יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קשרים בין-אישיים הם קשרים חברתיים בין שני אנשים או יותר.
מאפיינים
בדרך כלל, הקשרים הבין-אישיים כרוכים ברמה מסוימת של תלות הדדית. אנשים במערכת יחסים קרובה נוטים להשפיע זה על זה, לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם במידה זו או אחרת, ולעסוק בפעילויות משותפות. עם זאת, קיימים מצבים בהם התלות אינה הדדית, כפי שמתרחש למשל בקשר פארא-חברתי.
כמו כן, קשרים בין-אישיים יכולים להתקיים ברמות שונות של קרבה, כפי שבא לידי ביטוי בהבחנה בין קבוצת פנים וקבוצת חוץ.
קשרים בין-אישים יכולים להיווצר בין שני אנשים או במסגרת של קבוצה חברתית. קבוצה חברתית היא התארגנות של שני אנשים או יותר שמקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים.[1]
החיברות הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד את דפוסי, כללי וערכי התרבות בחברה שבה הוא חי. אחת ממטרות החיברות בתרבות המערבית, היא להקנות לאדם את המיומנויות הדרושות ליצירת קשרים בין-אישיים חיוביים כאדם בוגר. בין היתר על האדם לדעת כיצד לפרש מסרים הקשורים לתקשורת בלתי מילולית, כמו שפת הגוף והבעות הפנים.
יצירה של קשרים בין אישיים כרוכה בין היתר במידה מסוימת של חשיפה עצמית.
קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים
במקרים רבים קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים בגיל צעיר יכולים להוביל לתוצאות שליליות בעתיד.[4]
כאשר לאדם ישנם פחות קשרים בין-אישיים משמעותיים ממה שהוא חפץ נוצרת תחושת בדידות.[2]
הפרעת קשב עלולה לפגוע בתקשורת החברתית,[5] בעקבות זאת אנשים בעלי הפרעת קשב עלולים להיתקל בקשיים ביצירת קשרים חברתיים.[6]
אימפולסיביות עלולה להוביל לקשרים בין-אישיים חלשים של ילדים עם קבוצת השווים שלהם.[4]
בהתאם לכך, אימוץ אסטרטגיות התנהגות המיועדות להפחתת אימפולסיביות יכול לשפר את היחסים החברתיים של ילדים.[4]
הפרעת התנגדות היא הפרעה התפתחותית התנהגותית. מתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיביסטית ("דווקאית"), מתריסה, מתנגדת ועוינת, כלפי דמויות סמכות, הנמשכת לפחות שישה חודשים.[7] על פי גישת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ההתנהגויות המתריסות מקבלות חיזוק חיובי או שלילי על ידי הסביבה של הילד, לרוב בלי כוונה ובאופן לא מודע, ובכך מוגברות התנהגויות שליליות אלו. טיפול בהפרעה על פי גישה זו כולל הדרכה לכלל הגורמים החשובים בסביבה של הילד (משפחה, צוות חינוכי) לזיהוי והפחתה של החיזוקים שהם נותנים להתנהגותו השלילית, ומעבר למתן חיזוקים להתנהגות חיובית.
נרקיסיזם משמש על פי רוב לתאר סוג של בעיה במערכות היחסים של האדם או הקבוצה עם עצמו ועם אחרים. לכן בלשון הדיבור, "נרקיסיזם" מפורש לעיתים קרובות כאנוכיות, יהירות, או שחצנות. בנוסף לנרקיסיזם כתכונת אופי, קיימת תופעה נפרדת הקרויה "הפרעת אישיות נרקיסיסטית" שהיא אחת מהסוגים של הפרעות אישיות. תופעה זו היא הפרעה אישיותית חשוכת מרפא שהלוקים בה אינם מסוגלים לחוש אהבה, ויצר היהירות שלהם מפותח במידה כזו, שהם אינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני הסובבים אותם.
התנהגות ארגונית מושפעת בין היתר מהקשרים שבין האנשים הפעילים באותו ארגון.
קשרים בין-אישיים יכולים להשפיע על האווירה החברתית בארגון.
בין היתר, הם יכולים להשפיע על היווצרות של לחץ בעבודה ועל דרכי ההתמודדות עמו.
ניהול משאבי אנוש הוא תחום של ניהול המתייחס לעיסוק בכוח האדם כמרכיב מרכזי בהבנת התנהגות הארגונים. תחום זה מניח כי עובדי ארגון הם משאב ככל משאבי הארגון (חומרי גלם, הון וכו'), ועל כן הוא פונקציונלי, כלומר, רותם את תכונות האדם לתועלת המופקת ממנו, ולא לעצם אנושיותו. התחום מניח יחסי שכירות קפיטליסטים בין העובדים לארגון. כלומר, העובד השואף להתפרנס כדי להתקיים, מוותר על חלק מזמנו ומבצע מטלות אשר מוקצות לו על ידי הארגון שמעניק לו תמורות מסוימות (ובעיקר כסף). יחסים אלו הם, על-פי הנחת ניהול משאבי האנוש, הם יחסים תועלתניים, בהם כל צד שואף למלא את מטרותיו הפרטניות, ועל כן יוצר הסכם העסקה.
^Bonner, H. (1959). Group dynamics: principles and applications. New York: The Ronald Press Company.
^ 123Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
^Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
^ 123Gomes, L. L., & Livesey, D. D. (2008). Exploring the link between impulsivity and peer relations in 5- and 6-year-old children. Child: Care, Health & Development, 34(6), 763-770
^American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.