אורסולה קוצ'ינסקי

אורסולה קוצ'ינסקי
Ursula Maria Kuczynski
דיוקן של אורסולה קוצ׳ינסקי-רות ורנר-הסוכנת סוניה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 במאי 1907
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 2000 (בגיל 93)
ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות באומשולנווג (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רודולף המבורגר (1929–1980)
לן בוירטון (1940–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מאיק המבורגר עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה קולונל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוּרְסוּלָה קוּצִ'ינְסְקִי (בגרמנית: Ursula Kuczynski; ‏15 במאי 1907, שנברג, פרוסיה, האימפריה הגרמנית – 7 ביולי 2000, ברלין, גרמניה), הידועה גם בשמות רות ורנר, אורסולה ברטון ואורסולה המבורגר, הייתה פעילה קומוניסטית גרמנית שריגלה לטובת ברית המועצות בשנות השלושים והארבעים. היא נודעה כמפעילה של מדען הגרעין קלאוס פוקס. אורסולה עברה למזרח גרמניה ב-1950, כאשר פוקס נחשף, ופרסמה סדרה של ספרים הקשורים לעבודת הריגול שלה, כולל האוטוביוגרפיה שלה, "דו"חות סוניה".[1]

המקורות אותם הפעילה לטובת פעילות הריגול שלה בשנות השלושים והארבעים השתמשו לפעמים בשם הכיסוי שהוצע לה בשאנגחאי על ידי המפעיל שלה, ריכרד זורגה: "סוניה", "סוניה שולץ" או, לאחר שעברה לבריטניה, "סוניה".[2][3]

ביוגרפיה

שנים מוקדמות

אורסולה מריה קוצ'ינסקי הייתה השנייה מבין ששת ילדיהם של הכלכלן והדמוגרף היהודי רוברט רנה קוצ'ינסקי ואשתו ברטה גרדנוביץ / קוצ'ינסקי, שהייתה ציירת. הילדים היו כישרוניים מבחינה אקדמית והמשפחה שגשגה.[4] אחיה הבכור, יורגן קוצ'ינסקי, היה לימים היסטוריון-כלכלן אשר לו קשרים לקהילת המודיעין.[5] אורסולה גדלה בווילה קטנה ברובע שלכטנזה שבדרום מערב ברלין. כשהייתה בת אחת עשרה שיחקה בתפקיד קטן בסרט "הבית של שלוש הבנות" (1918).

היא למדה בתיכון בברלין והצטרפה בשנת 1924 לקומוניסטים הצעירים (KJVD) ולפעילויות של קבוצות שמאל שונות. ביום הולדתה התשע-עשרה, בחודש מאי 1926, הצטרפה אורסולה קוצ'ינסקי למפלגה הקומוניסטית של גרמניה.[6]

ספרנות, נישואין ופוליטיקה

בשנים 1926–1927 למדה ספרנות תוך כדי עבודה בספרייה. לאחר מכן קיבלה עבודה ב"אולשטיין פרלאג", הוצאת ספרים גדולה בברלין. פוטרה ממשרה זו בשנת 1928 לאחר שהשתתפה בהפגנה של האחד במאי או בגלל חברותה במפלגה הקומוניסטית.[7] בין דצמבר 1928 לאוגוסט 1929 עבדה בחנות ספרים בניו יורק לפני ששבה לברלין, שם נישאה לבעלה הראשון, רודולף המבורגר, שהיה אדריכל וחבר במפלגה הקומוניסטית. באותה תקופה גם הקימה את ספריית הפועלים המרקסיסטית בברלין, ועמדה בראשה בין אוגוסט 1929 ליוני 1930.

ריגול

סין

הפגנות חברי המפלגה הקומוניסטית בברלין, 1928, בה השתתפה אורסולה ואיבדה את משרתה כתוצאה מכך.

ביולי 1930 עברה עם בעלה לשאנגחאי,[8] שם היו באותה העת עבודות בנייה נרחבות שהעניקו הזדמנויות רבות לעבודה האדריכלית של המבורגר.[7] היא נשארה בסין עד 1935. שם, בפברואר 1931, נולד בנם של הזוג (שהפך לימים לחוקר של שייקספיר) מאיק המבורגר. לאחר כ-4 חודשים בשאנגחאי הוצגה על ידי העיתונאית האמריקנית אנייס סמדלי לגולה גרמני אחר, ריכרד זורגה, בכיסוי של עיתונאי, הזכור יותר כ"ראמסאי", סוכן פעיל של המודיעין הסובייטי GRU.[9] לא ברור האם בני הזוג המבורגר כבר עבדו עבור המודיעין הסובייטי לפני שעזבו את גרמניה לסין, אך בכל מקרה אירוע הגיוס שלה התרחש לאחר הפגישה עם זורגה. בין 1930 ל-1935 "סוניה" (שם הכיסוי שלפיו אורסולה קוצ'ינסקי הייתה ידועה) פעלה ברשת הריגול הרוסית בניהולו.[10]

בסתיו 1934 נאלצה לשלוח את בנה מייקל לגור עם הורי בעלה (שעברו מגרמניה לצ'כוסלובקיה), כאשר נשלחה למוסקבה, שם הוכשרה במשך שבעה חודשים לפני שחזרה לסין. היה חשש שאם התינוק מייקל היה מלווה אותה למוסקבה, עלול להיחשף הכיסוי שלה. בתקופה זו היא תרגלה היבטים מעשיים של מלאכת הריגול. כולל מיומנויות רדיו – למדה לבנות ולהפעיל מקלט רדיו ולהשתמש במשדר קוד מורס. בין מרס לדצמבר 1934 היא התבססה בשניאנג במנצ'וריה, שהייתה תחת כיבוש צבאי יפני מאז תקרית מוקדן ב-1931. כאן פגשה את יוהאן פאטרה, סוכן ראשי של המודיעין הרוסי, שעבד תחת שם הקוד "ארנסט".[11] בין סוניה לארנסט התפתח רומן והמודיעין הרוסי, שהיה מודאג מכך שהרומן עם ארנסט עלול להוביל לחשיפת שני הסוכנים, קרא לה ולבעלה לשוב למוסקבה באוגוסט 1935. בספטמבר 1935 נשלחו שניהם לפולין, ומלבד ביקור ארוך אחד במוסקבה, הם נשארו בפולין עד סתיו 1938. מהרומן בין סוניה לארנסט נולדה בתם ג'נינה באפריל 1936. בעלה רודולף המבורגר הכיר ב"נינה" כאילו הייתה בתו שלו. בשנת 1937 העניקו לה הסובייטים אות מסדר הדגל האדום על עבודת הריגול שלה בסין. מבלי שלבשה מדים צבאיים אי פעם, היא קיבלה דרגת קולונל בצבא הסובייטי.[4]

שווייץ

בול שהנפיקה ברית המועצות לזכרו של הסוכן ריכרד זורגה, שהוצא להורג על ידי היפנים וגייס את "סוניה" עשר שנים קודם בסין.

בין סתיו 1938 לדצמבר 1940 היא התבססה כסוכנת "סוניה שולץ", עדיין עם בעלה רודולף המבורגר, בשווייץ. שם הייתה אחת מ"שלושת האדומים", יחד עם סאנדור ראדו הייתה מפעילת רדיו ומיישמת מיומנויות טכניות שנרכשו במהלך הכשרותיה במוסקבה. הקודים שהשתמשו בהם כדי לשלוח מידע למוסקבה מביתה הקטן, מרחק שלוש שעות במעלה ההרים מעל מונטרו, מעולם לא פוענחו. בשווייץ, שם התפרקו נישואיה עם רודולף המבורגר, היא שיתפה פעולה עם רשת הריגול של לוסי והייתה מעורבת בגיוס סוכנים לחדירה לגרמניה. לאחר השתלטות הנאצים על דנציג בסתיו 1939 הקימה גם קבוצת התנגדות בעיר החופשית לשעבר.[4]

אנגליה

היא התגרשה בהמשך אותה שנה, ובראשית 1940, עוד בהיותה בשווייץ, התחתנה עם בעלה השני. לן ברטון, כמוה, עבד עבור המודיעין הסובייטי וכמו קוצ'ינסקי השתמש במגוון רחב של שמות. הוא היה בעל דרכון בריטי, ובעקבות נישואיה עמו, סוניה קבלה גם היא דרכון בריטי. היא נשלחה על ידי המודיעין הרוסי עם בעלה החדש לאנגליה ובסוף הקיץ של 1943 נולד שם ילדה השלישי.[12] הם התיישבו בצפון אוקספורד, אך עד מהרה עברו לסביבה כפרית. במאי 1945 עברו בני הזוג בורטון לבית גדול יותר בצפון אוקספורדשייר שם הם נשארו עד 1949 או 1950, והשתלבו היטב בקהילה הכפרית. בכל בית באזור אוקספורדשייר, שבו התגוררה סוניה, היא התקינה מקלט רדיו ומשדר. החיים באוקספורדשייר מיקמו אותם בנוחות ליד הוריה של אורסולה שהיגרו ללונדון אחרי 1933, ואחר כך התגוררו עם חברים באוקספורד בגלל הפשיטות האוויריות על לונדון. הוריה נפטרו בשנת 1947.[13][14]

בתי הכפר של בורטון באוקספורדשייר היו קרובים למרכז המחקר האטומי של בריטניה בהארוול, ולבלנהיים פאלאס, לשם הועבר חלק גדול משירות המודיעין הבריטי בתחילת המלחמה. באוקספורדשייר, יחד עם אריך הנשקה (Erich Henschke) עבדה על החדרת גולים קומוניסטים גרמניים למודיעין האמריקני. בסתיו 1944 היא והנשקה הצליחו לחדור לפעילות של המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS). האמריקאים היו בשלבי הכנת מבצע "מבצע האמר" שמטרתו הייתה הצנחת גולים גרמניה לגרמניה. אורסולה בורטון הצליחה לגרום לכך שמתוך סוכני OSS שיוצנחו, יהיו לא מעט קומוניסטים, שביכולתם להביא מודיעין מתוך הרייך השלישי לא רק לצבא ארצות הברית בוושינגטון, אלא גם למוסקבה.

קלאוס פוקס, הפיזיקאי מרגל האטום שהעביר את הסודות לברית המועצות. אורסולה הייתה אשת הקשר שלו באנגליה. היא ברחה משם כשהתחיל משפטו ב-1950

מ-1943 היא הייתה בקשר עם מרגלי האטום, קלאוס פוקס ומליטה נורווד. פעולותיה של סוניה זירזו בכך את פיתוח הפצצה האטומית הסובייטית,[10] שנבנתה בהצלחה ב-1949. בנוסף לשני המרגלים החשובים הללו, סוניה השיגה מידע גם מקצין חיל האוויר המלכותי ומומחה בריטי למכ"ם צוללות. היא העבירה לברית המועצות מידע גם מאחיה יורגן קוצ'ינסקי מאביה ומגרמנים אחרים שגלו לאנגליה. למעשה, אחיה הכלכלן, הוא שגייס לראשונה את קלאוס פוקס לרגל עבור הסובייטים בסוף 1942.[4]

שנים רבות אחר כך הודתה סוניה (אז נקראה כבר רות ורנר) כי הוזמנה פעמיים לחקירה ב-MI5 בשנת 1947 ונשאלה על קשריה עם המודיעין הסובייטי, אך היא סירבה לדון בהם.[15] רות ורנר לא הסתירה את אהדתה לקומוניזם, אך נראה כי לבריטים לא היו ראיות מבוססות דיין למעצרה.

המבקרים בביתה לא היו מודעים או מודאגים מפגישותיה עם פוקס. באותה עת נראה כי שירותי המודיעין הבריטי לא נטו לעקוב אחריה. שנתיים לאחר מכן, כשבוצע הניסוי הראשון של פצצת האטום הסובייטית, המודיעין הבריטי עשה הערכה מחדש של סדרי עדיפויותיו. קלאוס פוקס נעצר לקראת סוף 1949, בינואר 1950 הועמד לדין והודה כי הוא מרגל. יום לפני תחילת משפטו, מחשש שהיא עומדת להיחשף, עזבה סוניה את אנגליה.[3] במרץ 1950, לאחר שני עשורים מחוץ לעיר הולדתה, חזרה לברלין. בנובמבר 1950, קלאוס פוקס מסר שהיא הייתה המפעילה הסובייטית שלו.[11] כעבור כמה עשורים נחשפו גם קשרי הריגול שלה עם מרגלת האטום השנייה, מליטה נורווד.

חזרה לגרמניה המזרחית

הדגל של מזרח גרמניה – מדינה שנעלמה ממפת אירופה

גרמניה השתנתה. אורסולה ברטון חזרה למזרח ברלין לאזור הכיבוש הסובייטי. המינהל הצבאי הסובייטי נסוג בעקבות הקמתה הרשמית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית באוקטובר 1949. למעשה, נערכו לכך 4 שנים לפני כן, כאשר נשלחו ממוסקבה 30 קומוניסטים גרמנים שהוכשרו לכך מראש בברלין בתחילת מאי 1945, בהנהגתו של בשם ולטר אולבריכט. שינוי אחד היה היעלמותה של המפלגה הקומוניסטית במדינה החדשה. למעשה, המפלגה לא בדיוק נעלמה, אלא הוחלפה באפריל 1946 במיזוג של המפלגה הקומוניסטית עם הגורמים המזרח-גרמניים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית (SPD), כדי להקים את "מפלגת אחדות הסוציאליזם" בגרמניה (SED / Sozialistische Einheitspartei Deutschlands). עם הגיעה לברלין המזרחית אורסולה ניתקה את קשריה עם המודיעין הרוסי, והצטרפה למפלגת האחדות הסוציאליסטית.

כעבור שש שנים אורסולה הפכה לסופרת. עד אז היא עסקה בעיתונות ובעבודות כתיבה אחרות. בשנת 1950 הוענקה לה משרה כראש "האגף לארצות קפיטליסטיות" במחלקת המדינה, אך לאחר מכן פוטרה מתפקידה, כי שכחה לנעול את דלת הכספת הגדולה. בין 1953 ל-1956 עבדה במשרד המסחר בסחר חוץ.[2]

סופרת

בשנים 1958–1988 היא כתבה סדרה של ספרים תחת השם רות ורנר. רובם היו סיפורים לילדים או זיכרונותיה מתקופת היותה מרגלת. האוטוביוגרפיה שלה הופיעה במזרח גרמניה בשם "Sonjas Reporter" (הדו"ח של סוניה) והפכה לרב-מכר.[16] בספר לא הוזכר קלאוס פוקס, שעדיין היה בחיים ב־1976, וכנראה מאותה סיבה, לא הזכירה את מליטה נורווד. תרגום לאנגלית הופיע בשנת 1991 ותרגום לסינית בשנת 1999.[17] גרסה גרמנית לא מצונזרת הופיעה רק ב-2006, אבל עדיין שאלות רבות לגביה נותרו ללא מענה.[18]

ב-1982 הצטרפה רות ורנר לאגודת הסופרים הבינלאומית "פן אינטרנשיונל".

לאחר האיחוד

הריסת החומה שחצתה את ברלין, כחלק מתהליך האיחוד בין שתי הגרמניות. אורסולה לא ראתה תהליך זה בעין יפה.

עם קץ הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, הייתה רות ורנר אחד האנשים המעטים שהגנו על שמה של המדינה לשעבר. ב-10 בנובמבר 1989, מייד לאחר פריצת החומה, היא הגיעה לתחום הפוליטי, ופנתה לעשרות אלפי אנשים בפגישה בברלין בנושא אמונתה בסוציאליזם ובפניו האנושיות. בחודשים הבאים, עד להפיכתה לגרמניה המאוחדת, היא נתנה אמון רב באגון קרנץ, ששימש זמן קצר כמנהיג מזרח גרמניה.

היא חיה עוד עשר שנים ומעולם לא התנצלה על פרשיות הריגול שלה. בשנת 1956, כאשר חשף ניקיטה חרושצ'וב את פניה האפלים של רוסיה הקומוניסטית תחת סטלין,[19][20] היא הוזמנה להגיב אך לא רצתה להצטרף לביקורת על מנהיג המלחמה הסובייטי.

בריאיון בשנת 2000, כמה חודשים לפני מותה, נשאלה על ההשלכות של האיחוד הגרמני והשינויים שהובילו לאיחוד גרמניה, שרבים בגרמניה המזרחית ראו בו סיפוח על ידי מערב גרמניה. היא ענתה: "מה שנקרא 'איחוד' לא משנה את דעתי על איך העולם צריך להיות. אבל זה יוצר בי חוסר תקווה מסוים, שלא היה לי מעולם – המהפך כביכול אינו משפיע על השקפת העולם שלי, אבל הוא יוצר חוסר תקווה מסוים שלא היה לי מעולם".[4]

הערכה

מאז 1989 נוספו פרטים על חלק מההישגים שלה בתחום הריגול ויכולותיה היוצאות דופן של רות ורנר. לדעת היסטוריונית אחת שחקרה את הקריירה שלה, היא הייתה "אחת המרגלות המובילות ביותר שיצרה אי פעם ברית המועצות וחדירתה לסודותיה של בריטניה וליחידת המודיעין שלה, אולי הייתה הרבה יותר עמוקה ממה שנחשבה בזמן שהיא הייתה פעילה".[21] דווח כי מפקד המודיעין הרוסי אמר במהלך המלחמה, "אם היו לנו 5 סוניות באנגליה, המלחמה הייתה מסתיימת מוקדם יותר".[22] ורנר עצמה הייתה מאופקת לגבי תרומתה: "הייתי פשוט שליחת ציבור".[4]

מה שלא ניתן להסתיר הוא את עיסוקה בתחום בעל סיכון גבוה במיוחד מטעם המודיעין של סטלין, מבלי שיירו בה או יישלחו אותה למעצר. בעלה, ואביה של בנה הראשון, רודולף המבורגר, שעבד גם הוא במודיעין הסובייטי, נפל קורבן למשטר הסובייטי ב-1943 וגורש לגולאג במזרח ברית המועצות. הוא שוחרר ב-1952, אך סומן רשמית ונשלח לאוקראינה. רק ב-1955 הורשה לחזור לגרמניה. גורל כזה לא היה יוצא דופן בקרב המרגלים הסובייטים. סאנדור ראדו, שאיתו עבדה בשווייץ, היה עצור שנים רבות בגולאג הרוסי. ריכרד זורגה, שכנראה גייס אותה לעבוד במוסקבה מלכתחילה, נתפס ונתלה על ידי היפנים. לורנר עצמה, ככל שהסיפור שלה הגיע לרשות הרבים, היו מספר מפגשים עם סוכני המודיעין הבריטי ב־1947, והיא הצליחה להימלט למקלט בגרמניה המזרחית לפני שפעולותיה הפכו לנושא משפטי. הישרדות פשוטה היוותה הישג ניכר בנסיבות שני העשורים שלה בתחום הריגול, ונראה כי היא מצדיקה את התבטאויות התקשורת שהיא קיבלה כ"המרגל הטוב ביותר של סטלין".

ספרים

כאורסולה ברטון

  • Immer unterwegs. Reportage aus Prag über die Tätigkeit unserer Ingenieure im Ausland. Verlag Die Wirtschaft: Berlin 1956

כרות ורנר

  • Ein ungewöhnliches Mädchen. Verlag Neues Leben: Berlin - 1958
  • Olga Benario. Die Geschichte eines tapferen Lebens. Verlag Neues Leben: Berlin - 1961
  • Über hundert Berge. Verlag Neues Leben: Berlin - 1965
  • Ein Sommertag. Verlag Neues Leben: Berlin - 1966
  • In der Klinik. Verlag Neues Leben: Berlin - 1968
  • Muhme Mehle. Neuauflage: Spotless: Berlin - 2000
  • Kleine Fische – Große Fische. Publizistik aus zwei Jahrzehnten. Verlag Neues Leben: Berlin - 1972
  • Die gepanzerte Doris. Kinderbuchverlag: Berlin - 1973
  • Ein sommerwarmer Februar. Kinderbuchverlag: Berlin - 1973
  • Der Gong des Porzellanhändlers. Verlag Neues Leben: Berlin - 1976
  • Vaters liebes gutes Bein. Kinderbuchverlag: Berlin - 1977
  • Gedanken auf dem Fahrrad. Verlag Neues Leben: Berlin - 1980
  • Kurgespräche. Verlag Neues Leben: Berlin - 1988
  • Sonjas Rapport. (autobiografical) First "complete" German language edition, Verlag Neues Leben (Eulenspiegel Verlagsgruppe) 2006 (original "censored" edition 1977), ISBN 3-355-01721-3

אותות כבוד

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "GESTORBEN Ruth Werner". Der Spiegel (online). 10 July 2000. Retrieved 2 January 2015
  2. ^ 1 2 Bernd-Rainer Barth; Karin Hartewig. "Werner, Ruth (eigtl.: Ursula Maria Beurton) geb. Kuczynski * 15.05.1907, † 07.07.2000 Schriftstellerin, Agentin des sowjetischen Nachrichtendienstes GRU". Bundesstiftung zur Aufarbeitung der SED-Diktatur: Biographische Datenbanken. Retrieved 1 January 2015
  3. ^ 1 2 Richard Norton-Taylor (11 July 2000). "Ruth Werner: Communist spy who passed the west's atomic secrets to Moscow in the cause of fighting fascism". The Guardian (online). Retrieved 2 January 2015
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Thomas Karny (11 May 2007). ""Sonja" – Stalins beste Spionin". Wiener Zeitung (online). Retrieved 3 January 2015
  5. ^ Ilko-Sascha Kowalczuk. "Kuczynski, Jürgen * 17.9.1904, † 6.8.1997 Wirtschaftshistoriker". Bundesstiftung zur Aufarbeitung der SED-Diktatur: Biographische Datenbanken. Retrieved 1 January 2015
  6. ^ Eduard Kögel (author); Dieter Hassenpflug (mentor) (2006). "Zwei Poelzigschüler in der Emigration: Rudolf Hamburger und Richard Paulick zwischen Shanghai und Ost-Berlin (1930–1955)" (PDF). Dissertation zur Erlangung des akademischen Grades Doktor-Ingenieur an der Fakultät Architektur der Bauhaus-Universität Weimar. University Library Bauhaus-Universität Weimar. Retrieved 8 July 2018
  7. ^ 1 2 Thomas Karny 11 May 2007 .""Sonja" – Stalins beste Spionin". Wiener Zeitung (online). Retrieved 3 January 2015.Ilko-Sascha Kowalczuk. "Kuczynski, Jürgen * 17.9.1904, † 6.8.1997
  8. ^ Richard Norton-Taylor (11 July 2000). "Ruth Werner: Communist spy who passed the west's atomic secrets to Moscow in the cause of fighting fascism". The Guardian (online). Retrieved 2 January 2015
  9. ^ Ian Kershaw: Wendepunkte. Schlüsselentscheidungen im Zweiten Weltkrieg. DVA, München 2008, page 346
  10. ^ 1 2 John Simkin. "Ursula Kuczynski (also known as Ursula Beurton)". Spartacus Educational. Retrieved 2 January 2015
  11. ^ 1 2 Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014
  12. ^ "Oxford birth registry index entry for Beurton Peter J." FreeBMD. ONS. Retrieved 2 January 2015
  13. ^ Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014.
  14. ^ "Oxfordshire death registry index entry for Kuczynski Bertha". FreeBMD. ONS. Retrieved 3 January 2015
  15. ^ Rupert Allason under the pen name Nigel West (17 May 1999). The Crown Jewels: The British Secrets at the Heart of the KGB's Archives. HarperCollins
  16. ^ Burga Kalinowski. "Ruth Werner: Sonjas Rapport". Verlag Neues Leben, Verlag Neues Leben, Berlin 1977, 342 S. Berliner LeseZeichen Ed. Luisenstadt. Retrieved 3 January 2015
  17. ^ Dr. Thomas Kampen. "09 :: Ruth Werner – Sonjas Rapport". Sinologie Heidelberg Alumni Netzwerk (SHAN e.V.). Retrieved 3 January 2015
  18. ^ Wolfgang Mehlhausen (15 January 2009). "Stalins Meisterspionin: In ihrer nun in deutscher Sprache erschienenen Autobiographie "Sonjas Rapport" berichtet Ruth Werner schonungslos von ihrer Tätigkeit als Spionin des sowjetischen Geheimdienstes KGB". Retrieved 3 January 2015
  19. ^ John Rettie, "The day Khrushchev denounced Stalin", BBC, 18 February 2006. Accessed 3 July 2017
  20. ^ Khrushchev, Nikita S. “The Secret Speech–On the Cult of Personality”, Fordham University Modern History Sourcebook. Accessed 3 July 2017
  21. ^ Brian Spurrin quoted by Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014
  22. ^ David Burke quoted by Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014
  23. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, גברים לא האמינו שעקרת בית יכולה להיות מרגלת. סיפורה הבלתי־נתפס של "סוניה", באתר הארץ, 25 באוגוסט 2021
  24. ^ אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, "הסוכנת סוניה": ספר מרתק על המרגלת שהצליחה לתעתע במערב, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2021