רונן בר

רונן בר, אוקטובר 2021
לידה	1966 (בן 59 בערך)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת הרווארד
ראש השב"כ ה־14 13 באוקטובר 2021 – מכהן (3 שנים) תחת ראשי הממשלה נפתלי בנט, יאיר לפיד ובנימין נתניהו → נדב ארגמן
שירות בשב"כ השתייכות שירות הביטחון הכללי תקופת הפעילות מ-1993 תפקידים בשירות לוחם ביחידה המבצעית ראש אגף המבצעים בשב"כ ראש אגף המטה בשב"כ סגן ראש השב"כ

רונן אברהם בר (נולד בשנת 1966) הוא ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ) המכהן. נכנס לתפקיד באוקטובר 2021 כשהחליף את קודמו, נדב ארגמן, תחתיו כיהן כסגן ראש השב"כ החל מ-2018. בר צמח בשורות הארגון ושירת בו בתפקידים שונים. למבצעים שהוביל וליחידות שעמד בראשן הוענקו מספר פרסי ביטחון.^[1]

רונן בר נולד וגדל בעיר רחובות בשם רונן בֶּרֶזוֹבְסְקִי.^[2] התגייס לצה"ל בשנת 1984, ושירת כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל.^[3] בין השאר, השתתף במבצע "עלם חמודות".^[4] לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1988,^[3] פתח בתל אביב בית קפה בשם "קפה בגדד", וב-1993 התגייס לשב"כ.^[5]

בר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב,^[6] ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד (במלגה של קרן וקסנר).^[7][8] הוא דובר גם ערבית.^[9][10]

בר החל את שירותו בשב"כ בשנת 1993 כלוחם ביחידה מבצעית, ובמהלך שירותו לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.^[5] שימש מפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.^[4] ב-2001 מונה לסגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים,^[3] בתפקיד זה הוביל מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.^[4] ב-2005 מונה למפקד היחידה.^[3] ב-2010 שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.^[11]

בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ.^[12] הוא שירת בתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן והוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס.^[4] ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם.^[4] בהמשך שירותו הושאל ל"מוסד".^[5] בשנת 2016 מונה לראש אגף המטה, האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי,^[13] ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן.^[14][9]

ב-13 באוקטובר 2021 החל לכהן כראש השב"כ.^[15]

כלקח מאירועי מבצע שומר החומות יזם בר הקמת אגף חדש בשב"כ, "אגף ישראל" שיטפל "בכלל האיומים הנובעים מאזרחי ישראל, כלומר למנוע פשיעה לאומנית או טרור, הן מצד ערבים והן מצד יהודים".^[16]

בתקופת כהונתו התמודד השב"כ עם מספר פיגועים בין מרץ למאי 2022: הפיגוע המשולב בבאר שבע, פיגוע הירי בחדרה, פיגוע הירי בבני ברק, פיגוע הירי בדיזנגוף והפיגוע באלעד, והשתתף בפעילות מנע של ישראל שכללה את מבצע עלות השחר באוגוסט 2022, מבצע מגן וחץ במאי 2023 ומבצע בית וגן, ביולי 2023.

עמדת השב"כ בראשות בר הייתה שהחמאס מורתע, אינו רוצה מלחמה ומבקש למשול ולקבל הטבות כלכליות.^[17][18] בהתאם, באפריל 2022 הסכים השב"כ, לאחר שנים רבות של התנגדות נחרצת, בלחץ הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, להכנסת אלפי פועלים מרצועת עזה.^[19] ההסכמה התבססה על שינוי בגישה של ישראל לעזה, ששמה דגש על עידוד הכלכלה בעזה, וגובשה בידי פיקוד הדרום, שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים.^[20] עם זאת, בר הסכים עם עמדת קודמו, נדב ארגמן, שהציע לחסל את יחיא סינוואר גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם החמאס.^[21]

במרץ 2023, בעקבות הרפורמה המשפטית שהוכרזה בינואר של אותה שנה, הזהיר בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".^[22]

במבצע מגן וחץ, לאחר השלב הראשון של המבצע, תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מלתקוף בעזה פרט לסיכול ירי רקטות.^[23] נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה".^[24]

בספטמבר 2023 אמר נציג השב"כ בדיוני הקבינט ש"סינוואר רוצה להרגיע. הוא רוצה לאכוף את ההפגנות על הגדר, ללא הצלחה."^[24]

בלילה שבין 6-7 באוקטובר 2023 הגיע בר למטה השב"כ לאחר שקיבל ידיעה על כוונת חמאס להוציא לפועל "משהו גדול".^[25] בעקבות זאת הוא הקפיץ את צוות טקילה,^[26] יחידה מבצעית של השב"כ, לגבול. היחידה נלחמה בחזית מול מחבלי החמאס ואיבדה כ-10 לוחמים.^[26]

ב-16 באוקטובר 2023 הצהיר בר שהוא אחראי למחדל של טבח שבעה באוקטובר.^[27] בעקבות המתקפה הוקמה בשב"כ יחידה ייעודית לחיסול המשתתפים במתקפה בשם חפ"ק ניל"י.^[28][29]

ב-30 באוקטובר 2023 חילצה היחידה המבצעית של השב"כ (תוך מתן מעטפת מצד צה"ל), במבצע ראשית האור, את טוראית אורי מגידיש שנחטפה על-ידי חמאס לרצועת עזה במהלך טבח שבעה באוקטובר כשלושה שבועות לפני כן.^[30][31]

ב-11 בפברואר 2024 השתתפה היחידה המבצעית של השב"כ במבצע יד הזהב לחילוץ פרננדו מרמן ולואיס הר משבי החמאס.

בר העריך שהתגברות הטרור היהודי מלבה את הטרור הפלסטיני במעגל דמים.^[32] בפברואר 2023 התריע בפני השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שפעילות המשטרה במזרח ירושלים גורמת לתחושת התנכלות או ענישה קולקטיביות.^[33] בתחילת אוקטובר 2023 ביקש מהשר בן גביר לא לעלות להר הבית בחג הסוכות.^[34] במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא פרסם אזהרה שהביקורת מצד הימין הקיצוני על מפקד פיקוד המרכז, יהודה פוקס, עלולה ליצור איום קונקרטי על חייו.^[35]

באוגוסט 2024 פנה במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולאחדים משרי הממשלה ובו קבע כי "תופעת 'נוער הגבעות' הפכה מזמן לכר נרחב של פעילות אלימה נגד פלסטינים" ועל הפרת הסטטוס קוו בהר הבית הזהיר: "התקדמות בכיוון תוביל לשפיכות דמים רבה ותשנה ללא היכר את פניה של מדינת ישראל."^[36]

בר התנגד לשילוב השב"כ במאבק בפשיעה הגואה במגזר הערבי בישראל וטען ש"הכנסת השב״כ יכולה לעשות נזק. השמיכה שלנו קצרה, זה יבוא על חשבון סיכול טרור".^[37] על רקע המחאה הנרחבת נגד הרפורמה המשפטית, ביקש בר מהשר יריב לוין להרגיע את השטח בגלל הערכות מצב שלפיהן הפוטנציאל לאלימות מתגבר נוכח קידום הרפורמה.^[38]

בר נשוי לדפנה אגסי, המכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת סלקום, אחותו של היזם שי אגסי.^[6] בעבר הייתה סמנכ"לית שיווק בחברות גולן טלקום^[39] ו"בטר פלייס".^[40] השניים הורים לשלושה ילדים.

מדיה וקבצים בנושא רונן בר בוויקישיתוף

ראשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ)
איסר הראל • איזי דורות • עמוס מנור • יוסף הרמלין • אברהם אחיטוב • אברהם שלום • יוסף הרמלין • יעקב פרי • כרמי גילון • עמי אילון • אבי דיכטר • יובל דיסקין • יורם כהן • נדב ארגמן • רונן בר