הערך מכיל כתב מזרח-אסייתי. כדי לראות את הכתוב בצורה תקינה, יש להתקין גופן סיני במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, ראו עזרה.
גודלה של סין מבחינת שטח ואוכלוסייה הכתיבו חלוקה מנהלית של סין לכמה רמות עוד מזמנים קדומים. בחוקה של סין העממית מחולקת סין לשלוש רמות מנהליות, אולם בפועל מחולקת סין לחמש רמות: המחוז, הנציבות, הנפה, הפלך והכפר. בכל אחת מהרמות קיימים כמה סיווגים, לפי אופי השטח שאליו הם מתייחסים, כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן.
לחלוקה זו משמעות רבה מבחינת מנהל, מכיוון שלמנהל בכל אחת מהרמות סמכויות רבות והשפעה רבה מהמוכר בארץ. לטיב המנהל המקומי השפעה מכרעת על נושאים כמו הפיתוח הכלכלי שלו ומדיניות תכנון המשפחה שלו.
לחלוקה המנהלית יש תפקיד חשוב גם בתרבות הסינית, מכיוון שהסינים מזוהים במידה רבה עם מחוז המוצא שלהם, ולכל מחוז יש את המאפיינים הסטראוטיפיים שלו. החלוקה הנוכחית מבוססת במידה רבה על החלוקה שנקבעה בימי שושלת מינג, כשההבדלים המהותיים ביותר הם בחלוקה מחדש של צפון-מזרח סין, וכן ייסוד אזורים אוטונומיים אתניים על פי המודל הסובייטי.
הטבלה שלהלן מציגה את חמש הרמות של החלוקה המנהלית של סין, ואת הסיווגים הקיימים בכל רמה. לכל סיווג מציגה הטבלה את השם הסיני של הסוג, את התרגום המקובל שלו לאנגלית ולעברית, וכן את מספר החלוקות מכל סיווג.
ברפובליקה העממית של סין ישנם 34 אזורים הכלולים תחת ההגדרה מחוז, (כולל טאיוואן שעצמאותה אינה מוכרת על ידי סין העממית). מתוכם 23 מחוזות, חמישה מחוזות אטונומיים, ארבע מחוזות עירוניים ושני אזורים מנהליים מיוחדים.
למרות היותם נתונים למרות הממשלה המרכזית, אזורים בדרגת מחוז נהנים מחופש פעולה גדול יותר מאזורים אחרים בסין, דבר שמתבטא בעיקר בחופש כלכלי.
מחוז ברפובליקה העממית של סין לכל מחוז יש מזכירות משלו האחראית על ניהולו. מעמד החלטות המזכירות הוא מעל מעמד החלטות המושל. תחת הגדרה זו כלולים 23 אזורים, למרות שבפועל שולטת ממשלת סין רק על 22 אזורים, בעקבות מעמדה הבינלאומי של טאיוואן.
מחוז אוטונומי למעשה אין הרבה הבדל בין מחוז רגיל לבין מחוז אוטונומי, מלבד העובדה כי במחוז אוטונומי ניתנת האפשרות לתושבים לבחור את המושל מתוך בני אותו מיעוט. גם כאן למזכירות הכוח האמיתי. ברפובליקה העממית של סין חמישה מחוזות אוטונומיים. גואנגשי לבני ג'ואנג, מונגוליה הפנימית לבני מונגול, נינגשיה לבני חווי, שינג'יאנג לאויגורים וטיבט לטיבטים.
מחוז עירוני אלו הן ערים גדולות שקיבלו מעמד של מחוז. שטחו של המחוז העירוני כולל גם שטחים כפריים רבים, שעל פי רוב עולים בשטחם על האזורים האורבניים של המחוז. גם כאן הסמכות העליונה היא המזכירות, אלא שבראשות העיר עומד ראש עיר ולא מושל.
אזור מנהלי מיוחד זהו התואר הגבוה ביותר לאזור בסין, והוא שמור להונג קונג ולמקאו. לאזור כזה מנהל משלו עם מערכת חוקים משלו, ממשל זה אינו עצמאי לחלוטין וממשלת סין נוטה להתערב לפעמים בהחלטות המנהל. בראש המנהל עומד המנכ"ל (chief executive) אותו בוחרת ממשלת סין, מתוך הממשלה שנבחרת על ידי התושבים.
רמת נציבות
רמת נציבות היא הרמה השנייה במעמדה לרמת מחוז ברפובליקה העממית של סין. תחת רמה זו נכללים 333 אזורים. מתוכם 283 ערים ברמת נציבות, 17 נציבויות, 30 נציבויות אוטונומיות ושלוש ליגות, מונח הקיים במונגוליה הפנימית בלבד.
נציבות עירונית - ערים ברמת נציבות אלו הן ערים גדולות החולשות על שטח נרחב המשתרע סביבם, הן אינן גדולות מספיק כדי להחשב כמחוזות עירוניים, אך חשובות דיין כדי לא להקרא סתם "עיר".
נציבויות אין למעשה הבדל בין נציבות לערים ברמת נציבות, ונציבויות רבות הפכו במהלך שנות השמונים לערים ברמת נציבות. כיום נציבויות קיימות ברובן רק בטיבט ושינג'יאנג.
נציביות אוטונומיות אלו ערים ברמת נציבות עם ריבוי של מיעוט אחד או יותר
ליגה כמוה כנציבות, השימוש בשם זה פוחת והולך בהדרגה, ואינו אלא שריד לאופן החלוקה שהיה שגור במונגוליה.
^ 123שימוש במונח "עיר": בחלוקה המנהלית של סין המונח "עיר" מתייחס לשטח בגודל שרירותי, לאו דווקא אורבני, שבמרכזו אזור אורבני. כך למשל המחוז העירוני צ'ונגצ'ינג מכסה שטח של כ-82 אלף קמ"ר, אך רק כשליש מתושביה הם עירוניים. מסיבה זאת, מתורגם לעברית המונח "Municipality" כ"מחוז עירוני". ברוח זו תורגמו גם יתר המונחים המכילים את המילה City (市).