נולדה בשם בריגיטה בירגרסדוטר במצודת פינסטה שליד אופסלה למשפחת אצולה חשובה, אביה היה מושל אופלנד ואמה נצר לבית המלוכה השוודי. לפי עדותה כבר מגיל שבע זכתה לחזיונות של מריה הקדושה. בגיל עשר התייתמה מאמהּ והביעה רצון להצטרף למנזר, דבר שאביה התנגד לו. במקום זאת למדה תאולוגיה והיסטוריה של הכנסייה ממורה פרטי. בגיל 13 השיא אותה אביה לנסיך אולף בן ה-18. לבני הזוג היו שמונה ילדים, מהם שרדו חמישה, בהם בנה הבכור האהוב קרל.
בריגיטה שבה להתגורר בחצר המלוכה. מאותו זמן החלו פוקדים אותה חזיונות דתיים. בין היתר הורו לה החזיונות לייסד מסדר נזירים ונזירות חדש. בשנת 1350 הורו לה החזיונות לצאת לרומא ולהפגש עם האפיפיור. בריגיטה יצאה לרומא יחד עם בנה קרל ובתה כריסטינה, ושהתה ברומא כעשרים שנה. ב-1370 אשרר האפיפיור אורבנוס החמישי את המסדר שייסדה, מסדר הבריגיטינים (הקיים עד היום).
ב-1371 הורה לה ישו בחיזיון לצאת לירושלים. בריגיטה נסעה דרך נאפולי (שם מת בנה קרל), קפריסין ויפו והגיעה לירושלים. היא השתכנה באכסניית עניים בהר ציון וביקרה בכנסיית הקבר, בהר הזיתים ובבית לחם וכן טבלה בנהר הירדן. בכל המקומות הללו נגלו אליה ישו, מריה ויוחנן המטביל בחזיונות מפורטים, חלקם מתארים אירועים מכתבי הקודש שאירעו באתרי הביקור. כשנתיים לאחר בואה, בעת שהתפללה על קבר מריה, הורתה לה הבתולה הקדושה לשוב לרומא. בריגיטה שבה לרומא והכתיבה את זכרונותיה וחזיונותיה לשני כמריםמוודים שיצרו שתי גרסאות של סיפוריה בלטינית. זמן קצר לאחר שסיימה להכתיב מתה ברומא. מסע החזרת גופתה לשוודיה היה, על פי הכרוניקה, רצוף ניסים.
זכרונותיה וחזיונותיה שהוכתבו לכמרים ברומא נבחנו ונמצאו תואמים את הדוגמה הקתולית. הם ראו אור בשבעה כרכים וזכו לפופולריות רבה. ב-1391 הוציא הבישוף שהיה אחראי על הקאנוניזציה שלה כרך נוסף. חזיונותיה הציוריים השפיעו על תולדות האמנות, למשל בדרך הסטנדרטית בה מתוארת לידת ישו.
הקדושה בתלבושת וכיסוי ראש של הנזירות במסדר שייסדה, ציור מ-1476
סילביה שיין, "בריג'יט משוודיה ומרג'ורי קמפה: מיסטיקניות וקדושות בירושלים בשלהי ימי הביניים", אריאל, חוברת המאה חלק א': ארץ־ישראל בספרות הנוסעים ועולי הרגל, עמ' 217–226.
