קונכיית נגינה מהתרבות המגדלנית. נמצאה ב-1931 במערה בהרי הפירנאים. אחד מכלי הנגינה המוקדמים ביותר שעליהם ידוע כיום. מוחזקת במוזיאון טולוז, צרפת.נזיר הינדואי נושף ב-Tubinella pyrum במהלך טקס פוג'התהלוכה של חיילים קוריאנים המנגנים על קונכיית Charonia tritonisסטיב טוריי מנגן על קונכייה ב-1976
"הקונכייה הקדושה", Tubinella pyrum, ידועה בהודו בשם "שאנקה", ויש לה חשיבות דתית בהינדואיזם ובבודהיזם. הנשיפה בשאנקה מתבצעת בשעת פולחן במקדשי ההינדו ובבתי המאמינים, בייחוד בעת טקס הפוג'ה ארטי, שבו מופץ אור כלפי פסלי האלים. מעבר לכך, נעשה שימוש בשאנקה ככלי קיבול למים, שעמו רוחצים את פסלי האלים, ושמשמש גם לטקסי טיהור.[1][2] בטיבט ידועה קונכייה זו בשם "דנג-דקר".[3]
באזור האוקיינוס השקט
ל"חצוצרה של טריטון", Charonia tritonis, מקום בתרבות של איי מלנזיה ופולינזיה ככלי נשיפה, וכך גם בקוריאה וביפן. ביפן נקרא כלי נשיפה זה "הורגאי", ובקוריאה הוא ידוע בשם "נגק". באיים מסוימים בפולינזיה הוא ידוע בשם "פוּ".[3]
היסטורית, שימשה הקונכייה ככלי נשיפה ברחבי האוקיינוס השקט, בארצות כמו פיג'י. באתרי תיירות בפיג'י עדיין נושפים לעיתים בקונכייה במופעים לתיירים. לכלי הקונכייה היה גם שימוש טקסי בפיג'י: כאשר הצ'יף מת, היו מוליכים את גופתו במסלול מיוחד, שלאורכו נשמעה הנשיפה בקונכייה, עד אשר הובאה גופתו לסוף דרך זו.
בקאריביים
"מלכת הקונכיות", Lobatus gigas, שימשה בעבר, ולעיתים משמשת גם כיום, ככלי נשיפה באיי הודו המערבית ובאזורים אחרים באזור הקאריביים.
כיום
נגן הטרומבון האמריקאי סטיב טוריי, שמנגן ג'אז, מנגן גם על כלי הקונכייה, בין היתר בלהקתו "הקונכיות הקדושות" (Sanctified Shells).[4]
בפסקול הסרט "הנוסע השמיני" (1979) שילב מעצב הפסקולים ג'רי גולדסמית' כאלמנט מרכזי נגינה בקונכייה הודית, בעלת השהיה מסוימת, לאפיון הסביבה החוצנית שבה נמצאה החללית הנטושה בסרט. הבמאי רידלי סקוט התפעל מהצליל המוזר והתחושה המיוחדת שבנגינת הקונכייה, וביקש לשלבה לאורך שאר הפסקול, כולל בנעימה הראשית.[5]
