ארבעה-עשר הקדושים המסייעים (בלאטינית: Quattuordecim auxiliatores), הם קבוצה של ארבעה-עשר קדושים פטרונים המקובלים בכנסייה הקתולית ככאלה שתפילה אליהם נחשבת ליעילה באופן יוצא דופן, במיוחד כנגד מחלות מסוימות. מקורה של האמונה בעמק הריין המרכזי במאה ה-14, לאחר המגפה שנודעה לימים בשם המוות השחור.
להלן מפורטים ארבעה-עשר הקדושים המסייעים לצד יום חגם ותחום פטרונותם: