוקטובר 1870 (בגיל 53) באדן-באדן, הדוכסות הגדולה של באדן
שם לידה	Georg Eduard Otto Saal
מקום קבורה	באדן-באדן
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות של דיסלדורף
תחום יצירה	ציור
יצירות ידועות	Forest Landscape in the Moonlight
צאצאים	Sophie Puhonný

גאורג אדוארד אוטו זאל (בגרמנית: Georg Eduard Otto Saal‏; 11 במרץ 1817 – 3 באוקטובר 1870) היה צייר גרמני.^[1]

זאל היה בנו של פקיד בעיר קובלנץ אוטו פיליפ זאל. הוא הצליח לעבוד כשרטט בשחזור חורבות מצודת סטולצנפלס ליד קובלנץ.

ציוריו הראשונים נוצרו מעט מאוחר יותר. בין השנים 1842–1846 הוא למד ציור נוף כסטודנט חופשי אצל הנס גודה באקדמיה של דיסלדורף בניהולו של יוהאן וילהלם שירמר ובשנה הראשונה בכיתת אדריכלות של רודולף ויגמן. במהלך תקופה זו נסע בגרמניה והגיע ליער השחור. סביר להניח שגודה ואנדראס אכנבאך עוררו את התעניינותו בנורווגיה.^[2]

בשנת 1847 הוא יצא לטיול לימודי בן חמישה חודשים לנורווגיה יחד עם אוגוסט לאו ואוגוסט בקר (מאוסלו ועד ברגן). ולאחר מכן וילהלם פון שדו קיבל אותו כסטודנט לתואר שני. תמונותיו על נורווגיה, נוצרו באולפן, הביאו לו תהילה והכרה.

בשנת 1848 עבר להיידלברג. בשנת 1850 הוא נסע לטיול נוסף בנורווגיה. בשנת 1852 נסע לשווייץ, בשנת 1853 לבוואריה.

הוא התחתן עם סוזן לאנג ב-16 באוקטובר 1852 איתה נולדו לו שני ילדים. ב-1852/53 עבר לבאדן-באדן, שם היה בית המגורים העיקרי שלו עד מותו. בשנת 1853 הוא קיבל את התואר צייר בית המלוכה של באדן. מאז 1857 היה לו בית שני בפריז. מכאן הוא הגיע לברביזון בשנת 1858, שם, על פי הצהרתו שלו, הוא "באמת למד לראות". נסיעתו השלישית לנורווגיה התקיימה בשנת 1854 ולקחה אותו לכף הצפוני. הוא גם נסע לסאבוי ולאנגליה בשנת 1864.

זאל נפטר משבץ מוחי. קברו נמצא בבית העלמין בעיר באדן-באדן.

זאל ידוע בעיקר בזכות תמונותיו של נורווגיה שצוירו בסטודיו, המביעות את גדולתו של הטבע. התמונות הן פנורמיות מנקודות מבט גבוהות. מפלי מים הם מהנושאים העיקריים שלו. עבודותיו הנורדיות נמצאות באוספים ציבוריים במוזיאון סטדל בפרנקפורט, במוזיאון לאמנויות יפות בלייפציג ובמוזיאון מיטלריין קובלנץ 1854.

עם זאת, הוא צייר גם נופים מבאדן ומנסיעותיו האחרות. לעיתים קרובות הוא צייר תמונות של לילות ירח ושמש של חצות שהיו פופולריים באותה תקופה.

בתחילה, זאל הושפע מהרומנטיקה של הריין. מורו שירמר לימד אותו את הייצוג המוגזם של המציאות מבחינת התוכן הרומנטי שלה, בשילוב קומפוזיציה זהירה ופירוט מוקפד.

משנת 1854 ואילך החל זאל להתנתק מגישות המורה שלו ולפנות יותר לעבר ריאליזם. פריצת דרך הגיעה בזמן שהותו בברביזון בשנת 1858, כאשר למד להעריך ציור בחוץ, בסגנון קליל ומוטיבים לא יומרניים. עם זאת, הוא מעולם לא ויתר לחלוטין על הקישוט ועל תשומת הלב לפרטים והמשיך לצייר בצורה הקודמת, במיוחד לצורך מכירות.

בנוסף לציורי נוף, זאל עשה גם דיוקנאות רבים, תמונות בעלי חיים וציורי ז'אנר וקריקטורות.

מדיה וקבצים בנושא גאורג זאל בוויקישיתוף