אגרטל של הרנד, מוזיאון טירת פשטטיץ', קסטהיימערכת קפה הרנד, מוטיב סיני
תעשיית החרסינה של הרנד (בהונגרית: Herendi Porcelánmanufaktúra) מייצרת כמעט מאז היווסדה בשנת 1826 את יצירות המופת של עבודות היד שלה בהתאם למסורותיה. בעבר נקראה החרסינה "זהב לבן", הזכות להחזיק בכלי חרסינה הייתה זכות מיוחדת, משמעות הבעלות על כלי חרסינה הייתה דרגה חברתית, זה היה אובייקט שיצר געגועים אליו, כמיהה, והוא היווה ערך. העיבוד של משחת החרסינה הגולמית דרך יציקת הדיסק, היציקה של אנשי המקצוע ושריפתו באש הכבשן עד להחלקה האחרונה של מכחול הצבע נעשית בעבודת יד בהרנד עד היום. כך נולדים הערכים הידועים והמוכרים בכל יבשת מיושבת בעולם. כך נולדה החרסינה (פורצלן) של הרנד כהונגריקום[1], כלומר חלק מהמורשת ההונגרית.
היסטוריה
כאשר קודמו של המפעל, בית המלאכה לכלי חרס וכלי אבן, נפתח בשנת 1826 על ידי וינצה שטינגל באמצע טרנסדנוביה, כמה קילומטרים מאגם הבלטון, איש לא יכול היה לנחש שעד מהרה יהיה שמו של היישוב הזעיר, הרנד, ידוע כל כך ברחבי העולם. בגלל קשיים כלכליים, מוריץ פישר עתיר ההון קנה את בית המלאכה הקטן בשנת 1839 (כ-13 שנים לאחר היווסדו) ומאז מיוצרים רק כלי חרסינה בהרנד. כל הקווי יתר המוצרים בוטלו. ההצלחה לא איחרה לבוא. תעשיית החרסינה של הרנד זכתה בין היתר בתואר ספק החצר הקיסרית והמלכותית תוך ציפייה להצלחות בינלאומיות. האריסטוקרטיה ההונגרית הורתה להשלים על אוספי החרסינה השבריריים שלה כמעט אך ורק בהרנד ובאמצעות הכלים המחליפים האלה (במקום אלה שנשברו) המפעל הכיר השתמש ומשתמש במוטיבים ישנים רבים שאחרים שכחו זה מכבר. היום יש להרנד 16,000 צורות לבנות שונות ו-4,000 דגמים מצוירים שונים, בסך הכל למעלה מ-64 מיליון מוצרי חרסינה שונים יוצרו במפעלי הרנד עד תחילת המאה ה-21. אחד המדינאים ההונגרים הגדולים, לאיוש קושוט, דיבר בהערכה על תעשיית החרסינה של הרנד, כאשר בשנת 1842 אמר כך: "מוריץ פישר, בעל מפעל חרסינה של הרנד ברישיון מלכותי במחוז וספרם קיים כבר 4 שנים והעניק קישוט מבורך מאוד לתערוכת המלאכה עם עבודות מפעל החרסינה שלו. בנוסף לקערות ולצלחות עם קצוות מוזהבים עשירים, אחרים פשוט מצוירים, המיוצרים לשולחן הנסיכותי, העונה גם על צורכי שולחן זה...."
ייצור בעבודת יד
קישוטי חרסינה וכלי שולחן מיוצרים בהקפדה הגדולה ביותר בהרנד. מסירותם ובקיאותם של יצרני וציירי החרסינה הם שלבים בסיפור ההצלחה של הרנד פורצלן וכך הם גם הפרסים שזכה המפעל בתערוכות עולמיות - בלונדון ב-1851 וב-1862, בפריז ב-1867, בווינה ב-1873, בבריסל ב-1935 ובפריז שוב ב-1937. תעשיית החרסינה של הרנד שרדה מלחמות, אסונות טבע ומשברים כלכליים עולמיים. זה מוכיח, לדברי המפעל, שהמסורת שמטפחים היא נצחית! גם בעולם המודרני החרסינה של הרנד בעבודת יד היא אחד האוצרות הבולטים בעולם. תעשיית החרסינה של הרנד, בתור תעשיית החרסינה הגדולה בעולם, מציעה את "יופי החושים" - שנצרב בפורצלן.
נקודות ציון חשובות
1826
ייסוד בית מלאכה על ידי וינצה שינגל וניסיונות לייצר חרסינה
^הונגריקום הוא מונח קיבוצי המציין ערך ראוי להבחנה והדגשה, אשר על פי אופייניו, ייחודו ואיכותו נוצר על ידי ההונגרים הוא שייך לביצועים המובילים של ההונגרים. חוק הונגריקום בהונגריה מגדיר ומסדיר מהו הונגריקום.
