M-109

"דוהר" צה"לי יורה באימונים
מידע כללי
סוג	תותח מתנייע
מדינה מייצרת	ארצות הברית ארצות הברית
יצרן	BAE סיסטמס
מערכה מרכזית	מלחמת וייטנאם, מלחמת יום כיפור, מלחמת איראן–עיראק, מלחמת שלום הגליל, מלחמת המפרץ, מלחמת עיראק, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל
מידע טכני
אורך	9.10 מטרים
רוחב	3.10 מטרים
גובה	3.30 מטרים
משקל	23.8 טונות (ללא זיווד), 28.2 טונות (עם זיווד)
מהירות	56 קמ"ש
טווח פעולה	350 ק"מ
מנוע	ג'נרל מוטורס 8V71T בעל 450 כ"ס
צוות	7 אנשי צוות - מפקד, כוון, אחראי מערום קרקע, טען, מכניס חומר נפץ הודף (חנ"ה) סוגר סדן, נהג, רץ קווי (צה"ל) 4 אנשי צוות ב"פלאדין" - מפקד צוות, נהג, מקלען-קשר ו 1–3 תותחנים
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח הוביצר 155 מ"מ
קליבר	155 מ"מ
אורך קנה	39 קליברים (6.045 מטר)
קצב אש	4 פגזים לדקה, ב"פלאדין" 6 פגזים לדקה
טווח מקסימלי	19.8 ק"מ עם תחמושת רגילה, 29.8 ק"מ עם תחמושת לטווח רחוק

M-109 הוא תותח מתנייע מתוצרת ארצות הברית שנמצא בשירות צבא ארצות הברית, צבא ההגנה לישראל וצבאות מערביים נוספים. תותח מתנייע M-109 מורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ המותקן על מרכב זחלי ממוגן הכולל תא צוות משוריין. התותח פותח בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי חברת United Defense (אנ') (כיום חלק מחברת BAE סיסטמס) ומאז פותחו לו מספר דורות מתקדמים יותר הנמצאים בשירות גם היום.

ה-M-109 הוא תותח מתנייע (תומ"ת) המורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ המותקן בתוך תובה משוריינת המגנה על הצוות שבו ועל מערכת הירי מפני פגיעה מנשק אויב כמו גם מפני נשק אב"כ ופגעי מזג אוויר. התובה זהה לזו של תותח מתנייע M-108 (אנ').

בניגוד לתותחים נגררים, ה-M-109 מסוגל להתנייד בכוחות עצמו. הכלי כולו בנוי על יסוד רכב קרבי משוריין עם מנוע, מזקו"ם ומערכות היגוי. הוא יכול לנסוע הן על כביש והן בשטח פתוח, במהירות מקסימלית של כ-50 קמ"ש. תכונה זו מאפשרת לתומ"ת לשנות את מיקומו באופן מהיר יחסית ולהתקדם בצמוד לטנקים של חיל השריון המסתער ובכך לספק חיפוי ארטילרי רציף מבלי לנטשם או לעכבם.

התותח שעל הכלי הוא "הוביצר", כלומר: תותח המסוגל לירות הן בכינון ישיר (כמו תותח של טנק) והן בכינון עקיף על ידי ירי תלול מסלול. שינוי זווית הירי מאפשר להוביצר לכסות טווח רחב ולפגוע במטרות בטווחים שונים. ירי בכינון ישיר טוב בעיקר כנגד מטרות קרובות, ולמרות שזהו לא ייעודו המקורי שלשמו פיתחו את ה-M-109 אפשרות זו נמצאה שימושית: כך למשל נעשה שימוש כזה כנגד שריון במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים (על ידי הכלים שקדמו ל-M-109) וכנגד מבנים במלחמת לבנון הראשונה ומבצע צוק איתן. ה-M-109 יורה בעיקר בכינון עקיף ולכן אינו מושפע מהמכשולים על פני השטח (כגון יערות או גבעות נמוכות) ויכול להגיע לטווחים של 3.5–29.8 ק"מ.

• ארצות הברית M109
• ארצות הברית M109A1

• ארצות הברית M109A1B

• ארצות הברית M109A2
• ארצות הברית M109A3

• ארצות הברית M109A3B

• ארצות הברית M109A4
• ארצות הברית M109A5

• ארצות הברית M109A5+

• ארצות הברית M109A6 "פאלאדין" (Paladin): הדגם החדש ביותר המהווה את עמוד השדרה של הגדודים הארטילריים האמריקאים היום. בעל 4 אנשי צוות וטעינה אוטומטית. ה"פאלאדין" הוא תותח עצמאי המסוגל לנווט, לקבל ולחשב תוכניות אש ללא עזרה תוכנית מבחוץ ולשחרר פגז ראשון תוך 60 שניות בלבד. קצב אש 6 פגזים לדקה. טווח עד לכ-30 ק"מ. יכולת להתחבר לנגמ"ש "אלפא" למילוי תחמושת.
• ארצות הברית M109A7

• 
  תומ"ת M109A2 בשירות כוח האכיפה למלחמת יוגוסלביה
• 
  תומ"ת M109A3 בשירות כוח האכיפה למלחמת יוגוסלביה
• 
  תומ"ת M109A4 בשירות הצבא הקנדי
• 
  תומ"ת M109A5 בשירות הצבא המרוקאי
• 
  תומ"ת M109A6 "פאלאדין" בשירות הצבא האמריקני

• שווייץ M109L47 "קאווסט" (KAWEST)
• גרמניה M109L52
• נורווגיה M109A3GNM
• קוריאה הדרומית M109K55

• קוריאה הדרומית M109K55A1

• אוסטריה M109A5Ö
• ישראל M109AL "רוכב" (Rochev): שיפור של ה-M109 האמריקאי. קצב אש של 4 פגזים לדקה. 6 אנשי צוות + מפקד. מהירות 56 קמ"ש. אפשרות למקלע בראונינג 0.3 או מא"ג על צריחון מפקד צוות. טווח עד 19.8 ק"מ עם סוגי התחמושת הקיימים בארץ. הגיע לארץ עם קנה קצר ואחר כך הוסב לקנה ארוך. כיום בשימוש בצה"ל בגדודי מילואים בלבד. השתתף במלחמת יום הכיפורים (גדוד סדיר וגדוד מילואים), במלחמת שלום הגליל, ובמבצעי צה"ל בלבנון בשנות ה-90 כולל מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם.
• ישראל M109AL "דוהר" (Doher): שיפור של ה"רוכב" שנכנס לשירות צה"ל בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומאז החליף את כל התותחים בשירות סדיר. בעל מערכות של הגנה מאב"כ ושריפות לשיפור שרידות אנשי הצוות. עם אפשרות למקלע נוסף בצריחון טען. טווח עד 19.8 ק"מ ועד 29.8 ק"מ עם סוג מסוים של תחמושת לטווח ארוך. השיפור העיקרי הוא במערכת ניווט וכינון עצמאי, וחיבור למערכת ה-GPS. נמצא בשימוש סדיר.
• ישראל M109AL "דורס" (Dores): שיפור נוסף של סדרת ה-M-109 בצה"ל. דומה ל"רוכב" אך מצויד במערכת איכון ובקרת אש מתקדמת. שיפורים נוספים הם מערכת ניווט עצמאית, מחשב פיקוד הכולל מפות ומחשב לבקרת מלאי. חיל התותחנים הישראלי החל להצטייד ב"דורס" בשנת 2004, אך כיום דגם זה נמצא בשימוש גדודי המילואים^{[דרוש מקור]}.

• 
  תומ"ת M109L52 בשירות הצבא הגרמני
• 
  תומ"ת M109L47 "קאווסט" בשירות הצבא השווייצרי
• 
  תומ"ת M109K55 בשירות הצבא הדרום קוריאני
• 
  תומ"ת M109A3GNM בשירות הצבא הנורווגי
• 
  תומ"ת M109A5Ö בשירות הצבא האוסטרי
• 
  תומ"ת M109AL "דוהר" בשירות צה"ל

מדינה	סה"כ	לפי גרסה
		2/A1	A3	A4	A5	A6
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	1,040					1,040[1]
ארצות הברית ארצות הברית	950					950[2]
מצרים מצרים	601	401[3]			200[3]
ישראל ישראל	600				600[4][5]
איראן איראן	440	440[6]
יוון יוון	408	135[דרוש מקור: מקור]	273[דרוש מקור: מקור]		12[דרוש מקור: מקור]
איטליה איטליה	283		283[7]
ערב הסעודית ערב הסעודית	280	280[8]
פקיסטן פקיסטן	265	150[9]			115[9]
טאיוואן טאיוואן	225	197[דרוש מקור: מקור]			28[דרוש מקור: מקור]
מרוקו מרוקו	183	123[10]			60[10]
שווייץ שווייץ	133				133[11]
ספרד ספרד	102	6[דרוש מקור: מקור]			96[דרוש מקור: מקור]
ירדן ירדן	122	122[12]
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות	85		85[13]
אוסטריה אוסטריה	83				83[14]
ברזיל ברזיל	76		40[דרוש מקור: מקור]		36[דרוש מקור: מקור]
נורווגיה נורווגיה	56		56[15]
צ'ילה צ'ילה	48				48[16][17]
לטביה לטביה	47				47[18]
מלזיה מלזיה	24					24[19]
עיראק עיראק	24				24[20]
דנמרק דנמרק	24		24[21]
פורטוגל פורטוגל	24	6[22]			18[22]
כווית כווית	23	23[23]
אינדונזיה אינדונזיה	20			20[24]
תאילנד תאילנד	18				18[25]
אתיופיה אתיופיה	17	17[26]
עומאן עומאן	15	15[דרוש מקור: מקור]
לבנון לבנון	12	12[27]
פרו פרו	12	12[דרוש מקור: מקור]
תוניסיה תוניסיה	11	11[26]
ג'יבוטי ג'יבוטי	10	10[דרוש מקור: מקור]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תומ"ת M-109

• תותח מתנייע
• חיל התותחנים הישראלי
• ארטילריה
• שולף