התקפות של רקטות מתוצרת פלסטינית על ישראל מרצועת עזה החלו ב-2001, בעת שהאינתיפאדה השנייה הייתה בעיצומה. טווח הרקטות משתנה וגדל עם הזמן, רקטת קסאם מסוגלת להגיע למרחק של כ-10 קילומטר מרצועת עזה בעוד שרקטת גראד 122 מ"מ משופרת מסוגלת להגיע למרחק של כ-40 קילומטר מרצועת עזה.
התקפות מיהודה ושומרון עלולות לפגוע באזורים צפופים בישראל ולגרום לנפגעים ולנזק.[6] זה מקור משמעותי לדרישה לפירוז הרשות הפלסטינית מנשק. אריאל שרון נהג להמחיש למנהיגים זרים בתצפית המכונה "המרפסת של המדינה" את הסיכון הביטחוני הנשקף. בכך שהערים הגדולות בישראל ונמל התעופה בן-גוריון, עורק התחבורה האווירית הראשי של ישראל, יהפוכו למטרות ירי לרקטות פלסטיניות.[7]
לאורך השנים נעשו כמה ניסיונות של קבוצות פלסטיניות לשגר רקטות על ישראל מאזור יהודה ושומרון, מרביתן כשלו.[8] בשנת 1970 נורו קטיושות אל ירושלים מאזור כפר בתיר. בשנת 1971 התרחשה התקפת הקטיושות על פתח תקווה, מתקפת רקטות קטיושה ששוגרו מאזור דיר בלוט אל פתח תקווה. מתקפה זו גרמה למותן של שלוש נשים וילדה. כן נמנע ירי שלוש קטיושות אל ירושלים בשנת 1974. במהלך 2002 אותרה רקטה במבצע צבאי בשכם.[9] במהלך 2005 אותרה מעבדת נפץ בה יוצרו רקטות לצד מטעני חבלה.[10]
בפברואר 2010 עצרו כוחות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית חוליית חמאס אשר תכננה לבצע שיגורי ניסיון של רקטות בגדה לעבר ישראל. הרשות העבירה לישראל את הרקטות והתחמושת שנתפסה.[6][12] ב-22 באוקטובר 2010 נמצאה אספקת נשק עצומה של פצצות מרגמה ורקטות אשר יועדו לשיגור מיהודה ושומרון לעבר ישראל.[13][14]
ב-10 ביולי 2023 מחבלים טענו ששיגרו 2 רקטות מקומיות מג'נין לעבר היישוב שקד שבצפון השומרון ופרסמו סרטון של שיגור רקטה כביכול; גדודי אל-קסאם לקחו אחריות. צה"ל גילה שני משגרים ושרידי שני טילים שנורו מג'נין[דרוש מקור].
מצרים שיגרה מעל 80 רקטות פרוג במהלך מלחמת יום הכיפורים לעבר חצי האי סיני וכוחות צה"ל, חלקן לעבר לעבר בסיס הפיקוד והמודיעין אום חשיבה אך אלה לא גרמו לנזק. חלקן לעבר רפידים.
לאחר השבת חצי האי סיני למצרים ב־1982, נורו לאורך השנים רקטות לעבר ישראל מחצי האי. ירי הרקטות בוצע הן על ידי ארגונים פלסטינים (חלקם יצאו מרצועת עזה דרך ציר ה-ח') והן על ידי ארגוני הג'יהאד העולמי שהתבססו בחצי האי סיני. הירי מבוצע מחצי האי סיני והמטרה היא עיר התיירות אילת. לעיתים רקטות שנורות על אילת פוגעת גם בעיר עקבה הירדנית.
ב־6 באפריל2023, במהלך חג הפסח נורה מטח של 37 רקטות ופצמ"רים מלבנון לעבר הגליל המערבי ומטולה. המטח היה המטח הגדול ביותר של רקטות ששוגרו מלבנון אל עבר ישראל מאז סוף מלחמת לבנון השנייה.[19]
השיגור הראשון של קטיושות לעבר ישראל בוצע על ידי ארגון פת"ח בסוף 1968. ב-16 בספטמבר 1968, מעט לפני שמונה בערב, נורה מטח של שמונה קטיושות (130 מ"מ) משטח ירדן לעבר בית שאן. שמונה אזרחים נפצעו באירוע, מתוכם שלושה נזקקו לאשפוז. מטח הקטיושות הפתיע את תושבי בית שאן אשר היו מחוץ לטווח האש בפעולות ירי קודמות של המחבלים, ונחשב לעליית מדרגה בהתקפות המחבלים. צה"ל הגיב למטח הקטיושות בירי תותחים מסיבי וקול ישראל בערבית שידר הודעות איום בסגנון: "על תושבי ירדן לדעת כי כל פגיעה במטרה אזרחית תגרור תגובה שתביא להרס רב בירדן". שר הביטחון משה דיין, בא לחזק את התושבים, והתקבל בתשואות. תושבי העיירה ביקשו ממנו שיורה לצה"ל להגיב בעצמה. הדיווחים בתקשורת ציינו שהעיירה חזרה לשגרה די מהר, אולם עלו תלונות על מחסור במקלטים.
כאן נפלה קטיושה
לאחר ספטמבר השחור פחת ירי הקטיושות מירדן לעבר ישראל. אולם מדי פעם נורו קטיושות לעבר ישראל. ביולי 1975 נורו קטיושות אל קיבוץ אילות משטח ירדן.[20]
סוריה
הרס בשכונת יפה נוף שבמגדל העמק, לאחר נפילת הפרוג השני במלחמת יום הכיפורים. הטיל פגע בגן משחקים ובקרבת בתי מגורים, אך לא גרם לפגיעות בנפש.
ב-9 באוקטובר, היום הרביעי למלחמה, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר בסיס רמת דוד] במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של טייסA-4 סקייהוק ולפציעת שני טייסים נוספים, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים, אחת מהן פגעה בבית ילדים בקיבוץ גבת הסמוך, אך לא היו נפגעים כיוון שהילדים שהו במקלט. הסורים שיגרו גם רקטות לעבר שדה התעופה מחניים ומפקדת פיקוד צפון בצפת אך אלו לא גרמו לנפגעים. ההתקפות אלה היו אחד הגורמים שהביאו להחלטת הממשלה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בצהרי אותו יום. לאחר תקיפה זו פסקו הסורים מירי טילי הפרוג.
