ג'ון נורמן "ג'וני" היינס (באנגלית: John Norman Haynes; 17 באוקטובר 1934 - 18 באוקטובר 2005) היה כדורגלן אנגלי ששיחק כקשר התקפי (inside forward באותה תקופה), ונודע ביכולת המסירה המצוינת ובקריאת המשחק שלו. הוא התפרסם במיוחד בשל תקופת 18 השנים שלו בפולהאם והופעותיו במדי נבחרת אנגליה, אשר בחלקם הגדול שימש כקפטן. הכדורגלן הנודע פלה אמר עליו: "הוא היה המוסר הטוב ביותר שראיתי מעולם".[1]
ביוגרפיה
היינס נולד באזור קנטיש טאון שבצפון לונדון. בצעירותו למד בבתי ספר באדמונטון, ועוד בתקופת לימודיו הצטרף למחלקת הנוער של פולהאם (1950). לאחר מכן שיחק כמושאל במספר מועדונים חובבים, ובהם וימבלדון שעתידה להפוך למקצוענית. במאי 1952 חתם היינס על חוזהו המקצועני הראשון בפולהאם, כשהוא בן 17, וכעבור שנה ערך את הופעת הבכורה בקבוצה. על אף הצעות מקבוצות רבות שהתעיינו בשירותיו, היינס נשאר נאמן לפולהאם ושיחק בה 18 שנים, במשך כל הקריירה המקצוענית שלו. כשהצטרף לקבוצה עדיין שיחקה פולהאם בליגה השנייה, אך היינס, שהפך מיידית לאחד משחקניה הבולטים, הוביל אותה להעפלה לליגה הבכירה ב-1959. ב-1961 הוא הפך לשחקן הראשון שמרוויח 100 לירות שטרלינג בשבוע, מיד לאחר שהתאחדות הכדורגל האנגלית הסירה את ההגבלה של 20 ליש"ט.[2]
לאחר שהופיע בכל נבחרות הגילאים השונות של אנגליה, ערך היינס את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית באוקטובר 1954, עוד כאשר שהה עם פולהאם בליגת המשנה. באותו משחק הבקיע שער בניצחון על צפון אירלנד. הוא המשיך ושיחק 55 פעמים במדי הנבחרת במהלך הקריירה שלו. היינס הפך במהירות לאחד מכוכביו הבולטים של הכדורגל האנגלי לצידו של סטנלי מתיוס. הוא היה לשחקן הקישור המוביל של הנבחרת לקראת מונדיאל 1958, ותרומתו הרבה למשחק, שהתבטאה בין היתר במסירותיו המדויקות ובקריאת המשחק, זכתה להערכה מיוחדת מהמאמן וולטר וינטרבוטום.[3] הנבחרת כשלה באותו טורניר והודחה כבר בשלב הבתים. בהמשך השנה הבקיע שלושער בניצחון 0-5 על ברית המועצות החזקה, במה שנחשב לאחד ממשחקיו הטובים במדי הנבחרת.
היינס מונה לקפטן נבחרת אנגליה ב-1960, וכעבור שנה הוביל אותה לניצחון המפורסם 3-9 על נבחרת סקוטלנד באליפות הבית הבריטית. הוא השתתף כקפטן הנבחרת במונדיאל 1962, והופיע במדיה בפעם האחרונה בהפסד 3-1 לנבחרת ברזיל ברבע הגמר. באותה שנה הוא עבר תאונת דרכים שבעקבותיה סבל מקרע ברצועות, והושבת ממשחק למשך כשנה. פציעה זו הביאה לסיום הקריירה שלו בנבחרת, והוא לא השתתף במונדיאל 1966 שבו זכתה אנגליה.
במשך כל תקופתו בפולהאם ערך היינס 658 הופעות (מתוכם 594 במסגרת הליגה), שיא של המועדון. על אף שלא היה כובש שערים טיפוסי והתמקד בעיקר ביצירת מצבים לחבריו ובישולים, הוא הבקיע 158 שערים במדי המועדון, שיא נוסף שנשבר רק על ידי גורדון דייוויס ב-1991. לאורך הקריירה הבקיע תשע פעמים שלושער, ועונתו הטובה ביותר מבחינת כיבושים הייתה 1958/1959, שנה בה הבקיע 26 שערים והוביל את פולהאם להעפלה לליגה הראשונה. הוא שימש לתקופה קצרה גם כמאמן הזמני של פולהאם בנובמבר 1968, כמחליפו של בובי רובסון שפוטר. ב-1970 הוא עזב את הקבוצה ועבר לדרום אפריקה, שם זכה באליפות עם דרבן סיטי (תוארו היחיד במסגרת המועדונים) ושיחק במספר קבוצות נוספות עד שפרש ב-1975. שנים רבות לאחר פרישתו עדיין היה נערץ מאוד בקרב אוהדי פולהאם, שכינו אותו "המאסטרו".
ב-2002 הוכנס היינס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי כהוקרה על תרומתו הרבה למשחק.
ב-17 באוקטובר 2005 נהג היינס במכוניתו באדינבורו כשהוא סובל מדימום במערכת העצבים, ונקלע לתאונה שבה נפצע באורח אנוש. הרופאים הצליחו להשאיר את לבו חי במשך 30 שעות, אך ביום שלמחרת הוא נפטר בגיל 71.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
