תֶלמה יֶלין (בֶּנטוִויץ') (15 במרץ 1895 – 21 במרץ 1959) הייתה צ'לנית ישראלית ילידת אנגליה בעלת שם עולמי.
על שמה קרוי בית הספר התיכון "תלמה ילין" לאמנויות בגבעתיים.
קורות חייה
תלמה בנטוויץ' (Thelma Bentwich) נולדה באנגליה, בשנת 1895, התשיעית מאחד עשר ילדיהם של שושנה והרברט בנטוויץ'. משפחת בנטוויץ' הגיעה באמצע המאה ה-19 מהעיר פוזנן שבפולין ללונדון. בית הוריה היה בית ציוני אדוק, ואביה נמנה עם ידידיו הקרובים ביותר של חיים ויצמן. בביתם אף התארחו ישראל זנגוויל ותיאודור הרצל, ואביה היה בין הדוחקים בהרצל לבקר בארץ.
תלמה ילין החלה לנגן בצ'לו בילדותה, משום שאמה קבעה לכל אחד מילדיה באיזה כלי ינגן. היא התאהבה בכלי ונשארה נאמנה לו כאמנית מבצעת עד ימיה האחרונים. בגיל 16 יצאה מלונדון לפריז, כדי להשתלם בנגינת הצ'לו אצל האמן הספרדי הדגול פאבלו קזאלס. כן הייתה תלמידתו של הצ'לן הידוע אנדריי הקינג. היא החלה בהופעות פומביות, בהרכבים משפחתיים, עם אחיותיה, וניגנה בפני חיילי מדינות ההסכמה שחנו בצרפת בעת מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1919 הגיעה לראשונה לארץ ישראל. היא התיישבה באורח זמני במושבה זכרון יעקב, בה כבר התגוררו אחיותיה. מיד עם הגיעה לארץ החלה לעסוק לא רק בנגינה, אלא בפעילות רחבת היקף של חינוך מוזיקלי ושל ארגון קונצרטים ומופעים.
בשנת 1921 נישאה לאדריכל אליעזר ילין. לימים נולדו להם ארבע בנות. גם בנותיה של תלמה ילין היו אמניות מוכשרות – בציור, בנגינה, ובכתיבה. היא המשיכה בפעילותה המוזיקלית בד בבד עם גידול בנותיה; ערכה קונצרטים ברחבי אירופה, הקליטה והופיעה בקונצרטים משודרים ברדיו.
ילין השתקעה בירושלים, ובעלה האדריכל היה מראשוני המתכננים והבונים של שכונות הגנים בעיר, ובעיקר של שכונת רחביה. בעת מלחמת העולם השנייה עבדה תלמה ילין בשירות הצנזורה הבריטית בארץ, ובמשך שנים הייתה מורה לנגינה בצ'לו. לאחר מותו החטוף של אליעזר ילין בשנת 1945 התמסרה לנגינה ולהוראת הנגינה. הייתה אמנית מוערכת, בעלת שם עולמי בנגינת הצ'לו.
בשנת 1953 הצטרפה ל"רביעייה הישראלית", במקום לסלו וינצה, שפרש. הרביעייה כללה את הוויולן עדן פרטוש והכנרים לורנד פניבש ואחותו אליס פניבש.
תלמה ילין נפטרה באביב 1959, בגיל 64, ונטמנה בהר המנוחות[1].
הותירה אחריה את בנותיה: שושנה (אשת אבנר ישראלי), יהודית-ניטה (אמו של חנן גינת), יונה (אשת פרופ' זכריה קלאי), ויולה הכהן-ילין (אמה של השחקנית שרון הכהן-בר).
בין צאצאיה: השחקנית שרון הכהן בר, השחקן טל קלאי והמוזיקאים תומר בר וניצן בר.
בשנת 1962 נפתח בתל אביב תיכון לאמנויות "תלמה ילין", שנקרא על שמה. בית הספר עבר בשנת 1980 לשכונת בורוכוב בגבעתיים.
בשכונת רמת בית הכרם בירושלים קרוי רחוב "תלמה" על שמה.
ארכיונה מן השנים 1917–1959, ובו מכתבים, תוכניות, תמונות וקטעי עיתונות, שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית. בשנת 1964 פרסמה אחותה מַרגֶ'רי בנטואיץ ספר על אודותיה באנגלית בהוצאת ראובן מס, והוא ראה אור ב-1981 בתרגום עברי.
גלריה
-
אליעזר ותלמה ילין, 1920, לפני נישואיהם
-
זאב בן-צבי, דיוקן תלמה ילין, 1931 בקירוב,
מוזיאון תל אביב לאמנות / בית הספר התיכון תלמה ילין, גבעתיים
-
תלמה ילין (בצדה הימני של התמונה) מנגנת בטקס באקדמיה למוסיקה בירושלים
-
תלמה ילין בציור קיר ענק על קיר בית הספר תלמה ילין בגבעתיים
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרג'רי בנטואיץ, תלמה ילין: מחלוצי המוזיקה בארץ ישראל; תרגום: שמשון ענבל, ירושלים: ראובן מס, תשמ"א 1981.
- דנצ'ו ארנון, רק בירושלים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989 (האגדה לבית בנטוויץ').
- תלמה ילין – מכתבים מהשנים 1912–1959 כפי שנאספו ונערכו על ידי בתה ויולה הכהן-ילין; תרגום מאנגלית: יוסף אופנר; עריכה: דליה זומר, ירושלים: יורשי ו’ הכהן ילין, 2003.
- שושנה ישראלי, סיפור ישראלי: שושנה ישראלי תרפ"ב–תשס"ד, 1922–2004, רעננה: דוקוסטורי, 2005. (סיפור חייה של בתה)
- Margery Bentwich, Thelma Yellin: Pioneer Musician, Jerusalem: R. Mass, 1964.
קישורים חיצוניים
- תלמה ילין, דף שער בספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "תלמה ילין-בנטוויץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4105
- יהואש הירשברג, תלמה ילין, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- תלמה ילין, דבר, 22 במרץ 1959 (עם פטירתה)
- מ. ר., תלמה ילין ז"ל, דבר, 3 באפריל 1959
הערות שוליים
.jpg)
