גוֹסטִינג (מאנגלית: Ghosting) הוא מושג בתחום הדייטינג המתאר ניתוק חד-צדדי של הקשר ללא הודעה מוקדמת, הצדקה או הסבר, תוך התעלמות מניסיונות התקשרות של הצד השני.
רקע
המילה גוסטינג היא שם פעולה הנגזר מהמילה Ghost (בעברית: רוח רפאים), והמשמעות היא שמנתקי הקשר "נעלמים" כאילו הפכו לרוח רפאים עבור הצד השני בקשר, שלא תמיד מבין את סיבת ההיעלמות ולעיתים ממשיכים בניסיונות ההידברות למרות חוסר ההיענות. מי שנוקט מהלך כזה נקרא גוסטר (Ghoster) והמילה האנגלית המגדירה את הצד הנפגע היא Ghostee. לעיתים קרובות, הגוסטר מצפה מהצד השני "להבין את הרמז" ולחדול מניסיונות התקשורת[1].
התנהגות הגוסטינג מוכרת גם בכינוי "תרגיל הודיני" או "לעשות הודיני", על שם הארי הודיני שנחשב לאחד מגדולי אמני ההיחלצות[1][2][3][4]. עוד קודם שנפוצה ההגדרה גוסטינג, המושג "הודיני" היה כינוי לגברים שמנתקים קשר ו"נעלמים" אחרי דייט ראשון[5].
מושגים נוספים באנגלית המתארים התנהגות זו הם Slow Fade[6] (מילולית: התעמעמות איטית) ו-Fadeaway (התפוגגות)[7], שתי משמעויות הדומות למילה "התנדפות"[8].
בעשור השני של המאה ה-21, קבוצות האוכלוסייה העיקריות שחוות התנהגות של גוסטינג הן בעיקר בני־נוער וצעירים בשנות ה-30 לחייהם[9][6] בשל הילדותיות ואי היציבות הזוגית שלעיתים מאפיינת גיל זה, אך התופעה יכולה להתרחש בכל תקופות החיים.
בינואר 2016 כללה המטפלת והסופרתאסתר פרל את המושג בטיפולוגיה שהציעה למחויבות ליחסים, והגדירה ארבע צורות התנהגות הקשורות לפרידה ולניתוק קשר הממוקמות על רצף בין פסיביות לאקטיביות[17] כשההתנהגות הפסיבית ביותר היא גוסטינג והאקטיבית ביותר היא פרידה בכוח.
גוסטינג - הפסקה פתאומית ומוחלטת של התקשרות עם אדם שמתראים איתו, כאשר הרצון הוא חד-צדדי (התנהגות פסיבית מאד).
הקפאה (Icing) - מתן אמתלה להשעות קשר מסוים, למשל עקב סיבות של חוסר בזמן. (במקורות אחרים מופיע הביטוי Freezing out באותה משמעות[18]).
"אש קטנה" (Simmering) - צמצום תדירות הפגישות וההתקשרויות. במקרים רבים מוכר גם הביטוי "להחזיק על אש קטנה" בהקשר הזוגי לכך שבן או בת זוג מנסים לשמור על קשר עם אדם אחר בתור אופציה אם לא יצליחו למצוא קשר אחר, או אם קשר אחר שבו הם יותר מעוניינים לא יצלח.
פרידה בכוח (Power Parting) - הפסקה סופית של הקשר באופן שלא משאיר מקום לפרשנות שגויה של תקוות-שווא. (התנהגות אקטיבית מאד).
ביחסים בין-אישיים
מעשה גוסטינג נחשב לצורה מפותחת של טיפול בשתיקה, התנהגות אשר יש המכנים אותה בעברית "סדרת חינוך בשתיקה"[19] ומתבטאת בסירוב לדבר עם מי שמעוניין בכך[20].
מטפלים משפחתיים סבורים שהמניע לגוסטינג נמצא תמיד אצל הגוסטרים עצמם וההסבר לא קשור למעשים, התבטאויות או תכונות של הצד הנפגע[22]. אבל המעשה עלול לערער את ההערכה העצמית של הצד הנפגע שלא מבין את הסיבה לניתוק הקשר, ואת הנטייה לחפש תשובות שלא קיימות. ייתכן שנפגע יחפש את הדופי בעצמו ובהתנהגותו, בנוסח "מה לא בסדר בי?", "מה עשיתי?", והמומחים מסבירים זאת בכך שהאשמה עצמית היא דרך למצוא הסבר ולהחזיר תחושת שליטה[22]. לעיתים הצד הנפגע מפתח התנהגות של סטוקינג (הטרדה מאיימת), ויעקוב אחר הגוסטר או יטריד אותו ברשתות החברתיות ואף בבית ובמקום העבודה, בניסיון להשיג מידע על הסיבות להפסקת הקשר[22].
נפגעי גוסטינג עלולים להתקשות להמשיך בשגרת חייהם, במיוחד אם חשו קרבה רגשית לצד השני[22]. מצוקתם מושפעת מתחושת הדחייה והעובדה שבהיעדר מידע, אין להם רמזים איך להגיב ואיך לווסת את התנהגותם. אם הערכתם העצמית הייתה נמוכה מלכתחילה, או שחוו גוסטינג בעבר, הפגיעה הרגשית עלולה להיות קשה יותר[20].
המעשה עלול להשפיע לשלילה גם על הגוסטר. גוסטינג יכול לשקף חוסר יכולת להתמודד עם קונפליקטים, ואנשים שעושים זאת אינם מאושרים במערכות יחסים משום שהם לא מסוגלים לבטא באופן מילולי את צורכיהם ורצונותיהם. הגוסטר שיודע שנהג כלפי זולתו באופן לא ראוי, עלול בעקבות רגשות האשם אצלו, לפתח הרגלים שליליים במערכות יחסים בעתיד[22].
אסטרטגיות פירוק של מערכות יחסים
במחקר בקרב זוגות שנפרדו, נמצא כי לרוב הקשר מסתיים ביוזמת אחד מהצדדים, ולא בפרידה הדדית[23]. את האסטרטגיות בהן אנשים משתמשים כדי ליזום את פירוק מערכת היחסים ניתן לסווג לפי ציר של ישיר (direct) לעומת לא-ישיר (indirect). ציר זה מתייחס למידה שבה הצד יוזם הפרידה מתקשר את הרצון שלו לסיים את הקשר באופן גלוי וברור (ישיר) לעומת סמוי ומעורפל (לא-ישיר)[24].[25] לפי סיווג זה, גוסטינג כפרקטיקה שאינה כוללת תקשורת גלויה על הרצון לסיים את הקשר מסווגת כאסטרטגיה לא-ישירה.[25] בעוד אסטרטגיית הגוסטינג נשענת על אי-שימוש באמצעי התקשורת, קיימות אסטרטגיות מוקדמות בעלות סיווג דומה. למשל, אסטרטגיה של נסיגה או הימנעות הכוללת הפחתה של המפגש ושל האינטימיות מבלי לתקשר סיבות להפסקת הקשר.[25][26][27]
גוסטינג יכול להתבצע במגוון דרכים, באופן קבוע או זמני, בפתאומיות או בהדרגה. לרוב הוא מתרחש במערכות יחסים קצרות ובעלות אינטימיות נמוכה אם כי לא בהכרח. גוסטינג כאסטרטגיית היפרדות נחשב באופן רחב כלא-ראוי, כולל הצגה מועטה של דאגה כלפי הצד השני, ולעיתים קרובות משאיר אחריו תחושות של חוסר ודאות אצל מי שחווה גוסטינג.[25]
מאחר שטכנולוגיות מודרניות של תקשורת בין-אישית מאפשרות תקשורת ללא נוכחות פיזית, נטען כי הן מייצגות היעדר נוכחות ובכך מקלות על ביצוע הגוסטינג. עם זאת, גוסטינג מתבטא בהימנעות דיגיטלית ופיזית כאחד.[25] נטען כי גוסטינג כאסטרטגיית היפרדות אינו מחייב הקשר של מערכת יחסים משמעותית, אלא יכול להתרחש גם כאשר התקיימה תקשורת בין-אישית מינימלית בין הצדדים. כמו כן, ייתכן הבדל בין הצדדים השונים, באופן שבו תופסים את הקשר כתקשורת בין-אישית או כמערכת יחסים רומנטית.[25]
חלוקה לקטגוריות לפי ,.LeFebvre et al
במחקר של LeFebvre et al. (2019) נבחנות אסטרטגיות הפירוק זוגיות באמצעות טכניקת הגוסטינג (היעלמות דיגיטלית חד-צדדית). המחקר מזהה ארבע קטגוריות עיקריות של אסטרטגיות גוסטינג, המתבססות על שני ממדים: פתאומיות או הדרגתיות של תהליך קצר טווח או ארוך טווח.[28]
1. פתאומי וקצר טווח: אסטרטגיה זו כוללת ניתוק מיידי של הקשר, שבו האדם נעלם במהירות וללא כל התראה מוקדמת. למרות ההיעלמות המהירה, עשויה להתקיים אפשרות לחדש את הקשר לאחר מכן.[28]
2. הדרגתי וקצר טווח: בהדרגתיות זו, הקטיעה מתרחשת על פני תקופה קצרה, אך בצורה איטית ומדורגת. התקשורת פוחתת בהדרגה, כאשר הזמן בין התגובות מתארך וההיעלמות היא מתונה. גם במקרה זה, יש אפשרות לשוב ולחדש את הקשר בעתיד.[28]
3. פתאומי וארוך טווח: כאן, הקטיעה מתרחשת באופן פתאומי ומפתיע, אך לאחר תקופה ארוכה של קשר. הניתוק הוא חד ופתאומי, ואין כוונה לחזור לתקשורת בעתיד, מה שמוביל לפגיעה משמעותית בצד השני.[28]
4. הדרגתי וארוך טווח: אסטרטגיה זו כוללת היעלמות איטית ומדורגת על פני תקופה ממושכת. התקשורת הולכת ופוחתת בקצב איטי, עם כוונה מראש לא לחזור לקשר בעתיד, ולכן לא נותר פתח להחזרת התקשורת.[28]
קטגוריות אלו מסייעות להבנת מורכבות התופעה והדינמיקה של הגוסטינג במערכות יחסים רומנטיות, ומספקות תובנות לגבי ההתנהגויות והסיבות האפשריות מאחורי התופעה. המחקר מדגיש את הצורך במודעות והתמודדות עם השפעות רגשיות שנגרמות מהתנהגויות כאלו.
בתרבות הפופולרית
תופעת הגוסטינג התקיימה בעבר אך נמצאת במגמת עלייה, כאשר הסבר למגמה זו הוא ריבוי ערוצי תקשורת מקוונים המאפשרים קיום מערכות יחסים עם רמת מחויבות נמוכה, והתפתחות תרבות דייטינג של היכרויות זמינות באמצעות אתרים ואפליקציות ייעודיים[9][6]. הטענה היא שהטכנולוגיה המודרנית מחלישה את האמפתיה בין יחידים, ויוצרת חברה מנוכרת ואנוכית[29].
לפי סקר שפרסם המגזין Elle ביולי 2014 ובו נבדקו 185 צעירים, כמחצית הנבדקים חוו גוסטינג בדרך כלשהי[30]: 13.64% מהגברים ו-26.67% מהנשים דווחו שהם נפגעו מגוסטינג, ואילו 16.67% מהגברים ו-24.17% מהנשים דווחו שהם עשו גוסטינג לאחרים. 33.33% מהגברים, ו-25.83% מהנשים דיווחו שהם חוו גוסטינג משני הצדדים - גם עשו וגם נפגעו. בסקר משותף של Huffington Post והאתר האמריקאי YouGov, שנערך באוקטובר 2014 בקרב קבוצה של 1,000 מבוגרים, נמצא ש-13% מהם נפגעו מגוסטינג, בעוד 11% בלבד עשו גוסטינג לאחרים[31].
נתונים שנאספו במהלך שנת 2016 בקרב קבוצות מובחנות, מצביעים על כך שתופעת הגוסטינג התרחבה והפכה לדפוס התנהגות רוֹוֵחַ בקרב בני דור ה-Y ילידי שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. בסקר שנעשה בקרב רווקות ורווקים משתמשי אתר ההיכרויות PlentyOfFish (אנ'), נמצא ש-78% מהמשתמשים גילאי 18–33 נפגעו מגוסטינג לפחות פעם אחת[32]. בסקר שנעשה בקרב משתמשי האפליקציה מבוססת מיקום Yik Yak בקמפוסים של מכללות ברחבי ארצות הברית, 61% מהנבדקים דיווחו שהם עשו גוסטינג לאחרים[33].
התפתחויות תרבותיות מאוחרות
המדיה החברתית והאפליקציות הסלולריות מאפשרות קיום מערכות יחסים ברמת מחויבות נמוכה או למראית עין, ולא לנתק את הקשרים כליל כמו בגוסטינג. התנהגות כזו יכולה להתרחש כאשר צד אחד לא בטוח ברגשותיו וכוונותיו, ולחלופין - מקיים מערכות יחסים מקבילות או בודק היכרויות אחרות, מבלי שהצד השני מודע למתרחש. כך, היוזם משאיר בידיו את הבחירה לחדש את הקשר ולהעלות את רמת המחויבות לכדי קשר אינטימי, כאילו דבר לא השתנה. על הרקע הזה, נטבעו מבעים לשוניים נוספים:
אוֹרְבִּיטִינְג
(מאנגלית: Orbiting)[34][35] התנהגות שבה מי שהיה או הייתה בן-זוג או בת-זוג לדייטים ספורים, עושה גוסטינג, אך מופיע/ה כעוקב/ת ברשתות החברתיות, ולמשל: עושה Like לתמונות בפייסבוק, או הופכ/ת לצופה בינג' בסטוריז באינסטגרם, כדי להבהיר לצד השני שהוא/היא ממשיכ/ה להיות מעודכנ/ת לגביו תוך הפגנת נוכחות, כאילו חג/ה מעל כמו לוויין.
ההגדרה נגזרת מהמילה Orbit, שפירושה: מסלול כבידתי, שבו נע גוף מסוים סביב גוף אחר שהוא נמצא באינטראקציה כבידתית איתו.
בֶּנְצִ'ינְג
(מאנגלית: Benching)[36][37][38] בהתנהגות כזו, היוזם ממשיך לשלוח מעת לעת מסרונים סתמיים כגון דרישות שלום, קישורים, תמונות או אמוג'ים, ומדי פעם יגיב באיחור ובהתנצלות על מסרונים מהצד השני. תיתכן גם הצעה להיפגש ללא כוונה לממש אותה. צעד כזה מאפשר גם למנוע מבוכה כאשר השניים נפגשים במקרה ובנסיבות שאינן קשורות ליחסים ביניהם.
המושג נגזר מהמילה האנגלית Bench, בעברית: ספסל, והוא שאול מתחום משחקי הכדור הקבוצתיים (כגון: כדורגל, כדורסל), שבהם המאמן מוציא שחקן מההרכב הראשון ומושיב אותו על ספסל השחקנים המחליפים לפרק זמן ממושך, עד שייראה לנכון להחזירו להרכב[39]. בסלנגעברי נפוץ התרגום סִפְסוּל, ולחלופין - המילה "ייבוש".
המילה הועלתה למילון Urban Dictionary במרץ 2017[40]. התנהגות זו הייתה מוכרת עוד קודם לכן, אך נתפסה כחלק ממעשה הגוסטינג. נראה שהיא התפתחה לכדי תופעה בפני עצמה, שאף מאפילה על גוסטינג[41] (ראו לעיל את ההגדרה "אש קטנה" לפי המודל של אסתר פרל).
Mooning
(הגייה: מוּנִינְג)[42] המושג נגזר מהמילה Moon (בעברית: ירח) ומתאר פעולה בטלפון חכם, שבה המשתמש חוסם אפשרות לקבל התראות על מסרונים ממשתמש אחר או קבוצת משתמשים, כאשר הנחסם לא יודע שהוא חסום. מקור משמעות זו הוא צלמית של חרמש ירח המסמנת את הכפתור "Do not disturb" ("לא להפריע") במכשירי אייפון.
ביולי 2017, המילה במשמעות הזו עדיין לא הופיעה במילונים המקוונים (היא מוכרת במשמעויות אחרות[43], והשוו: מונינג).
^Doering, J. (2010). Face, accounts, and schemes in the context of relationship breakups. Symbolic Interaction, 33(1), 71-95
https://doi.org/10.1525/si.2010.33.1.71
^ Baxter, L. A. (1985). Accomplishing relationship disengagement. In S. Duck & D. Perlman (Eds.), Understanding personal relationships: An interdisciplinary approach. (pp. 243–265). London, England: Sage.
^ 123456LeFebvre, L. E., Allen, M., Rasner, R. D., Garstad, S., Wilms, A., & Parrish, C. (2019). Ghosting in emerging adults’ romantic relationships: The digital dissolution disappearance strategy. Imagination, Cognition and Personality, 39(2), 125-150.
https://doi.org/10.1177%2F0276236618820519
^Baxter, L. A. (1979). Self‐disclosure as a relationship disengagement strategy: An exploratory investigation. Human Communication Research, 5(3), 215-222.
https://doi.org/10.1111/j.1468-2958.1979.tb00635.x
