שמעון דוד יפה (לעיתים דוד יפה) (כ"ח בשבט תרמ"ט, 30 בינואר 1889 – 29 בספטמבר 1957) איש העלייה השנייה, עורך כתב העת החקלאי "השדה" (1923–1957), סופר ועורך, מראשוני המפקדים בארגון "ההגנה".

שמעון דוד בן ראובן יפה נולד בכפר יאנואוצי שבמחוז חוטין, בבסרביה (רוסיה). אחיו הצעיר של איש תנועת העבודה אליעזר יפה. בילדותו למד ב"חדר" ובישיבה. אחר כך עבד בבית חרושת כפועל.
עלה לארץ ישראל בשנת 1908, בתקופת העלייה השנייה. עבד כשומר במושבות העבריות בשפלת יהודה ובגליל. כאשר עלה אליעזר אחיו לארץ, לאחר השתלמות בחקלאות בארצות הברית, עברו השניים יחדיו להתגורר ולעבוד בפרדסים בעין גנים ואחר כך עבדו לעבוד בכפר תבור.^[1] במלחמת העולם הראשונה גויס לעבודות כפייה שהטילו השלטונות העות'מאניים על אוכלוסיית הארץ. בשלהי תקופת המלחמה התנדב לשרת בגדודים העבריים, בגדוד הארצישראלי, שאליו התנדבו רבים מצעירי היישוב.
בשנת 1920, לאחר שפרש מהגדודים, הצטרף לארגון "ההגנה" שהוקם בקיץ אותה שנה. שימש כמפקד בכיר ב"ההגנה" במחוז תל אביב, והיה ידוע בכינויו "החקלאי". בשנת 1921 נישא למרים ברדיצ'בסקי מניקולאייב.
בראשית שנות הארבעים, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נתמנה יפה לאחד משלושת השופטים ב"בית דין גבוה" חשאי שהקימה "ההגנה" (שופט נוסף היה הרב אברהם יעקב שפירא). המינוי נקבע על ידי מפקדת "ההגנה" והיה ביטוי לאימון ולהערכה הרבה שרכשו לשיקול דעתו. במשפט נתבעו לדין פנימי חברי "ההגנה" אחדים ובהם יוסף הכט מפקד ב"הגנה". הליכי המשפט החלו ב-22 במרץ 1942, והסתיימו ב-2 באוגוסט 1943.^[2]
לאחר הקמת המדינה, בשנות החמישים, תרם יפה עדויות רבות להקמת המחקר על תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל; מחקר תקדימי בהיקפו שנערך על ידי פרופ' בן-ציון דינור עם צוות חוקרים ואנשי ההגנה; עדויותיו נמצאות בארכיון בית גולומב בתל אביב.

מאז שנות החמישים, התגורר ברח' בארי 30 בתל אביב.

נפטר בסתיו 1957. נקבר בנהלל, לצד קברו של אחיו אליעזר, בהלוויה רבת משתתפים. הניח את אשתו.

יפה התמחה בנושאי חקלאות לענפיה השונים בארץ ישראל. הוא השתתף בעריכת "השדה" – כתב עת לחקלאות שהופיע משנת 1920. ב-1923 התמנה לעורכו, וערך אותו עד סמוך לפטירתו. הוא חקר ופרסם רבות על חקלאות ארץ ישראל הקדומה והמודרנית. וערך עשרות ספרים בנושאים שונים בחקלאות, שהופיעו ב"ספריית השדה".

לצד עבודתו בחקר החקלאות, חיבר ותרגם שירים אחדים שהולחנו ונעשו אהודים, בהם שיר הילדים "בין הרים ובין סלעים",^[3] תרגם מיידיש את שיר האהבה "הרכבת" שכתב יוסף רולניק והלחינה ברטה קלינג,^[4] וחיבר את השיר העממי "ידידי החלוץ", שהלחין יצחק פירוז'ניקוב.^[5]

• שבילי בשדה
• החקלאות העברית הקדומה בארץ ישראל

מאמרים

• 'ראשית ארגון ההגנה בתל-אביב', הד ההגנה, 2 (1956), עמ' 23–26.
• שמעון דוד יפה, מפתח-תקוה לכנרת, בתוך: ברכה חבס (עורכת), ספר העליה השניה, תל אביב, הוצאת עם עובד, תש"ד-1944, עמ' 367–371.
• בגדודים (מתוך מכתב פרטי), הפועל הצעיר, 5 בדצמבר 1919, המשך

• "שמעון דויד יפה", בתוך: יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, חיים באר (עורכים), לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1983.
• 'שלושים לפטירת ש"ד יפה ז"ל', (אסופת דברים לזכרו, בהם משל נחמן תרדיון, יעקב אורי, אברהם הרצפלד, עזרא דנין ואפרים תלמי), השדה לח, ב (חשוון תשי"ח, נובמבר 1957), עמ' 112 ואילך.
• נחום אריאלי ויצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ח; שמעון דוד יפה, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך א, עמ' 491.

• שמעון דוד יפה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שמעון דוד יפה, דף שער בספרייה הלאומית
• רשימת הפרסומים של שמעון דוד יפה, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "שמעון דוד יפה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 607

רשימות על חייו

• מת ש. ד. יפה, מעריב, 29 בספטמבר 1957
• שמעון דוד יפה, דבר, 30 בספטמבר 1957, המשך
• ש. ד. יפה למנוחות, דבר, 1 באוקטובר 1957
• ש.ד. יפה למנוחות, הצופה, 1 באוקטובר 1957
• ז. זונדר, לזכר נעדרים: ש. ד. יפה, דבר, 21 באוקטובר 1957
• א. מ. קולר, מאנשי בראשית, דבר, 3 בנובמבר 1957
• נ. תרדיון, לזכר נעדרים: ד. יפה (שנה למותו), דבר, 22 בספטמבר 1958