שיאן

אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "שה-ין".
שִׂיאָן (תת-מחוז עירוני)
西安
פוטומונטז' של שיאן
פוטומונטז' של שיאן
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז שאאנשי
שטח 10,107 קמ"ר
גובה 405 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בתת-המחוז העירוני 12,183,280[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 11,133,823 (2020)
 ‑ צפיפות 1,205 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 34°16′N 108°56′E / 34.267°N 108.933°E / 34.267; 108.933
אזור זמן UTC +8
http://www.xa.gov.cn


מיקומה של שיאן במחוז שאאנשי
שיאן, חדש מול ישן: העיר המודרנית מאחורי חומות העיר

שִׂיאָן (בסינית: ‏西安ⓘ‏Ⓘ‏; בפין-יין: Xī'ān; מילולית: "השלווה המערבית"; נקראה בעבר גם צָ'אנְג-אָן (בסינית מפושטת: 长安; בסינית מסורתית: 長安; בפין-יין: Cháng'ān; ‏האזנהⓘ‏Ⓘ‏; מילולית: "השלווה הנצחית")) היא תת-מחוז עירוני, עיר הבירה והעיר המאוכלסת ביותר במחוז שאאנשי שבמרכז הרפובליקה העממית של סין. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית תת-המחוז העירוני מנתה כ-12.18 מיליון תושבים, מתוכם כ-11.13 מיליון בשטח האורבני, בשטח כולל של 10,107 קמ"ר. שיאן היא אחת הערים ההיסטוריות החשובות בסין, ושימשה כבירתה תחת שושלות רבות.

היסטוריה

בסמוך לשיאן נמצאו שרידי כפר נאוליתי מהאלף השישי לפני הספירה. לשיאן יש היסטוריה של למעלה מ-3,100 שנה ברציפות. זו מהערים המשפיעות והחשובות ביותר בהיסטוריה האנושית. שיאן הייתה אחת מערי הבירה העתיקות של סין, כשהאחרות היו בין השאר בייג'ינג, לוו-יאנג, קאיפנג, האנגג'ואו, ונאנג'ינג. שיאן הייתה עיר הבירה של 13 שושלות לרבות שושלת ג'ואו המערבית, שושלת צ'ין, שושלת האן המערבית, שושלת סווי ושושלת טאנג וזאת במשך 1062 שנים. בתקופת שושלת האן ושושלת טאנג שיאן הייתה התחנה הראשונה בדרך המשי כמו גם המרכז הפוליטי הכלכלי והתרבותי, בתקופתה העיר הייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם ואחת החשובות בעולם, ומבנה העיר הועתק גם לערים חשובות כגון קיוטו בירת הייאן ואדו ביפן. כבירה נכבשה העיר רק על ידי הטיבטים לזמן קצר ב-763, וחואנג צָ'או במרד של 879, אך במשך המילניום הראשון לספירה עמדה לרוב בתפארתה בהיותה מהערים החשובות והגדולות בעולם. מעיר זאת נפוץ הבודהיזם בסין לאחר שבמאה ה-7 תורגמו בה מאות ספרי דת שהובאו מהודו. עיר זאת הפיצה גם את הקונפוציאניזם, דאואיזם וליגליזם שהיו זרמי מחשבה משפיעים בסין.

מנפילת שושלת טאנג במאה ה-10, הלכה ושקעה העיר, אם כי בראשית שושלת מינג, בסוף המאה ה-14, נבנתה מחדש והוקפה בחומה חדשה, וגם ניתן לה שמה הנוכחי. בשנת 1556 הייתה במוקד רעידת האדמה הקטלנית בהיסטוריה, כשכמעט הושמדו כליל כל יישובי המחוז והמחוזות הסמוכים. העיר שבה לספרי ההיסטוריה במאה ה-20 בבריחתה של צה-שי הקיסרית האלמנה לשם במהלך מרד הבוקסרים ובתקרית שיאן בה נחטף מנהיג סין צ'יאנג קאישק והפך לשבוי במדינתו.

גילוי צבא הטרקוטה בקרבת העיר בתחילת שנות ה-70, גרם לעיר לשוב לחשיבות העבר שלה בשמשה סמל של אחדות עבר מיתולוגית העוזרת לגבש את סין העכשווית כהמשך ישיר של סין הקדמונית. תקציבים שהופנו לעיר הפכו אותה במהירות למרכז תעשייה, אומנות, חינוך ותיירות, והעיירה המאובקת של שנות השבעים הפכה למרכז מטרופוליני של כ-8.5 מיליון איש. זו עיר שהתעשרה במהירות והפכה למרכז תעשייתי המייצר בעיקר רכיבים בקבלנות משנה. עם זאת, כעיר תיירות מהחשובות בעולם, מגיעים אליה כ-60 מיליון תיירים (מרביתם תיירות פנים), דבר התורם רבות לעושרה של העיר.

העיר מוקפת בנהר ג'ין, נהר ווי, נהר צ'אן ונהר ג'ינג. שיאן ידועה בעיקר בשל הממצאים של צבא הטרקוטה שנמצאו בסביבתה.

חומות שיאן

חומות העיר נמצאות במרכז העיר, החומה המזרחית אורכה 11.9 ק"מ, החומה המערבית קטנה רק במעט מהמזרחית; בחומות ארבעה שערים. המזרחי - שער אניון, הדרומי - שער יונגן, המערבי - שער אנדינג ובמזרח שער צ'אנגלי. לפני 1,400 שנה קבעה שושלת טאנג את בירתה בשיאן, באותה תקופה אורך החומות היה 35 ק"מ, חומות כה כבירות היו נדירות אז ושיאן הייתה אחת מארבע ערי הבירה העתיקות הגדולות בעולם. העיר וחומותיה הפכו חורבות במלחמה במאה העשירית. החומות נבנו מחדש על החומות שהיו בתקופת שושלת טאנג. בתקופת שושלת מינג (1374-1378) החומות הורחבו והוגבהו. זו אחת הערים היחידות בסין בהן נשתמרו החומות בצורה כה יפה. החומה הנוכחית נבנתה במאה ה-14 בראשית שושלת מינג שגם נתנה לעיר לראשונה את השם שיאן. החומות שרדו את רעידת האדמה הגדולה מהמאה ה-16.

גובה החומות כ-12 מטרים, החומות רחבות מאוד בבסיסן, למעלה רוחבן 18 מטרים. בחלקן החומות מוקפות בתעלת מים, בכל שער יש מגדל שמירה, בכל שער היה גשר תלוי נייד שהיה מועלה בעת קרב. על החומות ניתן לטייל רגלית, לשכור אופניים או לסייר ברכב חשמלי לאורך החומה.

חלוקה מנהלית

תת-המחוז העירוני שיאן מחולק ל-11 מועצות ושתי נפות:

  • מועצת שִׂינְצֶ'נְג (新城区/Xīnchéng Qū)
  • מועצת בֶּיילִין (碑林区/Bēilín Qū)
  • מועצת לְיֵינְחוּ (莲湖区/Liánhú Qū)
  • מועצת בָּאצְ'יָאוֹ (灞桥区/Bàqiáo Qū)
  • מועצת וֶיי-יָאנְג (未央区/Wèiyāng Qū)
  • מועצת יֵנְטָה (雁塔区/Yàntă Qū)
  • מועצת יֵן-לְיָאנְג (阎良区/Yánliáng Qū)
  • מועצת לִינְטוֹנְג (临潼区/Líntóng Qū)
  • מועצת צָ'אנְג-אָן (长安区/Cháng'ān Qū)
  • מועצת גָאוֹלִינְג (高陵区/Gāolíng Qū)
  • מועצת חוּ-יִי (鄠邑区/Hùyì Qū)
  • נפת לָאן-טְיֵין (蓝田县/Lántián Xiàn)
  • נפת ג'וֹאוּגְ'ה (周至县/Zhōuzhì Xiàn)

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: שיאן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיאן

הערות שוליים

  1. ^ China: Shaanxi (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
הערים הגדולות של הרפובליקה העממית של סין
מפקד האוכלוסין הלאומי השביעי של סין (2020)[אוכלוסין 1]
דירוג שם מחוז אוכלוסייה דירוג שם מחוז אוכלוסייה
שאנגחאי
שאנגחאי
בייג'ינג
בייג'ינג
1 שאנגחאי שאנגחאי 21,909,814 11 האנגג'ואו ג'ג'יאנג 9,236,032 שנג'ן
שנג'ן
גואנגג'ואו
גואנגג'ואו
2 בייג'ינג בייג'ינג 18,960,744 12 פושאן גואנגדונג 9,042,509
3 שנג'ן גואנגדונג 17,444,609 13 נאנג'ינג ג'יאנגסו 7,519,814
4 גואנגג'ואו גואנגדונג 16,096,724 14 שניאנג ליאונינג 7,026,358
5 צ'נגדו סצ'ואן 13,568,357 15 ג'נגג'ואו חנאן 6,461,013
6 טיינג'ין טיינג'ין 11,052,404 16 צ'ינגדאו שאנדונג 6,165,279
7 ווהאן חוביי 10,494,879 17 סוג'ואו ג'יאנגסו 5,892,892
8 דונגגוואן גואנגדונג 9,644,871 18 ג'ינאן שאנדונג 5,648,162
9 צ'ונגצ'ינג צ'ונגצ'ינג 9,580,819 19 צ'אנגשה חונאן 5,630,256
10 שיאן שאאנשי 9,392,938 20 קונמינג יונאן 5,273,144