קלאוס פוקס (גרמנית: Klaus Fuchs; 29 בדצמבר 1911 – 28 בינואר 1988) היה פיזיקאי גרמני שמצא מקלט בבריטניה מפני הנאצים. העביר מודיעין טכנולוגי אודות הפצצה האטומית לידי ברית המועצות.
חייו
קלאוס אמיל יוליוס פוקס נולד ברוסלסהיים, שבקיסרות הגרמנית בשנת 1911, כבן של כומר לותרני, אמיל פוקס ושל אשתו, אלזה לבית וגנר. בנעוריו הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.
למד בגימנסיה הומניסטית בעיר אייזנך. החל בלימודי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת לייפציג ב-1930 והמשיך באוניברסיטאות בקיל ובברלין.
עם עליית הנאצים לשלטון בסוף ינואר 1933 ובעקבות גירושו מן ה-SPD הצטרף למפלגה הקומוניסטית (KPD).
בעקבות שריפת הרייכסטאג בסוף פברואר הפך למבוקש, אולם הצליח להימלט ברכבת לברלין, שם המשיך בלימודיו עד לסוף השנה האקדמית.
באוגוסט 1933 נמלט לפריז.
בזכות בן דודו, שהתגורר בבריטניה, הצליח להגר לשם ולהמשיך בלימודי הפיזיקה באוניברסיטת בריסטול.
בהמשך זכה למלגה אצל הפיזיקאי מקס בורן והחל בעבודת הדוקטורט בשנת 1938 באוניברסיטת אדינבורו.
ביולי 1940, בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה, נעצר פוקס כנתין אויב והועבר למחנה מעצר באי מאן, ובהמשך בקוויבק שבקנדה. במהלך מעצרו השתתף בקבוצת דיון קומוניסטית בהובלת האנס קאלה (אנ'). בהתערבות מוריו מאוניברסיטת אדינבורו, ששכנעו את השלטונות הבריטיים כי בתור פיזיקאי יוכל פוקס להביא תועלת למאמץ המלחמה הבריטי, שוחרר פוקס מן המעצר. לאחר שחרורו המשיך בלימודיו באוניברסיטה, אך כעבור מספר חודשים נתבקש להצטרף לפרויקט הבריטי לפיתוח פצצת אטום.
זמן מועט לאחר מכן יצר קשר עם יורגן קוצ'ינסקי, פעיל קומוניסטי וחברו של הפעיל הקומוניסטי קאלה, ששכן במעצר יחד עם פוקס. כדי שיוכל להימנע מנסיעות תכופות ללונדון לפגישות עם אנשי מינהל המודיעין הראשי של ברית המועצות, הוצמדה לפוקס מלווה — רות קוצ'ינסקי.
בסופה של שנת 1943 נשלח פוקס לארצות הברית להצטרף ל"פרויקט מנהטן", הפרויקט האמריקאי לפיתוח פצצת אטום. בתחילה עבד באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, וחקר תהליכי העשרת אורניום. באוגוסט 1944 הציבו אותו האמריקאים במעבדות לוס אלאמוס, שנבנו במדינת ניו מקסיקו כדי לשמש אתר לייצור פצצת האטום האמריקנית, שם עבד תחת הנס בתה. פוקס זכה שם להוקרה כמדען וחוקר רציני המסור למשימה.
בתום המלחמה חזר פוקס לבריטניה ונתמנה לראש מחלקת הפיזיקה במרכז למחקר גרעיני בהארוול (Harwell).
כבר בשנת 1945 ערק פקיד צופן בשגרירות הסובייטית בקנדה בשם איגור גוזנקו ומסר פרטים על רשתות הריגול הסובייטיות במערב, אך הפרטים שמסר לא הביאו מייד לחשיפתו של פוקס, שנחשף רק שנים אחדות לאחר מכן.
בשנת 1948, כאשר ידיעות מודיעין שהגיעו לידי האמריקאים הצביעו על מאמצי ברית המועצות ליצור אף היא פצצת אטום, הועלה חשד כי הסובייטים הצליחו לחדור לסודות האטום של "פרויקט מנהטן". בראשית שנת 1949 הופנה החשד לכיוונו של פוקס. פוקס נחקר על ידי אנשי ה-FBI והכחיש נמרצות את החשדות נגדו. אף לאנשי שרות הביון הבריטי המקביל, ה-MI5, לא היו ראיות מספקות למעצרו.
ב-23 בספטמבר 1949 הודיע הנשיא הארי טרומן כי ברית המועצות ערכה ניסוי בפצצת אטום. פוקס נחקר שוב, ובראשית שנת 1950, לאחר סדרת חקירות, הודה בהעברת סודות האטום לברית המועצות. פוקס הועמד לדין ב-1 במרץ 1950, נמצא אשם בהעברת מידע גרעיני לסובייטים ונדון ל-14 שנות מאסר. הוא ריצה 9 שנים מתוך תקופת המאסר שנגזרה עליו, זכה לחנינה ושוחרר בשנת 1959.
באותה שנה הגיע פוקס בדרכים לא חוקיות ללייפציג שבמזרח גרמניה, שם התגורר אביו. זאת למרות שקיבל מספר הצעות עבודה מכובדות במערב.
בלייפציג נישא לאלמנה מרגרטה קיילסון, חברת הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית המזרח-גרמנית.
עד שנת 1974 שימש כסגן מנהל המרכז למחקר גרעיני ברוסנדורף, סמוך לדרזדן. משנת 1963 הצטרף לסגל האוניברסיטה הטכנית של דרזדן.
קלאוס פוקס מת בשנת 1988, זמן לא רב לפני התפרקות הגוש הסובייטי, איחוד גרמניה וקריסת ברית המועצות.
ההערכה היא כי איש ממרגלי האטום שפעלו בשירות הסובייטים לא הביא לסובייטים תועלת כה רבה בפיתוח פצצת האטום הסובייטית, כקלאוס פוקס במעשה בגידתו במדינתו המאמצת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
