שאנון הראה כי שיטת ההצפנה המבוססת על מפתח חד פעמי בטוחה לחלוטין. יישום זה של תורת האינפורמציה היה הצעד הראשון במחקר המתמטי של שיטות הצפנה.
ספרו המפורסם ביותר עוסק בתאוריה המתמטית של תקשורת. בספרו זה ובכתביו האחרים הוא פיתח רעיונות המשמשים בסיס לצורת התפעול של מחשבים מודרניים, לרעיון של הספרה הבינארית (הסיבית או הביט), וכן לתורת ההצפנה (הקריפטוגרפיה).
ביוגרפיה
שאנון נולד בפטוסקי, עיירה הנמצאת בצפון מדינת מישיגן שבארצות הברית. אביו היה איש עסקים, ואמו הייתה מורה לשפות ומנהלת בית ספר תיכון. את שש-עשרה שנות חייו הראשונות עבר בגיילורד, מישיגן, שם למד בבית ספר ציבורי וסיים את תיכון גיילורד בשנת 1932. כשגדל, עבד כשליח עבור חברת וסטרן יוניון.
שאנון היה קרוב משפחה רחוק של תומאס אדיסון. הוא היה אתאיסט ולא הזדהה פוליטית.
בשנת 1937 פרסם את עבודת המאסטר שלו, "ניתוח סימבולי של מעגלי תמסורות ומיתוג"[1] אשר זיכתה אותו בפרס איגוד מהנדסי החשמל האמריקנים על שם אלפרד נובל לשנת 1940. הווארד גרדנר מאוניברסיטת הרווארד אמר כי "ייתכן וזוהי עבודת התזה החשובה ביותר והמפורסמת ביותר של המאה".
בעבודה זו הראה כי אריתמטיקהבינארית ביחד עם אלגברה בוליאנית ולוגיקה בוליאנית בפרט, יכולות להוות כלי עזר חשוב בפישוט מבנה של מערכות תמסורת אלקטרו-מכניות אשר יושמו באותה תקופה במערכות הטלפוניה. הוא היה הראשון שחקר את השימוש במתגים על מנת ליישם פעולות לוגיות, דבר שעומד בבסיס הרעיוני של המחשב הספרתי.
עבודתו של שאנון נעשתה לאבן דרך בתכנון הפרקטי של מעגלים ספרתיים, ועיקר מחקרו התפרסם לאחר מלחמת העולם השנייה. עבודתו הקפדנית סיפקה בסיס שהחליף כמה מן המערכות הייעודיות האחרות אשר יושמו באותה תקופה.
כחלק מהצלחתו, הציע בוש כי שאנון יבצע את המשך עבודתו המחקרית במעבדת קולד ספרינג הארבור במימון מכון קרנגי, שבוש עמד בראשו, כדי שיוכל למצוא קשרים מתמטיים דומים עבור תורת הגנטיקה של גרגור מנדל, דבר אשר הניב בשנת 1940 את עבודת הדוקטורט שלו "אלגברה עבור גנטיקה תאורטית".[2]
שאנון הצטרף למעבדות בל בזמן מלחמת העולם השנייה מתוך מטרה לפתח מערכות בקרת ירי (אנ')[3] ואת ענף הקריפטוגרפיה. בשנת 1945, כשהמלחמה עמדה לקראת סופה, החלו מעסיקיו מן הוועדה הלאומית למחקר הגנתי בארצות הברית לעסוק בסיכום הפרויקטים של הגוף, משום שעמד בפני סגירה. בפרק שעסק בבקרת ירי והכיל את המאמר "ריכוז וחיזוי מידע במערכות בקרת ירי", הציג שאנון את הבעיה כמקרה מיוחד של "שידור, תמרון וניצול של המודיעין", כלומר, הבעיה הייתה בעיקר בתחום הנתונים ועיבוד האותות. בכך היה שאנון למבשר עידן האינפורמציה. שאנון הושפע רבות מעבודה זו אשר הניעה אותו לקראת פיתוח תורת האינפורמציה.
במעבדות בל אף הכיר את אשתו, בטי שאנון, אשר עבדה בהן כאנליסטית.
לאחר המלחמה
בשנת 1948 פרסם שאנון את מאמרו "תאוריה מתמטית של התקשורת" בשני חלקים בגיליונות יולי ואוקטובר של "הירחון הטכני של מעבדות בל". עבודה זו מתרכזת בקושי לקודדמידע בצורה הטובה ביותר עבור השולח. בעבודה זו השתמש שאנון בכלים מתחום תורת ההסתברות אשר פותחו על ידי נורברט וינר. היו אלה חבלי לידה עבור שימוש בכלים מסוג זה בתחום התקשורת. שאנון פיתח את תורת האנטרופיה כמדד עבור אי-שכיחות של סדר פנימי בהודעה, דבר אשר התפתח בהמשך אל תורת האינפורמציה. בספר "תאוריה מתמטית של התקשורת" שכתב בצוותא עם ורנר ובר, הודפס המאמר בשנית בגרסה קריאה יותר עבור הציבור הרחב.
בשנת 1949 פרסם מאמר חשוב נוסף בשם "תורת התקשורת של מערכות מוצפנות" אשר הווה אבן דרך בענף הקריפטוגרפיה, בו הובאו אף יסודות מתורת הדגימה העוסקת באותות מתמשכים.
בשנת 1950 פרסם שאנון מאמר אשר הניח את היסודות לבניית תוכנות מחשב למשחק שחמט. המאמר, "תכנות מחשב על מנת לשחק שחמט", תיאר איך נתן לבנות מחשב או מכונה אשר ישחקו שחמט בצורה סבירה. שיטת בחירת המהלכים התבססה על עץ מינימקס ופונקציית התפתחות.
מעבר לחייו האקדמיים, היה ידוע שאנון בעניינו בג'אגלינג, חד אופן ושחמט. הוא אף המציא מספר מכשירים והמצאות, ביניהן פריזבי ממונע רקטית, מקל פוגו ממונע ומחשב נישא לחיזוי תוצאות של משחק ברולטה. בין המכשירים ההומוריסטיים יותר שהמציא נכללת קופסה בעלת מתג יחיד. בעת לחיצה על המתג, יוצאת מתוך התיבה זרוע מכנית, מחזירה את המתג למצבו הקודם וחוזרת אל התיבה.
רוברט גאלר קרא לשאנון "המדען הגדול של המאה העשרים". לפי ניל סלואן, חבר בחברת AT&T שהיה בין עורכי קובץ כתביו, הרעיונות של תורת האינפורמציה והתשתיות שהניח בתחום המערכות הספרתיות, היוו את הבסיס לכל המהפכה הדיגיטלית ולכן כל מכשיר המכיל מיקרומעבד או מיקרובקר מבוסס על העקרונות ממאמרו המפורסם של שאנון משנת 1948. "הוא אחד מגדולי המאה", אמר סלואן, "בלעדיו, אף לא אחד מן הדברים שאנו מכירים כיום היה קיים. כל המהפכה הדיגיטלית החלה עמו".
קוד שאנון-פאנו - טכניקה לבניית קוד תחיליות (כלומר כל מחרוזת ביטים שמייצגת סמל אינה תחילית של מחרוזת המייצגת סמל אחר) המבוססת על קבוצה של סמלים והתדירות שהם מופיעים.
לקריאה נוספת
Jimmy Soni & Rob Goodman, A Mind At Play , How Claude Shanonn Invented the Information Area, New York: Simon & Schuster, 2017, ISBN 978-1-4767-6668-3. (באנגלית)
Gerard O’Regan, Giants of Computing - A Compendium of Select, Pivotal Pioneers, Springer, 2013, pp. 233–238.
.jpg)
