PROFILPELAJAR.COM

ג'ף באקלי
**Jeff Buckley**
לידה	17 בנובמבר 1966; אנהיים, קליפורניה, ארצות הברית
נהרג	29 במאי 1997 (בגיל 30); ממפיס, ארצות הברית
מוקד פעילות	קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1991–1997 (כ־6 שנים)
מקום לימודים	מכון המוזיקאים, תיכון לוארה
סוגה	רוק אלטרנטיבי; בלוז
סוג קול	טנור
כלי נגינה	גיטרה, סיטאר, מפוחית פה, דולצימר, סקסופון
חברת תקליטים	Columbia Records
בן או בת זוג	ג'ואן ואסר
	www.jeffbuckley.com
	פרופיל ב-IMDb

ג'פרי סקוט באקלי (באנגלית: Jeffrey Scott "Jeff" Buckley‏; 17 בנובמבר 1966 – 29 במאי 1997) היה זמר וגיטריסט אמריקאי. באקלי, שהיה אחד הזמרים המבטיחים בזמנו, מת בטביעה בגיל 30 בלבד.

ביוגרפיה

שנים ראשונות

באקלי נולד באנהיים, קליפורניה. באקלי היה בן יחיד אשר גודל על ידי אמו הפסנתרנית מארי גיברט, אביו החורג רון מורהד ואחיו למחצה קורי מורהד. בצעירותו עבר עם משפחתו מספר רב של בתים.

בשנים הראשונות של חייו נקרא סקוט "סקוטי" מורהד, שמו האמצעי ושם המשפחה של אביו החורג. אך בשנת 1975 מת אביו הביולוגי, טים באקלי – זמר ומלחין מפורסם אמריקאי אירי-איטלקי אשר הוציא מספר רב של אלבומים בשנות ה-60 וה-70 – טים לא היה נוכח בחייו של ג׳ף, ונפגשו פעם אחת כחודשיים לפני מותו של טים כשהיה בן שמונה. ג'ף החליט לחזור לשמו המקורי. משפחתו המשיכה לכנותו סקוטי.

באקלי היה כל חייו בסביבה מוזיקלית. אמו הייתה נגנית פסנתר קלאסית, ואביו החורג הכיר לו את הלהקות הגדולות של שנות השישים והשבעים – לד זפלין, פינק פלויד, "המי", קווין ועוד רבות. באקלי היה שר בבית בהרמוניות עם אמו.

באקלי החל לנגן בגיטרה בגיל חמש, לאחר שמצא גיטרה אקוסטית ישנה בארון של סבתו, ובגיל שתים-עשרה החליט שהוא יהיה מוזיקאי. בגיל שלוש-עשרה קיבל את הגיטרה החשמלית הראשונה שלו, והחל ללמוד בתיכון לורה – שם ניגן בהרכב הג'אז של בית הספר. בשנים אלה החל להכיר להקות רוק פרוגרסיב כמו יס, ג'נסיס וראש, כמו גם להקות ג'אז פיוז'ן וגיטריסטים שונים.

לאחר סיום לימודי התיכון, עבר לצפון הוליווד שם לקח קורס של שנה במוזיקה. שנים לאחר מכן, אמר למגזין הרולינג סטונס כי היה זה בזבוז הזמן הגדול של חייו.

בשנים שלאחר מכן, עבד באקלי במלון, ותוך כדי ניגן עם מספר להקות לא מצליחות. באקלי ניגן עם להקות רבות, ובז'אנרים רבים – רגאיי, פאנק, ג'אז, רוק, R&B ועוד. הוא חבר למספר מפיקים וניגן בסשנים שונים. לרוב שירתו הוגבלה לשירת ליווי בלבד.

בשנת 1990 עבר לניו יורק, שם מצא עבודה מועטה בלבד. בניו יורק הוצג ל"קוואלי", מוזיקה של הדת הסופית ולאחד מזמריה המפורסמים – נוסראט פתח אלי חאן, זמר פקיסטני (שאגב מת באותה שנה עם באקלי – 1997). כמו כן, באקלי ביצע גרסאות כיסוי לשיריו של חאן, ובשנת 1996 (לאחר שהתפרסם) ראיין את חאן למגזין "אינטרוויו".

באותן שנים, באקלי החל להתעניין אף במוזיקאי הבלוז רוברט ג'ונסון ובלהקת הפאנק "בד בריינס".

קריירה

בשנת 1990 באקלי הוזמן להשתתף במופע מחווה לאביו בניו יורק יחד עם אמנים נוספים. באקלי סירב בהתחלה, אבל בסוף החליט להשתתף. באותו מופע הכיר את רבקה מוּר, שלימים תהיה בת זוגו וה״מוזה״ לכמה משיריו, ואת הגיטריסט גארי לוקאס, שהיה לגיטריסט של להקת הקסם של קפטן ביפהארט בשנות השמונים. באקלי הצטרף לפרויקט של לוקאס “Gods and Monsters” כגיטריסט וסולן. הלהקה לא שרדה זמן רב, ובאקלי פתח בקריירת סולו. תחילה הופיע בבתי קפה קטנים עם שירי כיסוי ומעט שירים מקוריים. בין בתי הקפה הבולטים בהם הופיע היה בית הקפה “Sin-é” הסמוך לביתו באיסט וילג׳. שם גילתה אותו חברת קולומביה, אשר איתה הוציא את ה-EP הראשון שלו "Live at Sin-é" שהוקלט במשך הקיץ של שנת 1993 בהופעות באותו בית הקפה וכלל ארבעה שירים. בשנת 2003 יצאה גרסה מורחבת מההקלטות לEP.

הביקורות שיבחו את באקלי, ובעיקר את מנעד קולו שהתפרס על ארבע-חמש אוקטבות.

בשנת 1994 צירף באקלי את המתופף מאט ג'ונסון, הבסיסט מיק גרונדאהל ומאוחר יותר את הגיטריסט מייקל טיי, שהפכו ללהקתו של באקלי. יחדיו הקליטו את אלבום הסטודיו הראשון (והיחיד) של באקלי "Grace". שנה לאחר יציאת האלבום קיבל באקלי אות כבוד מוועדה צרפתית מכובדת, שהעניקה אות זהה לאמנים מפורסמים שונים בעבר, והורכבה ברובה מעיתונאים ומוזיקאים מוערכים.

באקלי ולהקתו עבדו על אלבום נוסף שיועד לצאת בשם "My Sweetheart, The Drunk", אומנם הלחץ של העיר הגדולה והתשישות ממסע-ההופעות גבו את מחירם ובאקלי חש כי האלבום אינו מתפתח כרצונו. הוא החליט לפרוש לממפיס שבטנסי ולעבוד על החומרים לבדו, ומאוחר יותר לקרוא לחברי הלהקה להצטרף להקלטות, אולם באקלי מצא את מותו טרם השלמת האלבום. שנה לאחר מותו יצאו לאור הסקיצות שהוקלטו עבור האלבום, בשם "Sketches For My Sweetheart, The Drunk". בשנים הבאות יצאו אלבומים נוספים ובהם עבודותיו הלא גמורות של באקלי, וגם שירים מוקלטים מהופעותיו, כגון "Mystery White Boy", "Songs For No One". בין יצירותיו המפורסמות, ביצע באקלי עיבוד מחודש לשיר "הללויה" של לאונרד כהן.

ב-2012 יצא סרט בשם "Greetings From Tim Buckley" בכיכובו של פן בדג'לי המספר על היחסים והחיים של ג'ף ואביו טים באקלי.

מותו

ב-29 במאי 1997, כשהיה בדרכו לאולפן ההקלטות כדי להתחיל לעבוד מחדש על אלבומו השני יחד עם הלהקה, באקלי וחברו קית׳ פוטי החליטו לעצור ליד נהר וולף^[1]^[2] שבממפיס, שעברו לידו בדרך. לפתע החליט באקלי להיכנס לנהר ולשחות בו. הוא קפץ אל הנהר בבגדיו ובמגפיו בעודו שר את פזמון השיר "Whole Lotta Love" של הלהקה "לד זפלין". ה"רודי" של להקתו של באקלי - קית' פוטי, נשאר על החוף באותה עת. כאשר ספינת-גרר התקרבה לאזור, הוא הזיז את הרדיו והגיטרה כדי למנוע פגיעה על ידי שובלה של הספינה. לאחר מכן, פוטי שם לב שבאקלי נעלם והחל לחפשו. למרות הנחישות הרבה להצילו באותו הלילה, באקלי עדיין נעדר. ב-4 ביוני, גופתו של באקלי נמצאה על ידי ספינת תיירים, כשהיא צפה על פני המים.

על אף השמועות הרבות שהוא התאבד או צרך חומרים ממכרים, בנתיחה לאחר המוות לא התגלו בגופו סימנים לסמים ואף לא לאלכוהול. סיבת מותו הוגדרה רשמית, אם כך, כטביעה מקרית. הרולינג סטון כתבו כי היניקה שנוצרה עקב שובל הספינה אשר עברה משכה את באקלי אל מתחת למים, ובכך טבע^[2]. ההצהרה הבאה מאת משפחת באקלי, מדגישה את שלילת ההשערה כי התאבד או מת בהשפעת חומרים ממכרים - ובכך נותנת רשמיות לסיבת מותו:

מותו של ג'ף באקלי לא היה "מסתורי", לא היה מעשה התאבדות, לא היה בהשפעת סמים או אלכוהול. יש לנו דו"ח משטרתי, דו"ח של מנתח רפואי ועד ראייה על מנת להוכיח שזו הייתה טביעה מקרית, תאונה, ושמר באקלי היה במצב רוח טוב לפני התאונה^[1]