קלאופטרה סלנה השנייה (ביוונית: Κλεοπάτρα Σελήνη; נולדה בסוף שנת 40 לפנה"ס, שנת מותה אינה ידועה), הידועה גם בשם קלאופטרה השמינית, הייתה נסיכה מבית תלמי ובתם היחידה של קלאופטרה השביעית מלכת מצרים ומרקוס אנטוניוס שהיה מצביארומי. היא הייתה אחותו התאומה של אלכסנדר הליוס. משמעות שמה השני "סלנה" הוא ירח והוא השם המקביל שניתן לאחיה הליוס, שמשמעותו היא שמש. מוצאה היה הלניסטי וגם רומי. היא נולדה באלכסנדריה וחיה שם עד לכיבושה של אלכסנדריה בשנת 30 לפנה"ס.
קלאופטרה נולדה מרומן האהבים של הוריה. אביה אנטוניוס ביקר במצרים בחורף של שנת 41–40 לפנה"ס וזאת לאחר המפגש של הוריה בטרסוס. הוא עזב באביב 40 לפנה"ס את אלכסנדריה וחזר לרומא. בספטמבר 40 לפנה"ס הגיע אנטוניוס בברונדיסיום להסכם שלום עם אוקטביאנוס שהיה יריבו. במסגרת הסכם זה הוגדר תחום שליטת אנטוניוס במזרח. לחיזוק הברית ביניהם, נשא אנטוניוס את אוקטביה אחותו של אוקטביאנוס לאשה. בשנת 37 לפנה"ס חזרו הוריה ונפגשו וחידשו את הקשר ביניהם, בעקבות כך העביר אנטוניוס לקלאופטרה השביעית נחלות שונות. על פי פלוטרכוס[1] ודיו קסיוס הוא הכיר רשמית בקלאופטרה סלנה ואלכסנדר הליוס. לקראת סוף החורף הייתה קלאופטרה בהריון עם תלמי פילדלפוס.[2] אנטוניוס יצא לקרב באימפריה הפרתית. במסעו השני נגדם הצליח לכבוש את ארמניה. את מצעד הניצחון קיים בשנת 34 לפנה"ס באלכסנדריה. במסגרתו, בהיותה בת 6, הוכתרה קלאופטרה סלנה לשליטת קירנאיקה וכרתים,[3] ואחיה התאום אלכסנדר הליוס הובטח השלטון על ארמניה, מדי ושאר הארצות שמעבר לנהר הפרת.[4]
בשנת 31 לפנה"ס נוצחו אנטוניוס וקלאופטרה השביעית בקרב אקטיום, הפסד זה היה תחילת הסוף. בסופו של דבר כבש אוקטביאנוס בשנת 30 לפנה"ס את אלכסנדריה. ובאוגוסט של שנת 30 לפנה"ס התאבדו הוריה. אחיה קיסריון נרצח על ידי אוקטביאנוס. קלאופטרה סלנה ושני אחיה נלקחו לרומא. אוקטביאנוס נתן את שלושת האחים לאוקטביה אשתו לשעבר של אביהם. והם גדלו במשק ביתה. בשנת 29 לפנה"ס השתתפו קלאופטרה ואלכסנדר במצעד הניצחון שהתקיים בשנת 29 לפנה"ס. הם צעדו אזוקים בשרשראות הזהב שהקשו עליהם את ההליכה. ייתכן וגם האח הצעיר תלמי השתתף במצעד. ההיסטוריון רולר מניח שבמועד זה הוא היה כבר בין המתים.[5]
מלכה במאוריטניה
בשנת 25 לפנה"ס לערך, בהיותה בת 15 ארגנה אוקטביה את נישואיה ליובה השני מנומידיה. יובה השני גדל גם הוא בביתה של אוקטביה. יוליוס קיסר הפך בשנת 46 את נומידיה לפרובינקיה רומית לאחר שיובה הראשון, אביו של יובה השני, תמך במלחמת האזרחים בפומפיוס. לאחר מכן הביא קיסר את יובה השני שהיה ילד קטן לרומא. בעת הנישואים הייתה קלאופטרה בת 15 ויובה השני בן 22.
קלאופטרה סלנה קיבלה מאוגוסטוס כמתנת חתונה נדוניה גדולה והפכה לבת ברית של רומא. באותה עת שני אחיה כבר היו כנראה בין המתים, קלאופטרה סלנה הייתה השריד האחרון לשושלת התלמיית. מכיוון שלא יכלו לחזור לנומידיה, הם נשלחו למאוריטניה, שהייתה באותה עת טריטוריה לא מאורגנת שנצרכה לפיקוח על ידי רומא. הם שינו את שמה של עיר הבירה לול (Iol) לכבודו של אוגוסט קיסר, לקיסריה (Caesarea, היום העיר שרשל شرشال באלג'יריה). והפכו אותה מעיר סחר מוזנחת לעיר יפה ופורחת שהפכה להיות העיר החשובה ביותר בצפון מערב אפריקה.[6] על פי ההיסטוריונים, לקלאופטרה הייתה השפעה רבה על יובה ועל המדיניות אותה נקט. היא ייסדה ממשל בסגנון תלמיי במאוריטניה.[7] דרך השפעתה, מאוריטניה שגשגה. היא ייצאה סחורות לאורך הים. בתקופה זאת נבנו עיר הבירה וכן העיר ווליביליס, בפאר שכלל יצירות פיסול רבות. הסגנון היה עירוב של סגנונות של אדריכלות מצרים העתיקה, אדריכלות הלניסטית ורומית.
ילדיה
מנישואיה ליובה נולדו לה הילדים הבאים:
תלמי ממאוריטניה (אנ') נולד בשנת 10 לפנה"ס לערך. ירש את אביו במלוכה וחי עד שנת 40 לספירה.
בת ששמה אינו ידוע בוודאות. הועלתה השערה שדרוסילה ממאוריטניה (אנ') הייתה בתם, כי תוארה גם כמי שהייתה נכדתם של אנטוניוס וקלאופטרה השביעית, אבל ייתכן והייתה בתו של תלמי ממאוריטניה.
המוזוליאום מרחוק
מותה
תאריך מותה המדויק אינו ידוע והוא נתון למחלוקת בין ההיסטוריונים. מטמון מטבעות שהתגלה, שנשא את דמותה, מתוארך לשנת 17 לספירה. על פי המידע ההיסטורי, יובה השני נישא לנסיכה הקפדוקיתגלפירה לפני שנת 6 לפנה"ס, ופירושו שהוא נישא לה בעודו נשוי לקלאופטרה סלנה. זה סותר את החוק הרומי לא לשאת אישה שנייה, ולכן קלאופטרה הייתה חייבת להיות מתה בשנת 6 לפנה"ס. הצעה אחרת אומרת שבתקופה זאת היה נתק בין יובה לקלאופטרה, ולאחר שהוא התגרש מגלפירה הם חזרו להיות ביחד. לאחר מותה היא נקברה במוזוליאום המלכותי של מאוריטניה שנמצא ממזרח לעיר קיסריה. המוזוליאום נבנה על ידה ועל ידי יובה השני. כתובת מקוטעת במקום הוקדשה ליובה וקלאופטרה, כמלך והמלכה של מאוריטניה.
הנצחה
שמה של קלאופטרה סלנה הונצח באחד משני ירחיו של האסטרואידקלאופטרה שהתגלו בשנת 2008. ה"וועדה לנומנקלטורה של גופים קטנים" באיגוד האסטרונומי הבינלאומי נתנה לירח הפנימי יותר את השם "קלאוסלנה" (Cleoselene), ואילו הירח החיצוני נקרא "אלכסהליוס" (Alexhelios). השמות "קלאוסלנה" ו"אלכסהליוס" ניתנו על שמם של קלאופטרה סלנה השנייה ואלכסנדר הליוס. בהחלטתה מציינת הוועדה גם את שמותיהם של אלת הירח ושל השמש במיתולוגיה היוונית, סלנה והליוס.[8]
