שחפית בנגלית

קריאת טבלת מיוןשחפית בנגלית
זוג שחפיות בנגליות במהאראשטרה, הודו
זוג שחפיות בנגליות במהאראשטרה, הודו
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
תת־סדרה: שחפאיים
משפחה: שחפיתיים
סוג: תלאסאוס
מין: שחפית בנגלית
שם מדעי
Thalasseus bengalensis
‏לסון, 1831
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שַׁחֲפִית בֶּנְגָּלִית (שם מדעי: Thalasseus bengalensis)[2] היא מין של עוף ימי ממשפחת השחפיתיים. תחום תפוצתה מתפרש על פני האוקיינוס ההודי ואוקיאניה, עם אוכלוסייה נוספת החיה בחופי צפון אפריקה.

בישראל היא מקייצת נדירה אך קבועה במספרים קטנים במפרץ אילת. בנוסף, היא מזדמנת נדירה ביותר בחופי הים התיכון.[3]

טקסונומיה ואטימולוגיה

בעבר היא שויכה לסוג שחפית, אך הועברה לאחרונה לצד מיני שחפיות נוספים לסוג הנוכחי Thalasseus (היינריך בויה, 1822), בעקבות מחקרי DNA מיטוכונדריאלי אשר איששו את ההשערה כי שלושת הטיפוסים השונים במשפחת השחפיות (כיפה לבנה, כיפה שחורה, וכיפה שחורה עם כתם לבן במצח) מהווים ענפים שונים ומובחנים.[4]

שם הסוג Thalasseus הוא מיוונית עתיקה ומשמעותו "דייג" מ- thalassa, "ים".; ושם המין הספציפי bengalensis פירושו "של בנגל", בשל המקום בו נאסף הטיפוס על-פיו תואר המין לראשונה; המתייחס היסטורית לחלק גדול מצפון הודו ובנגלדש.[5]

תפוצה

היא מקננת באזורי חוף סובטרופיים של העולם בעיקר מהים האדום על פני האוקיינוס ההודי ועד למערב האוקיינוס השקט ואוסטרליה, עם אוכלוסייה משמעותית בחוף הדרומי של הים התיכון בשני איים מול חופי לוב. קינונים אקראיים דווחו גם באיטליה ובצרפת. השחפיות מאוסטרליה הן כנראה יציבות, אבל אוכלוסיות אחרות נודדות וחורפות דרומה עד לדרום אפריקה.

תת-מינים

לשחפית זו יש מספר תת-מינים באזורים שונים, הנבדלים בעיקר בגודל ובפרטי ניצוי קלים:

התת-מין הים תיכוני הוא מזדמן נדיר לאירופה, ומתרבה בזוגות טהורים או מעורבים (עם שחפית שחורת-מקור) באיטליה, ספרד ואנגליה.

מין זה מקנן במושבות צפופות בחופים ובאיים. השחפית מקננת בשקע באדמה והתטולה שלה מכילה אחת עד שתי (לעיתים נדירות שלוש) ביצים. התנהגות הקינון דומה מאוד לזו של שחפית שחורת-מקור, עם הימנעות מטורפים על ידי קינון במושבות צפופות מאוד, וגם (בתת-מין T. b. emigrata לפחות) על ידי קינון בסוף הקיץ כאשר שחפים צהובי-רגל העלולים לטרוף אפרוחים סיימו לקנן ועזבו את שטחי הקינון.

תיאור

זוהי שחפית בינונית-גדולה, באורך 35–43 ס"מ, מוטת כנפיים של 88–105 ס"מ, ומשקל 185–242 גרם.[6] היא דומה מאוד בגודלה ובמראה הכללי לשלושת קרובי משפחתה הקרובים אליה מאוד, שחפית שחורת-מקור, שחפית הדורה ושחפית סינית (אנ') (Thalasseus bernsteini). לבוגר בלבוש קיץ יש כיפה שחורה, רגליים שחורות ומקור כתום ארוך וחד. העל-כנף, השת ונוצות הזנב המרכזיות אפורים, ואילו החלקים התחתונים לבנים. אברות היד מתכהות במהלך הקיץ. בחורף, המצח הופך לבן. הקריאות הן רעש צורם וחזק כמו של שחפית שחורת-מקור.

השת האפור מהווה תכונה שימושית לזיהוי בתעופה, המבדילה אותה מהמינים הקרובים. השחפית ההדורה נבדלת בנוסף גם במקור מעט ארוך וצר יותר, בעוד שהשחפית הסינית נבדלת בקצה השחור למקור; ולשחפית שחורת-המקור - מקור שחור עם קצה צהוב.

פרטים צעירים מזכירים שחפיות שחורות-מקור בני אותו גיל, אך עם מקור צהוב-כתום, והם בהירים יותר בסך-הכל; עם סהרונים כהים קלים בלבד על נוצות הגב.

בטווח התפוצה של המין הזה יש עוד שתי שחפיות בעלות מקור כתום, שחפית גדולה ושחפית צהובת-מקור. שניהם גדולים בהרבה ובעלי מקור חסון יותר; למלכותית יש גם שת וזנב לבנים, בעוד שחלקיה העליונים (החולקים את הגב האפור) כהים יותר מלמעלה והיא בעלת מקור צהוב יותר.

מזונה מורכב בעיקר מדגי ים קטנים וחסילונים.[7] בדומה לכל שחפיות תלאסאוס, השחפית הבנגלית ניזונה על-ידי צלילה אחר דגים, בדרך כלל במקורות מים מלוחים. לרוב היא תצלול ישירות, ולא בשיטת "ריחף הדרגתי" המועדפת על שחפית הקוטב. הזכר נוהג להציע דגים לנקבה כחלק מתצוגת החיזור.

סטטוס

למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה ויציבה. בשל כך הוא אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).[7]

שחפית בנגלית היא אחת מהמינים עליהם חל ההסכם לשימור עופות מים נודדים אפריקאים-אירו-אסייתים (AEWA), ואחת מ-10 מיני עופות ימיים הנכללים בתוכנית הפעולה של עופות ימיים ים-תיכוניים.[8]

בהודו היא מוגנת בשמורת העופות הימיים PM Sayeed (אנ').[9]

גלריה

לקריאה נוספת

  • Azafzaf, H., Etayeb, K. & Hamza, A. 2006: Report on the census of Lesser Crested Tern Sterna bengalensis in the Eastern coast of Libya. (1–7 August 2006). Unpublished report to Regional Activities Centre/Special Protected Areas (MAP/UNEP), Environment General Agency (Libya) and African-Eurasian Waterbird Agreement (UNEP/AEWA). 18 pp with map and four Appendices.
  • Baker N.E (1984). Lesser Crested Tern in Bengazi, Libya. Bull. Orn. Soc. Middle East.
  • Hamza, A., H. Azafzaf, N. Baccetti, E.M. Bourass, J. J.Borg, P. Defos du Rau, A. Saied, J. Sultana, M. Zenatello (2008) Report on census and ringing of Lesser Crested Tern in Libya (2-10 Aug. 2007), with a preliminary inventory of Libyan islands. UNEP-MAP-RAC/SPA and EGA. Tech. Report.
  • Meininger, Peter L., Pim A. Wolf, Dan A. Hadoud and Mohamed F. A. Essghaier (1994) Rediscovery of Lesser Crested Tern breeding in Libya British Birds 87(4):160-170.
  • Moltoni E. (1938). Escursione ornitologica all’Isola degli Uccelli (Golfo della Gran Sirte, Cirenaica). Riv. Ital. Orn 8 : 1-16.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחפית בנגלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שחפית בנגלית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Bridge, E. S.; Jones, A. W. & Baker, A. J. (2005).
  3. ^ ד"ר יואב פרלמן, שחפית בנגלית, Thalasseus bengalensis, באתר מרכז הצפרות הישראלי
  4. ^ Bridge, Eli S.; Jones, Andrew W.; Baker, Allan J. (2005). "A phylogenetic framework for the terns (Sternini) inferred from mtDNA sequences: implications for taxonomy and plumage evolution". Molecular Phylogenetics and Evolution. 35 (2): 459–469. doi:10.1016/j.ympev.2004.12.010. PMID 15804415.
  5. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 69–70, 383. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  6. ^ Josep del Hoyo, Andrew Elliott, Jordi Sargatal, Handbook of the Birds of the World, כרך 3 Hoatzin to Auks, Barcelona: Lynx Edicions, 1996, עמ' 646, ISBN 84-87334-20-2. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Lesser Crested Tern (Thalasseus bengalensis) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  8. ^ "Regional Activity Centre for Specially Protected Areas". www.rac-spa.org. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2017. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ KA Shaji (13 במאי 2020). "Lakshadweep gets world's first sea cucumber conservation reserve to curb smuggling into China". Scroll. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)