רצח העם היווני-פונטי

רצח העם היווני-פונטי היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, באוכלוסייה דוברת היוונית לחוף הים השחור.

רצח העם היווני-פונטי התאפיין במעשי טבח המוניים, בגירוש המוני בכפייה שכלל צעדות מוות, בהוצאות להורג שרירותיות, ובהחרבה של מונומנטים תרבותיים, היסטוריים ודתיים של כלל האוכלוסייה הנוצרית-אורתודוקסית. ההערכה הרווחת היא כי בין 450,000–900,000 יוונים-פונטים נספו.[1] קבוצות אתניות נוצריות אחרות כמו הארמנים והאשורים נטבחו אף הן באותה תקופה בשטחי האימפריה העות'מאנית, כחלק ממדיניות שיטתית של טיהור אתני של האוכלוסייה הנוצרית באנטוליה במלחמת העולם הראשונה ולאחריה בשנים 1914–1923.

רוב הפליטים והניצולים נמלטו ליוון (יותר מרבע מהאוכלוסייה הקודמת של יוון), ורוב הפליטים מהמחוזות המזרחיים בעיקר, מצאו מקלט באימפריה הרוסית השכנה.[2] עד סוף המלחמה, חלק גדול מהיוונים שחיו באסיה נהרגו או נמלטו; ואילו אלה שנשארו הועברו מאוחר יותר ליוון כחלק מחילופי אוכלוסין בכפייה בין יוון וטורקיה. החילופים הללו למעשה הפכו את הגירוש למעוגן בחוק, ואף חסמו את שיבת הפליטים לאחר מכן. בשנת 2007, חוקרים מהאיגוד הבין-לאומי לרצח עם הכירו במדיניות האימפריה העות'מאנית נגד מיעוטים נוצריים (כמו גם נגד היוונים) כרצח עם.[3]

רקע היסטורי

הנוכחות היוונית באסיה החלה כבר בשנת 800 לפנה"ס.[4] היוונים כינו את הים השחור Εὔξεινος Πόντος (Euxinos Pontos, כלומר "הים הידידותי" או "הים מסביר הפנים", כנראה לשון נקייה המתייחסת לשבטים העוינים שלחופיו), וכבר אז החלה התיישבותם לאורך חופו; כאשר הבולטות בערים היווניות באזור זה היו: טרביזונד (Trabzon בטורקית), סאמפסונטה (Samsun), סינופה (Sinop), והראקליה-פונטיקה (Karadeniz Ereğli).[5] בתקופה ההלניסטית (334 לפנה"ס) שבאה בעקבות כיבושיו של אלכסנדר מוקדון, התרבות והשפה היווניות החלו לשלוט באסיה הקטנה. ההתייוונות של האזור הואצה תחת השלטון הרומי-ביזנטי. לפני כיבושי האימפריה העות'מאנית הייתה קבוצת הנתינים היוונים-ביזנטים הקבוצה הגדולה ביותר של עמים ילידים שחיו באסיה הקטנה. היוונים היו רוב באזור, עד הכיבוש הסופי של העיר טרביזונד על ידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1461. ערב מלחמת העולם הראשונה, היה באסיה הקטנה מגוון אתני רחב אשר כלל טורקים, אזרים, יוונים-פונטים, ארמנים, כורדים, זאזא, צ'רקסים, אשורים, יהודים ולאזים. אחת הסיבות לטבח הטורקי באוכלוסייה הנוצרית בכלל והיוונית בפרט הייתה החשש שהאוכלוסייה הנוצרית תסייע לאויבי האימפריה העותמאנית. לכך נוספה האמונה כי כדי ליצור מדינת לאום מודרנית יש צורך לטהר מהשטחים של מדינת הלאום קבוצות שעלולות לאיים על שלמותה של מדינת לאום טורקית מודרנית.[6] היוונים-הפונטים (כמו גם שאר קבוצות לא-מוסלמיות כאמור) היוו בעיה מדאיגה בעיני הטורקים הצעירים, שכן כחלק מהסכם קוצ'וק קאינרג'ה[7] (מטורקית Küçük Kaynarca Antlaşması) אישרו העות'מאנים את מעמדו של הצאר הרוסי כממשיך האימפריה הביזנטית, וכן כמגן הנוצרים בתחומי האימפריה. בשל כך, ראו הטורקים הצעירים את היוונים-הפונטים כבוגדים שכל רצונם הוא להצטרף לכוחות הצבא הרוסי באופן טבעי, והחליטו לגרשם מתחומי האימפריה.

על פי נספח צבאי גרמני, הכריז שר המלחמה העות'מאני איסמעיל אנוור בשנת 1915 שהוא רוצה באוקטובר "לפתור את הבעיה היוונית בתקופת המלחמה [...] באותו אופן שהוא פתר את הבעיה הארמנית."[8]

רצח העם היווני-פונטי

בעקבות הסכמים דומים שנעשו עם בולגריה וסרביה, חתמה האימפריה העות'מאנית על הסכם חילופי אוכלוסין קטן יחסית עם יוון בנובמבר 1913.[9] הסכם נוסף מסוג זה נחתם ביולי 1914, שמטרתו החלפת חלק מ"הטורקים" של יוון ביוונים של איידין ומערב תראקיה (טורקיה), לאחר שהעות'מאנים גירשו יוונים אלה מבתיהם בתגובה לסיפוח היווני של כמה איים טורקיים.[2] בפועל ההחלפה לא הושלמה בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה.[10] החל משנת 1913 העות'מאנים החלו ליישם תוכנית של גירוש והגירה בכפייה, תוך התמקדות ביוונים באזור הים האגאי ותראקיה המזרחית, שנוכחותם באזורים אלה נחשבה איום על הביטחון הלאומי. בעוד הדיונים על חילופי אוכלוסין עדיין מתנהלים, יחידות צבאיות מיוחדות החלו במתקפה על כפרים יווניים כאשר הם מאלצים את תושביהם לנטוש את בתיהם ולהגר ליוון, כאשר בו בזמן הם מוחלפים בפליטים מוסלמים.[11] ביוני 1914 החלו הטורקים בסגירת כנסיות ובתי ספר יוונים, החרמת מוצרים יוונים ואף ביזת בתיהם של היוונים.[12] כחלק מהפעולה שנועדה לעודד את היוונים לעזוב, החלו כוחות טורקים לטבוח בתושבי העיר היוונית פוקאהי אשר סירבו לנטוש את בתיהם. המעטים ששרדו את הטבח ברחו ליוון.[13] בתגובה ללחץ בין-לאומי ומקומי, ועל מנת לנסות ולהרגיע את הרוחות, טען טלעת פאשה כי לא ידע על האירועים ולא הייתה לו יד בהם. למרות שהתיימר להוציא עצמו מהעניין, נפגש טלעת פאשה עם ראש מבצע ה"טיהור" במהלך סיור שלו ואף ביקש ממנו להיות זהיר ופחות "גלוי".[14] באותו הקיץ אילצו אנשי הכוחות המיוחדים של האימפריה העות'מאנית את הגברים היוונים להצטרף למחנות עבודה, שבהם מתו אלפים תוך כדי עבודות פרך, התעללות והרג שרירותי בידי השומרים העות'מאנים.[15] בחודשים שלאחר מכן התרחב הטבח לאזורים נוספים באימפריה בהם פונטוס, קפדוקיה וקיליקיה.

בתגובה לאירועים הללו, הפציר ראש ממשלת יוון אלאפטריוס וניזלוס מהטורקים לעצור את מעשיהם, ואף איים לנהוג באותה הצורה באוכלוסייה המוסלמית המתגוררת ביוון. בינואר 1915 הצליחו הרוסים להביס את הטורקים בקרב סאריקאמיש; אזור שבו התגוררו יוונים רבים; מה ששוב גרם לטורקים להאשים את היוונים בבגידה לטובת הרוסים. בינואר 1917 שלח טלעת פאשה מברק המורה לגרש את היוונים ממחוז סמסון מבלי לפגוע באיש, אך בפועל הגירוש בוצע תוך ביזה, אונס נשים, חטיפת נשים וילדים וגיוס בכפייה של גברים למחנות עבודה.[16] באותו החודש שלח שגריר שוודיה לקונסטנטינופול מברק לממשלתו ובו ציין כי "כל השיטות ההרסניות אשר גרמו למוות בעקיפין, כגון גירוש הכרוך בצעדות מוות, רעב במחנות העבודה ובמחנות הריכוז, אינן אלא 'טבח לבן'."[17]

לאחר המלחמה

לפי המסמכים העות'מאניים, בינואר 1919 אפשרה הממשלה העות'מאנית את חזרתם של חלק מהיוונים שגורשו, העניקה להם סיוע כספי והחזירה להם את רכושם.[18] כמו כן, באותן שנים בית המשפט הטורקי העמיד לדין מפקדי צבא טורקים על כך שלקחו חלק במעשי הטבח שבוצעו נגד העם היווני והארמני כאחד.[19] באוקטובר 1920 ציין קצין בריטי בדו"ח שכתב כי מחוץ לעיר איזניק שבאנטוליה נמצאו כ-100 גופות מושחתות של גברים, נשים וילדים בתוך מערה גדולה, כחלק מאותו טבח נוראי.[20] דיפלומטים גרמנים ואוסטרו-הונגרים סיפקו ראיות לסדרה של מעשי טבח שיטתיים וטיהור אתנית של היוונים באסיה קטנה (כמו גם את התזכיר מ-1922 שנערך על ידי ג'ורג רנדל על "הטבחים הטורקים והרדיפות").[21] הרשומות מתארות מעשי טבח, אונס ושריפת כפרים יווניים בצורה שיטתית, ומייחסות את התכנון לפקידים העות'מאנים כלומר ראש הממשלה העותמאנית מחמוד סבקט פאשה, ראפאת ביי, טלעת פאשה ואנוור פאשה.[17] בנוסף הופיעו בעיתונות הזרה אזכורים נרחבים לאירועים, הקלטת מעשי טבח, גירוש, הרג ילדים, אונס, שריפת כפרים יווניים בשלמותם, הרס כנסיות יווניות אורתודוקסיות ומנזרים, טיוטות ל"מחנות עבודה", ביזה, טרור ופשעים שבוצעו נגד יוונים, ארמנים וגם נגד אזרחים בריטים, אמריקאים ופקידי ממשלה.[22]

קורבנות

לגבי קורבנות הטבח, ישנן הערכות שונות לגבי מספר הנספים כאשר המנעד הוא רחב במיוחד. על פי מקורות שונים מניין ההרוגים היוונים רק באזור פונטוס של אנטוליה נע בין 300,000 ל-360,000. צוות של חוקרים אמריקאים מצא מיד לאחר המלחמה, כי המספר הכולל של יוונים שנהרגו עשוי להגיע ל-900,000 אנשים.[23] חוקר בשם רודולף רומל ליקט מידע מספרי מחקר שונים לצורך הערכת התמותה בין השנים 1914–1923. הערכותיו נעות בין 289,000 ל-459,000 מקרי מוות ברצח העם היווני בתקופה זו.[24] על פי נתוני הממשלה היוונית, מספר כולל של מיליון אנשים נספו בטבח.[25] על פי הליגה הבין-לאומית לזכויות וחופש האדם, בין 1916–1923 נהרגו למעלה מ-350,000 יוונים-פונטים באמצעות רדיפה, מעשי טבח וצעדות מוות.[26] אדוארד הייל בירסטאדט טען כי על-פי עדות רשמית של הטורקים, מאז 1914 נטבחו בדם קר 1,500,000 ארמנים, ו-500,000 יוונים, גברים נשים וילדים, ללא כל ההתגרות.[27] בוועידת לוזאן בסוף שנת 1922 שר החוץ הבריטי לורד קרזון אמר כי "מיליון יוונים נהרגו, גורשו או מתו".[28] עד היום אין מספר מדויק של הערכות, וכאמור המנעד די רחב; החל ממאות אלפים בודדים וכלה במיליון נספים.

השלכות

בהסכם סוור (הסכם השלום שנחתם לאחר המלחמה בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה בסוור שבצרפת) כונו מעשיו של המשטר הטורקי "טרור" ואף צוינו הוראות "לתקן ככל האפשר את העוולות שנגרמו לאנשים כחלק ממעשי הטבח שבוצעו בטורקיה בתקופת המלחמה".[29] בסופו של דבר הסכם סוור לא אושר על ידי הממשלה הטורקית ואף הוחלף מאוחר יותר בהסכם לוזאן,[30] אשר לא צוין בו אילו עונשים יינקטו נגד מי שביצע פשעי מלחמה. משפטים שנערכו מיד בעקבות המלחמה בוטלו, והנאשמים לא נענשו. בשנת 1923, חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה כבר הביאו לחיסול כמעט מוחלט של הנוכחות היוונית בטורקיה ושל הנוכחות הטורקית ביוון.

ההכרה ברצח העם היווני-פונטי

המונח "ג'נוסייד" (genocide) או רצח עם, לתיאור רצח עם לסוגיו, נטבע בשנת 1944 על ידי רפאל למקין, יהודי אמריקאי ממוצא פולני, כחלק ממאמציו להגדרת רצח עם כפשע בחוק הבין-לאומי.[31] הוא הגשים מטרה זו כאשר ב-9 בדצמבר 1948[32] אישרה העצרת הכללית של האו"ם את האמנה למניעת פשע של רצח עם ולהענשת מבצעיו. אמנה זו נכנסה לתוקף בינואר 1951. בדצמבר 2007, אישרה האגודה הבין-לאומית למחקר רצח-עם (IAGS) כי המעשים שביצעו הטורקים בשנים 1914–1923 כנגד היוונים (כמו גם הארמנים והאשורים), הם רצח עם.[33] במהלך השנים, נולדו דיונים רבים לגבי ההכרה במעשיהם של הטורקים כרצח עם, והיו חוקרים כמו מארק מאוזר[34] ומאנוס מידלארסקי שטענו כי מטרתם המקורית של העות'מאנים לא הייתה רצח-עם, לעות'מאנים לא הייתה תוכנית סופית מסודרת כמו זו של גרמניה הנאצית, וכי מדובר בהתנהלות פזיזה ללא מחשבה.[35]

לקריאה נוספת

  • Akçam, Taner (1996). Armenien und der Völkermord: Die Istanbuler Prozesse und die Türkische Nationalbewegung. Hamburg: Hamburger Edition. p. 185.
  • Akçam, Taner (2012). The Young Turks' Crime Against Humanity: The Armenian Genocide and Ethnic Cleansing in the Ottoman Empire. Princeton/Oxford: Princeton University Press.
  • Alexander Westwood and Darren O'Brien (2006). Selected bylines and letters from The New York Times. The Australian Institute for Holocaust and Genocide Studies.
  • Australian Institute for Holocaust and Genocide Studies: the genocide and its aftermath
  • Bierstadt, Edward Hale (1924). The Great Betrayal; A Survey of the Near East Problem. New York: RM McBride & Co
  • Bjornlund, Matthias (2013). "The 1914 Cleansing of Aegean Greeks as a Case of Violent Turkification". Late Ottoman Genocides: The Dissolution of the Ottoman Empire and Young Turkish Population and Extermination Policies (Routledge).
  • Erickson, Edward J. "the Armenians and Ottoman Military Policy, 1915," War in History 15/2 (2008), pp. 141-167
  • Ferguson, Niall (2006), The War of the World: Twentieth-century Conflict And the Descent of the West, New York: Penguin, ISBN 1-59420-100-5.
  • Hinton, Alexander Laban. "Introduction" in idem, (ed.), Annihilating Difference: The Anthropology of Genocide, (University of California Press, 2002), pp. 1-42
  • Hobsbawm, EJ (1992). Nations and nationalism since 1780 programme, myth, reality. Cambridge, UK: Cambridge University Press. p. 133.
  • Howland, Charles P. "Greece and Her Refugees", Foreign Affairs, The Council on Foreign Relations. July, 1926.
  • Hull, Isabel V (2005), Absolute Destruction: Military Culture and the Practices of War in Imperial Germany, Ithaca: Cornell University Press.
  • IAGS Resolution on Genocides committed by the Ottoman Empire retrieved via the Internet Archive (PDF), International Association of Genocide Scholars
  • International Association of Genocide Scholars Officially Recognizes Assyrian, Greek Genocides (PDF), IAGS, 2007-12-16.
  • Jones, Adam (2006), Genocide: A Comprehensive Introduction, Routledge.
  • Lemkin, Raphael. "Genocide as a Crime under International Law," The American Journal of International Law 41/1 (January 1947), pp. 145-151
  • Levene, Mark (Winter 1998), "Creating a Modern "Zone of Genocide": The Impact of Nation - and State-Formation on Eastern Anatolia, 1878–1923",Holocaust and Genocide Studies 12 (3): 393–433
  • Mazower, Mark (2011). "The G-Word". LRB 23 (3). Retrieved 1 May 2011.
  • Manus I. Midlarsky, The Killing Trap: Genocide in the Twentieth Century (Cambridge: Cambridge University Press, 2005) pp. 342-3
  • Osmanli Belgelerinde Ermeniler, Documents 236–40, TR: Devletarsivleri, pp. 207–11.
  • Rendel, GW (20 March 1922), Turkish Massacres and Persecutions of Minorities since the Armistice (memorandum), Foreign Office
  • Rosenfeld, Gavriel D. "The Politic of Uniqueness: Reflections on the Recent Polemical Turn in Holocaust and Genocide Scholarship" Holocaust and Genocide Studies 13/1 (Spring 1999), pp. 28-61
  • Rummel, Rudolph J. "Democracy, Power, Genocide, and Mass Murder," Journal of Conflict Resolution 39/1 (March 1995), pp. 1-26
  • Rummel, Rudolph J. "Statistics Of Turkey's Democide Estimates, Calculations, And Sources". University of Hawai'i. Retrieved 15 April 2015. Table 5.1B.
  • Travis, Hannibal (2009), "The Cultural and Intellectual Property Interests of the Indigenous Peoples of Turkey and Iraq", Texas Weleyan Law Review (Texas Wesleyan University School of Law)
  • United Nations document E/CN.4/1998/NGO/24 (p. 3) acknowledging receipt of a letter by the "International League for the Rights and Liberation of Peoples" titled "A people in continued exodus" (i.e., Pontian Greeks) and putting the letter into internal circulation (dated 1998-02-24)
  • Shirinian, G. N. (Ed.). (2017). Chapter four Considering Genocide Testimony: Three Case Studies from the Armenian, Pontic, and Assyrian. "Genocides Genocide in the Ottoman Empire: Armenians, Assyrians, and Greeks", 1913-1923. Berghahn books (pp. 135-157)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רצח העם היווני-פונטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Jones 2006, pp. 154–55.
  2. ^ 1 2 Howland, Charles P. "Greece and Her Refugees", Foreign Affairs, The Council on Foreign Relations. July, 1926.
  3. ^ IAGS Resolution on Genocides committed by the Ottoman Empire retrieved via the Internet Archive,International Association of Genocide Scholars
  4. ^ Hobsbawm, EJ (1992). Nations and Nationalism since 1780 Programme, Myth, Reality. Cambridge, UK: Cambridge University Press. p. 133.
  5. ^ Travis, Hannibal (2009), "The Cultural and Intellectual Property Interests of the Indigenous Peoples of Turkey and Iraq", Texas Weleyan Law Review (Texas Wesleyan University School of Law). P. 637
  6. ^ Levene, Mark (Winter 1998), "Creating a Modern "Zone of Genocide": The Impact of Nation - and State-Formation on Eastern Anatolia, 1878–1923",Holocaust and Genocide Studies 12 (3): 393–433.
  7. ^ המזרח התיכון - חלק א', באתר עמיהוד ישראלי
  8. ^ Ferguson 2006, p. 180.
  9. ^ Akçam, Taner (2012). The Young Turks' Crime Against Humanity: The Armenian Genocide and Ethnic Cleansing in the Ottoman Empire. Princeton/Oxford: Princeton University Press. p. 65
  10. ^ Akçam 2012, pp. 65-7.
  11. ^ Akçam 2012, p. 69.
  12. ^ Akçam 2012, pp. 80-2.
  13. ^ Bjornlund, Matthias (2013). "The 1914 Cleansing of Aegean Greeks as a Case of Violent Turkification". Late Ottoman Genocides: The Dissolution of the Ottoman Empire and Young Turkish Population and Extermination Policies (Routledge).
  14. ^ Akçam 2012, pp. 84-5.
  15. ^ Hull, Isabel V (2005), Absolute Destruction: Military Culture and the Practices of War in Imperial Germany, Ithaca: Cornell University Press. p. 273
  16. ^ Akçam 2012, pp. 112.
  17. ^ 1 2 Rendel, GW (20 March 1922), Turkish Massacres and Persecutions of Minorities since the Armistice (memorandum), Foreign Office
  18. ^ Osmanli Belgelerinde Ermeniler, Documents 236–40, TR: Devletarsivleri, pp. 207–11.
  19. ^ Akçam, Taner (1996). Armenien und der Völkermord: Die Istanbuler Prozesse und die Türkische Nationalbewegung. Hamburg: Hamburger Edition. p. 185.
  20. ^ Rendel 1922.
  21. ^ Australian Institute for Holocaust and Genocide Studies: the genocide and its aftermath
  22. ^ Alexander Westwood and Darren O'Brien, Selected bylines and letters from The New York Times, The Australian Institute for Holocaust and Genocide Studies, 2006
  23. ^ Jones 2010, p. 166.
  24. ^ Rummel, R.J. "Statistics Of Turkey's Democide Estimates, Calculations, And Sources". University of Hawai'i. Retrieved 15 April 2015. Table 5.1B.
  25. ^ Jones 2010, p. 150.
  26. ^ United Nations document E/CN.4/1998/NGO/24 (p. 3) acknowledging receipt of a letter by the "International League for the Rights and Liberation of Peoples" titled "A people in continued exodus" (i.e., Pontian Greeks) and putting the letter into internal circulation (dated 1998-02-24)
  27. ^ Bierstadt, Edward Hale (1924), The Great Betrayal; A Survey of the Near East Problem, New York: RM McBride & Co. p. 67
  28. ^ "Turks Proclaim Banishment Edict to 1,000,000 Greeks", The New York Times, 2 December 1922, p. 1.
  29. ^ Treaty of Sèvres, www.armenian-genocide.org
  30. ^ From Rep. of Turkey Ministry of Foreign Affairs, Republic of Turkey Ministry of Foreign Affairs
  31. ^ Lemkin, Raphael. "Genocide as a Crime under International Law," The American Journal of International Law 41/1 (January 1947), pp. 145-151
  32. ^ Björnson, Karin Solveig (1998), Genocide and Gross Human Rights Violations in Comparative Perspective: In Comparative Perspective, Transaction, p. 133,
  33. ^ International Association of Genocide Scholars Officially Recognizes Assyrian, Greek Genocides (PDF), IAGS, 2007-12-16.
  34. ^ Mazower, Mark (2011). "The G-Word". LRB 23 (3). Retrieved 1 May 2011.
  35. ^ Manus I. Midlarsky, The Killing Trap: Genocide in the Twentieth Century (Cambridge: Cambridge University Press, 2005) pp. 342-3
רצח עם
רצח העם הטסמני (1828–1830) • רצח העם הצ'רקסי (1864) • רצח העם של ההררו והנאמה (1904–1907) • רצח העם הארמני (1915–1918) • רצח העם היווני-פונטי (1914–1923) • רצח העם האשורי (1914–1918) • הולודומור (1932–1933) • שואת היהודים (1939–1945) • השמדת הצוענים (1939–1945) • רצח העם הסרבי (1940–1945) • רצח העם הבנגלי (1971) • רצח העם בבורונדי (1972) • רצח העם בקמבודיה (1975–1979) • רצח העם במזרח טימור (1975) • רצח העם בגואטמלה (1981–1983) • רצח העם הבוסני (1992–1995) • רצח העם ברואנדה (1994) • רצח העם בדארפור (2003–2020)
אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם

Read other articles:

Ferdinand I dari Bulgaria

Ferdinand ITsar BulgariaBerkuasa5 Oktober 1908 – 3 Oktober 1918PendahuluDirinya sebagai PangeranPenerusBoris III dari BulgariaPangeran BulgariaBerkuasa7 Juli 1887 – 5 Oktober 1908PendahuluAleksander dari BulgariaPenerusDirinya sebagai TsarInformasi pribadiKelahiran(1861-02-26)26 Februari 1861Wina, Kekaisaran AustriaKematian10 September 1948(1948-09-10) (umur 87)Coburg, JermanPemakamanSt. Augustin, CoburgNama lengkapFerdinand Maximilian Karl Leopold MariaAyahPangeran August dari Saxe-...

 

 

Ci Tanduy

Ci TanduyCitanduyCitandui, Tjilandoh, Tji Tandoei,Tjitandoej, Tji Tanduj, Tjitandoeli,Chi Tando, Tjitanduj, Tji TandoejLokasiNegara IndonesiaProvinsiJawa BaratJawa TengahKabupatenKabupaten Tasikmalaya, Ciamis, Cilacap, PangandaranKotaBanjarCiri-ciri fisikHulu sungaiGunung Cakrabuana - lokasiDesa Guranteng, Kecamatan Pagerageung, Kabupaten Tasikmalaya, Jawa Barat - elevasi1.200 m (3.900 ft) Muara sungaiSegara Anakan - lokasiSamudra Hindia, Kabupaten...

 

 

Arkaim

ArkaimАркаим (dalam bahasa Rusia)Pemandangan dari udaraLokasi di Rusia EropaTampilkan peta Rusia EropaArkaim (Rusia)Tampilkan peta RusiaLokasiDistrik Bredinsky, Oblast Chelyabinsk, RusiaWilayahStepa KazakhKoordinat52°38′57.34″N 59°34′17.194″E / 52.6492611°N 59.57144278°E / 52.6492611; 59.57144278Koordinat: 52°38′57.34″N 59°34′17.194″E / 52.6492611°N 59.57144278°E / 52.6492611; 59.57144278JenisPermukimanLua...

The Emigrants (film)

1971 film Utvandrarna redirects here. For the novel series, see The Emigrants (novel series). For the novel, see The Emigrants (Moberg novel). The EmigrantsAmerican theatrical release posterUtvandrarnaDirected byJan TroellScreenplay byJan TroellBengt ForslundBased onThe Emigrants and Unto a Good Landby Vilhelm MobergProduced byBengt ForslundStarringMax von SydowLiv UllmannEddie AxbergAllan EdwallMonica ZetterlundPierre LindstedtCinematographyJan TroellEdited byJan TroellMusic byErik NordgrenP...

 

 

Manusia simpanse

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. Manusia simpanse atau Humanzee (Homo sapiens × Pan) adalah hibrida atau persilangan hipotetis antara simpanse dan manusia. Upaya serius pertama untuk menciptakan hibrida simpanse-manusia dilakukan oleh ahli biologi Soviet, Ilya Ivanovich Ivanov pada 1...

 

 

Thiobutabarbital

Chemical compound ThiobutabarbitalClinical dataOther namesThiobutabarbital, Inactin, Brevinarcon, 5-sec-Butyl-5-ethyl-2-thiobarbituric acidATC codenoneIdentifiers IUPAC name 5-sec-butyl-5-ethyl-2-thioxodihydropyrimidine-4,6(1H,5H)-dione CAS Number2095-57-0 NPubChem CID3032373ChemSpider2297366 YUNII2N0251U7JHECHA InfoCard100.016.600 Chemical and physical dataFormulaC10H16N2O2SMolar mass228.31 g·mol−13D model (JSmol)Interactive image SMILES O=C1NC(=S)NC(=O)C1(C(C)CC)CC InChI I...

Teapot Dome scandal

1921–1923 U.S. Cabinet bribery scandal Teapot Dome redirects here. For other uses, see Teapot Dome (disambiguation). This article is part of a series aboutWarren G. Harding Early life Harding Home Legacy Memorials Electoral history Harding Railroad Car Death Presidential Center Political rise Lieutenant Governorship 1910 race for governor 1914 Senate race 29th President of the United States Presidency timeline Transition Inauguration Cabinet Judiciary Supreme Court candidates Executive acti...

 

 

Namakura Gatana

Namakura Gatanaなまくら刀 Film animeDurasi2 menit  Portal anime dan manga Namakura Gatana (なまくら刀code: ja is deprecated ) atau Hanawa Hekonai meitō no maki (塙凹内名刀之巻code: ja is deprecated ) adalah sebuah anime Jepang pendek yang dibuat oleh Jun'ichi Kouchi pada 1917. Film tersebut ditemukan di sebuah toko barang antik di Osaka di tengah Jepang pada Maret 2008.[1] Referensi ^ Two Nine-Decade-Old Anime Films Discovered (Updated). Anime News Network.&...

 

 

1st AIBA European 2008 Olympic Qualifying Tournament

Boxing competitions 2008Tournament detailsHost nationItalyDatesFebruary 25 – March 1Teams21Venue(s)1 (in 1 host city)Official websitetournament website← PreviousNext → 1st AIBA European Olympic Boxing Qualifying Tournament was held from February 25 – March 1, 2008 in Roseto degli Abruzzi-Pescara, Italy. During the tournament 250 boxers from 40 countries competed for 26 Olympic qualifying places in 11 different weight categories. Qualifying 40 teams participated in this tournament...

Galerie nationale du Jeu de Paume

Photography gallery in Paris Jeu de PaumeJeu de Paume in 2021Location within ParisEstablished2004Location1 Place de la Concorde, 1st arrondissement, Paris, FranceCoordinates48°51′57″N 2°19′26″E / 48.86583°N 2.32389°E / 48.86583; 2.32389TypeArts CentreDirectorQuentin BajacWebsitewww.jeudepaume.org Jeu de Paume (English: Real Tennis Court) is an arts centre for modern and postmodern photography and media. It is located in the north corner (west side) of the T...

 

 

Gerald M. Edelman

Gerald Maurice EdelmanGerald M. Edelman, 2010.LahirGerald Maurice Edelman(1929-07-01)1 Juli 1929Ozone Park, Queens, New YorkMeninggal17 Mei 2014(2014-05-17) (umur 84)[1]La Jolla, CaliforniaKebangsaanAmerika SerikatDikenal atassistem kekebalanPenghargaanPenghargaan Nobel dalam Fisiologi atau Kedokteran tahun 1972Karier ilmiahBidangimunologi Gerald Maurice Edelman (1 Juli 1929 – 17 Mei 2014) adalah ilmuwan Amerika Serikat. Edelman memenangkan Penghargaan Nobel dala...

 

 

大字 (数字)

この項目には、一部のコンピュータや閲覧ソフトで表示できない文字が含まれています（詳細）。 数字の大字（だいじ）は、漢数字の一種。通常用いる単純な字形の漢数字（小字）の代わりに同じ音の別の漢字を用いるものである。 概要 壱万円日本銀行券（「壱」が大字） 弐千円日本銀行券（「弐」が大字） 漢数字には「一」「二」「三」と続く小字と、「壱」「�...

Saunders-Roe SR.177

1950s British cancelled interceptor aircraft project SR.177 redirects here. For State Route or State Road number 177, see List of highways numbered 177. SR.177 SR.177 with Hawker Siddeley Red Top missiles Role Mixed power interceptorType of aircraft Manufacturer Saunders-Roe Designer Maurice Brennan Number built 0 Developed from Saunders-Roe SR.53 The Saunders-Roe SR.177 was a 1950s project to develop a combined jet- and rocket-powered interceptor aircraft for the Royal Air Force (RAF) and Ro...

 

 

约翰斯顿环礁

此條目可参照英語維基百科相應條目来扩充。 (2021年5月6日)若您熟悉来源语言和主题，请协助参考外语维基百科扩充条目。请勿直接提交机械翻译，也不要翻译不可靠、低品质内容。依版权协议，译文需在编辑摘要注明来源，或于讨论页顶部标记{{Translated page}}标签。 约翰斯顿环礁Kalama Atoll 美國本土外小島嶼 Johnston Atoll 旗幟颂歌：《星條旗》The Star-Spangled Banner約翰斯頓環礁�...

 

 

國民陣線

国民阵线Barisan NasionalNational Frontباريسن ناسيونلபாரிசான் நேசனல்国民阵线标志简称国阵，BN主席阿末扎希总秘书赞比里署理主席莫哈末哈山总财政希山慕丁副主席魏家祥维纳斯瓦兰佐瑟古律创始人阿都拉萨成立1973年1月1日 (1973-01-01)[1]设立1974年7月1日 (1974-07-01)前身 联盟总部 马来西亚  吉隆坡 50480 秋傑区敦依斯迈路太子世贸中心（英�...

Government of Bangladesh

Legislative, Executive and Judiciary of Bangladesh This article is about the collective executive of Bangladesh. For the entire governing system of Bangladesh, see Politics of Bangladesh. Government of BangladeshBengali: বাংলাদেশ সরকারCentral government · National Emblem · Government SealOverviewEstablished10 April 1971; 53 years ago (1971-04-10)StatePeople's Republic of BangladeshLeaderPrime Minister Sheikh HasinaAppointed byPresident Mohammed Sh...

 

 

Medal for Gallantry

For the Greek decoration, see Medal for Gallantry (Greece). AwardMedal for GallantryObverse of medal and ribbonTypeMedalAwarded foracts of gallantry in action in hazardous circumstances[1]Presented byAustraliaEligibilityMembers of the Australian Defence ForcePost-nominalsMGStatusCurrently awardedEstablished15 January 1991First awarded1996Last awarded2024 Special HonoursTotal76[2]Order of Wear[3]Next (higher)Nursing Service Cross[3]Next (lower)Bravery ...

 

 

Digital fashion

This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article contains content that is written like an advertisement. Please help improve it by removing promotional content and inappropriate external links, and by adding encyclopedic content written from a neutral point of view. (February 2024) (Learn how and when to remove this message) This article is written like a personal reflection, ...

Spiritual jazz

Sub-genre of jazz Spiritual jazzContemporary spiritual jazz musician Kamasi Washington performingStylistic origins Jazz post-bop modal jazz free jazz folk experimental Cultural origins Civil rights movement transcendence spirituality Other topics Free jazz avant-garde jazz free improvisation Spiritual jazz (or astral jazz)[1] is a sub-genre of jazz that originated in the United States during the 1960s. The genre is hard to characterize musically but draws from free, avant-garde and mo...

 

 

Sogdia

Ancient Iranian civilization Sogdia, Sogdiana6th century BC to 11th century ADApproximate extent of Sogdia, between the Oxus and the Jaxartes.CapitalSamarkand, Bukhara, Khujand, KeshLanguagesSogdianReligion Zoroastrianism, Manichaeism, Buddhism, Islam, Nestorian Christianity[1]CurrencyImitations of Sassanian coins and Chinese cash coins as well as hybrids of both.[2][3] Sogdia or Sogdiana was an ancient Iranian civilization between the Amu Darya and the Syr Darya, and ...