מנכ"ל פזגז, חבר הוועד המנהל של אורט ישראל, חבר מועצת המנהלים של אורט העולמי, מנכ"ל ויו"ר גלנויט ישראל, גלנויט אנגליה, גלנויט ארצות הברית, אינלנד ישראל, USOP, NS מקבוצת אייזנברג ארצות הברית וחברת אסם. יו"ר מועצת המנהלים של אתא, דירקטור של גרניט הכרמל, החברה לישראל, פוינט אוף סייל, עשות אשקלון, ח. מר תעשיות ופרדס תעשיות. חבר במועצה המייעצת של רפא"ל. יו"ר טרפלקס, קיבוץ רשפים, פלסן סאסא וסאסאטק בקיבוץ סאסא, יו"ר חופית בקיבוץ כנרת נציג ציבור במועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב וחבר עמותת השריון מאז היווסדה
לוי גויס כמפקד פלוגת החי"ש לגדוד 32 בחטיבת אלכסנדרוני עם הקמת הגדוד. הוא השתתף בקרבות רבים החל ממארבים, מפיצוץ גשרים וממניעת התקפות הערבים על יישובים בשרון וכלה בהתקפות, לרוב במסגרת פלוגתית ולעיתים במסגרת הגדוד והחטיבה. בין הקרבות בהם השתתף נכללו תקיפת כפר קרע, קרבות ההגנה על רמת הכובש, כיבוש ביר עדס, כיבוש כפר סבא הערבית וכיבוש מחנה תל ליטוינסקי (לימים תל-השומר), חיריה וסלמה במסגרת מבצע חמץ.
ב-25 במאי1948 סופח עם גדוד 32 לחטיבה 7, שהוקמה באותה עת, והשתתף בהתקפה על לטרון לפריצת הדרך לירושלים, מבצע בן נון א'. לוי נפצע בקרב על כיבוש לטרון, עת פיקד על פלוגה ב' מגדוד 32. למרות כישלון ההתקפה החטיבתית על הכפר, צוינו לשבח שתי הפלוגות מגדוד 32 על רוח הלחימה, הדבקות במשימה ואחוות הלוחמים. בקרב זה נפלו 48 לוחמים מהפלוגה ונפצעו רבים, בהם מפקד המחלקה אריק שרון (הנופלים מונצחים באנדרטה שהוקמה בשדה הקרב).
אחרי קרב זה מונה לסגן מפקד גדוד 34. עם גדוד זה נלחם לוי עד סוף המלחמה, כולל בקרב בכיס פלוג'ה. לאחר מכן השתתף בקורס מג"דים במחזור הראשון של הקורס.
בין 1949 ל-1954 שימש כמפקד בסיס האימונים של פיקוד הצפון וכמדריך בקורס מג"דים. במרץ 1954 התמנה למפקד גדוד 51, אז בחטיבת גבעתי בפיקוד חיים בר-לב, בו שירת עד תחילת 1956. בתקופה זו עסק הגדוד בפעילות ביטחון שוטף בעיקר בגבול רצועת עזה ובירושלים. ביוני 1955 התנדב למשימת סיור בעומק סיני. בראש חוליה של שישה, חמישה קצינים וסמל מגדוד 51 וגדוד 52. החוליה נחתה בחוף דהב בסיני מהים, סיירה במשך שלושה לילות בתנאים קשים וסימנה את הנתיב שבו נעה מאוחר יותר חטיבה 9 במבצע קדש לכיבוש שארם א-שייך. החוליה חולצה במבצע נועז על ידי שישה מטוסי פייפר. המבצע כונה מבצע ירקון. על מבצע זה קיבל עם שאר הלוחמים את צל"ש הרמטכ"ל שהומר מאוחר יותר לעיטור המופת.
ב-1956 נשלח לקורס מפקדי פלוגות של צבא ארצות הברית בפורט בנינג בג'ורג'יה. עם חזרתו התמנה למפקד קורס מ"פים בבה"ד 3. במבצע קדש סופח אשר לחטיבה 9, התמנה למפקד המשמר הקדמי שכלל פלוגת סיור, פלוגת זחל"מים ושתי מרגמות 120 מ"מ והוביל את החטיבה לשארם א-שייח' באותו ציר שנמצא במבצע ירקון.
ב-1957 עשה אשר לוי הסבה לשריון והיה מג"ד החי"ר הראשון שפיקד על גדוד טנקים, גדוד 82 בו שירת כשנה, תקופה בה נקלטו בגדוד טנקי הצנטוריון הראשונים. אחר כך התמנה לסגן מפקד חטיבה 7 בפיקודו של ישראל טל. ב-1960 נשלח לוי לקורס פיקוד ומטה של הצבא הבריטי בקמברלי וסיימו בהצטיינות.
אחרי כן התמנה למפקד חטיבה 10 (מילואים). אחרי שנתיים עם מינויו של האלוף טל למפקד גייסות השריון, עמד אשר לוי להתמנות לסגנו אולם בעקבות התקף לב, מונה לתפקיד סגן נספח ההגנה (Defense Attaché') ונספח צבאי בבריטניה, תפקיד בו שירת עד יוני 1967.
ביום הראשון למלחמת ששת הימים חזר לישראל בטיסה ונשלח לפיקוד הדרום, שם החליף את קצין האג"ם הפיקודי שנפצע. עם שוך הקרבות התמנה לראש מטה פיקוד הדרום, תפקיד לו היה מיועד מראש. לוי שירת כרמ"ט הפיקוד עד תחילת 1970, תקופת ההתארגנות בסיני ומלחמת ההתשה. ב-21 במרץ 1968 פיקד כממלא מקום אלוף הפיקוד על מבצע אסותא (שנערך במקביל לפעולת כראמה), פשיטה משוריינת והנחתת כוח צנחנים על ע'ור א-צאפי (غور الصافي) (אנ') ומשטרת הגבול הירדנית מדרום מזרח לים המלח.
בינואר 1970 פרש משירות קבע, אך המשיך לשרת במילואים. תחילה שירת במילואים כמפקד העורף של פיקוד הדרום, שאך הוקם, ומאוחר יותר כסגן מפקד אוגדת שריון מילואים. במלחמת יום הכיפורים שירת כאיש מילואים ושימש כסגן נוסף באוגדה 252. שבוע לאחר תחילת המלחמה, התמנה לוי לראש מטה פיקוד דרום כפקודו של האלוף שמואל גונן (גורודיש), תפקיד בו שירת עד לסיום המלחמה ושחרורו משירות המילואים.[1]
תפקידים אזרחיים
עם שחרורו מצה"ל התמנה אשר לוי למנכ"ל פזגז. בשנות ה-70 שימש כנשיא ארגון "וראייטי" בישראל.[2] מאז ועד 1991 כיהן כמנכ"ל וכיו"ר של חברות תעשייתיות בישראל, באנגליה ובארצות הברית, ביניהן גלנויט ישראל, גלנויט אנגליה וגלנויט ארצות הברית, אינלנד ישראל. הוא שימש כיו"ר פעיל של מועצת המנהלים של אתא, כמנכ"ל של USOP, של NSI מקבוצת אייזנברג בארצות הברית ושל חברת אסם.
.jpg)
