PROFILPELAJAR.COM

אין לבלבל ערך זה עם הערך "צעדות המוות בשואה".

ארמנים מוצעדים על ידי חיילים עות'מאנים חמושים במסגרת רצח העם הארמני. חרפרט, האימפריה העות'מאנית, אפריל 1915

צעדת מוות היא צעדה כפויה של שבויי מלחמה או בני ערובה או מגורשים אחרים אשר מבוצעת במטרה להרוג, להתאכזר או להחליש את האנשים לאורך הדרך. בתקופת השואה התרחשו צעדות המוות שנודעו לשמצה.

בדרך כלל צעדות מוות כוללות עבודות פיזיות קשות והתעללויות, הזנחה של שבויים פצועים וחולים, הרעבה והתייבשות מכוונת, השפלה, עינויים, והוצאה להורג של כל מי שלא יכול לעמוד בקצב של הצעדה. הצעדה עשויה להסתיים במחנה שבויים או במחנה ריכוז, או שהיא עלולה להימשך עד שכל האסירים יהיו מתים. אמנת ז'נבה הפכה את צעדות המוות לסוג של פשע מלחמה.

דוגמאות

לפני מלחמת העולם השנייה

צעדות בכפייה שימשו לעבדים שנרכשו או נלכדו על ידי סוחרי עבדים באפריקה. לעיתים הסוחרים כבלו אותם ולא נתנו להם מספיק אוכל. עבדים שהפכו חלשים מכדי ללכת לעיתים קרובות הוצאו להורג או נותרו למות.^[1]^[2]
בשנת 1831 כ-6,000 מבני שבט הצ'וקטאו אולצו ללכת ממיסיסיפי עד אוקלהומה בצעדת מוות, כאשר רק כ-4,000 מהם הגיעו לאוקלהומה בשנת 1832.^[3]
בשנת 1836, לאחר מלחמת קריק, גירש צבא ארצות הברית 2,500 מבני שבט המוסקוגי מאלבמה לאוקלהומה בשלשלאות כאסירי מלחמה.^[4] שאר בני השבט (12,000 אנשים) גורשו גם הם על ידי הצבא. עם הגעתם לאוקלהומה, 3,500 מתו מזיהומים.^[5]
בשנת 1838 נאלצה מדינת צ'ירוקי, בהוראת הנשיא אנדרו ג'קסון, לצעוד מערבה לעבר אוקלהומה. צעדה זו נודעה בשם "שביל הדמעות". על פי ההערכות, 4,000 גברים, נשים וילדים מתו במהלך הצעדה.^[6]
הצעדה הארוכה של הנאוואחו
במסגרת רצח העם הצ'רקסי בו האימפריה הרוסית ביצעה טיהור אתני וגירוש של רוב הצ'רקסים ממולדתם ההיסטורית צ'רקסיה בצפון חבל הקווקז והחוף הצפון מזרחי של הים השחור, העקורים הועברו בעיקר לאימפריה העות'מאנית. מספר לא ידוע של מגורשים נספה במהלך התהליך.
המלך ליאופולד השני אישר את הקמתן של "מושבות ילדים" במדינת קונגו החופשית כאשר ילדים יתומים מקונגו נחטפה ונשלחו לבתי ספר שהופעלו על ידי מיסיונרים קתולים, על מנת שהילדים ילמדו או יוכשרו להיות חיילים. מעל ל-50% מהילדים שנשלחו לבתי הספר מתו ממחלות, ואלפים נוספים מתו בצעדות הכפייה למושבות.
רצח העם הארמני הביא למותם של עד 1,500,000 ארמנים בין השנים 1915 עד 1918. בחסות מלחמת העולם הראשונה, הטורקים הצעירים חתרו לבצע טיהור אתני ברחבי טורקיה לאוכלוסייה הארמנית. כתוצאה מכך, חלק גדול מהאוכלוסייה הארמנית הוגלתה מאזור ארמניה המערבית ונאלץ לצעוד לכיוון המדבר הסורי. ארמנים רבים נאנסו, עונו, ונהרגו לאורך הדרך אל 25 מחנות הריכוז שהוקמו במדבר הסורי.^[7]

במהלך מלחמת העולם השנייה

11 במאי 1945, כוחות בעלות הברית מאלצים אזרחים גרמנים לחלוף על פני גופותיהן של 30 נשים יהודיות שנרצחו על ידי כוחות האס אס הגרמנים בצעדת מוות של 500 קילומטרים ממחנה הריכוז הלמברכטס לעיר וולארי

במהלך מלחמת העולם השנייה אירעו צעדות מוות של שבויי מלחמה הן במדינות אירופה שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית והן באימפריה היפנית. צעדות מוות של יהודים היו נפוצות במיוחד בשלבים המאוחרים יותר של השואה כאשר בעלות הברית התקדמו לעבר מחנות ריכוז באירופה הכבושה.

במהלך מבצע ברברוסה, ובמיוחד במהלך השנים 1941 עד 1942, כאשר מספר גדול של אסירים סובייטים נתפסו, צעדות מוות היו בין הצורות בה הנאצים בחרו לההתעלל בשבויי המלחמה הסובייטים .
לאחר קרב סטלינגרד בפברואר 1943 שבויי מלחמה גרמנים רבים הוצעדו בצעדות מוות.^[8] לאחר השבי הראשוני ליד סטלינגרד, הם נשלחו ל"-צעדת מוות מעבר לערבה הקפואה" למחנות עבודה במקומות אחרים בברית המועצות.^[9]
במסגרת המערכה באוקיינוס השקט ערך צבא יפן הקיסרי צעדות מוות של שבויי מלחמה של בעלות הברית, כולל צעדת המוות בבטאן (1942) וצעדות המוות בסנדקאן (1945). בצעדת המוות בבטאן הוצעדו בין 60,000 עד 80,000 שבויי מלחמה לבאלנגה, כאשר במהלך התהליך מתו בסביבות 2,500 עד 10,000 פיליפינים וכ־100 עד 650 אמריקאים. במהלך צעדות המוות בסנדקאן מתו כ-2,345 אוסטרלים ובריטים, ורק 6 אנשים שרדו.
המונח "צעדת מוות" מתייחס בהקשר של מלחמת העולם השנייה בעיקר לצעדות המוות הכפויות שבוצעו בין סתיו 1944 עד אפריל 1945 על ידי גרמניה הנאצית לאלפי אסירים ממחנות הריכוז וההשמדה של גרמניה הנאצית באזורים בהם כוחות בעלות הברית החלו להתקדם לעבר מחנות הריכוז וההשמדה. צעדת מוות ידועה במיוחד לשמצה התרחשה בינואר 1945, כאשר הצבא האדום הסובייטי התקדם לעבר פולין הכבושה. תשעה ימים לפני שהסובייטים הגיעו למחנה ההשמדה אושוויץ, כוחות האס אס הצעידו קרוב ל-60,000 אסירים אל מחוץ למחנה לעבר וודז'יסלאב שלזיה, אשר הייתה ממוקמת במרחק 35 קילומטרים משם, ושם הם הועלו על רכבות משא למחנות אחרים. כ-15,000 אסירים מתו בצעדה לאורך הדרך.^[10]^[11]

לאחר מלחמת העולם השנייה

צעדת המוות של ברנו במהלך הגירוש של האוכלוסייה הגרמנית מצ'כוסלובקיה במאי 1945.
בחורף 1951, במהלך מלחמת קוריאה, כ-200,000 מחיילי קוריאה הדרומית הוצעדו על ידי מפקדיהם, כאשר בין 50,000 עד 90,000 חיילים גוועו ברעב או מתו ממחלות במהלך הצעדה או במחנות האימונים.
במהלך מלחמת קוריאה קוריאה הצפונית ביצעה צעדת מוות לאסירים בהם החזיקה אשר זכתה לכינוי "Tiger Death March".
צעדת הכפייה שבוצעה על ידי פנום פן בקמבודיה בשנת 1975 על ידי הקמר רוז'.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צעדת מוות בוויקישיתוף

צעדות מוות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Falola, Toyin; Warnock, Amanda (2007). Encyclopedia of the Middle Passage. Greenwood Publishing Group. p. 97. ISBN 978-0-313-33480-1. OCLC 230753290.
^ Friedman, Saul S (2000). Jews and the American Slave Trade. Transaction Publishers. p. 232. ISBN 978-1-4128-2693-8.
^ "Trail of Tears". Choctaw Nation. אורכב מ-המקור ב-2016-03-12.
^ Foreman, Grant (1974) [1932]. Indian Removal: The Emigration of the Five Civilized Tribes of Indians. University of Oklahoma Press. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2012. {{cite book}}: (עזרה)
^ "Creeks". Everyculture.com.
^ Marshall, Ian (1998). Story line: exploring the literature of the Appalachian Trail (Illustrated ed.). University of Virginia Press. ISBN 978-0-8139-1798-6.
^ Winter, Jay, ed. (2004-01-08). America and the Armenian Genocide of 1915. doi:10.1017/cbo9780511497605. ISBN 9780521829588.
^ Beevor, Antony (1998). "25 The Sword of Stalingrad". Stalingrad. London: Viking. ISBN 978-0-14-103240-5.
^ Griess, Thomas E. (2002). The Second World War: Europe and the Mediterranean (The West Point Military History Series). West Point Military Series; First Printing edition. p. 134. ISBN 978-0757001604.
^ "Death marches". United States Holocaust Memorial Museum. אורכב מ-המקור ב-2009-08-25.
^ Gilbert, Martin (במאי 1993). Atlas of the Holocaust (Revised and Updated ed.). William Morrow & Company. ISBN 0688123643. {{cite book}}: (עזרה) (map of forced marches)